די עם ה"בקרוב אצלך", מאת: אורלי שמחי-כהן - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

די עם ה"בקרוב אצלך"

א' באדר תש"ף 26.2.2020
קו מפריד גלויה

כמו מזג האויר, הרווקות של אורלי שמחי-כהן היתה משהו לדבר עליו כשלא היה נושא שיחה אחר. והיא מבקשת: שימו לב למה שיוצא לכם מהפה. לאמירות מהסביבה יש חלק ביאוש שפקד רווקים

נישאתי בגיל 30, כמעט 31. מצאתי את שאהבה נפשי בגיל 30. אחרי מסע מפרך וכואב, אחרי שבגיל 28 כבר חשבתי והאמנתי שזה לא יקרה לעולם, אחרי שהגעתי לתהומות של יאוש ושל דיכאון. וזה לא שלא היו לי דברים אחרים בחיים: בניתי קריירה מדהימה יש לי המון חברות טובות, ביליתי, למדתי ועוד ועוד. אבל בשלב כלשהוא ההערכה העצמית שלי נקבעה בעיקר לפי זה – האם אני נשואה או לא. העניין הוא שלא החתונה היא זו שהלחיצה אלא הרצון בקשר, באהבה, בזוגיות.

אני כותבת את זה כדי לעורר את כל מי שעוד פוגש בחורות או בחורים שנמצאים במקום הזה ולומר שמבחינתי – לסביבה היה חלק בתהומות היאוש שפקדו אותי.

זה לא מתוך מיקוד שליטה חיצוני , באמת שלא, אני בחורה אינטליגנטית ומודעת לעצמה, עברתי תהליכים עם התבוננות פנימית ולקיחת אחריות אישית על איך אני מגיעה יותר מוכנה יותר לחיי הזוגיות שלי – אבל האנשים מסביב, האנשים מסביב, כולם עם כוונות טובות באמת אבל אין להם מושג איך מילים יכולות ללחוץ על כפתור הדמעות.

אורלי שמחי-כהן
צילום: Alex Blăjan

אמירות כמו: "היידה היידה למה את מחכה?", "תיאטרון זה חשוב לך? אולי תוותרי על זה?", "אם תמשיכי ככה בסוף תישארי לבד", "בסוף יציעו לך רק אלמן או גרוש צולע עם שלושה ילדים" הכי גומר זה המשפט הזה: "בת כמה את? 30? ואת לא רוצה להתחתן?" – מה נראה לכם? (וכן יש גם כאלה שלא רוצות להתחתן ולא רוצות ילדים- יש גם כאלה או כאלה שההעדפה המינית שלהן אחרת)
למה? למה לזרות מלח ולהכאיב לבנאדם?

הכי כאבו לי משפטים כמו "אל תהיי בררנית" או "את חייבת להתפשר", ואנשים שגרמו לי כבר בדרך לבית הכנסת לעשות אחורה פנה ולא לחזור לשם יותר במשך שנים: "תתפללי חזק השנה שאמא שלך תהיה מאושרת" כאילו אמא שלי לא מאושרת בי ככה? רק אם אני אתחתן אז היא תירגע? אז כולכם תירגעו?
(לקח לי זמן להבין שההורים שלי עוברים את אותו הדבר בחוגים החברתיים שלהם)

אז דעו אנשים, שדכנים או כאלה שמתיימרים להיות כאלה – שבשלב כלשהו גמר אותי אפילו האיחול "בקרוב אצלך". אני מכירה עוד נשים מדהימות מעל גיל 30 שלא בטוח שהמשפט הזה עושה להן טוב.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

להשקיע במה שעושה לי טוב

הבנתי שהחברה לא יכולה להכיל משהי שהיא לא נשואה או לא בזוגיות, ולפעמים הרווקות שלי היא נושא שיחה כמו מזג האויר: משהו לדבר עליו כשאין על מה לדבר.

המבטים המרחמים או האמירות המאשימות, "טוב היא משקיעה יותר מידי בעבודה" – ברור שאני משקיעה בעבודה! כל דייט מוריד אותי ביגון שאולה, אז למה שלא אשקיע ערב עם חברות או בעבודה? שם יש לי חווית הצלחה ואני מרגישה מוערכת וטוב לי.

רווקות אורלי
צילום: תמר הרצברג-שוסיוב

או המשפטים האלה על ה'ביצה הירושלמית', שמי שמחוץ לה מדמיין אותנו יושבים ומקדשים את המושג 'ביצה', כשבעצם זה פשוט מפגש עם אנשים כמונו שחווים את אותו הדבר: בהתחלה היתה משאלה להכיר כך מישהו. בהמשך זו הפכה להיות קבוצת תמיכה ואנשים להפיג איתם את הבדידות של ערבי שבת. כבר שמעתי 'חוצנים' שידעו להגיד על זה "טוב להם בביצה אז למה שהם יתאמצו לצאת ממנה?"
על סמך מה נאמרות אמירות כאלו? קצת ענווה! אתם לא יודעים מה עבר עלינו, איך היינו יושבות ולפעמים בארוחות שבת שכללו רק בנות והיינו מחשבות האם ומתי כל אחת תביא ילד ללא זוגיות כדי לא לפספס לפחות את זה. היינו יוצאות, יצאנו ויצאנו ויצאנו עד שיצאה לנו הנשמה.

וואלה אני לא רוצה להתפשר. וכן, אני אהיה בררנית, כי בן זוג זה לא חלב שמורידים מהמדף במכולת ואני לא אוהבת את הקפה שלי פושר. אני אוהבת אותו רותח. המושג "פשרה" לא קיים בלקסיקון שלי.

אני מדברת על בחירה: בחירה שה' בחר לזמן אלי ואני בוחרת בו עם כל החבילה שהוא מביא, לטוב ולקושי. וכן, אהבה זה חשוב ומשיכה זה סופר חשוב והבנה ושתקשורת טובה זה חשוב. ולא. לא מתרגלים- פשוט עובדים והאהבה הזו היא הדבק הזה והיא כל כך חשובה!

רווקה. לא ריקה.

אני מבקשת שתשלחו את זה להורים שלכם ולכל כל חבריהם השדכנים: לא צריך לראות את הבחורה שלא בזוגיות רק תחת הטייטל "רווקה" ולהטות את הראש בכל פעם ששואלים מה שלומה עם הסאבטקסט 'מסכנה'. יש לה עוד דברים בחיים: היא יפה ומוצלחת וכיף להיות איתה והיא עוד דברים חוץ מלהיות רווקה.
היא לא ריקה!

אני מצרפת מערכון של ארץ נהדרת של רבינו הצדיק ראובן ואסתי היקרים. כמה שזה מצחיק גם אני השתטחתי והתפללתי גם אני שיהיה לי מישהו לריב איתו ומישהו לרוץ איתו.

אסתי מצטרפת לסיור קברי הצדיקים של ראובןלצפייה במערכון המלא >> http://bit.ly/29HjToh

פורסם על ידי ‏ארץ נהדרת‏ ב- יום חמישי, 14 ביולי 2016

אני מודה לה' על ההמתנה הזו, אני מרגישה שהגעתי הרבה יותר מוכנה לזוגיות שלי ולילדים שלי  והדרך הזו היא משמעותית מאד. 

אז קודם כל שימו לב מה יוצא לכם מהפה ושימו לב מה אתם אומרים להם ומה אתם לא אומרים להם. תאמינו בשבילם, תעודדו אותם, תדברו איתם על עוד דברים על כל הדברים שהם מלאים בהם, אל תרחמו עליהם, תנו להם כח. בכל פעם שמישהי אמרה לי "אני בכלל לא דואגת לך. את תמצאי אותו. את תראי" – זה עשה לי טוב באמת.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת על 

שחקנית יוצרת, בימאית תיאטרון ומנחה קבוצות.
יוצרת חיבור מופלא בין : 'אישה -גוף- במה' ובין תיאטרון לקהילה.
מעבירה סדנאות ומופעים לנשים,ילדים, נוער וצוותים.

לאתר של אורלי שמחי כהן – היכנסו>>
צילום התמונה: אביגיל פיפרנו באר

תוכן נוסף מהמגזין:

י"ח בשבט תש"ף, 13.2.2020
מאת
צוות גלויה
מאמרים חדשים שעלו במגזין גלויה מהעדכון הקודם ועד י"ח שבט תש"ף, 13.2.20 בנושאים זוגיות, הלכה, מיניות, ספרות ורוח.
י״ד באלול תשפ״ג 31.8.2023
מאת
צוות גלויה
עם פתיחת שנת הלימודים במסגרות החינוך - נתנו מקום במגזין גלויה לתפילות, לשירים ולפרוזה הנוגעת בחיי בית הספר ואף בבית המדרש. שנה״ל טובה!
כ׳ בסיון תשפ״ג 9.6.2023
מאת
צוות גלויה
ראיונות, שירים ותפילות שעלו למגזין גלויה עם השקת המיזם ״ברית אמונים״ העוסק במוגנות אישית וקהילתית של בעלי ובעלות תפקיד רבני והנהגתי וחברי וחברות קהילה. המיזם צומח במסגרת רבנות ישראלית, במכון הרטמן.
כ' בתמוז תש"ף, 12.7.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 5 דקות קריאה
לדגדגן חשיבות חסרת תקדים בכל הקשור לעונג ולהנאה מינית של האישה, ובהבנת מנגנון העונג בעת קיום מגעים ויחסים מיניים.
י״א במרחשוון תשפ״ד 26.10.2023
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה מזמין אתכן.ם לשלוח יצירות שנכתבות בעת הזו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ואדוות הקושי הנלוות. גם ציורים, איורים ויצירות אמנותיות אחרות מוזמנים להישלח.
כ״ח באלול התשפ״ג 14.9.2023
גלויה מראיינת את
אורי פרץ
שיחה גלוית עיניים עם המשורר אורי פרץ על תהליך ההתפתחות שלו כמשורר, הבחירה לכתוב בלשון נקבה, ועל העבודה שלו כמטפל.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם