תחינה לקריעת הים בחיי היחידאות - לכבוד שביעי של פסח, מגזין גלויה

מה היה לנו -
אסופת שירים, תפילות ומאמרים ליום הכיפורים
מאז השבעה באוקטובר

* אסופה שלישית בסדרת אסופות דיגיטליות לחודש תשרי-אוקטובר, מאת גלויה ורשות הרבים

תפריט
תפריט

תחינה לקריעת הים בחיי היחידאות

ערב שביעי של פסח
קו מפריד גלויה

שביעי של פסח מזוהה במסורת עם זמן קריעת ים סוף. מציאת הזיווג משולה לקריעת ים סוף. הנוהג הקבלי לומר את "שירת הים" בליל שביעי של פסח אומץ בשנים האחרונות גם על־ידי רווקות ורווקים כזמן לתחינה ובקשה עבור עצמם. מתוך שותפות וכמיהה יחד עם המחפשים את שאהבה נפשם, תמיד ובפסח הזה עד מאד, מונחת כאן אנתולוגיה של שירה ותחינה על היחידאות.

רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה", מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים, כדכתיב (שמות כ) "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", אמרה לו, מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו: ודא הוא אומנתיה?? אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.

בראשית רבה, סח ד

הרעיון של מעשה החיבור בין בני זוג נפרדים לכדי זוג אחד ומיטיב, מזוהה עם הקושי של קריעת ים סוף. המדרש מבראשית רבה שמתאר כך את המאמץ והאחריות מבקש לבטא את כובד המחשבה והכוונה, לעומת ההשערה כי הדברים קלים ואינם דורשים מיומנות.
המקובלים הם אלו שזיהו את הדברים גם מכיוון אחר: אם קריעת הים משולה למעשה של זיווג, הרי שאפשר להתחנן על חיבור בין בני זוג בדיוק בהקשר לאירוע זה.

בליל שביעי של פסח, מחצות הליל, יש הנוהגים והנוהגות ללמוד ולומר שירה, לקרוא בתהלים ולשלב תפילות אישיות ולעורר את האהבה בחייהם, שיביאו את זיווגם השלם במהרה. עם עלות השחר, מוסיפים וקוראים את פסוקי קריעת ים סוף (שמות, פרק י"ד, פסוקים ח'-כ"ט). מנהג זה של מעין 'תיקון ליל שביעי של פסח' מבוסס גם על תורתו של האר"י על סודו של יום זה ועל איילת האהבים וסגולתה לענייני זיווג בפרט בתאריך זה המזוהה עם קריעת ים סוף. למנהג יש מקורות שונים, הן מתורות כתובות והן ממנהגים שהתקבלו בקהילות שונות, בחלקם קריאת פסוקי קריעת ים סוף מתקיימת בחצות הלילה ולא עם שחר (ואף יש מחלוקות לגבי טיב התגבשות הנוהג).

בדורנו, דברי ה'נתיבות שלום', הרב שלום נח ברזובסקי, נכנסים אל הלב של ציבור מתרחב. דבריו על פסח ועל שביעי של פסח מובנים לכלל ומבטאים את זיהוי היום זה עם תאריך קריעת הים והסמליות הנקשרת בעצם הקריעה, המעבר וההצלה:

שהלילה הזה מסוגל לכל העניינים הקשים כקריעת ים סוף,
ובכלל זה גם ענייני אמונה וקדושה,
שהלילה הזה מסוגל להיוושע בו בעניינים האלה.
כי התורה הקדושה היא נצחית,
ותמיד, בכל דור ודור,
יש את הכח של קריעת ים סוף,
 שיהודי מבקיע את כל המסכים המבדילים,
וכיוון שנבקעו המסכים ממילא בטלים ונעלמים כל הענינים הקשים,
שהגילויים שניתנו לישראל בלילה זה,
המה נצחיים ומתחדשים בכל שנה ושנה

אותה כמיהה עמוקה שנתיב ייפרץ ושוועת המתחננים על כך תיענה אחרי תפילות מרובות לחיי זוגיות, פוגשת בעידן הרווקות המתארכת רבות ורבים. המנהג לזהות את היום השביעי של חג הפסח עם קריעת ים סוף ואת אווירת היום כמעין ליל שימורים שאיננו מתן תורה אבל מזכירו במשהו, אומץ מתוך תקווה למציאת בת-זוג, למציאת בן-זוג. גם לאורך השנה תפילות רבות שזה עניינם נאמרות, נכתבות ומוצעות לציבור הרחב שיצטרף ויעתיר עבור החפצים והחפצות.

