לדבר גלויות על ברית אמונים

צוות מגזין גלויה מזמינות לשלוח אלינו מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל חשבון נפש.

בין התאריכים ז׳-י״ג בכסלו ה׳תשפ״ה 8-14.12.2024 - לאורך השבוע המקדים את קריאת פרשת ״וישלח״ - מתקיימים אירועים שונים של לימוד והתייצבות לצד דינה, אשר מעשה האונס שלה מוזכר בפרשה וקולה לא נשמע. עקבו אחר העדכונים כאן והצטרפו אלינו להרצאות והתכנסויות. ב״שבת דינה״ יינשאו דרשות בקהילות רבות ומגוונות כדי לומר ״אנחנו עם דינה!״. שותפות דינה נוצרה מתוך חיבור בין ברית אמונים, בנות דינה, פרוייקט דינה, בית דינה ורשות הרבים. אל השותפות הצטרפו במהרה עשרות ארגונים וקהילות כדי להעניק קול לדינה, לכל דינה, באשר היא שם!

ליקוט טקסטים ויצירות בעקבות "שותפות דינה", המתקיימת בסמוך לפרשת וישלח, בהקשר לסיפור אונס דינה, להבעת סולידריות והתחייבות לתמיכה בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית.​ את שבוע הפעילות של דינה ליוו ההאשטאגים #שומרת_אחותי #שומר_אחי כביטוי של תפיסת הסיסטרהוד שמלווה את יוזמת שותפות דינה, ביחד עם הארגונים והקהילות הכלולות בה.

פרשני המקרא אינם עוסקים ברצונותיה של דינה ובפגיעה שחוותה. השבת שבה קוראים את סיפורה היא הזדמנות להשמיע את קולן של הנפגעות

לקראת קריאת פרשת ״וישלח״, קיימנו התכנסות ברחוב דינה במסגרת ״שותפות דינה״, כטקס מרכזי לשבוע ההתייצבות לצד דינה. במפגש זה, שנערך ברחוב דינה ברושלים, נאספו קהילות וארגונים לתפילה. האירוע נשא פנים אל תקווה וריפוי, בניגון ובשירי תמיכה לזכר דינה ולמען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. האירוע נערך זמן קצר לפני קריאת הפרשה, במטרה לחבר בין המימד המקראי של דינה לבין מציאות של פגיעות מיניות שבתוכה אנו חיים.

הבעת סולידריות ותמיכה בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית וקריאה לשחרור החטופות והחטופים לאור דמות של דינה מפרשת ׳וישלח׳ | יום שישי, י״ב בכסלו התשפ״ה, 13.12.2024

תפילות שהוקראו, ורובן נכתבו במיוחד, להתכנסות בתפילה ברחוב דינה בערב שבת ״וישלח״ ה׳תשפ״ה. בהתכנסות נשאו תפילות ודיברו: ד״ר איילת לוי, אמא של החטופה דאז ושורדת השבי - נעמה לוי, עידית אהל - אמא של החטוף אלון אהל, רבניות.ים מקהילות וארגונים שונים

אסופת מאמרים, שירים ותפילות המאגדים נקודות מבט שונות ביחס לדמותה של דינה בפרשת וישלח. חלק מהיצירות עוסקות במישרין בפגיעות מיניות. בשבת זו נבקש להתייחס לצורך במוגנות רגשית, כלכלית, חברתית, דתית - הודות לדמותה של דינה שסיפור מעשה אינוסה מעוררת אמתפיה תמידית ובלתי תלויה בדבר.

אונס דינה בפרשת השבוע הוא תזכורת כואבת עבורנו לפגיעות המיניות שעברו אחיותינו במהלך המלחמה. הקהילה הדתית מתמודדת עם האתגר ליצור מרחב מוגן עבור ילדינו וילדותינו

כחלק מפעילויות שבוע דינה שבמסגרת ׳שותפות דינה׳, כתבה נאוה בן-אור (שופטת בדימוס) דבר תורה לפרשת וישלח, עם בקשת צדק ולא נקמה - בקשה לעזרה למי שהיתה דינה, וכנגד הנקמה בה בחרו אחיה. בן אור היא חברה מייסדת בפרויקט דינה להכרה וצדק לקרבנות אלימות מינית באזורי קונפליקט, הפועל במסגרת מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן

הרבה אסנת אלדר מנתחת את סיפור דינה דרך הפרשנויות המסורתיות שניתנו לחלקים מתוכו, ומבקשת להשיב לדינה את קולה, את זהותה, ואת מי שהייתה לפני שהולאמה לצרכים פוליטיים. מה השתנה בין ימיה של דינה לבין ימינו ביחס החברתי לנפגעות ונפגעים?

