התארסת ואת מחפשת לקרוא וללמוד באופן עצמאי, לצד ההדרכה והשיחות עם הסביבה? כאן לפנייך מוצע מסלול קריאה בתוך מגזין גלויה. אם את רוצה לשוטט באופן עצמאי באתר הצומח, תוכלי להיעזר במפת האתר ובארכיון של כל תוכנו. 
בהצלחה רבה ובמזל טוב!

תקופת האירוסין:

• טקס האירוסין עבר גלגולים רבים במהלך השנים. בכל דור נוצקה לתוכו משמעות שונה ונוספו גוונים אחרים: מפרקטיקה הלכתית-משפטית שבעבר הייתה מבוצעת כשנה לפני הנישואין, ועד לשלב סמלי שאוחד עם הנישואין. תקופת האירוסין מזמנת צפייה, עליית מדרגה במערכת היחסים וביסוס הזוגיות. העמקה במושג "אירוסין" וכמה הצעות לטקסי שידוכין (אירוסין) שיכולים לבטא את פתיחתה של תקופה ייחודית זו.  
• לקראת החתונה הרבה מידע נאסף בזמן קצר. צוות גלויה אסף רשימת אתרים וקבוצות פייסבוק שכדאי לכלות לבקר בהם כדי ללמוד עוד ולקבל מענה לשאלות חשובות, בנושאים שלא תמיד כדאי לסמוך בהם רק על גוגל.
• לעומת הרומנטיקה של הצעת הנישואין ושל החתונה, תקופת האירוסין כוללת התעסקות טכנית מתישה, מלאת מתח ולא-רומנטית. הרבנית שרה סגל-כץ עם עצות שיעזרו לכם לשרוד את תקופת האירוסין בשלום.
• גם רויטל ויטלזון-יעקבס במכתב פתוח שמבקש מבני הזוג לדבר, להקשיב, לעבור מחלום לבנייה ולבנות את הבית ביחד. בין השאר, היא מציעה למעשה להשתמש בכלים של תקשורת מקרבת, שפסית שיח הרחיבה עליהם, וללמוד "לריב נכון".

היחס לחברות הרווקות:

• הרבנית שרה סגל־כץ מציעה כיצד להתייחס לחברות הרווקות בתוך רגעי השמחה הפרטיים שלך של מציאת הזוגיות, מתוך הכרה במורכבות שהסיטואציה הזו עלולה לייצר.
• לצד השמחה, ניתן אולי לשלב גם תפילה למציאת זיווג הגון לכל מי שעדיין מבקשת.

תקשורת משפחתית:

• חתונה היא למעשה איחוד של שתי משפחות שונות לכדי יחידה משותפת אחת. איחוד כזה יכול להתקבל בברכה וליצור תא משפחתי ייחודי ששואב יתרונות מכל אחד מהצדדים, אך עלול גם לזמן מחלוקות, אי הבנות ותסכולים. הרבנית שרה סגל־כץ מעניקה עשר עצות לתקשורת עם ההורים בתקופת תכנון החתונה, במטרה להגיע לחתונה באווירה שמחה ונעימה.
• גם קרן חדד טאוב מדברת על הקשר של בני הזוג עם ההורים, על שלל המורכבויות שהוא עלול לזמן, בחיים ובכלל וגם בתקופת האירוסין, ומייעצת כיצד להתמודד איתן.

הדרכת כלה והלכה:

• כל כלה שמעוניינת להירשם לנישואין במדינת ישראל נדרשת לקבל שיעורי הדרכה טרם חתונתה, כך על פי תקנות הרבנות הראשית לישראל. במגזר הדתי והחרדי מקובל ללכת למדריכה שנותנת הדרכה רחבה יותר מן הנדרש בחוק, ולמעשה זהו נוהג חברתי ולא רק חוקי. הרבנית שרה סגל־כץ מסבירה מה עושה מדריכת הכלות ואיך נולד התפקיד הזה; אך מעבר לכך, היא מציעה לכלה ללמוד לא רק מהמדריכה המוסמכת, אלא גם מאמה – כפי שנהגו בעבר. גם מדריכת הכלות מיכל מינצר מספרת על התפקיד, שאינו כולל רק העברת ידע הלכתי, בעיניה, אלא גם ובעיקר ערוץ שיח פתוח על כל העניינים שנועדו להכין את בני הזוג לחיי הנישואין שלהם, ומדברת אף היא על המקום של ההורים, הקהילה ובנות המשפחה בתהליך הלמידה.
• לצד הדרכת הכלות, גם חתנים מוזמנים ללכת למדריך חתנים, וישנה אפשרות לבני הזוג לקיים את הלימוד – כולו או חלקו – ביחד. הרבנית שרה סגל־כץ פורשת את מניפת האפשרויות השונות.
• כאמור, חלק ניכר מהדרכת הכלה הוא הכנה לחיי הזוגיות. כשמדובר בזוגות שנמצאים במערכת יחסית ותיקה, ההדרכה שמועברת לזוגות שיצאו פרק זמן קצר יחסית לא תמיד נכונה. מעין רבינוביץ' מציעה להתאים את התכנים הרלוונטיים למצבם.
• הדרכת כלות מאפשרת להשלים ידע הלכתי, זוגי ומיני. לעתים בני הזוג נדרשים לייעוץ או לטיפול מקצועי יותר, ומדריכת כלות טובה תדע להפנות את הכלה לאן שנדרש. הרבנית שרה סגל־כץ מנסה ליצור סדר בגבולות המטושטשים שבין הדרכה, ייעוץ וטיפול.
• מדוע לימוד הלכות נידה הפך למשימתו הדחופה ביותר של הזוג המאורס? האומנם בכך מתמצית האמירה המשמעותית שיש לעולם ההלכה המחשבה היהודי לומר על החיבור הפיזי בין בני זוג? ראוי שההדרכה לקראת הכלולות תפתח במותר – במצוות עונה, ורק לאחר מכן תעסוק באסור – בהלכות נידה. 
• כלות וחתנים רבים משתוממים עם המפגש בסעיפי הסעיפים של הלכות נידה, הנלמדות לקראת החתונה. בשל העובדה שבני הזוג לא נצטרכו לשמור הלכות הללו קודם לכן, לימוד ההלכות בסמיכות לחיי המעשה מעלה שאלות רבות שאינן מלוות שמירת מצוות שנשמרות מגיל הינקות. הרשומה שכאן מבקשת לענות ולפרט עבור שלב האירוסין וראשית הנישואין על אודות תהליכיות התקבלות הלכות נידה במחשבת ההלכה.

גוף ומיניות:

• נשים רבות נחשפות לידע מיני ולידע הקשור בגופן רק בסמוך לחתונתן, במסגרת הדרכת הכלה. כלות אחרות מגיעות לחופה עם ניסיון מיני אישי ברמה כזו או אחרת. בשנים האחרונות ניתן לחוש בשינוי ציבורי, ושיח על מיניות הופך ליותר ויותר נפוץ (ניתן לקרוא על זה כאן, וכאן וגם כאן). ועדיין, לעתים קשה לנו לדבר על זה. חננאל רוס בוחן למה זה כך, ומסביר למה בכל זאת חשוב שננסה. אפרת ביגמן מוסיפה למה כל כך חשוב שנדע לדבר על אהבה.
• מיתוסים רבים נקשרו בקרום הבתולין, רבים כל כך שנשים רבות לא יודעות להבחין בין עובדות לסיפורים סביבו, לא יודעות כיצד הוא נראה ואף לא מדברות עליו כלל. ידע על קרום הבתולין ועל מה שמתרחש בגוף בפעם הראשונה שבה מקיימים יחסי אישות, יכול לסייע להוריד חששות ולהגיע אל החוויה מתוך שמחה ומוכנות.
• נושא האוננות הנשית, בפרקטיקה ובתיאוריה, אפוף שתיקה ומבוכה שאין כדוגמתה במרחב המיניות הבריאה ומעבר לו. מערכת 'גלויה' מארחת לראיון את גילי פליסקין, מחברת הספר 'דברים שרציתי לגעת: מבט אינטימי לעולם המיניות העצמית של נשים', מתוך בקשה להציף נושא זה ולעסוק בו בצורה פתוחה, כנה ומכילה, ולהציע לו נקודת מבט עכשווית ונשית.
• החלק בדגדגן שנראה לעין זעיר ומהווה רק חלק קטן מהאיבר כולו. לחלקי הדגדגן הנראים והנסתרים חשיבות חסרת תקדים בכל הקשור לעונג ולהנאה מינית של האישה, ובהבנת מנגנון העונג בעת קיום מגעים ויחסים מיניים. הגיעה העת להכיר את הדגדגן ולהפנים כי בכל מה שקשור אליו, רב הנסתר מהגלוי.
• אורגזמה היא חוויה טעונת משמעויות ורגשות, ומיתוסים רבים נקשרו אליה. צוות גלויה מבחין בין עובדות לסיפורים ומשרטט דרך מיטיבה אל שיא העונג.
• רצפת האגן משפיעה על היציבה, על הסוגרים, על יחסים ועוד – אצל נשים וגברים כאחד. תשומת לב וחיזוק רצפת האגן יעשו לחייכם רק טוב. לקראת המפגש האינטימי הראשון עם בן הזוג וכניסה לעולם של הלכות נידה על בדיקותיהן, שירה ברונשטיין מזמינה לתרגל היכרות מקרוב עם רצפת האגן הנשית.
• ההיכרות עם הגוף בכלל ועם מערכת הרבייה והמין בפרט תעזור לשמור על גופנו, להשתמש בו בצורה המיטבית ולהפיק ממנו עונג. טקסט לנשים, ולא רק עבורן מאת הרבנית שרה סגל־כץ. גם טלי רוזנבאום כותבת על המבנה האנטומי של איברי הרבייה, התהליך הפיזיולוגי של יחסי מין וההדרכה להתמודדות עם בעיות אפשריות בתחום האישות – בשפה ברורה שמתאימה לכל אחד ואחת. בנוסף, מיטל פאר ציירה ציורים של האנטומיה האינטימית של הגוף.
• מהי מיניות בריאה: מנכ"לית עמותת "לדעת – לבחור נכון", דינה שלו, מסבירה על האתגר שבהגדרת המושג ופורשת מודל הוליסטי וחיובי לחינוך למיניות בריאה. חננאל רוס סובר שהמיניות שלנו איננה מנותקת מהמרחבים בהם אנחנו מתקיימים, ושהיכרות עם תאוריות שמסבירות את האופן בו עובדת המיניות האנושית יכולה לעזור לזוגות להבין מה עוזר לחיי האישות שלהם ומה פוגם בה.

לקראת חיי אישות:

• חיי האישות מגלמים בתוכם ציפיות, חששות, הנחות מוצא ודברים נוספים שכדאי לשוחח עליהם באופן גלוי לפני הנישואין ובמהלכם.
• איך לומדים כיצד לנהוג בחיי המין, הנתונים בין גילוי להסתרה? עיון באגדה תלמודית מאיר את שאלת הגבולות העדינים של ה"ידיעה".
• חומרי סיכה יכולים להגביר את ההנאה והחיבור הגופני ואף להקל על כאבים בעת קיום יחסים. ישנם ארבעה סוגים של חומרי סיכה, לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו. הבחירה להיעזר בחומרי הסיכה עשויה לסייע בחיבור הגופני בין בני הזוג, אך איננה מייתרת את החיבור הרגשי ואת ההקשבה זה לזו וזו לזה ואת הנסיון להבין טוב יותר את ההתעוררות או מנגד, את הקשיים בהתעוררות. רשומה זו מעניקה ידע נצרך ובמקביל משקפת רצון טוב והדדי וחלילה לא הכרח.

מניעת הריון ותכנון ילודה:

• כלות רבות מבקשות להסדיר את הווסת שלהן באמצעים הורמונליים לקראת החתונה, ואולי גם למנוע הריון בתקופה מסוימת. להלן שתי רשומות על אמצעי המניעה השונים, דעת ההלכה עליהם, אופן השימוש בהם והיתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.
• הבחירה כיצד לקרוא לשימוש באמצעי מניעה משפיעה על ההתנהלות שלנו סביב הנושא. הקריאה לשינוי השיח מכילה בתוכה את הרצון לבחור אמצעי מניעה באופן שקול ומתוך ידע ואוטונומיה. 
• שיטת המודעות לפוריות (שמוכרת גם בראשי התיבות שמ"פ) היא שיטה המשמשת לזיהוי של הימים הפוריים במטרה להיכנס להריון, או להימנע מכניסה להריון. השיטה הפכה מוכרת בשנים האחרונות בעקבות מגמות של צמצום שימוש בהורמונים ועם השיח המתפתח על נזקי הגלולות ולא רק יתרונותיהן והרצון לפנות לאפיקים אחרים, לא הורמונליים. שרה סגל כץ מפרטת את עיקריה.

לקראת הטבילה הראשונה במקווה, ובכלל:

• ההתרגשות בשיאה… רגע לפני החתונה את הולכת לראשונה בחייך לטבול במקווה. מה מצפה לך שם? עד כמה ביכולתך לנהל את האירוע ולהתאים אותו לרצונותייך ולאופייך? ריכזנו עבורך כל מה שכדאי לדעת לקראת טבילתך הראשונה והטבילות שיבואו אחריה, במטרה לצמצם את החששות, להפוך את הטבילה ל'שלך', ולחזק את חוויית ההתחדשות והשמחה.  
• כלות רבות מתלבטות בשאלה עם מי להגיע לטבילה הראשונה. בעדות מסוימות מקובל לחגוג את האירוע במעמד חברתי רחב, באחרות בהתגנבות יחידים אל המקווה. לכל אחת מהאפשרויות מעלות וחסרונות, והעיקר בהם הוא רצונה של הכלה.
• עד לאחרונה נדרשה כל כלה להביא אישור על טבילה במקווה, כחלק מדרישות הרבנות לתיק רישום הנישואין. החל משנת תש"ף דרישה זו נעלמה מנוהל רישום הנישואין של המשרד לשירותי דת, מה שמוביל להבנה כי הבאת האישור איננה הכרחית יותר, ובכך מתאפשרת למעשה טבילה הלכתית, באופן בו הכלה בוחרת.
• עבור נשים רבות, בין אם הן טובלות לראשונה ובין אם הן טובלות וותיקות, החשש מחציצה ופסילת הטבילה לעיתים מולידים הקפדה יתרה מעבר לכוונת הפוסקים. סקירה של המקורות לדיני חציצה, מטרותיהם, ודקויות במקרים נפוצים בזמננו אנו – מראסטות, לאיפור ולק ג'ל.
• שגית דרעי גדלה בבית של יוצאי מרוקו, שבו המקווה היה נוכח בשיח היומיומי ובחיי הקהילה והמשפחה – בסיוע לאמא בדרכה לטבול, בחגיגת הטבילה הראשונה של הכלה, ובשיחות הנשים בשבת בבוקר. על חוויית מקווה שאין בה קונפליקט –  רק תום וגעגוע.  
• ניתן לצאת ידי חובת טבילה בפעולה מינימלית, העומדת בגדרים הטכניים הנדרשים הלכתית. אך טבילה שמתקיימת מתוך תשומת לב, ומעוצבת בהתאמה לעולמה הרוחני של הטובלת, יכולה לספק חוויה אחרת. 

טקס החינה:

• במסורות רבות, טקסי החתונה מתחילים בטקס החִינָה. לטקס זה פנים רבות כמספר הקהילות שחוגגות אותו עד היום והביאו עמן מסורות עתיקות יומין כמו גם חידושים של הדורות האחרונים. בלב הטקס, מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר הלבן על כפות ידי החתן והכלה, כברכת שפע וכסימן למזל טוב. צוות גלויה ברשומה על טקס החינה.
• תמר ביטון כתבה מדרש-תיקון לרגל טקס החינה הנשי של בתה. היא מסבירה שיש הדורשים את המילה "חִנה" כנגד ראשי התיבות של המצוות הנשיות – חלה, נדה, הדלקת הנר, ומציעה תיקון למדרש המסורתי על מהותן של מצוות אלו.

הסכמי קדם נישואין:

• עו"ד אורית להב, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום"*, מתארת מהי הכתובה, מדוע ומתי נוצרה, וכן מה מעמדה בימינו. סקירה היסטורית ומשפטית, המהווה כלי שימושי וחשוב לכל אלו שעושים את צעדיהם לעבר חיי נישואין. 
• הדרך היעילה להתמודדות עם סרבנות גט איננה כפייה, אלא הסכמה מראש. ברגעי האושר והשמחה כל אחד מייחל לאושרו של בן הזוג. חלק מן האושר הזה הוא הידיעה שהנישואין לא יהיו עבורם לעולם לכלא. הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי מסבירה מדוע כדאי לנו לחתום על הסכמי קדם-נישואין, ועו"ד אלה סקעת מסבירה אלו סוגי הסכמים קיימים היום.
• עו"ד ניצן כספי שילוני מסבירה על ההיבטים שחשוב להכיר בעניין הסכמי ממון, ההבדלים אל מול הסכמים אחרים והסיבות לבחור או לא לבחור בהסכם שכזה טרום חתונתכם.

לקראת חתונה: 

• בשעה טובה ההכנות לחתונה מתקדמות, בחרתם ספקים ואתם כבר יודעים מי ינגנו אצלכם בחתונה. אבל בכך לא מסתיים תפקידכם בתכנון המוסיקה. המדריך המלא להתנהלות מול להקת החתונות שבחרתם: לוח הזמנים, תוכן מוזיקלי, מה יהיה בחופה ועוד דברים שכדאי לתאם מראש
•  ברכת הכלה' היא מנהג שהשתרש כמרכיב מקובל בחתונה היהודית ויש לה נוסחים שונים. מה אופייה וכיצד התגלגלה? מה תוכנה ומאפייניה? הצעות לברכות מקוריות והזמנה לעיון במאגר הברכות במגזין.
• בחיים יהודיים, מסורתיים והלכתיים, טקס הקידושין תחת החופה הוא לא רק מעשה רומנטי, הוא גם טקס מובְנה שמרכיביו בעלי משמעות 'משפטית'. בימינו, רוב הזוגות המגיעים אל יום כלולותיהם, מגיעים לרגע זה מתוך חוויה של בחירה עצמאית והדדית ולא כהכרעה בלעדית של הוריהם. הכרת מבנה הטקס והמסגרת לקיומו, יכולה להביא לידי חופש תנועה ויצירה לבני הזוג.
• חתונה היא עסק יקר, והעיסוק בתחום לא מוכר מביא זוגות מאורסים להוציא סכומי כסף גדולים יותר – בגלל חוסר ידע. ליאור שפירא עם שבעה טיפים לתכנון כלכלי נכון שיעזרו לכם להתחתן יותר בזול. בת שבע מרים פורת על תהליך כלכלי מוצלח שצומח מתוך החלומות, השאיפות וסולם הערכים של המשפחה, ומאפשר לבני הזוג להגשים אותם.
• לקראת  עיצוב הבית, השאיפות השונות של בני הזוג צריכות להתכנס יחדיו לחלל אחד שיהיה נעים, ולענות על הצרכים השונים שלהם. עטרה פרץ-אלפרט כותבת על עיצוב הבית שלכם.

וכמעט לסיכום,

• תקופת האירוסין מזמנת לכם עצות רבות ממכרים ואנשי מקצוע, רובן מכוונה טובה – אך לא כולן טובות עבורכם. זה הזמן ללמוד לסנן חלק מהעצות הללו, מתוך איזון אישי וניסיון לשמור על אינטימיות, לצד הלמידה מניסיונם העשיר של הסובבים אתכם.