שימי לב אל הגוף: היכרות עם מערכת הרביה והמין, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

שימי לב אל הגוף: היכרות עם מערכת הרביה והמין

י"ט בכסלו תש"ף, 17.12.2019
קו מפריד גלויה

ההיכרות עם הגוף בכלל ועם מערכת הרביה והמין בפרט תעזור לשמור על גופנו, להשתמש בו בצורה המיטבית ולהפיק ממנו עונג. טקסט לנשים, ולא רק עבורן

בגיל הנעורים ישנו מאמץ אישי ואף של קרובים אלינו, להסביר לנו את השינויים שחלים בגופנו ולזהות את ההתרחשות הזו כ"התמודדות". לאמיתו של דבר, הגוף נותן את אותות ההתבגרות המינית בגיל הנעורים אבל עובר מסע לא רק מן היווצרותו אלא לכל אורך חייו. הבקשה אחר ההבנה של הגוף והבנת החיים מבעד לגוף, מלווה אותנו לכל אורך חיינו וראוי לאפשר לשיחה הזו להתקיים בנו באופן מעמיק וקשוב. ידיעות קונקרטיות של ידע על האנטומיה ועל מובניו הביולגיים עשויות לסייע לנו להכיר טוב יותר –  טכנית ומהותית את גופנו.

לעיתים בַּקָּשַׁת ההבנה הזו מתמצה בניסיון להתמודד באופן מעשי עם השינויים שחלים בגוף. כך למשל, ההיכרות עם מערכת הרבייה ואיברי המין שלנו לא פעם מתמצה בשאלות של איך להתמודד עם הווסת, ומאוחר יותר עם יחסי מין, הריון ולידה. השאלות על ההתמודדות כבודן במקומן מונח, אבל לעתים קרובות מדי מתגלה שאנחנו יודעות איך "להתמודד" עם הגוף שלנו, כאילו מדובר בבעיה מכנית שצריך לפתור, אבל לא מבינות מספיק טוב איך הגוף שלנו עובד ומה בעצם קורה במצבים אותם אנו מנסות לפתור.

למה חשוב להכיר את הגוף

הכרות עם מבנה הגוף שלנו היא הכרח הנובע מן המחויבות שלנו לשאת את בעלותנו על גופנו ולפענח אותו כיאות, גם מצד חוויה של חיבור וגם מצד חובה של שמירת הגוף. היכרות עם מהלכו הטבעי של הגוף יכולה לסייע במעקב אחר תפקודו, ולסייע לנו בשימת הלב לבריאות הגוף

אישה המצויה במערכת יחסים זוגית ומכירה את גופה תוכל ליצור מערכת יחסים אינטימית טובה בהרבה אם תדע כיצד להפיק עונג מגופה (ומגופו, בעזרת ידע מתאים על גופו של הגבר) ומתוך כך גם קרבה, אמון ואהבה. גם בניסיון להרות (או להפך – למנוע הריון) ידע מעמיק על ההפרשות יכול ליצור שינוי משמעותי לטובה.

כבר בגיל הרך ילדים מטמיעים מסרים על גופם באמצעות ההתבוננות בהוריהם ובחבריהם. היכולת להעניק שֵׁם לתחושות וגם לאיברים בגופם מעניקה להם תחושות של ביטחון בגופם ובעצמם. את תחושת הבטחון בגופם ההורים יוכלו להעניק לילדיהם רק אם יחושו את אותו הביטחון בנוגע למערכת היחסים שלהם עם גופם. 

מערכת הרביה והמין - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Tim Mossholder

השפה המתאימה לדבר על הגוף

המילים בהן אנחנו בוחרות להשתמש יכולות לתרום לתחושת ניכור, והן יכולות להשפיע על האופן בו אנחנו חוות את הגוף – לעתים אף יותר מהחוויה הגופנית עצמה. כלומר, השפה מַבְנָה את המציאות והאופן שבו אנחנו מדברות על הגוף שלנו עשוי להשפיע על הדרך שבה נחווה עונג, כאב ושאר תחושות הגוף.