דינה מתפתה, נאנסת, מתענה, נמסרת מאביה לשכם להיות לו לאישה, משמשת קלף מיקוח בידי אביה כדי לספח אליו את כל שכם, הופכת לעילה לטבח כל שכם כדי להציל את כבוד הגברים במשפחה, ונעלמת מן הסיפור. דינה היא דוגמה לעיקרון הפטריארכלי "מקומה של אישה במחזור חייו של הגבר", בניסוחה של קרול גיליגן: אין לה מחזור חיים הראוי להנצחה לדורות, במקרה הטוב יש לה רק מקום במחזור חייו המפורט של גבר כלשהו.

מַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי. / אֶת חֲלָלַי מַלְּאוּ בִּצְלִילוּתְכֶם / נַקּוּ אֶת הַפְּצָעִים שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ.

נוח יותר להמשיך להתעלם מפוגעים, ולשתף איתם פעולה בשתיקה כאשר נערות צעירות משלמות את המחיר. האחריות להפסיק להקריב אותן לפוגעים מינית מונחת על כתפי הקהילה כולה.

אַחַיִךְ מְפַלְפְּלִים בָּךְ / דִּינָה, מָה דִּינָהּ? / ...וְאַתְּ, רְכוּסָה בִּשְׁתִיקָתֵךְ

אַחַיִךְ מְפַלְפְּלִים בָּךְ / דִּינָה, מָה דִּינָהּ?

ההתמודדות עם אלימות מינית במסגרת הזוגיות מציבה אתגרים רבים לעולם המשפט. ההשתקה של התופעה, וכן מחסור במושגים רגשיים וטיפוליים בעולם המשפט, גורם למתלוננות האמיצות פגיעה חוזרת. עלינו לפתח כלים משפטיים להתמודדות נכונה, כדי להבטיח את שלומן של מי שחוו פגיעה, ולמגר את האלימות לסוגיה.

השירים והטקסטים שנכתבו לאחר אסון השבעה באוקטובר מאירים באור חדש גם את סיפור דינה המקראי. ניתוח שירה של סמדר פלק-פרץ, שנוגע באסון דרך סיפורה של דינה, מבקש לתת קול ולמולל שתיקה מחרישת אוזניים.

כִּי יַלְדָּה טוֹבָה אוֹמֶרֶת תּוֹדָה,/ כִּי יַלְדָּה מְחוּנֶכֶת הִיא יַלְדָּה מְחַיֶּכֶת/ כִּי יַלְדָּה לְבַדָהּ אֵינֶנָּה עֵדָה

נוֹלַדְתְּ וּמִישֶׁהוּ אָמַר קְחִי לָךְ כּוֹס מִישֶׁהוּ נִתֵּץ אוֹתָהּ עַל הַכְּבִישׁ / מִישֶׁהוּ אָמַר אַתְּ חֲלוֹם אַתְּ חֲלוֹם רַק חֲלוֹם אַל תִּסְתַּכְּלִי

מִי עָמַד מוּלָהּ מַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁפָּתְחָה/ פֶּה שָׁמוּר, נְטוּל חִיּוּךְ, אֶל מִי הִיא בָּהֲתָה,

וְאֵיךְ דַּוְקָא אָז, לָמָּה רֶגַע אֶחָד/ נִשְׁאַר בָּהּ כְּצֵל מְלַוֶּה שֶׁנֶּחְתַּם,/ וּמָה שֶׁקָּדַם לוֹ נִסְתַּר, כְּמוֹ אָבַד

בְּקֶצֶב הִתְהַוּוּת בֶּכִי רַע/ רָצִיתִי הֶאָטָה שֶׁלֹּא קָרְתָה.

כֻּלָּנוּ חַיּוֹת פְּצוּעוֹת. / אִם תְּבַקְּשׁוּ לְרַפֵּא אֶת לִבִּי – / אָנָּא חִבְשׁוּ אֶת לִבְּכֶם שֶׁלָּכֶם, / קַדְּשׁוּהוּ, / בַּשְּׂרוּ חַיִּים, / מַלְּאוּהוּ תְּחִנָּה וְעֶרְגָּה – / כָּךְ אוּכַל לִרְווֹת מִמֵּי תְּפִלּוֹת לִבְּכֶם