השנה, אנו נתונים בימים של התגוננות מפני נגיף הקורונה וחוויית הלבד מלווה את התקופה הזו בכלל ונחוותה ביתר שאת בליל הסדר, עבור כל מי שחיים חיי יחידאות וגם מי שחיים חיי זוגיות ומשפחה אך לא חגגו יחד בהדר. את משא הרווקות נושאות ונושאים גם בימות שגרה של חול ושל קודש. אין ספק שגם חוויית היחידאות מוקצנת יותר בזמן הזה, לא רק בשל הרגישות הנלווית בעונות החגים אל מול המפגש המשפחתי והדהוד החסר, אלא שהחג הזה נשתנה מכל חגי הפסח הקודמים והלבד בו הוקצן עוד יותר.
ודאי שגם בימות שגרה, יש עיסוק פנימי בתוך חיי היחידאות על אודותיהם ועל הנבדלות מאלו החיים חיי משפחה וקהילה וככל הנראה חשים לבודים היטב במרחבים אלו. בכל יום ויום לא קל לבחור שלא לחדול להאמין ולדעת שכל אחת ואחד ראויים, שאין סיבה שיישאלו שאלות מלחיצות. חשוב גם לזכור שהחיפוש הזוגי הוא רק חלק מחיפושים שכולם נתונים בהם. אף עם חיי זוגיות יש 'יחד' אבל ה'לבד' עודנו והוא (אולי) רק נעשה יותר נח.

עם בוא היום השביעי של חג הפסח והסגולה המזוהה עם התארוך המסורתי של קריעת ים סוף, עולה התחינה על הזוגיות ועל הקושי שיש בזיווג הזיווגים.
מגזין גלויה משתף בכתיבה עכשווית מתוך חיי היחידאות ומצטרף אל התפילות הטמונות במעשה היצירה, בשפה הלירית ובפשטות של בקשת היות יחד, בחיבור, בקרבה:

תפילה לקריעת הים - רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Pawel Czerwinski

תפילה לזיווג / על-פי רבי נחמן מברסלב

אֵל אוֹהֵב,
כֹּה רַבִּים הֵם
חַסְרֵי אַהֲבַת הָאֱמֶת;
כֹּה רַבִּים
אֵינָם מוֹצְאִים אֶת זִוּוּגָם.
רַחֵם עֲלֵיהֶם.
מְקוֹר הָאַהֲבָה,
תֵּן
לְכָל נְשָׁמָה בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה,
לַחֲווֹת אֶת הַשְּׁלֵמוּת
הַנּוֹבַעַת
מִמְּצִיאַת זִוּוּג.

תפילה לזיווג רבי נחמן - רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Nastya Kvokka

מוצאי שבת הגדול / רעות חמיאל

מוֹצָאֵי שַׁבָּת הַגָּדוֹל
וּכְמוֹ כָּל מוֹצָאֵי שַׁבָּת
אֲנִי מַדְלִיקָה נֵר
וּמִתְבּוֹנֶנֶת

וַא‏ֲנִי רוֹצָה לְהַגִּיד לְךָ
שֶׁהַשַּׁבָּת הֶחְלַטְתִּי שֶׁ
זֶהוּ
שֶׁהֵבַנְתִּי
שֶׁמִּצִּיתִי
שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר

שֶׁהַחִכָּיוֹן הַזֶּה לֹא בָּרִיא לִי
שֶׁהַבְּדִידוּת הַזֹּאת יְכוֹלָה לַהֲרֹג אוֹתִי
שֶׁהַיֵּאוּשׁ הוּא אֵשׁ אוֹכְלָה

וַא‏ֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִבְטַחְתִּי
שֶׁהַרְפָּיָה
וְשֶׁאֲנִי לֹא בּוֹכָה עָלֶיךָ יוֹתֵר
וְשֶׁזֶּה לֹא מְקַדֵּם אוֹתִי לְשׁוּם מָקוֹם

אֲבַל פֶּסַח
וַא‏ֲנִי לְבַד
הֲכִי לְבַד שֶׁאֵי פַּעַם הָיִיתִי
וְכוֹאֵב לִי
וּבִמְקוֹם חֵרוּת
אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּבוּלָה
בְּאַרְבָּעָה קִירוֹת
שֶׁהֵם לֹא אַתָּה

אָז אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ
בִּחְיָאת
בּוֹא
זֶה כְּבָר לֹא מַצְחִיק אוֹתִי

רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: bharath g s

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

משחקים של בדיקת חמץ / ערן וידר

אור לי״ד ניסן
הלבנה מאירה את הדרך הריקה-
צללי הנפש
משחק של חושך עם קריצה של אור.
בתוך התהום העמוקה
צער העולם.
תקווה.

אור לי״ד ניסן
הנר מאיר את פחדי הלב
בחיפוש עתיק
אחר פירורי המחבואים
משחקי החם-קר
משחקי הקירוב והריחוק
פתיתים של חמץ שמחפשים
בכאילו
ולא אמת.

אבל באותה הדלקה של נר
חיפשתי את הדבר
שלא העזתי לחפש
ולא יודע מהו
לבד.

רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Janita Sumeiko

את לא חייבת/ טלאור סופר

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵךְ
כְּאִלּוּ יָצָאת מִמִּצְרִים
זֶה בְּסֵדֶר
לִנְשֹׁם אֶת כָּל הַשִּׁעְבּוּד הַזֶּה
לֹא לִבְרֹחַ
לֹא לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הַיָּם
לֹא לוֹמַר שִׁירָה

לְחַכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן הַלֶּחֶם
לֶאֱרֹז צֵידָה לַדֶּרֶךְ
וְרַק אָז. לְאַט. קָשֶׁה לְהַאֲמִין
גַּם לְשָׁם עוֹד יִהְיֶה בָּךְ
גַּעְגּוּעַ

רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Holly Chisholm

הרי אני מודה / רות חסין

הֲרֵי אֲנִי
מוֹדָה לְךָ
עַל הַבְּדִידוּת הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ
עַל הָחֹרֶף הָאָרוֹךְ הָאָרוֹךְ הַזֶּה
הַשָּׁחוֹר הַשָּׁחוֹר הַזֶּה.

הֲרֵי אֲנִי
מוֹדָה לְךָ
עַל שֶׁהִתְנַסֵּיתִי בְּבַיִת
וְעַל כֵּן אֲנִי חֲסֵרָה יוֹתֵר עַכְשָׁיו
עַל שֶׁדִּמִּיתִי בְּנַפְשִׁי
שֶׁהֵבֵאתָנִי אֵל בֵּית הַיַּיִן-
וָאַיִן

ארבעה / עמרי שרת

"וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלשָׁה?"
(שלמה אבן־גבירול)

אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין
הָאַשְׁמָה וְהַחֲרָדָה
וְהַיֵּאוּשׁ
וְהַבְּדִידוּת.
לֹא הֲרֵי הָאַשְׁמָה כַּהֲרֵי הַחֲרָדָה, וְלֹא הֲרֵי הַחֲרָדָה כַּהֲרֵי הָאַשְׁמָה,
שֶׁהָאַשְׁמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָרָאוּי לָהּ,
וְהַחֲרָדָה מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ;
וְלֹא זוֹ וָזוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כַּהֲרֵי הַיֵּאוּשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
וְלֹא זֶה וָזֶה, שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כַּהֲרֵי הַבְּדִידוּת
שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם.

התאהבות אורית קלופשטוק - רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Denise Bossarte

ולפעמים, גם כשהחלום עצמו נחווה כמציאות, כשהתפילות מתורגמות אל היומיום אפשר ועדיין צריך לשאול: איה אנחנו בתוך החיבור?

התאהבה / אורית קלופשטוק

כַּמָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עָלָיו.
כָּל הַיּוֹם הִיא מְדַבֶּרֶת רַק עָלָיו.
אֶת הַכֹּל הִיא קוֹשֶׁרֶת אֵלָיו.
אֶת הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים, אֶת הָעֲבוֹדָה וְהַבִּלּוּיִים.
אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת עַל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ, הִיא
מְדַבֶּרֶת עָלָיו. אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא קוֹנָה בַּסּוּפֶּר,
הִיא מְדַבֶּרֶת עָלָיו.
הַסּוֹלְלָה שֶׁלָּהּ נִגְמֶרֶת פַּעֲמַיִם בְּיוֹם,
כִּי הִיא לֹא מַפְסִיקָה לְדַבֵּר עָלָיו. הִיא עוֹמֶדֶת
צָמוּד לַקִּיר, עַד קְצֵה חוּט הַמַּטְעֵן
וּמְדַבֶּרֶת עָלָיו.
לֹא רַק אִתִּי.
הוּא כָּזֶה וְכַזֶּה, וְהוּא עָשָׂה כָּכָה וְעָשָׂה כָּכָה,
וְהֵזִיז אֶת הַשָּׂפָה כְּשֶׁהוּא אָמַר כָּכָה,
וּמָה הוּא לָבַשׁ. כָּל הַיּוֹם הִיא מְדַבֶּרֶת
רַק עָלָיו. שׁוּם מִלָּה עַל עַצְמָהּ.


וגם במסע כדאי לזכור שיש מסע של קרבה ומרחק שיימשך גם כשיבוא. שהרי, גם כשיש, לעתים מרווח הנשימה נצרך והקרבה הגדולה מעוררת גם רצון במרחק:

ולפעמים שניים הם מדי / אבישג עמית שפירא

וְלִפְעָמִים שְׁנַיִם הֵם מִדַּי
וְהָרוֹעֵד נֶחְשָׂף רַק
לְשֵׁם שִׁנַּיִם
וְהַנִּמְשָׁךְ וְהַנִּקְרָע וְהַנּוֹדֵד וְהָאוֹבֵד
וְכָל הַבִּלְתִּי מְעֻבָּד
וְהַכְּאֵב שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְּרִימָה:
אִם הָיָה כָּאן בִּכְלָל פַּעַם תֶּפֶר.
לִפְעָמִים גַּם בִּשְׁנַיִם אֵין דַּי
וּבֵין מְאוֹד וְאַיִן
מְחוֹלְלִים
תְּהוֹם וּמַיִם
וְהַשָּׂפָה בָּלָה מֵאֵין נוֹצֵר
וּמִי יֹאמַר לָנוּ דַּי.

כמיהה לאהבה - אורית קלופשטוק - רווקות, יחידאות וקריעת ים סוף - להבין מעט יותר את חיי הרווקות - מגזין גלויה -  הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Chris Bai

ההמיה, הכמיהה וההליכה לקראת – יכולים ללוות את משא הרווקות ויכולים להיות נוכחים תמיד:

זמן משי, זמן אוויר / צופיה הרבנד

לָעוּף אֵלֶיךָ לְשָׂדֶה סָמוּךְ
לִהְיוֹת שְׁנַיִם בְּתוֹךְ אוֹתָהּ טִפַּת מַיִם

לִשְׁקֹעַ מֶשִׁי

מִישֶׁהוּ קוֹרֵעַ אוֹתִי:
הַכְּאֵב שֶׁנִּמְצָא בְּטַבּוּר הָאַהֲבָה
מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֵלֶיךָ חֲבָלִים חֲבָלִים


ועד שיהא המפגש, יהא החיבור – יהיו הכנות וגם הכרעות כיצד להלך כך בעולם:

הכנות / יסכה כנרת בדיחי

עַד שֶׁתָּבוֹא אֲנִי צוֹבֶרֶת לָנוּ
נִסְיוֹן חַיִּים, נְדוּנְיַת-
דֶּרֶךְ, דַּעַת הַנִּקְנֵית
בְּהוֹן עַצְמִי.

בַּזְּמַן הַזֶּה (קָצוּב, קָצוּב)
אֲנִי נֶחְפֶּזֶת
לִלְמֹד אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ
בַּפֶּרֶק הַנִּתָּן.

(לֹא הָיִיתִי כְּשֶׁקָּרְאוּ אֶת הַהוֹרָאוֹת, וּכְבָר
הִתְחִילוּ, אֲנִי
מְנַחֶשֶׁת, מִסְתַּגֶּלֶת, אֲנִי פּוֹתֶרֶת
תּוֹךְ כְּדֵי –)

אֲנִי יוֹצֵאת לְחֹפֶשׁ כְּדֵי לִצְבֹּר וּלְהַנִּיחַ
תַּחַת שְׁמוּרוֹתַי גְּלוּיוֹת נוֹפִים
וַאֲנָשִׁים;
שִׂיחוֹת שֶׁנִּתְפָּרוֹת רַק בֵּין קְצוֹת
חוּטִים פְּרוּמִים
(מֵהַסּוּג שֶׁלֹּא עוֹבֵד בְּזוּג –
אֵין מָקוֹם לְהִתְחַבֵּר).

קוֹלוֹת שֶׁנִּטְמָעִים כְּשֶׁמְּדַבְּרִים
(אַתָּה יָדַעְתָּ
שֶׁכְּשֶׁדָּגִים נוֹגְסִים בְּאַלְמֻגִּים, זֶה אַשְׁכָּרָה
מַשְׁמִיעַ קוֹל?)
יֶלֶד לְיָדִי, פּוֹלֵט בּוּעוֹת מִלִּים צְפוּפוֹת,
"אַתְּ הֲכִי מְכֹעֶרֶת", וּבְאַחַת:
"תָּבִיאִי חִבּוּק" – –

נְכוֹנָה אֶל הָ-unseen אֲנִי מְאַמֶּנֶת
שְׁרִירִים וּרְצוֹנוֹת שֶׁיַּגְמִישׁוּ, יִתְחַזְּקוּ
מַה שֶּׁלֹּא יָבוֹא אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּכֹשֶׁר –
לֹא אֶתָּפֵס לֹא מוּכָנָה
לֹא יִתְגַּלֶּה קְלוֹן-הַבִּזְבּוּז
שֶׁל זְמַן יָקָר שֶׁלֹּא נִצַּלְתִּי
כְּשֶׁנִּתַּן,
שֶׁאֹמַר לַהַפְתָּעָה בְּפֶה מָלֵא:
"חִכִּיתִי לְךָ".

אֲנִי מְכִינָה לָנוּ נְדוּנְיָה
בִּמְגֵרוֹתַי הַתַּחְתִּיּוֹת.
מִתְאַמֶּנֶת לְבַשֵּׁל,
לִרְקֹד,
לְחַיֵּךְ,
לַעֲשׂוֹת יוֹגָה, לְהִתָּמֵךְ, לְהִתְבּוֹנֵן
לִהְיוֹת לְבַד.

אֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת

כְּשֶׁתָּבוֹא,
נִגַּשׁ יָשָׁר אֶל הָעִנְיָן.


איתכן, איתכם בתפילה, גם בליל שביעי של פסח,
מי יתן שהתפילות תתקבלנה.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״ וב״תורת חיים״.

עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה ובתכנית הכתיבה ״ותכתוב״ של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות של לימוד בית מדרשי וכתיבה יוצרת.

הרבנית שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

כ"ט בטבת תשפ"ב 2.1.2022
מאמר מתארח מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מאמר על המחויבות בקרב מאורסים וזוגות צעירים בגילאי העשרים, שפורסם בכתב העת ״דעות״. הגליון כולו עוסק במושג המחויבות.
ז' בכסלו תש"ף 5.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 3 דקות קריאה
תפקיד בלנית בגלגולו הנוכחי שונה מאוד ממה שהיה בימים עברו. על מקצוע הבלנות ועל התפקידים והסמכויות שיש לבלנית כיום
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
חמוטל גורי
שיחה גלוית עיניים עם חמוטל גורי על הכוח של סיפורים, הקול הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו, ועל כלי הליווי הרוחני כמנוע לשינוי חברתי.
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל-עמי
לטקסים תפקיד משמעותי באורח החיים היהודי. כיום נשים יוצרות ומצמיחות טקסים לאירועים שלא היה להם מענה בעבר
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
פירוט על ההתרחשות במקוואות בימי הקורונה, בשילוב עדכון וקריאה לפעולה בימי הקורונה ובשגרה - "סור מרע ועשה טוב"
י"ט בטבת תש"ף, 16.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 3 דקות קריאה
איך מדברים על הציפיות הדתיות שלכם בלי ליצור קונפליקט?

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם