כוח העל של השורדים, מאת: עדן לויטה - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

כוח העל של השורדים | The Super-Strength of the Survivors

י״ג בכסלו תשפ״ד 26.11.2023
קו מפריד גלויה

"טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך" עדן לויטה מתבוננת על תהליך הריפוי כמי שהלכה את כל הדרך מנפגעת לתומכת ומלווה נפגעות

The English version follows the Hebrew version

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

לפני כמה ימים הגיעה אלי ניצולה של מסיבת ה׳נובה׳ לטיפול.

כבר כשהיא נכנסה ראיתי שהיא קטנה. לא רק בגובה ובזה שניכר עליה שהיא איבדה הרבה משקל. אלא גם בנוכחות שלה שניסתה להיעלם. בכל זאת היא הביטה בי במבט חד ועיניים גדולות וראיתי שיש בה כוחות חזקים שנלחמים כדי לשרוד. די מהר נפתח בנינו סכר הדמעות. כשהיא שכבה על המיטה, הזכרתי לה שכאן אנחנו רוצות להרפות את הגוף ולפעמים כשאנחנו לא מחזיקות עולים דברים ואנחנו רוצות לתת להם להשתחרר – גזים, מילים, דמעות.
לא להחזיק.
מהר, גם הן הגיעו.
המילים.
מיד היא התנצלה כל-כך שהיא מרגישה, שהמים זורמים ממנה.
"אין לך על מה להתנצל, אני שמחה כל כך שאת מסוגלת להרגיש".

היא שיתפה על חברות חטופות ועל חברים הרוגים – על האשמה לאכול, לישון, לנשום. לטפל בעצמי.
שיתפה על גוף שרק רוצה לחדול מלהתקיים ועל הפחד מהמחשבה הזו. על השאלה למה שרדתי. במה אני טובה יותר?
כל מילה שלה נגעה לי במקום חשוף בלב וזכרתי בדיוק איך זה מרגיש לשאול את השאלות האלה.
לשכב שבועות במיטה ולא לדעת אם אי פעם תעיזי לצאת למרחב הציבורי, לסיטואציה חברתית, לצחוק.
ואמרתי לה "את לא צריכה לדעת עכשיו את התשובה על השאלה למה את בחיים, עוד תגלי אותה בבוא העת. עכשיו כל מה שיש זה להתקיים".
בעצם רציתי לומר לה, גם אני לפני שנתיים לא ידעתי.

אם עוד אקום מהמיטה הזו, אם איבדתי את כל מה שיש לי להציע לעולם,
אם אולי לעולם לא אאיר שוב? ואיך אפשר בכלל להאיר משהו בעולם הזה? 
היום אני יודעת שפגשתי את הרוע, הפחד והכאב התהומי הזה גם כדי להיות פה איתך.
המבט שלה שהעוצמות שלו נכנסו לי לנשמה אני מחכה לראות מי היא תהפוך להיות.
איזה אור היא עוד תאיר.

טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך.
הידיעה העמוקה איך זה לחוות כאב מטלטל שמרעיד לך את הנשמה ולשרוד.
את לא צריכה לחוות מה שכל אדם אחר שנכווה חווה כדי להבין את התהום שהמפגש עם המוות, עם רוע או עם אלימות מייצרת לנפש.

כוח העל של השורדים, מאת: עדן לויטה - מגזין גלויה
צילום: Tom Caillarec

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שאלון זיהוי למצבי סיכון

שאלון אנונימי של משרד הרווחה שנכתב עם מומחים לטיפול
כדי לזהות את מצבך או את מצב הסיכון של בן או בת משפחה ובסביבתך הקרובה.

The Super-Strength of the Survivors | Eden Levite

"Trauma can become post-trauma, but sometimes it becomes your super-strength". Eden Levite looks at the healing process as someone who has traveled the path from victim to supporter and mentor of victims.

Trigger Warning

The content here may be difficult to read and may evoke feelings of sadness and pain.
You can choose to skip it or to stop reading in the middle.
Try to listen to yourself at this time.

Several days ago, a survivor of the 'Nova' Festival came to me for therapy. 

As soon as she entered the room, I could see that she was small. Not only in height and the obvious fact that she had lost a lot of weight, but also in her presence that tried to hide. Nevertheless, she looked at me with a clear gaze and with big eyes and I could see that she was equipped with powerful forces that were fighting to survive. The dam of tears soon burst. As she lay on the bed, I reminded her that we want here to relax the body here and that sometimes, when we loosen up, things surface that we want to let go of – wind, words, tears.

Don't keep it in.
They will come too.
The words.

She immediately apologizes for being so emotional, for crying so freely.
"There is nothing to apologize for, I am so happy that you can touch your feelings".
She told of friends kidnapped and murdered – of feeling guilty for eating, sleeping, breathing. For simply taking care of herself.
She told of a body that just wants to quit existing and of the fear that this thought brings. Why did I survive, she asked herself? What makes me better?

Every one of her words touched a raw place in my heart and I remembered exactly how it feels to ask these questions.
To lie in bed for weeks without knowing if you will ever pluck up the courage to go outside, to immerse yourself in a social situation, to laugh.
And I told her "You don't have to know now the answer to the question why you are alive, you will find that out when the time is right. All you need now is to exist".
What I really wanted to tell her was that two years ago, I didn't know either.

If I would ever get out of bed again,
If I had lost everything I had to offer the world,
If I would ever shine my light again, and if it was even possible to shine a light on anything in this world.
I know now that I also met with that evil, that fear, and that unfathomable pain in order to be here with you.
I am waiting to see who she will become, with that look in her eyes, the strength of which penetrated my soul.
What light she will shine.

"Trauma can become post-trauma, but sometimes it becomes your super-strength.
The deep knowledge of how it feels to experience pain is so shocking that it shakes the very foundation of your soul, and to survive.

You don't have to experience what any other person who has been burned experienced in order to understand the abyss which the meeting with death, with evil, or with violence creates in the soul.   

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

עורכת חופות ומלווה זוגות, מטפלת במגע, מנחת קבוצות תהליכיות בשיטת "המקום" וב"הסיסטרהוד".
יזמת ואקטיביסטית בתחומי קהילה, תרבות ופמיניזם.
יוצרת מענים קהילתיים לתמיכה בא.נשים בתהליכי ריפוי ושיקום.

פוסטים נוספים מאת עדן לויטה

י״ג בכסלו תשפ״ד 26.11.2023
מאת
עדן לויטה
ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 
י״ג בכסלו תשפ״ד 26.11.2023
שיר מאת
עדן לויטה
אוּלַי בַּתְּנוּעָה / יֵשׁ כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ.
י״ג בכסלו תשפ״ד 26.11.2023
שיר מאת
עדן לויטה
עַכְשָׁו אֲדָמָה רוֹעֶדֶת הִיא שֶׁטַח שֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בּוֹ בְּנִנּוֹחוּת.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם