Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter:

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים / יְגַלֶּה סִבְלוֹתֵינוּ לְעוֹלָמִים / וּמִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ / יִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת הַנֶּאֱלָמִים

בכל שנה נקראת פרשת ״וישלח״ כשקהילות רבות שומעות את סיפורה של דינה ובכל שנה ישנה אפשרות להתייחס לסבל של דינה, לשתיקה שלה ולתגובות של הסובבים אותה. בשנה הזו נראה שיהיה קשה במיוחד לקרוא את הפרשה מבלי לחשוב על הצורך במוגנות ועל ההזדקקות בהכרה, בתמיכה ובהכרעה לעמוד לצידה של דינה בת לאה ויעקב ולצד כל ׳דינה׳ באשר היא ובאשר הוא שם.

רשומה לקראת קריאת פרשת ״וישלח״, המכילה את סיפור דינה בת יעקב ולאה. הרשומה נכתבת מתוך חשיבות הקשר החברתי של העיון בסיפור דינה, ועל בסיס הכרה כאובה במעשי הפגיעה והאלימות הנוראיים שנכפו על החברה הישראלית והיהודית בבוקר שמחת תורה.

בעצה אחת שמעון ולוי החליטו לקחת את הפגיעה של אחותם ולעשות בה כטוב בעיניהם. מהטקסט ניתן ללמוד כי הם התעלמו לחלוטים מדינה ומהשבר שלה והתרכזו בכאב הפרטי שלהם. הם לא חשבו אף לרגע אחד, להיכנס אל דינה בדחילו ורחימו, לשבת מולה להישיר אליה מבט ולהיות איתה שם בכאבה.

הדור שלנו אינו הדור הראשון של יהודים שחוו זוועות כאלה, אבל הוא הדור הראשון שחווה זוועות כאלה כאשר הוא מצויד בידע ובהבנה של ההשפעה העצומה של הטראומה.

אורי שרמן קנוהל על התביעה הערכית לעסוק בחוסר ובמעשי פגיעה המופיעים בטקסט המקראי בכלל ובסיפור דינה בפרט. תיאור המעגל הטראומטי, השיח הדיכוטומי הנובע מטראומה ודיון בשאלה: איך לדבר את הטראומה?

אני מבקש להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת.

ראוי שנשאל על מחיר ההשתקה, ומחיר הזהירות. יורם גלילי משתף כי לדעתו פרשת "וישלח״, ובתוכה מעשה אונס דינה, אינה מתירה לנו שלא שלא להתייחס לשאלות ולמחירים שטמונים בשתיקה בקהילותינו.

קריאה מחודשת בסיפורי דינה, דרך פרשנויות חדשות המבקשים להנכיח את קולה הנעלם של דינה.

המילה 'אחותנו' מבטאת את התביעה שהיא אחת מאיתנו, ואיננה הפקר. היא מסייעת לתבוע חזרה גם את ערכה, הצהרה לעולם שהיא איננה חסרת ערך. שהיא חייבת להפוך לאחריותנו.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

סיפור סדום כמו סיפור אמנון מדגישים כי אונס הוא ביטוי קיצוני של אלימות והעיסוק בהם מזכיר לנו כי עיסוק באונס אינו עיסוק במין אלא עיסוק בכפייה ובכח.

טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך.

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

לקראת שבת ״וישלח״ וסיפור אונס דינה שמופיעה בה, ׳גלויה׳ ו׳ברית אמונים׳ מזמינים אתכן.ם לשלוח תכנים העוסקים בפגיעה מינית ובמוגנות, בצל האירועים הקשים של התקיפה בשבעה באוקטובר, שכללו טרור מגדרי ופשעים חמורים נגד הגוף ונגד הנפש. המרחבים הפרטיים שלנו עוצבו מחדש במהלך ואחרי השבת ההיא, ותחושת הביטחון האישי ספגה מכה עמוקה וקשה. אנו נפרסם שירים, מאמרים, ראיונות ותכנים נוספים העוסקים בפגיעה ובתגובה לה, אצל היחיד.ה, הקהילה, והחברה.

המרחב הבית ספרי שונה ממרחב בית הכנסת, אך ניתן לשרטט כמה קווי דמיון. הפעולה בשניהם, הסובבת סביב הטקסט והמילה הכתובה, היא פעולה שמבקשת לחולל שינוי בעולם הפנימי שלנו, ולהעניק לנו רגעים של שינוי ושל חסד.

את ההתכנסות הראשונה של ״ברית אמונים״ פתחו מילים ממעמקי הכאב, יחד עם כמיהה גדולה לתיקון. הרי כאן מילות מנהלי הכנס, לשנת תשפ״ג

קיבצנו מגוון מאמרים מרחבי המגזין שעוסקים כולם בשאלות חינוך ילדים וילדות, נערים ונערות. ברשומה זו תוכלו למצוא מאמרים על גבולות השיח סביב מיניות, על שיח מגדרי, ועל חינוך ילדים ונערים למוגנות.

סיפורו האישי של עדיאל בר-שאול: סיפור של פגיעה, טיפול, רצון עז בריפוי ובחירה בדרך אמיצה לשם כך.

בעלי תשובה מזמן נחשבים כמגזר משל עצמם, ולהם התמודדות יחודית מול עולם הטיפול, וצורך גדול במיוחד בהגדרת קוד אתי לטיפול.

יחס היהדות לעבירת אונס והטרדה מינית, לצד התמודדת עם הסתירות, הקושי והסילוף המצויים בשיח ההלכתי על הנושא. קריאה לאחריות חברתית וחובת עמידה לצד הנפגעים והנפגעות.

אחת המצוקות המרכזיות מהן סובלות כלות שעברו פגיעה מינית לקראת חתונתן וכן לאחריה, היא המפגש עם הלכות חיי האישות וטהרת המשפחה. על התמודדות, הכנה ותהליכי ריפוי.

הביקור החודשי במקווה עשוי להיות טעון במיוחד עבור נשים שעברו בעברן אונס. קריאה למבט אחר, ולטבילה אחרת מנפגעת הבוחרת להביא את התמודדותה.