בִּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, עַנְנֵי הַכָּבוֹד / שׁוּב לֹא חִפּוּ עָלַי כְּמוֹ בַּמִּדְבָּר.

יִחַלְתִּי. כָּתַבְתִּי. לָחַשְׁתִּי. מָחִיתִי. נֶאֱנַחְתִּי. סִפָּרְתִּי. עָנִיתִי. פִּלַּלְתִּי. צָעַקְתִּי. קָרָאתִי לְעֶזְרָה.

לֹא הָאוֹת שֶׁהֻטְבְּעָה בּוֹ בִּכְפִיָּה גְּדוֹלָה מִנְּשֹׁא, / אֶלָּא זוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אִתּוֹ מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ / זוֹ שֶׁאוֹתְתָה לוֹ לְהַסְתִּיר,

הַמַּאֲבָק הוּא עַל הָאוֹת הָאַחַת / הַבְּכוֹרָה מִכֻּלָּן / זוֹ הַמַּבְדִּילָה בֵּין הֱיוֹתֵךְ לְאֵינֵךְ

לֹא הֵבַנְתִּי / כְּשֶׁנֻּפַּצְתִּי / אֵיךְ אַחֲרֵי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים / הַכְּלִי הַשָּׁבוּר הַזֶּה / יַצְלִיחַ לְהַחְזִיק מַיִם

רַק כְּשֶׁהַקָּרָה חָדְרָה מִבַּעַד לַתִּקְרָה / וּפָעֲרָה בָּהּ חוֹר, / רַק כְּשֶׁבְּמֶרְכַּז הַבַּיִת עָמַד גּוּשׁ קֹר עֲנָק / וּסְבִיבוֹ שְׁבָרִים

מעגל החיים מזמן לנו אירועים משמעותיים רבים. כחלק מהשיח הגלוי, אנחנו שואפות להעניק ידע, כלים ושפה לבניית טקסים סביב מעגל החיים. אנחנו בצוות של מגזין גלויה, עובדות על איסוף ויצירה של הצעות לטקסים מקוריים לציון רגעי חיים מגוונים. מוזמנות.ים לצרף גם מנסיונכם ומהרהוריכם!

וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה / וְקָרְבָּן שֶׁעָלָה / עַל מִזְבַּח אֲדָמָה קְדוֹשָׁה

בְּעוֹלָם אַחֵר, הָיִיתִי תּוֹלָה פַּעֲמוֹנִים, / מְחַכָּה אִתּוֹ בַּעֲצִימַת עֵינַיִם לִצְלִילִים קְסוּמִים

בַּמִּסְדְּרוֹן, חַיָּלֵי צַעֲצוּעַ פְּזוּרִים / כְּמוֹ בְּהַפְסָקַת אֵשׁ, שֶׁהַכּוֹחוֹת / נִגְמָרִים

אֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה / הַטּוֹב מִכָּל הָעוֹלָמוֹת / אֲבָל הַחֶסֶד נֶעֱלָם מִמֶּנִּי.

אֵיךְ זֶה שֶׁפֶּרֶץ צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל לֹא מֵעִיד עַל אֹרֶךְ נְשִׁימָתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה, / וְיוֹם שֶׁמִּצְטָרֵף לְיוֹם לֹא מַבְטִיחַ שֶׁהַבָּא אַחֲרָיו יִהְיֶה?

אֱלֹהִים, רַק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְסֻגָּר / בְּלֵב צֹמֶת סוֹאֵן, בְּלֵב פַּחַד מַצְמִית / וּבְרֶגַע אֶחָד תֵּחָשֵׂף הַתַּרְמִית

עָצַרְתִּי מִמְּרוּצָתִי. / סְבִיבִי גּוֹזָלוֹת שֶׁטֶּרֶם פָּרְחוּ

זֶה כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי / יָכֹלְתִּי לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ / לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵהֶם

הַפְרִישִׁי, הוֹצִיאִי הַכֹּל יְקָרָה / אֶת הַכַּעַס וְאֶת הָאָבְדָן

מֵאָז עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ לִי / שְׁלוֹשָׁה אֲרוֹנוֹת וּבֵית קְבָרוֹת

יָדַי הַקְּפוּצוֹת לֹא כְּאֶבֶן, אָמַרְתְּ / אֶלָּא קוֹנְכִיָּה

מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם אֲדֹנָי / מִי כָּמֹכָה בָּאִלְּמִים / מִי כָמֹכָה נֶעְדָּר בַּקֹּדֶשׁ

וְלֹא יָד קָשָׁה / תּוֹצִיאֶנּוּ מִשָּׁם / וְלֹא זְרוֹעַ נְטוּיָה

מְצֹרַעַת. / הַגּוּף הוּא כֶּלֶא לִנְשָׁמָה סוֹעֶרֶת / הַמְּסָרֶבֶת לְהִכָּנַע.

אַתְּ צוֹפָה עָלַיִךְ מֵרָחוֹק / מְחַפֶּשֶׂת לְעַצְמֵךְ מֵינִיקָה

בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם בְּרֵאשִׁיתִיִּים / מִתְעַגְּלוֹת הַמִּלִּים / עֵירֻמּוֹת, פְּשׁוּטוֹת, קְרוֹבוֹת אֵצֶל עַצְמָן

הרבה ד״ר וונדי זירלזר כותבת על השיר - שנכתב לפני כמעט 100 שנים - ״דינה״ מאת שולמית קלוגאי. לדידה, השיר מעניק נופך דרמטי לדממה הרועמת סביב גורלה של דינה עצמה, בכך ששואל סדרה של שאלות נוקבות.