בנחת רוח: בית תפילה יקרא לכל המתפללות והמתפללים, שיר מאת: נורית יעקבס-ינון - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

בנחת רוח: בית תפילה יקרא לכל המתפללות והמתפללים

ערב שמחת תורה - כ׳ בתשרי תשפ״א 8.10.2020
קו מפריד גלויה

חג שמחת תורה מאפשר לעיתים לבטא רצון שעד עתה לא היה לו שם עבור קריאת נשים, ומשמש כזרז להקמת מניינים משתפים ושיוויוניים. נורית יעקבס-ינון מתארת את מסעה הפרטי והקהילתי בהקמת המניין "נחת רוח" בשוהם, כדי למצוא לעצמה "בית תפילה משלה".

בקרוב נחגוג יום הולדת שבע לקהילת 'נחת רוח' בשוהם. מסורת לנו שבשבת יום ההולדת מתארחים אצנו רבנים ורבניות, מובילי קהילות שיתופיות מכל הארץ ומצטרפים לתפילות, לסעודה קהילתית ו׳טיש׳, שיעורים, משחקים ופינוקים. יחד אנחנו זוכים לשבת מרוממת נפש. אבל האמת שהכל התחיל בשמחת תורה, במטבח.

במשך שנים, ובמקומות רבים עד היום, שמחת תורה היא החג בו שקיפותן של נשים בבתי הכנסת היא הנוכחת ביותר. הדרתן מהקודש, מהמרחב וממנהגי היום בוטה אולי יותר מכל יתר החגים ומעגל השנה. ההתבוננות מבעד למחצה בהקפות הגברים שתופסות חלק נכבד מהזמן לרוב אינה מחזיקה, והמעמד הפאסיבי מביא רבות מהנשים להמתין בסבלנות בעזרת הנשים או לעיתים קרובות בבית. יש שיצטרפו לקראת מוסף, תפילת ׳יזכור׳, חתני תורה ובראשית.

הקמת בית הכנסת נחת רוח
צילום: נורית יעקבס-ינון 'סרטי אלומה', קהילת 'נחת רוח' שוהם

משך שנים מצאתי את עצמי יותר בבית המדרש, בלימוד, ולא בבית הכנסת. גם אם נזדמנתי למנייני נשים נהגתי להיות מאחור, פאסיבית. כל זה השתנה כשנולדה ביתי, אחות לשני בנים גדולים ועוד אחד שיצטרף בהמשך. כשהייתה בת שלושה חודשים הצטרפתי לקריאת נשים בתורה בשמחת תורה באחד הבתים, שכן חברי הקהילה לא התירו זאת במרחב בית הכנסת. כשהיא בזרועותיי עליתי לראשונה לתורה, ראיתי את ספר התורה הפתוח מקרוב. אני לא זוכרת אם ברכתי גם את ברכת שהחיינו, אבל בשנים שלאחר מכן, בהן הפכתי לגבאית באותו מעמד בשמחת תורה ובקריאת מגילת אסתר בפורים,  זכורות לי נשים רבות, צעירות ומבוגרות, שברכו בהתרגשות.

בשנה אחת בה שימשתי כגבאית בבית הכנסת בו התפללנו (דבר שבא לידי ביטוי בעיקר במה שניתן לכנות ועדת תרבות) בקשתי שיציינו את שמות נשות חתני התורה ובראשית בקהילה. הרי גם בהזמנות לשמחות לא מקובל במקומותינו לכתוב פלוני ורעייתו כדרך קהילות חרדיות רבות. הרי את הקידוש שתורמים החזנים מכינות לרוב נשותיהן. מן הראוי הצעתי, שיוזכרו שניהם בשמותיהם, כך מבעד למחיצה, גם הנשים יהיו חלק. חברי הגבאים התנגדו בתוקף ואף הציעו, אולי בבדיחות, שאבקש מהרב סתיו פסק הלכה בנושא. אם כבר חשבתי, זו הזדמנות למהלך יישובי ולא רק בבית הכנסת הזה. דיאלוג ארוך אליו הוזמנו נציגים (באו בעיקר נציגות) מכל הקהילות בשוהם הניב מכתב של הרב סתיו לגבאי היישוב, הקפות לנשים בליל החג ברחבת המועצה וקריאות נשים בכמה מוקדים בבוקר. כך היה שלוש שנים. בשנה השלישית עלו כמאתיים נשים ונערות בקריאה שקיימנו בסניף בני עקיבא, בלב הקונצנזוס.

נשות החתנים בבית הכנסת שלי הוזכרו בשמותיהן ואף אמרו מבעד למחיצה פסוק כשחברותיהן מחזיקות חופה מעל ראשן.

שמחת תורה במקומות רבים בארץ הפכה מהחג הקשה ביותר לנשים, לחגיגה. בקבוצת הפייסבוק של הפמיניסטיות הדתיות נאספו מאות עדויות על הקפות, קריאות ועליות של נשים שהתקיימו לראשונה בעשרות מקומות.

זה היה משמח, אבל מתיש. בעיקר היה קשה בכל שנה עת מתחלפים הגבאים, לשוב ולדבר איתם שעות ארוכות על עצם הלגיטימיות של המהלך.

קריאת תורה לנשים
צילום: נורית יעקבס-ינון 'סרטי אלומה', קהילת 'נחת רוח' שוהם

ואז במטבח, תוך חיתוך הסלט לסעודת חברים מסורתית בחג, חברתי נחמה בן מאיר שעברה בבית כנסת אחר ביישוב דברים דומים ואני, חשנו שהגיעה העת לשינוי. שם ייסדנו את מה שלימים נקרא קהילת נחת רוח שוהם.

והשנה ימי קורונה. בסגר הראשון קיימנו קבלות שבת בזום לפני הדלקת נרות ותפילה חגיגית ביום העצמאות, שיעורים, תפילות ושמחות על פי התקנות בשבתות שהתאפשרו, תיקון וירטואלי לפני ולימוד ממשי בליל שבועות, קריאת מגילת איכה בתשעה באב ששודרה בזום, תפילות בראש השנה וביום הכיפורים. 'קפסולות של נחת רוח'. בימים כתיקונם צועדות למניין הזה משפחות מכל רחבי היישוב למרות שיש בתי כנסת קרובים יותר. הקורונה הפכה את זה לכמעט בלתי אפשרי. לקראת שמחת תורה, הסודוקו של תקנות הסגר בהן מותר כרגע להתקהל לתפילה בחוץ במסגרת של עשרים אנשים ונשים בלבד, אכן נדמה כבלתי אפשרי. והחלטנו, לא בקלות, לקיים קפסולה של נחת רוח – לנשים ונערות בלבד. כך גם נזכה לציין בת מצווה של אחת מילדות הקהילה.

בתפילה שתסור מגיפה מהארץ ונזכה במהרה לשוב לתפילות ושמחות רבות, ברוב עם ובנחת רוח.

חג שמח!

להורדת ההנחיות (בגרסת pdf) לשמחת התורה תשפ״א, שכתבה הרבנית דבורה עברון, לחצו כאן!

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

שירים שמהדהדים את הדיון שבמאמר:

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת

המלצות לקריאה נוספת ב׳נָחוּגָה׳:

יוצרת סרטים, אמנית ואוצרת.
הובילה בשנים האחרונות מסע אומנותי מולטי דיסיפלנרי בשם ׳מי בפנים ומי בחוץ׳ הכולל תערוכות, סרטים, ספרים ואקטיביזם.
מרצה לקולנוע, אומנות, יהדות ומגדר ופעילה חברתית בתחומים אלו.
ממייסדי ׳נחת רוח׳, קהילה הלכתית שיתופית בשוהם, ממייסדות ׳פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל׳.
בוגרת לימודי קולנוע, חינוך והוראה, ומוסמכת לימודי בהיסטוריה של ארה״ב.
נשואה ואם לארבעה.

תוכן נוסף מהמגזין:

י״ג בכסלו תשפ"ד 26.11.2023
מאת
צוות גלויה
רשומה לקראת קריאת פרשת ״וישלח״, המכילה את סיפור דינה בת יעקב ולאה. הרשומה נכתבת מתוך חשיבות הקשר החברתי של העיון בסיפור דינה, ועל בסיס הכרה כאובה במעשי הפגיעה והאלימות הנוראיים שנכפו על החברה הישראלית והיהודית בבוקר שמחת תורה.
כ"ו בכסלו תש"ף 24.12.2019
מאת
צוות גלויה
אמצעי המניעה הקיימים, דעת ההלכה עליהם, איך להשתמש בהם ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם
י״ד בניסן תשפ״ב 15.4.2022
מאמר מתארח מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מאמר שפורסם באתר כיפה לכבוד פסח התשפ״ב ולכבוד כל יום מימות השנה, מתוך בקשה להזכיר כי אחריות הענקת ידע והכנה לחיים מצויה במרחב שבין הורים לילדים. תמיד ניתן להרחיב את הדעת ולהיעזר בדמויות נוספות, אך חבל להחמיץ את המרחב הפוטנציאלי שבהעברה הישירה בחיק הביתי לצד מורכבויות אפשריות.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
צוות גלויה
גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה
כ"ה בניסן תש"ף 19.4.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 2 דקות קריאה
לא יודעים מאיפה להתחיל? רוצים להבין מה הולך פה? קיבצנו לכם מאמרים בנושא רווקות שכדאי להתחיל איתם את הקריאה במגזין
י"ד באלול תש"ף 3.9.2020
מאת
צוות גלויה
טקס "ברית יצחק" נערך בלילה השמיני לאחר הלידה. עיקרו הוא שמירה על התינוק, הודיה על הלידה וליווי ההורים לפני טקס ברית המילה. תיאור הטקס והצעה לעריכתו.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם