כל תכני מגזין גלויה

אִם הָיִית עֵרַת לֵב / הָיִית כְּשֹׁקֶת אַהֲבָה לְצִדִּי

הַכֹּל עוֹצֵר וּמִצְטַמְצֵם, אֲבָל כָּרֶגַע אֵין פְּנַאי.

לֵידָתוֹ / מַחֲשַׁבְתּוֹ / אַהֲבָתוֹ

הִתְנוֹדַדְתְּ לָךְ, הֶחְזַקְתְּ בַּמִּשְׁפָּטִים הַשְּׁלֵמִים. סֵרַבְתְּ לְהִתְעַיֵּף.

כָּל מְשׁוֹרֵר כּוֹתֵב לוּחוֹת שְׁנִיִּים בְּעַצְמוֹ / עוֹשֶׂה נִיצוֹצוֹת מִן הָאֵפֶר מִן הַכְּתָב.

נִשְׁמָתִי הַיְּתֵרָה / פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר / לְמָקוֹם טָמִיר וְנֶעֱלָם

לֹא נָעוּץ עֵצָה / נַקְשִׁיב לָרוּחַ / וּלְהֶמְיַיתָּה

צריך לומר בבירור: לפני ואחרי הכול, היא אישה, ואני אישה. ורב-גבר לא יכול היה להיכנס למרחב הזה. יש כאן תיקון גדול והזדמנות מופלאה.

חַכֵּה חַכֵּה / אוּלַי עָלִיתָ לִי בַּחַכָּה

אֵיךְ אֶפָּרֵד / מִיוֹפְיָים שֶׁל הָעֵצִים / וְהֶהָרִים

בְּאוֹתָן זְרוֹעוֹת שֶׁגּוּפוֹ / עוֹד נוֹצֵר אֶת חִבּוּקָן, / נִשָּׂא הוּא בְּבִטְחָה

רק הזרימה העדינה של ירוק / העצים, גבוה מעל, משככת. במידה מסוימת.