מינוחים מדוייקים בשפה שמתייחסים אל הגוף הנשי והגברי מעוררים מבוכה וזרות וגם הכינויים הממסכים לכאורה את הדיבור המפורש על האיברים עשויים לעורר את אותן התחושות. ייתכן שבניגוד למצב הרגיל, עלינו לבחור את המילים שתואמות את המחשבות והרגשות שנרצה שיהיו לנו, ולהשתמש בהן עד שיהיו מורגלות בפינו. 

לא סתם ננקטות מילים עקיפות שמחביאות את הדבר עצמו. יש שיתלו זאת בנימוס, אלגנטיות, צניעות ראויה ואף קדושה. יש שיתלו זאת בחשש מלדבר על הדברים עצמם, לתת מקום ראוי ומכבד לאיברים אלו. תהא הסיבה אשר תהא, היעדר היכולת לתאר במילים את הגוף פוגעת ביכולת שלנו להכיר אותו, ולכן מטרת השורות הבאות היא ליצור סדר ולהעניק שם כל חלק שבו.

להתייחס לרחם בלשון נקבה

בשורות אלה ההתייחסות אל הרחם היא בלשון נקבה, למרות שעברית תקינה מזהה את האיבר הנשי בלשון זכר. הבחירה קשורה באופן ישיר לאמירה שהשפה בה נבחר להתייחס אל גופנו משפיעה מאד על מערכת היחסים שלנו איתו. 

כלומר, כאשר אנחנו מתייחסות אל איברי הגוף הנקביים שלנו בלשון זכר, אנחנו פוגעות ביכולת ההזדהות והקשר שלנו אל הגוף ויוצרות זרות בינינו לבין האיברים הפרטיים שלנו. השימוש בלשון נקבה, יחד עם הקפדה על שמות ברורים לכל איברי הגוף, יכולה לסייע לנו בכינון יחס פתוח, פשוט וקרוב עם גופנו, ולהנחיל אותו הלאה גם אל ילדינו. 

מערכת הרבייה הנשית
איור: אנטומיה אינטימית www.IntiMeArt.co.il

אז איך בעצם בנוי הגוף שלנו ? 

רחם 

הרחם נמצאת באיזור אגן הירכיים, ותפקידה להכיל ולהגן על העובר בתקופת ההריון. גודלה וצורתה דומים לאגס (כגודל האגרוף של האישה). מדי חודש נבנית ומתפרקת ברחם רקמת דם שנקראת רירית הרחם, שמשמשת כריפוד לרחם בזמן הריון. אם אין הריון הרירית מתפרקת ויוצאת החוצה בזמן הווסת. אצל מרבית הנשים הרחם נוטה קדימה, ואצל מיעוטן, אחורה. צוואר הרחם הוא הפתח התחתון של הרחם, והוא בולט החוצה אל הנרתיק. בצוואר הרחם קיימות תעלות, שמפיקות נוזלים ("הפרשות") אשר מסייעים לזרע לחיות ולהגיע אל הביצית בזמן הביוץ. בקצה צוואר הרחם ישנו פתח שגדל ומתרכך בזמן הביוץ, ובזמן הלידה מתרחב כדי לאפשר את מעבר התינוק. 

מבנה הרחם - מגזין גלויה

שחלות

השחלות נמצאות בצידי הרחם. גודלן הוא שלושה עד חמישה סנטימטרים, ובהן נמצאות כמיליון ביציות שנוצרות עוד לפני הלידה. השחלות מייצרות את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, המווסתים את המחזור החודשי. בכל מחזור מתפתחים בשחלות זקיקים, שמקיפים את הביצית שמבשילה לקראת הביוץ. בעזרת הזקיק שמקיף אותה, הביצית המפותחת נעה אל החצוצרה, שם היא עשויה לפגוש את הזרע שיפרה אותה, ומשם הביצית ממשיכה בדרכה אל הרחם. אם לא הופרתה לאחר יממה, הביצית תהפוך לגופיף צהוב, שיפריש הורמונים שיובילו לקבלת הוסת. 

נרתיק

הנרתיק (באנגלית vagina) הוא הפתח השרירי שבקצה צוואר הרחם, והוא מחבר בין הפות לבין צוואר הרחם. בעצם, הנרתיק הוא הצינור שמאפשר מעבר לדם הווסת, לתינוק בעת הלידה ולאיבר המין הגברי בעת יחסי אישות. אורכו בין עשרה לחמישה עשר סנטימטרים והוא מתרחב ומתגמש בעת הלידה ובקיום יחסי מין. משני צידי פתח הנרתיק קיימות שתי בלוטות זעירות הנקראות בלוטות ברטולין, המשחררות חומר סיכה כאשר האישה מגורה מינית.

מערכת הרביה והמין - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Charles

דגדגן

הדגדגן הוא רקמה שעשירה בקצות עצבים ורגישה למגע. הוא מקור האורגזמה הנשית, ככל הידוע מחקרית – תכליתו היחידה היא ההנאה המינית. בעת עוררות מינית זורם דם אל הדגדגן והוא מתמלא ומזדקר והופך רגיש למגע. קצהו החיצוני של הדגדגן הוא קטן, בערך בגודל אפונה. קצהו הפנימי גדול בהרבה והוא מקיף, יחד עם שרירי רצפת האגן, את הרחם ושלפוחית השתן. 

כיפת הדגדגן היא שכבת העור שמכסה את הדגדגן ומגינה עליו, והיא נוצרת מהחיבור בין שתי השפתיים.

נוזלי צוואר הרחם

נוזלי צוואר הרחם מכונים לרוב הפרשות. אותן הפרשות ריריות בהירות שנראות במהלך החודש. להפרשות האלו יש תפקידים רבים: ראשית כל, הן מסייעות בניקיון הפות ושומרות על רמת החומציות שבה. שנית, הן מסייעות בסיכוך האיזור, יחד עם בלוטות ברתולין. ההרכב של ההפרשות משתנה בהתאמה למחזור החודשי וכך גם התפקידים שלהן: בימים הפוריים של האישה (היינו, סביב הביוץ), תפקידן להזין את הזרע ולסייע לו בדרכו במעלה צוואר הרחם. בימים הלא פוריים, הן לא מאפשרות לזרע לשרוד ברחם וגם מפריעות לתנועתיות שלו. 

מערכת הרביה והמין - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Luke Michael

קרום הבתולין

קרום הבתולין אינו באמת קרום שלם כפי שסופר לנו, אלא רקמת עור דקה שיכולה להישחק גם בפעילות גופנית שאנו מקיימות, ולא רק בעת קיום יחסי מין. מיתוסים רבים נקשרו בקרום הבתולין ו"הפעם הראשונה". חשוב להבהיר שה'קריעה' שתוארה לנו אינה קריעה ממש, אלא הרחבה של פתח קיים. נשים רבות אף אינן מדממות אחרי הפעם הראשונה שקיימו יחסים מהסיבה הזו: הרקמה לא נקרעה כלל והפתח רק הורחב. אם האישה בריאה, מעוררת וחפצה בקיום היחסים ואיננה לחוצה, אין סיבה לכאבים משמעותיים בחדירה

מבנה הפות החיצוני

הפות בנוי ממספר איברים:

השפתיים החיצוניות של הפות מכילות בלוטות שמפיקות שומן ותפקידן בעיקר להגן על החלקים הרגישים בפות. השפתיים הפנימיות מכסות את פתח הנרתיק, אך כאשר האישה חווה גירוי מיני (או בזמן הביוץ), הן מתמלאות בדם ונפתחות. חיבור השפתיים הפנימיות מהוות את כיפת הדגדגן.

פתח השופכה הוא הצינור שדרכו עובר השתן. 

חיץ הנקבים מפריד בין פתח הנרתיק לפי הטבעת.

גוף האשה - מערכת הרביה והמין - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Steve Huntington

שטיפת הפות

בשל המבנה הייחודי של הפות והיכולת להפריש חומרי סיכה, הפות היא איבר שמנקה את עצמו ואין צורך לסבן אותו בעת המקלחת. למעשה, עדיף להימנע כליל מלסבן אותו: סבון הגוף מותאם לרמת החומציות של שאר הגוף, ששונה מרמת החומציות של הפות ולכן שימוש בסבון באיזור יכול ליצור נזק שיוביל לדלקות או פטריות. אותן ההפרשות שתוארו למעלה מטפלות בניקיון הפות ושטיפה במים בהחלט תספיק. 

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

אז, מה קורה במחזור החודשי? 

קודם כל, כדאי לעמוד על נקודה חשובה: בדרך כלל, כשאנחנו אומרות "מחזור", אנחנו מתכוונות לדימום. הדימום הזה נקרא "וסת". 

המחזור החודשי מתחיל ביום הראשון של הווסת, ומסתיים יום לפני הווסת הבאה, והוא כולל את כל התהליך שמתרחש מרגע הבשלת הביצית ועד לדימום. מדובר בפעולה שכשמה כן היא – מחזורית. השלבים בה מתרחשים כל חודש, לאורך כל החודש. הווסת היא רק שלב אחד בו. 

בכל מחזור מתחילות להבשיל כמה ביציות בכל שחלה. הביצית בעלת הזקיק הגדול ביותר תשתחרר מן השחלה ותצא אל החצוצרה. הזקיק שהקיף את הביצית יישאר בשחלה ויהפוך ל'גופיף צהוב' שמפריש את הורמון הפרוגסטרון. הפרוגסטרון בתורו יגרום לעיבוי רירית הרחם, ימנע ביוץ נוסף ויוביל לקבלת הווסת. 

השלב הראשון של המחזור הוא מתחילת הווסת ועד לפני הביוץ ונקרא השלב הפוליקולרי. השלב השני הוא מרגע הביוץ ועד הווסת הבאה (ונקרא השלב הלוטלי) שלב זה אורך תמיד בין שנים עשרה לשישה עשר ימים ולכן אורכו של השלב הפוליקולרי הוא זה שיקבע את אורך המחזור החודשי של כל אישה. 

מה תפקידם של ההורמונים השונים? 

ההורמונים העיקריים שמופרשים במהלך המחזור החודשי הם אסטרוגן ופרוגסטרון. האסטרוגן מופרש משחלות האישה ותורם להכנה של גוף האישה לקליטת העובר על ידי גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד. הפרוגסטרון מופרש מן הגופיף הצהוב לאחר הביוץ. אחראי על עיבוי רירית הרחם לפני ההריון, על כן הוא מופרש בשבועיים האחרונים למחזור. עם התנוונות הגופיף הצהוב מופרשות הרקמות החדשות ברירית הרחם ומתחילה וסת ואיתה מחזור חדש. אם האשה נכנסת להריון, ממשיך פרוגסטרון להיות מופרש מן הגופיף הצהוב ולאחר מכן מן השליה.

הרבנית שרה סגל-כץ
צילום: Eliott Reyna

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

המלצות להרחבה בבמות שונות:

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

י' בכסלו תש"ף, 8.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
לימוד בחברותא הוא שאיפה שקיימת אצל לא מעט זוגות וחוויית לימוד התורה מבוקשת כחוויה משמעותית ומעצבת. ברשומה שלפניכם, הצעות כיצד לממש את הכמיהה לחברותא ולצלוח מהמורות קיימות.
י"א בטבת תש"ף, 8.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
רעיונות לדייטים ולבילויים זוגיים בבית ומחוץ לבית, והטבות לסדנאות
י״א בטבת תשפ״ב 15.11.2021
מאת
שרה סגל-כץ
מְתַחְלֵף כְּאֵבִי / בִּהְיוֹתִי לָכֶם. / אָנָּא / אֶהֱבוּנִי, אָחוּנִי.
כ"ב בסיון תש"ף 14.6.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 3 דקות קריאה
ניתן לצאת ידי חובת טבילה באופן טכני ומינימלי, אבל ניתן וכדאי לטבול גם מתוך תשומת לב ועיצוב בהתאמה לעולמה הרוחני של הטובלת.
י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
כיצד יכול זוג צעיר לחוות את השבת כזמן זוגי נעים ונינוח, כהזדמנות לבנייה והשקעה בזוגיות?
ג' בכסלו תש"ף 1.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
נְשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף תִּבָּקַע מִמֶּנָּה, בְּשָׂרָהּ אֲפוּף מִרְקְמֵי גֶּשֶׁם וְשִׁטָּפוֹן / סִתְרֵי וְרִידֵי שִׁלְיָה מְקֻפָּלִים כְּבָצֵק שֶׁתְּפִיחָתוֹ נָחָה

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם