עֲנֵנוּ מִשְׂגָּב אִמָּהוֹת עֲנֵנוּ. / עֲנֵנוּ אֱ-לֹהֵי שָׁרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה עֲנֵנוּ. / עֲנֵנוּ אֱ-לֹהֵי דִּינָה עֲנֵנוּ. / [...] עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ.

׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא קריסה וגאולה.

וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה / וְקָרְבָּן שֶׁעָלָה / עַל מִזְבַּח אֲדָמָה קְדוֹשָׁה

מָה יִתְגַּלֶּה שָׁם / יְרֵאָה מֵהַבִּיט / מְעַט הָאֵשׁ שֶׁבּוֹעֶרֶת / מָה יִהְיֶה אִתָּךְ

עַל דַּעַת הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת מֵעַל כַּדּוּר הָאֲדָמָה / הַיָּרֵחַ הַמְּצַפֶּה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל צֶלַע הָהָר / עַל דַּעְתָּהּ שֶׁל הָרוּחַ הַטּוֹבָה

אָנָּא, הַעֲנֵק לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וּבִטָּחוֹן בְּכֹחָם וּבִכְשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם. הָסֵר מִלִּבָּם כָּל חֲרָדָה, פַּחַד אוֹ מְבוּכָה

תְּנִי בִּי לֵב רוֹאֵה-טוֹב בְּכָל אָדָם, / חָני בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים לְחַזֵּק בַּהֶם אֶת שׁוּתָפַי וְאֶת עַצְמִי

שֶׁהַחֲבָלִים יֻתְרוּ, הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים יֻמְתְּקוּ, וְיִמְצְאוּ בְּהַגִּיעָם אֵלֵינוּ / מְנוּחָה נְדָבָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח

לְמַעַן טוּב הָעוֺלַמִים / לְמַעַן יֹפִי הַחַיִּים / לְמַעַן כֹּחַ לַיְעֵפִים

מִשֶּפַע אַהֲבָתְךָ הָרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ / לֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵנוּ / אַהֲבָה כֵּנָה וַעֲמֻקָּה

תפילת השל"ה היא תפילה שנוהגים להתפלל הורים על ילדיהם וילדותיהן בראש חודש סיון. התפילה הובאה בספר שני לוחות הברית (=של"ה), על-ידי הרב ישעיה הלוי הורוביץ.

שביעי של פסח ומציאת הזיווג מזוהים עם קריעת ים סוף. גלויה מצטרפת אל המבקשים את שאהבה נפשם

פיוט תקווה ותפילה שנכתב לפני פרעות אוקטובר תשפ"ד, אך עם פרסומו לקראת שבת שירה של אותה שנה, קיבל הבית האחרון שלו משמעות כפולה ועצובה

התפילה הנאמרת ביום טוב ראשון של פסח בתפילת מוסף, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה. תפילה זו זוכה לכבוד חג הפסח ה׳תשפ״ה לנוסח המשולב בחידושים כדי לבטא את הלכי הלב בזמן הזה. את החידושים כתב רבי נריה רפאל כנפו.

עֲזֹר לָנוּ לְחַזֵּק אֶת הַקּוֹל הַנִּשְׁבָּר / וּלְאַמֵּץ אֶת הַזְּעָקָה הַדּוֹמֶמֶת, / שֶׁל אֵלּוּ שֶׁקִּירוֹת הַמִּשְׁפָּחָה הַמְּגִנִּים / הָפְכוּ בַּעֲבוּרָם לְחוֹמוֹת בֵּית הָאֲסוּרִים

יִהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ / שֶׁתְּבַטֵּל מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִן הָעוֹלָם / וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם / בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל

תֵּן בְּיָדָן וּבְיָדֵינוּ, שֶׁנִּרְאֶה כָּל אָדָם "בְּצַלְּמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"

שְׁנַת רְפוּאָה, שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת תִּקְוָה, שְׁנַת תִּקּוּן, שׁנַת תּוֹם לֵב

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גָּמַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ יֹפִי. / הֶאֱמַנּוּ, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ, זָכַרְנוּ, חִבַּקְנוּ,

הֵנָּה נָם וְיָשַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

בִּפְנוֹתֵנוּ לַקִּיר בְּנוֹפְלֵינוּ אֶל הַחוֹמָה / בְּאָבְדַן שְׁאֵרִית נְשִׁימָה / עִטְפִי אֶת אֲבֵדוֹת נַפְשֵׁנוּ

מוֹחֶלֶת לַאֲחֵרִים וְלִי / עַל אֱנוֹשִׁיּוּתֵנוּ הַקַּטְנוּנִית / עַל רְגָעִים צָרִים / עַל דִּבּוּרִים מֵתִים

עֵין הַחַיִּים — בָּרְכִי אוֹתִי בְּשֶׁפַע נְבִיעָה.

מְקוֹר הָרַחֲמִים, מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ עַל הַבְּרָכָה הָאֲצוּרָה בְּגוּפִי, בְּתִפְקוּדָיו וּבִיכוֹלוֹתָיו.