״לקח לי זמן להצליח לומר בקול שיופי מרפא את הנשמה״ - ראיון עם מעצבת הפרחים 'המכוונים' נעמה סדן
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

״לקח לי זמן להגיד בבטחון שיופי מרפא את הנשמה״ – ראיון עם נעמה סדן

י״ב בניסן תשפ״ג 3.4.2023
קו מפריד גלויה

שיחה גלוית עיניים על השושנה, קישוטי הכלה לקראת כלולותיה, מבט של מציאת ייחוד ואיחוד בכל התרחשות וחיפוש אחר ההזדהות – כל אלו מלווים את נעמה סדן בשגרה ימיה, בצלילה אל הלימוד ובבקשה לחיבר בין עולם התורה ועולם היופי. בשנים האחרונות נעמה בחרה להשתמש בסמלים מעולם הקבלה כבסיס לעיצוב ושזירת פרחים.
דברים היוצאים מן הלב על הבחירה ועל היצירה, על השפה המאד אישית ועל היכולת לפתוח שערים לקהל שמשתתף עימה בשזירת משמעות מבעד לאסתטיקה גרידא.


את נעמה פגשתי לשיחות זום ארוכות, בעקבות עצה טובה של חברת צוות גלויה – אודיה גולדשמידט-אלחדד. היא אמרה שלדעתה אנחנו עומדות לשמוח עד מאד אם רק נעניק זמן להעמקה ההכרות בינינו – שהיתה עד לאותה נקודת זמן פייסבוקית בלבד.

וכך, מצאנו עצמנו מבעד לזום – מדברות באסוציאטיביות לצד עצירה להעמקה והתמקדות בנושאים מסוימים, ממשיכות באווירה משובבת נפש לצד בת שחוק של שובבות שליוותה את הדיבור הרציני לגמרי שלנו על הניסיון לחבר אהבה לאסתטיקה, ללימודי זוהר וחסידות. שיתפנו זו את זו בשאלות שמלוות אותנו בנשיאה של עולמות שונים שמתקיימים בתוכנו, ובבקשה לתרגם הדברים לכדי יצירה וחיי מעשה.

את הראיון אני מפרסמת בסמוך לחג הפסח, לקראת ספירת העומר המתחילה בתומו של היום הראשון לחג – זאת בשל היצירה הייחודית של נעמה בשזירת פרחים באופן המביט בהם כביטוי של הספירות השונות בקבלה. ביצירתה, נעמה מצליחה לאגד פרחים שונים למראה אסתטי, אך היא מכנה את המעשה כשזירת ״פרחים מכוונים״; השם מעיד על הכוונה מאחורי העמדתם יחד בצורה מסוימת זו, ומשקף את המטרה לבטא הרמוניה שאיננה סתמית, אלא מגלמת רעיונות של קשר בין הספירות השונות, בטקסטים שונים. יש מי שעשויים כלל לא להתחבר לכיוון הזה שנעמה בראה, ויש מי שיכולים לרחף לגמרי מן הכיוון הזה שיוצק עוד תוכן אל מה שפשוט נראה יפה, אבל בעצם מקודד בתוכו עוד כוונות.

את שיחותינו שזרתי לכדי ראיון רציף, והשיחה הפרושה כאן באופן גלוי עיניים ולב מבטאת התייחסויות של נעמה אל המקום האישי וגם הנשי במפגש עם אסתטיקה ועבודות הבית. באופן יוצא מגדר הרגיל היא מצליחה שלא לדבר באופן מהותני, ועם זאת נוגעת במהות שהיא חווה ונשמעת מבעד לכל מילה שלה.

עבורי, הבאת השיחה הזו בערב פסח מציפה שיר שכתבתי לפני כמה שנים – לפני שעבודות הבית נהיו חלק מהמשימות הזוגיות וההוריות והתקיימו פשוט בתוך חיי הרווקות בשלב שלא ידעתי אם אנהל בית בחתירה לשוויון ולשותפות, אם לאו. היום, השיר שכתבתי אז, בעקבות לימוד של ה״אדרא רבא״ נראה לי מתוק ונוסטלגי, אך אינני בטוחה כי בעת מירוק הבית אישי או אני חשים את אותה התרוממות רוח הנובעת מההבנה שהטרחה המלווה את ניהול חיי היומיום טומנת בחובה איזה סוד.

עניינים אלו אינם מהווים בחיי בהכרח איזו נגיעה במהות, אבל את הלחן הפנימי אני זוכרת היטב ועימו הזדהיתי בעת השיחות עם נעמה ובעת העריכה כשרוח נקיון האביב פוגשת את חובת ביעור החמץ. כך או כך, הביטוי השגור בביתנו הוא שאנחנו אוהבים ׳ללטף את הבית׳, במובן הזה ניתן להתיק את הביטוי ולהציע כי נעמה ׳מלטפת את הפרחים׳ ועוטפת אותם כאגודה אחת המספרת סיפור, גם לעין שאינה מנחשת כי כך הדבר.

והרי השיר מאי-אז:

המניעות שבהיכל

באתר דדינא – טרחותא אשתכח
במקום של דין – מצויה טִרְחַה

(מתוך ה'אדרא רבא', זוהר ח"ג קלד עא)

לְבָרֵא אֶת הַמְּנִיעוֹת שֶׁבַּהֵיכָל,
לְקַלֵּף אֶת הַתַּפְאוּרָה
לְהִתְכַּנֵּס בְּגַדְלוּת, לוֹמַר סוֹדוֹת
לִשְׁטֹף כַּפִּיּוֹת.
לְנַקּוֹת אֶת הָרְשָׁתוֹת מִן הָאַבְקָנִים
לֶאֱסֹף עֲנָנִים מִתְכָּדְרֵרִים
וְלִשְׁאֹף מְלוֹא כָּל הַבַּיִת צַחוּת.
לְהִפָּרֵד מֵהַגַּעְגּוּעַ,
לְהָקֵל עַל הָרֵאוֹת.
לְהַמְתִּיק וּלְהִמָּלֵךְ בַּחֶסֶד שֶׁאַחֲרֵי.

ואולי זה בדיוק מה שנעמה עושה, ״לִשְׁאֹף מְלוֹא כָּל הַבַּיִת צַחוּת״, אגב התכנסות בגדלות יחד עם אמירת סודות:

נעמה מתגוררת עם בן זוגה בברקלי. המפגש בין תורה ליצירה שפתח את הפתח ליצירת "פרחים מכוונים" התרחש כאשר השתתפה בתכנית בית מדרש ייחודית שהובילו עדינה פולן והרב ד"ר אריאל אבן מעשה (מייז). התכנית הושתתה על הספירות הקבליות, וכל אחד ממפגשי הלימוד נחלק ללימוד הספירה הקבלית וליצירה בעקבותיה. התכנית פנתה לאנשים שהתעניינו בחקר התורה והנפש דרך היצירה.

גלוית עיניים: ראיון עם נעמה סדן, מגזין גלויה

כיצד הגעת דווקא לשילוב של הפרחים עם הקבלה?

אני דוקטורנטית בלימודי סביבה והתעסקתי הרבה עם עיצוב גנים, ככה שכשהתכנית התחילה בפברואר 2020, רגע לפני פרוץ הקורונה, התכוונתי לעבוד על החלק היצירתי עם צמחים וכבר מצאתי משתלות שחשבתי לבקר בהן. בפועל, הכל היה סגור והתחלתי לאסוף פרחים ברחובות. לשמחתי בברקלי יש פרחים לאורך כל השנה.

באותה תקופה המרחב הביתי הפך להיות חזות הכל, מרחב עבודה, מקום לימודים, בית כנסת, בית. רציתי שהבית יהיה נעים, שיוכל להשתנות על פי הצורך. די מהר הבנתי שמהעבודה על מרחב יצירתי נטוע בחוץ, אני דווקא מתכנסת פנימה. לקראת פסח חשבתי איך להפוך את הסלון שלי לבית כנסת, לא רציתי להתפלל את תפילות החג במקום שאני עובדת בו. הלכתי לפארק, קטפתי שפע של פרחים והתחלתי ליצור סידורי פרחים בעלי משמעות סמלית פשוטה. יצרתי סידור פרחים שמסמל את המעבר בחרבה בתוך הים בעזרת שילוב של פרחים יבשים באמצע ופרחים לבנים וסגולים משני הצדדים. ניסיתי ליצור ריטואל ביתי שיקיף אותי בקדושה. שם זה התחיל.

ככל שתכנית הלימודים על הספירות התקדמה והעמיקה, סידורי הפרחים קיבלו סימליות מורכבת יותר. 

איך את מצליחה לבטא רעיונות קבליים בעזרת פרחים? 

אחרי הלימוד עם עדינה ואריאל אני מדמיינת כל ספירה כמו 'חור שחור' המוקף באסוציאציות שעפות להן מסביב. אי אפשר לדבר על הדבר עצמו, אבל אפשר לומר עליו משהו דרך המושגים שמקיפים אותו, אחד המוטיבים המקיפים את הספירות הוא צבעים. יש מסורות של צבעים שקשורים לכל אחת מהספירות.

"עם הפרחים אני מריחה ורואה ומרגישה, וכל הגוף משתתף בחוויית הקדושה והקשר אל האחד"

זה ריתק אותי והתחלתי לקרוא ולהעמיק בכתבים העוסקים בנושא: ספרו של רבי משה קורדובירו 'שער הגוונים', מאמרים של גרשום שלום. יצרתי סכמה של צבעים וצורות של הספירות, ולקראת חג השבועות הכנתי בפעם הראשונה סידור פרחים שיש לו סימליות של ספירה קבלית – סמליות שבנויה על צבע וצורה.

גלוית עיניים: ראיון עם נעמה סדן, מגזין גלויה
עיצוב: נעמה סדן

איך זה בא לידי ביטוי בסידור הפרחים?

חג השבועות מחובר לספירת מלכות. הולדתו ופטירתו של דוד המלך, מיוחסות לחג שבו מקבלים תורה וכתרים, ונשארים ערים בלילה שיש בו ירח שמסמל מלכות. המלכות כספירה קשורה בין השאר לצבעים אדום ושחור, ולכפות הרגליים ולשפתיים, והיא מוצבת בתחתית עץ הספירות הקבלי. לקראת החג, הכנתי סידור פרחים נמוך שנראה כמעט כמו סהר הלבנה שוכב על הגב ומורכב מפרחים אדומים כהים ושחורים. הזר היה מונח על השולחן באמצע הסלון. הוא היה יפהפה וגם גרם לי לחשוב, בתוך היומיום שלי – מהי המלכות בחיים שלי וכיצד אני מזמינה את האיכות של מלכות לחיים שלי.

למה דווקא פרחים?

תמיד אהבתי פרחים, הם מדברים אלי, הם שבריריים, הם חזקים, הם מלאים צבע, הם מביאים חיים, הם מאירים את המרחב. כילדה צעירה גדלתי בעיר העתיקה, באיזור מלא אבנים, בלי הרבה צמחיה. תמיד חשתי כמיהה לצומח. בשנים שבהם גדלתי, בעולם הדתי יופי לא היה ערך מרכזי שמדברים עליו. להיפך – כמעט נמנעו מעיסוק בכל דבר שיכול להחשב בורגני- מיין טוב, מאסתטיקה. היום המצב שונה. לקח לי זמן להרשות לעצמי לעסוק באסתטיקה ולהצליח לומר בקול שיופי מרפא את הנשמה, משנה את התדר של הבית. יש לי תחושה שהילדות בעיר העתיקה פיתחה אצלי מחשבות על עולם של מקדש, עולם שבו לקודש יש גוף וביטוי חומרי, בבית המקדש ניתנה תשומת לב ומשמעות לכל פרט. אחת השאיפות שלי היא להביא תחושה של מקדש לבית. ברור לי שחיים בעולם שיש שיש בו יופי בעל משמעות, הם חיים שמזינים רוחנית ואסתטית.

את יכולה לשים את האצבע על הנקודה בה גילית את המשיכה הזו ליופי?

אם חוזרים לעיר העתיקה, נהגנו במשפחה להתפלל את תפילות הימים הנוראים בישיבת הכותל, שם עברתי ממש חוויה חושית. הבניין היה עצום, השירה היתה אדירה וכל הגוף השתתף בחוויה הגדולה הזו. הרגשתי את הקשר עם הקדוש ברוך הוא דרך כל החושים. למדתי שם שבחיים הדתיים יש תשוקה. תשוקה יכולה להיות דבר מסוכן אבל היא גם הדבר שנותן חיים בצורה הכי הכי עמוקה. כשאני עובדת עם פרחים אני מרגישה את זה, גם כשאני שרה, או כשאני בתפילה טובה. עם הפרחים, אני מריחה ורואה ומרגישה, וכל הגוף משתתף בחוויית הקדושה והקשר אל האחד.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

מעניין שבעולם שלי אני גם עסוקה בצבעים, אבל מהמקום של הלכות נידה. מה שעשית כאן זאת סובלימציה אדירה. מצאת עוד מקומות בעולם הדתי שקשורים לצבעים או לפרחים? 

צבעים משפיעים עלינו מאד חזק, וההשפעה הזו אכן מקבלת ביטוי גם בעולמות ההלכה. יש שתי מצוות שאני חושבת עליהן בהקשר של העיסוק שלי, האחת היא מצוות ציצית. כפי שאומר ר' מאיר בגמרא (סוטה יז, ע"א): "תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד". הבד הצבוע שאנחנו לובשים הוא תזכורת ויזואלית לנוכחות הקב"ה בחיינו. בהקשר הזה, כשאני בוחרת צבע לסידור פרחים סביב חג או סביב ספירה מסוימת, אני חושבת על הצבע שיזכיר לי את אותה איכות, את אותה ספירה שמייצגת את האיכות הרוחנית של הדבר. אם אני רוצה לעסוק בחסד, אשתמש בפרחים בצבע תכלת, שמזכירים לי חסד, אם זה אירוע שבו המשפחה רוצה להדגיש את החשיבות של האינטימיות המשפחתית והגבולות, נשלב בסידורים פרחים אדומים לסמל את הגבורה, סמל האינטימיות וכדומה.

מצווה נוספת שקשורה לעיסוק שלי בסמליות האסתטית, היא מצוות ארבעת המינים. אנחנו לוקחים ארבעה צמחים ומחזיקים אותם יחד, כל אחד מארבעת המינים הוא סמל שמזכיר לנו משהו, ארבעת המינים מאפשרים לנו לאחוז בזיכרון ולהרגיש אותו בגוף, וזה ממש רגע של 'מקדש'.

"לקח לי זמן להצליח לומר בקול שיופי מרפא את הנשמה"

גם כששוזרים פרחים אפשר לשזור אותם כמו ארבעה מינים, להחזיק בידיים אגודה של פרחים כשכל פרח בצבע וצורה מסמל איכות אחרת שאנחנו רוצים להזכיר היום, והם גם פשוט יפים ומשמחים.

ארבעת המינים זה ממש הציווי: "קחו עמכם דברים" (הושע יד, ג). איך זה מתקשר למה שאת עושה עם זוגות לפני חופה? 

כשאני מסדרת פרחים לכלות אני שואלת אותן: "מה את רוצה להביא לחתונה שלך? מה הקשר הזה מסמל עבורך? מה מדבר אלייך?" ואני עוברת יחד איתן על הספירות ומסבירה כל ספירה בקצרה, מראה את הצבעים ושואלת – האם הם באים ביחד? מה מדבר אליכם? מה אתם רוצים להביא? ומה יהיו "ארבעת המינים" שאתם רוצים להביא לחתונה שלכם? משהו שכשאת מחזיקה אותו את יכולה לטלטל וזה לא יהרוס את השפע.

כשאני נפגשת עם זוגות לחשוב על פרחים לחתונה שלהם ושואלת – איך היה המפגש ביניכם, אילו איכויות בולטות בקשר שלכם? אילו כוונות אתם רוצים להביא לחתונה שלכם? אני מראה להם את האיורים של הספירות עם הצבעים והמלים שמתארות את האיכויות של הספירה ונותנת להם לבחור את הצבעים שקשורים לאיכויות שמדברות אליהם. וככה אנחנו בוחרים צבעים ובונים "ארבעה מינים" ייחודיים בשבילם, זר צמחים שאוחזים בו והוא גם יפה וגם מלא בכוונה.

איך את מגיעה לאנשים?

פרסמתי בקהילה, שמי שרוצה זרי פרחים מכוונים, שידבר אתי, והתחלתי למכור זרים לראש השנה וליום כיפור. ביום כיפור עשיתי סידורים על ספירת רחמים, תפארת, אמת, וצירפתי לכל זר הסבר על הספירה. ומאז ראש השנה התחלתי לעשות סדנאות, ובאו אנשים והכינו סידור פרחים ולקחו הביתה, והרגשתי שזאת הייתה חוויה אחרת, מאוד מיוחדת.

מה החזון שלך כאישה וכיוצרת בעולם הדתי?

שני ההיבטים האלה מאד אמיתיים עבורי. אני אומרת את זה בהקשר של הפרחים, כי לפעמים יש תחושה שמלאכות הבית, מה שנשים באופן מסורתי תמיד עשו, הם לא ממש "חשובים", לא במרכז של הטקס ושל מה שאנחנו קוראים לו "החיים היהודיים". אני לגמרי בעד שנשים יהיו באופן שווה בטקס ובחיים היהודיים הקלאסיים, אבל יחד עם זה, אני לא רוצה לזרוק את "התינוק יחד עם המים". אני חולמת שמה שהיה עד עכשיו "מה שעושים מסביב"- הבישול, הפרחים, השולחן, הכלים- יהיה מקום של יצירה ושל עומק דתי לנשים ואנשים.

באופן מסורתי, נשים החזיקו את הבית במשך דורות. היום זה יותר שיתופי וזה מבורך, אבל "מלאכות הבית" עדיין נחשבות לרוב רק מעטפת תומכת לדבר עצמו, כשלמעשה מדובר בדבר מאד משמעותי ועמוק. הרב סולובייצ'יק כותב על זה נורא יפה, שאמא שלו לימדה אותו את החום שבמצוות ושבלי זה הוא היה הופך לאדם חסר רגישות וללא נשמה. והוא אומר שאת כל זה היא עשתה ללא מלים. זאת אומרת, אנחנו רגילות לעולם יהודי שכל כך מבוסס על מלים, אבל בעצם יש בית שלם שמעניק חום ויוצק משמעות אל תוך המילים האלה.

כל מה שמזין ועוטף ובלתי נראה מייצר את הממד הפיזי שאנחנו נמצאים בתוכו. זה מקום שהרבה פעמים לא מקבל כבוד. אני שואפת לא רק שנשים יהיו 'חשובות' יותר, אלא שגם התפקידים שבאופן מסורתי נחשבים לנשיים, יתפסו כחשובים. שהבית היהודי, ולא רק בית הכנסת, יהיה מקום של יצירה רוחנית, מקום קדוש, שיש בו ריח וצבע, חום וקשר, והרבה כוונה ויצירה. ושגם בארועים היהודיים תהיה אסטתיקה משמעותית. יש לנו מסורת שלמה של צבע, איזה יופי!
להכין פרחים מכוונים לבית לכל חג, זאת הדרך שלי לעשות לזה מקום."

בין חג הפסח לחג השבועות נעמה עושה ׳סדרונת׳, כדבריה, באינסטגרם – בה תדבר בכל שבוע על הספירה והצבעים הרלוונטיים. מוזמנות ומוזמנים >> intentional_flowers

גלוית עיניים: ראיון עם נעמה סדן, מגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

אידרא דבי מישכנא / תומר דבורה שור-קהת

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁאֱלֹהִים מִתְחַבֵּאת בֵּין הַתַּבְלִינִים
רוֹאָה אוֹתָנוּ שׁוֹטְפִים כֵּלִים מְקַפְּלִים כְּבִיסָה מְיַבְּשִׁים אֶת הַכַּעַס
הָפוּךְ וְנוֹטֵף
רוֹאָה אֶת הַמִּנְהָרוֹת שֶׁחָפַרְנוּ בֵּין הַחֲדָרִים וְהַסְּפָרִים
לַעֲשׂוֹת בָּהֶן פִּיגֶש
רוֹאָה אוֹתָנוּ מְנַסְּכִים לִכְבוֹדָהּ מַיִם חַמִּים מִקּוּמְקוּם.

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁכָּן
שֶׁהוּא חָזֶה גָּדוֹל וְחַם
וְלֵב שֶׁדּוֹפֵק מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת
טוּטוּם טוּטוּם
וְיָם שֶׁל שָׁלוֹם
וְכִיּוֹר לִשְׁטֹף בּוֹ פָּנִים לַבּוֹכִים

טוּטוּם טוּטוּם
לְחַבֵּק אֶת הַפַּחַד

לִפְעָמִים הַבֶּכִי שֶׁלּוֹ פּוֹצֵעַ אֶת הַחֹשֶׁךְ
וְהַיְּרִיעוֹת סוֹגְרוֹת עָלֵינוּ

לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ אִישׁ אֶל פְּנֵי אֲחוֹתוֹ רַעְיָתוֹ
אֲדֻמַּת עֵינַיִים בָּאוֹר

גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

גלוית עיניים: ראיון עם נעמה סדן, מגזין גלויה

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

שירים על יופי לצד התמודדות בחיי היומיום:

עוד, מתוך נָחוּגָה:

גלוית עיניים: ראיון עם נעמה סדן, מגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
אנו מודות לכל מי שהעניקו מכתיבתם ומזמנם עבור "נחוגה" מתוך שותפות מחשבה ביחס לטקסים המלווים את חיינו.
כ״ח באלול תשפ״ג 14.9.2023
גלויה מארחת
חגית זוהרה מנדרובסקי
המשוררת חגית זוהרה מנדרובסקי הוציאה בשנה האחרונה לאור אנתולוגיה שערכה העוסקת בזקנה. בראיון היא משתפת על היצירה בכלל, על השירה שלה שיצאה בספר ב-2020 ועל ההירתמות למלאכת עריכת ספר הכולל את קולותיהם של משוררות ומשוררים שונים, דווקא על נושא הזקנה שלעתים מודחק מן השיח.
י' בכסלו תש"ף 8.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
רווקה ההופכת נשואה נושאת עיניה לפעמים לחיי היחידוּת שהיו לה, חיי רווקות שאינם רק חוויית עראיות ושל חוסר ושנגמרים עם הנישואין.
ג' באייר תש"ף 27.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 5 דקות קריאה
זוגות מאורסים ובני משפחותיהם מצאו ומוצאים עצמם נדרשים להכריע בדבר קיום החתונה, דחייתה או שינוי מן המתוכנן לכדי פתרון חדש.
א' בסיון תש"ף 24.5.2020
מאת
שרה סגל-כץ
בֵּין שַׁחַר שֶׁל דִּמְיוֹן מִי אַתָּה / וּבֵין שַׁחַר חוֹכֵךְ מִי בָּרָא / תָּבַעְנוּ תִּקְוָה
י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
כיצד יכול זוג צעיר לחוות את השבת כזמן זוגי נעים ונינוח, כהזדמנות לבנייה והשקעה בזוגיות?
ג׳ בטבת תשפ״ד 15.12.2023
מאת
צוות גלויה
שירים ותפילות שעלו לכבוד ״זאת החנוכה״ החותמת את החג. האתר ממשיך להוות במה לכתיבה המגיבה אל העת הזו ומתוכה, תוך שילוב טקסטים שאינם תלויים בזמן הזה.
ג׳ בסיוון תשפ״ב 2.6.2022
גלויה מראיינת את
הרב אביע״ד סנדרס
גלויה שמחה לארח את הרב אביע"ד סנדרס, ר"מ במדרשת לינדנבאום ואחראי על פיתוח והשמה בכולל דעה ע"ש סוזי ברדפילד.
כ״ח באלול התשפ״ג 14.9.2023
גלויה מראיינת את
אורי פרץ
שיחה גלוית עיניים עם המשורר אורי פרץ על תהליך ההתפתחות שלו כמשורר, הבחירה לכתוב בלשון נקבה, ועל העבודה שלו כמטפל.
ט׳ בניסן התשפ״ב 10.4.2022
שיתוף פעולה
מכון הדר ומרכז גלויה
סדרת שיעורים חדשה על יחידאות, זוגיות והפרט שבתוכם. שיתוף פעולה של מכון הדר ומרכז גלויה
כ״ג באייר תשפ״א 5.5.2021
מאת
צוות גלויה
⏱️ 4 דקות קריאה
לא יודעים מאיפה להתחיל? רוצים להבין מה הולך פה? קיבצנו לכם מאמרים בנושא המקווה לתחילת הקריאה במגזין
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
לצד טקסים משמחים ישנם גם טקסים כמו טקס הגירושין. מעבר על שלבי הטקס, כיצד אנו תופסים אותו? וכיצד למצוא את קולה של האישה?

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם