העינוגית (דגדגן): תגלית בת אלפיים - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

העינוגית (דגדגן): תגלית בת אלפיים

ט"ו בתמוז תש"ף 7.7.2020
קו מפריד גלויה

בדברי ימיה של האנטומיה המינית סבל הדגדגן מיחס של התעלמות, זלזול וחוסר הבנה מתמשך. מגזין גלויה מניח הצעה לעבור אל ביטוי מדוייק יותר, בלשון נקבה ובאופן שמכבד את תפקיד האיבר: עינוגית. בכדי להכיר ולהבין טוב יותר את הדגדגן/עינוגית מונגש כאן תרגום לעברית של סרטון המעניק ידע חשוב בנושא, מבית היוצר של: Scientific American. התרגום נעשה ביוזמת מגזין גלויה ובעזרתם של הדס אחיטוב וג'רמי קוטנר

פתיחה

מכירים את הצורה המופיעה כאן מֵעָלַי? סוג של חייזר או חללית דְּמוּיַת-פינגווין אולי?
ובכן, לא בדיוק. זהו הדגדגן. שמעתם עליו?
הוא נקרא בשמות שונים ומשונים לאורך הדורות: 'גבעה קטנה', 'עמוד קטן', 'פעמון חשמלי', או השם האהוב עליי ביותר: 'פטמת השטן'. כל השמות הללו מתייחסים למשהו קטן ועדין, לבליטה הקטנה שכולנו מכירים ואוהבים.
מה שהם לא לקחו בחשבון זאת העובדה שהדגדגן הוא בעצם רק קצה הקרחון. כ-90% ממנו נמצא מתחת לפני השטח.

אז הבליטה הזו היא בעצם 'עטרת הדגדגן' ואפשר לחשוב עליו כעל ראש פין. מתחתיו, אם חושבים על האיבר השלם, יש שתי פקעות דמויות דמעות ושתי זרועות ההולכות ונהיות צרות, שמתעקלות הצידה ומגיעות כמעט 9 ס"מ אל תוך האגן. צורת הדגדגן מסבירה הרבה דברים, כולל מנגנון האורגזמה הנשית ומהי בדיוק 'נקודת הג'י', אבל תצטרכו לצפות עד סוף הסרטון כדי לגלות זאת…
לדגדגן יש 8,000 קצות עצבים, פי 2 או 3 יותר מהפין. אבל מי סופר?

אם עד כה הכול ידוע לכם, אני מצדיעה לכם. אבל עבור רובנו, אפשר לשאול מדוע המידע הזה אינו מוכר. חלק מההסבר הוא שתרבות המערב, כולל המדע, התמקדו תמיד בפין והיללו את תכונותיו והתעלמו מהדגדגן ומהאנטומיה המדהימה שלו. אחרי הכול, רוב המדענים שערכו את המחקרים היו גברים.
יש גם הסבר פרקטי: הרבה יותר קל לחקור ולמדוד את הפין. הוא פשוט נמצא שם בחוץ ואילו הדגדגן נמצא פנימה, מעורבת בסביבתו ולא תמיד מכריז על נוכחותו.

ההיסטוריה של הדגדגן

זה הזמן לצלול אל ההיסטוריה של הדגדגן.
לפני שנתחיל, בואו נדבר רגע על החדר שבו אנו עומדים. זוהי כיפת מבנה בית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון. המבנה בנוי בסגנון זירת הניתוחים האנטומיים של אירופה במאה ה-16, ערש האנטומיה המודרנית.
רופאים וחכמים ישבו על כיסאות מסביב כמו תיאטרון, וצפו בניתוח הגופה בזמן אמת. הגופות הקלות ביותר להשגה היו של פושעים שנתלו, אבל חלק קטן מאותן גופות שנותחו היו של נשים פושעות או נשים שמתו בשעת הלידה. אותם ניתוחים שלאחר המוות של נשים שינו את האופן שבו חשבו עד אז על גוף האישה. זאת הייתה אירופה של המאה ה-16.

נמשיך במסע בזמן אלפיים שנה אחורה, ליוון העתיקה, שם צמחו תיאוריות רבות על גוף האישה, רבות מהן לא היו מבוססות כי ניתוחי גופות היו אז נדירים. היפוקרטס למשל, אבי הרפואה, אף פעם לא ניתח גופה של אישה אבל הוא כן שם לב למשהו באזור הערווה של נשים שאותו הוא כינה 'קולומלה' ('עמוד קטן'). היום היינו מכנים אותו 'עטרת הדגדגן'.

אחריו הופיע גלנוס שטען שאיברי הגוף הנשיים הם כמו עיני חפרפרת. זעירים, לא מפותחים, ובעצם חסרי תועלת. הוא תיאר את הרחם כפין שעיר מהופך – הרחם הוא הפאלוס והשחלות הן אשכים פנימיים. גלנוס התמקד כל כך בווגינה והפאלוס המהופך, עד שביטל לחלוטין את עניין הדגדגן. למרבה הצער, לגלנוס הייתה השפעה עצומה על הרפואה המערבית ובמשך אלפי שנים, נותר הדגדגן בצל.

נחזור למאה ה-16 באיטליה, לתקופה שבה גוף האדם הפך לתחום חדש שצריך למפות ולחקור. גדולי האנטומיה החלו לגלות תגליות חדשות. אחד מהם, אנדריאס וסאליוס, טען בתוקף שהדגדגן אינו קיים. הוא לא מצא אותו באף אישה בריאה.

אבל במקום שבו המאסטר נכשל, הצליח התלמיד. עוזרו של וסאליוס, ריאלדו קולומבו, הכריז שגילה איבר חדש. הוא כינה אותו 'אמוּר וומריס' ('אהבתה של ונוס'). לזכותו ייאמר שהוא גם זיהה את תפקידו האמיתי: הוא תיאר אותו כ'איבר הנשגב של עונג נשי' והמליץ להתחכך בו עם הפין עד שיפרצו החוצה טיפות זרע קטנות.
תגליות אלה סימנו עידן חדש של ידע על הדגדגן, שכלל איורים יפהפיים, כמו אלה של אנטום גרמני בשם גאורג קובלט. אלה היו הדימויים הראשונים והמקיפים של הדגדגן הפנימי.
זה היה בשנות הארבעים של המאה ה-19. בואו נתקדם בזמן לעשור הראשון של המאה העשרים.

ברוך הבא זיגמונד פרויד.
זיגמונד פרויד ידוע כאבי הפסיכואנליזה, אבל הוא החל את דרכו כרופא. הוא הכיר את הדגדגן, ידע מה תפקידו ואף על פי כן, יצא במתקפה ממוקדת עליו. פרויד כינה את הדגדגן 'איבר אינפנטילי'. הוא אמר שכדי להיות אישה בוגרת, עלייך להעביר את האורגזמה שלך מהדגדגן לנרתיק וכך הוא המציא את האורגזמה הווגינלית. התיאוריות של פרויד ייזכרו כעידן שחור בחקר הדגדגן. אף שהתיאוריות שלו היו בלתי מדעיות בעליל, הן החזירו את הדגדגן אחורה לדבר מגונה שיש לפחד ממנו. תודה פרויד.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

משנות ה-90 ועד ימינו

אם כן, עד סוף המאה העשרים הייתה לנו תמונה חלקית של הדגדגן. חלק מהבעיה היה שלא היו לחוקרים דימויים או תמונות אמיתיים של האיבר, אלא רק הדמיות MRI של איברים מגופות של נשים מבוגרות מתות.
אורולוגית אוסטרלית בשם הלן או'קונל החליטה לשנות את המצב. בשנות התשעים של המאה הקודמת היא הפיקה הדמיות MRI ראשונות של הדגדגן של נשים חיות, במצב מגורה, ובמאמר שפרסמה בשנת 2005 היא גילתה שהדגדגן של נשים גדול פי 10 ממה שרוב האנשים חשבו.

אבל לא רק הגודל היה מפתיע. מתברר שהאיבר הזה מחובר באופן אינטימי לשָׁפְכָה שממנה יוצא השתן ולווגינה, השפופרת הגמישה. לכן או'קונל הציעה מונח חדש: 'מכלול הדגדגן'. זה אולי לא נשמע טוב כמו 'דגדגן' או 'עינוגית', אבל זאת הדרך המדויקת ביותר לתאר אותו. הדגדגן איננו אי מבודד באנטומיה שלך. הוא מחובר באופן אינטימי לכל שאר איברי הרבייה שלך.

יש לתגלית זו כמה השלכות חשובות מאוד: ראשית, סקרים העלו שרק 18% מהנשים חוות אורגזמה דרך יחסי מין וגינליים בלבד. הם מציעים שזו בעצם לא אורגזמה וגינלית אלא רק גירוי הדגדגן דרך קירות הנרתיק.
באותו האופן, מה שאנחנו מכנים 'נקודת הג'י' היא בעצם רק החלק האחורי של הדגדגן, ולא איבר חדש.

או'קונל לא פעלה בחלל ריק. היא התבססה על גדוד של חוקרי דגדגן שבאו אחרי פרויד, וטענו שהדגדגן הוא המרכז האנטומי של העונג הנשי. הם החזירו את כבודו של האיבר שסבל מחוסר תשומת לב והערכה. אבל מה שהם אמרו, בדרכים שונות, הוא רק שכל אורגזמה היא מהדגדגן. לא חשובה איפה את מרגישה את התחושה, הכול נובע מהאיבר היחיד הזה.
אז בואו נעיף מבט אחרון על המבנה המדהים הזה שמעליי. תעריכו את הגבולות שלו, את קווי המתאר, הקימורים. תעריכו מאות שנים של מחקר והתמדה שהושקעו כדי לקבל מבט כל כך טוב עליו. הצורה הזאת חיונית בחדר המיטות, על שולחן הניתוחים ובשיעור האנטומיה ואני מקווה שבפעם הבאה שתראו אותה, לא תחשבו עליה כעל צורה זרה ולא מוכרת. תגידו לה: "שלום לך חברה ותיקה, אנחנו מכירים".
תודה רבה על הכול, פרויד.

את הסרטון שבראש העמוד יצרו רחל א. גרוס, ג'פרי דל-ויסקו ודומיניק סמית' באתר Scientific American.
תרגום לעברית, ביוזמת מגזין גלויה: הדס אחיטוב וג'רמי קוטנר

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

המלצות להרחבה נוספת על הנושא:

מבנה הרחם - מגזין גלויה

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת צוות גלויה

ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
אובדן הריון הוא אירוע מטלטל שלא קיבל טקס או כלים להתמודדות עם השבר. איך מוצאים דרך לבטא ולציין אותו?
י"ז באלול תש"ף 6.9.2020
מאת
צוות גלויה
'גלויה' שמחה להעמיק בטקס חנוכת הבית ומקורותיו, וכן להציג הצעה לטקס המשלב בין מסורת לבין חידוש, במטרה להרחיב את גבולותיו של הטקס והמעמד.
כ"ג בטבת תשפ"א 7.1.2021
גלויה מזמינה:
ערב עיון מקוון
הזמנה לערב עיון - לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס: סוגיות זוגיות בחיים הלכתיים - דיון מקוון בהשתתפות מורות הלכה
ג׳ באדר א׳ תשפ״ב 4.2.2022
מאת
צוות גלויה
ביום שלישי הקרוב יתקיים ערב עיון מקוון של נאמני תורה ועבודה ומרכז גלויה, בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דעות. פרטים על האירוע כאן>>
ט"ו בתמוז תש"ף 7.7.2020
מאת
צוות גלויה
בדברי ימיה של האנטומיה המינית סבל הדגדגן מיחס של התעלמות, זלזול וחוסר הבנה מתמשך. מעבר להצעת מגזין גלויה לכנות את האיבר בשם ״עינוגית״, מונגש כאן תרגום לעברית של סרטון מקצועית בנושא.
י״ח באייר תשפ״ג 9.5.2023
מאת
צוות גלויה
מקבץ המלצות לקריאה במגזין על מנת להנגיש ידע עבור החתן המאורס ולסייע בעת הלימוד לקראת החתונה

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם