בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה

כ' בתמוז תש"ף 12.7.2020
קו מפריד גלויה

כשאישה פונה בשאלה למורת הלכה או יועצת הלכה, המשיבה מגלמת שני "תפקידים" שבעבר היו מפוצלים: היא גם סמכות הלכתית וגם אישה. התמזגות התפקידים הללו בדמות אחת, מביאה לעולם מציאות חדשה שלא היתה קיימת בעבר הרחוק.

ברשומה זו דיון על תרומתן הייחודית של המשיבות בהלכות נידה, האתגרים וההזדמנויות.

*עיבוד של הדברים המובאים כאן, עם התייחסות לעתירה לבג"ץ בבקשה לאפשר לנשים להיבחן בבחינות הלכתיות שמנהלת הרבנות הראשית לישראל, התפרסמו במוסף "שבת" של מקור ראשון בתאריך י"ח תמוז התש"פ, 10.7.20

נראה שהיום האפשרות הקיימת עבור נשים, גברים וזוגות – לפנות לדמות נשית בשאלות בהלכות נידה וטהרת המשפחה, הפכה להיות מקובלת ונפוצה במגזר הדתי. בחלוף הזמן ובעקבות מסגרות לימודים ייעודיות, נשים הופכות לכתובת הלכתית בתחומים הלכתיים רבים. יש לזכור כי לאורך ההיסטוריה נשים מיעטו לפנות בשאלות בעצמן. שכיח יותר היה להפנות שאלה על-ידי הבעל שנשלח אל הרב פוסק, או להתייעץ עם נשים אחרות, בדרך כלל בנות משפחה מבוגרות ומנוסות.

לאורך המאה העשרים נעשה שכיח יותר בקרב קהילות רבות שנשים פונות בעצמן לרב לפסיקה בענייני נידה ובעניינים אחרים. הפנייה הישירה אל הרב, ללא תיווכו של האיש, מעידה על האוטונומיה של נשים על עצמן ועל חייהן, ועל עליית מעורבותן של נשים בחיי הקהילה. אך הרב – כמו כל הגברים שאינם מקיימים את כל סעיפי הלכות נידה בגופם – פוסק באופן מעשי מתוך ידע תיאורטי בלבד, גם אם הוא חי את חיי ההלכה בנישואין, לצד אשתו

על התפקיד של מורות הלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: איילת לנדאו

פיה פתחה בחכמה

אישה בעלת סמכות הלכתית, המקבלת לפתחה שאלות ופניות, מגלמת שני תפקידים שבעבר היו מפוצלים: היא גם סמכות הלכתית (כלומר בעלת ידע ובקיאות בחומר ההלכתי) והיא גם בעצמה ובגופה אישה. התמזגות התפקידים הללו בדמות אחת, מביאה לעולם מציאות חדשה שלא היתה קיימת בעבר.

התשובה המעשית המוגשת לפתחה של המשיבה נידונה לכאורה על בסיס ידע תיאורטי שנקנה בלימוד ובעמל של תורה, אלא שיש לתת את הדעת על כך שהמשיבה עצמה משיבה גם מזווית המבוססת על ניסיון אישי וחוויה. המימרה "אין חכם כבעל ניסיון" רלוונטית אולי גם בנושא זה ובהתאמה 'אין חכמה כבעלת נסיון': שהרי, אינו דומה ידע המורכב מתיאוריה בלבד, לידע המשלב תיאוריה וניסיון. כפי שבכל תחום בחיינו בו נזדקק לעזרה, המלצה או הכוונה, נעדיף את עצתם של בעל או בעלת ניסיון, אפשר לבחור כך גם בעת הפניה בשאלה הלכתית. לא רק נשים, אלא גם זוגות בכלל ואף גברים פונים יותר ויותר לנשות הלכה, מתוך הכרה בעודפות שנקנית בחיי המעשה. אפשר לשער שישנו טיב אחר לתשובה שמגיעה מאשת הלכה, לתורה שנלמדת מאשת הלכה. תורה שהיא בבחינת "מבשרי אחזה אלוה", ידע שמשלב השכלה לצד היכרות עמוקה וניסיון. אך אישה משיבה בהלכה לא הופכת לכתובת רק בתחום של הלכות הנוגעות לגוף האישה, היא מהווה כתובת רחבה יותר.

ניתן אף לראות כי האופן שבו נשים משיבות בהלכה, בשלב זה של ההיסטוריה, מגלם פעמים רבות דיאלוג מפורט עם השואלת וניסיון להקנות לה כלים, למען לא תזדקק לִתְלוּת בסמכות ההלכתית כאשר שאלה דומה תעלה בעתיד. יתירה מזו, פעמים רבות הדיאלוג עם המשיבה בהלכה יוביל, בעצה מפורשת או באופן הנחווה כ"טבעי", לדיאלוג עם האיש על מנת לשאת יחד במחויבות ההלכתית באופן נהיר יותר, המכבד את שני בני הזוג ואף יאפשר תהליכי התפתחות משותפים על בסיס דיאלוג זה.

חלוקת תעודות הסמכה של מורות הלכה, בוגרות התכנית של "בית מורשה", כ"ב אלול התשע"ו
טקס הסמכת מורות הלכה, בוגרות תכנית ההלכה לנשים של "בית מורשה".
עומדות מימין לשמאל, הרבניות: חנה אדלר-לזרוביץ', דבורה עברון, רחל ריינפלד-וכטפוגל, שרה סגל-כץ,
ראש התכנית – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי,
רחל קרן, חנה פרידמן, שלומית פלינט, אביטל קלר, אביגיל זוהר.
צילום: אדם כ"ץ

בשונה מבקשת ידע אובייקטיבי, תשובה הלכתית איננה מכילה רק ידיעה של תלי תלים של תורה אלא גם שיקול דעת ביחס לכל שאלה. קשה יהיה לטעון כי אולי דוקא העובדה שהמשיבה בהלכה מתמודדת בחיי המעשה שלה עם אותה סוגיה, עשויה לסכסך את יכולת הענקת התשובה כראוי. שהרי, בכל פניה בשאלה הלכתית לאורך ההיסטוריה הנחת היסוד של השואל היתה שהרב גם מיישם את הדברים בחייו. כולם גם ידעו שהרב לא יכול לגלם בה בעת גם את תפקידי "ישראל" וגם "כהן" וגם את מי שנתון באבלות וכו' – ברם, ההנחה הבסיסית היא שאלו הם אורחות חייו והידע מתורגם למעשה אף אצלו. לכן, אזכור אפשרי כי המשיבה בהלכה מקיימת בעצמה את ההלכות הללו (בהווה או בעבר ואולי בעתיד) טבעית לסיטואציה של יחסי קהל וסמכות הלכתית. יתרה על כך, ההנחה היא שכושר הלימוד והמענה ההלכתי של אישה איננו מתוחם רק למצוות המסורות לנשים, אלא לכלל חיי התורה והמצוות.

אפשרי לגמרי להמשיך ולהישען על סמכות הלכתית גברית גם בהלכות נידה, ואפשרי לבחור באישה המשיבה בהלכה הן בשל בחירה עקרונית בדמות שכזו והן בשל הנחה שתשובתה תגלם משהו מן המרחב שבין תיאוריה למעשה. אפשרי גם לבחור באישה כסמכות הלכתית בסוגיות רבות שאין לה בהן יתרון של חיי מעשה הנבדלים מן הסמכויות הגבריות, ואולי היא אפילו לא נתסתה בשאלה עליה היא נשאלת.

אולי בשל העובדה שהשדה שבתוכו צומחת אשת ההלכה איננו נתון בדפוסי התנהגות ותיקים, מתאפשרת צמיחה שאינה צומחת באותו האופן במסלולי הסמכה ותיקים. מעניין יהיה להביט בעוד כמה שנים, כאשר בעז"ה מקומן של נשות הלכה יהיה טבעי לגמרי בחיי הדת, ולבחון האם דפוסים מן ההווה תלויים בראשוניות או שמא יהיו דפוסים נבדלים שייתלו בגורמים אחרים.

על התפקיד של מורות הלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: איילת לנדאו

בגוף ראשון

בתור מורת הלכה העונה בשנים האחרונות על שאלות בהלכות נידה, אני עסוקה רבות בשאלה על משמעות כניסתנו הנשים לתחום זה. מעניין לתת את הדעת על מקומו של גוף האישה בהלכות נידה. על פניו מדובר בדבר כה מובן מאליו. גופה של האישה הלוא עומד במוקד הלכות נידה, שעוסקות בפרוטרוט בגוף הנשי ומה שמתרחש בו ועל ידיו! אך המבט המסורתי תמיד היה שמור לעיניהם של רבותינו פוסקי ההלכה, שהיו כולם גברים. הגוף הנשי היה מושא להתבוננות, ולא היו נשים שהיו מעורבות בפסיקה ההלכה באופן ישיר ופשוט.

כיום, כאשר נשים נמצאות גם "בצד השני של המתרס", כסובייקט ולא רק כאובייקט, הגוף מקבל פתחון פה. נעשה מקום לידע שלא נאסף בספרים, מה שלא נכתב ולא יכול להיכתב, כי אינו מילולי אלא מצטבר ונטמע בגוף על ידי התנסות מעשית של מי שמקיימות בעצמן את הלכות נידה.

אינני מטילה חלילה כל פסול בפוסקי ההלכה לדורותיהם, שאת מימי תורתם אני שותה ולאורם אני נוהגת ומורה לאחרות ולאחרים. אך ישנם ניואנסים הנובעים מחוויית הטבילה בפועל של נשים, שנשמטו מעיניהם של פוסקי ההלכה שהתמודדו עם התחום בהתבסס על תיאוריה בלבד, גם כשעסקו בהוראת הלכה למעשה.

הרבנית שרה סגל-כץ. צילום איילת לנדאו - מגזין גלויה

Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום איילת לנדאו

האם הנשים המשיבות בהלכות נידה מביאות לעולם תשובות אחרות מאלה שמופיעות בדיונים ובפסיקות של מקביליהן, פוסקי ההלכה? האם נוצר שיח נוסף, חדש או אולי אלטרנטיבי?האם רק בתחום זה הן מביאות מבט רענן? קצוות שונים יבקשו לענות על שאלה זו.
אלו אשר יענו בשלילה יבטאו עמדה כי ההלכה היא בעלת דין בלתי תלוי ובלתי משתנה.
עמדה אחרת תבטא תפיסה כי מגדר לא אמור להטות תפקוד וכי יש סכנה בזיהוי של קול 'גברי' או 'נשי'.

עמדה שלישית תענה באופן חיובי לשאלה זו ועשויה לייחס זאת לנחיתות או לעליונות קוגניטיבית והרי היא נגררת אל מהותנות שאין לה בהכרח אחיזה בידע מדעי קיים.
עמדה נוספת אשר תענה על שאלה זו באופן חיובי עשויה גם כן לייחס נבדלות בין המינים ואשר על כן תבטא למשל התרגשות מן הצמיחה ה'נשית' בעולם התורה ותקווה ל'תורה נשית', אבל בכך יש פוטנציאל לבניה איטית או מהירה של נתיב נבדל שיינתק מבסיסו.

מתוך חיי המעשה ומתוך היותי נתונה במרחב קוליגאלי עם רבניות אחרות ורבנים אחרים אני מתרשמת כי גם בתחום זה מתגלמת המציאות כי אנו בעלי פרצופים שונים ודעותינו מרובות. נראה כי שאלת ההשפעה על שורת הדין ההלכתית צריכה לכלול את המשתנה ההומני ואופן קיום הדיאלוג עם מציגי השאלות, יחד עם המחויבות להישען על אדני הפסיקה ומתוכה להגיע לכלל מסקנה שתהיה ישימה בחיי הפונות והפונים. יש לזכור כי נשים משיבות עתה לא רק בהלכות נידה ולכן, לא בהכרח בכל תחום הלכתי יביאו עודפות של ידע מעשי. אולי יש להבחין בין פירוט שמתקיים בפני משיבה בהלכה בתחום הנידה לבין אופן פרישת השאלה בתחומים אחרים אבל עיקרו של ענין הוא היכולת לשאול שאלה המבטאת את עולמה של השואלת, כמו גם עולמו של השואל.

צילום: Jewish Life Photo Bank

לא למהר להסיק מסקנות

למרות ההשערות המתבקשות אולי, אנו הרי חיים בחברה עם סולידריות ואחווה בין גברים לנשים, ואין מתרס המציב אותנו כשתי קבוצות הנתונות בעימות. ולכן אין בהכרח "תוצאות טובות יותר" או "פסיקה מכילה יותר" מצד נשים. ישנן חברות נשיות וקולות נשיים מלאי רגישות לשואלת ולחווייה שלה בעולם, אך לא כל חברה נשית היא בהכרח תומכת ומצמיחה. קולות שאני מכירה מקרוב ומרחוק עוד מהדהדים בראשי: מנהלת שֶׁבָּזָה לעובדת המתקשה בתקופת היריונה ומפטירה: "גם אני עברתי את זה, היריון זו לא מחלה"; חברה המתקשה להעניק תמיכה בשעת משבר כי "אני לא מבינה על מה הדרמה, אני באותו מצב הסתדרתי בלי בעיות" וכן הלאה.

האמירה המהותנית "נשים מחמירות/מקילות/חומלות/רגישות/אטומות יותר מגברים" בהכרח שגויה. כפי שגברים שונים שפוסקים הלכה נעים בעולם עם רמות משתנות של קשב ושל רגישות לשואלת, כך גם הנשים נבדלות זו וזו וקריטריון המגדר אינו מספק כדי להניח מה תהיה עמדת המשיב/ה.

ספרי ההלכה מעידים במובהק על נשים שהחמירו על עצמן ועל הקרובות להן, לא בשל טענה לאיזו מהות נשית של החמרה אלא בשל חוסר בידע מסודר:

"ראוי להזהיר את הנשים לבל תסמוכנה על הוראות הזקנות הרואות מהרהורי לבן, (…) ואלו שמחמת בושה פונות בשאלות נשים לחמותיהן או שאר זקנות המוזרות בלבנה באות כמה פעמים לידי תקלה". (הרב עובדיה יוסף, יביע אומר ד, יו"ד יג).

גם כיום נתקשה לאתר הבדלים מובהקים בין פסיקות שניתנו על ידי גברים לכאלה שניתנו מפי נשים. חשיבות הטהרה והקירבה הזוגית היא ערך משותף לגברים ולנשים; אדרבה, לעתים דווקא המרחק של הפוסק ומבטו החיצוני מאפשרים להקל. דווקא ניסיונה האישי של המשיבה עלול להכניס טון קשוח ומחמיר. לכן כדאי דווקא להיזהר ולהימנע מהפרחת מסקנות קלושות באוויר, בדבר ההבדלים בין גברים לנשים. אפשרויות שונות של השפעה על שיקול הדעת קיימות תמיד.

הסרט הדוקומנטרי "שעשני אישה" מאת יעקב פרידלנד עוסק בפמיניזם אורתודוקסי.
הסרט יצא בשנת 2000 ומעניין לבחון בו התרחשויות מן העבר הרלוונטיות לתהליכים בהווה.

בקול שונה

ובכל זאת, פטורה בלא כלום אי אפשר. לא נוכל להכחיש את מקומו של הגוף העומד כמפריד בין הרב – הזכר, לאישה – הנקבה. נשים רבות מעידות על הקושי לגשת לרב בשאלות רגישות ובנושאים אינטימיים שהצנעה והפרטיות נאים להם. כפי שאמרה לי לא אשה אחת, "כשאני נמצאת בפני הרב, המגמה שלי היא לברוח כמה שיותר מהר".

ניטרול הפער המגדרי הוא צעד כמעט טכני, אך השפעתו דרמטית ביותר. כאשר אשה פונה למורת הלכה בשאלה, כאשר מפלס המבוכה יורד ומידת הנינוחות מתרחבת קמעה, השאלה נשאלת באופן אחר. יש לכך השלכה קריטית על שורת הדין ההלכתית. ככל שהשאלה מפורטת יותר, כך ניתן לתת תשובה מדויקת ונכונה יותר. 

ניתן לומר שערכן של תשובות מאת נשים משמעותי ועמוק עוד יותר: תשובה שניתנת מאת מי שמזדהה, שעברה ועוברת את אותו הדבר מדי חודש בחודשו, נקלטת אחרת בקרב השואלת. "אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית א-לוהים נהלך ברגש": היכולת להמתיק את סוד, לשתף מהמקום האישי והאינטימי, כרוכה ב"יחדיו", בתחושת השותפות והקרבה. ההבנה ההדדית, שאינה דווקא מדוברת, משקפת איכות אחרת, ידע נשי שלא ניתן לרכוש אלא על ידי הניסיון. 

מגזין גלויה - זוגיות הלכה מיניות - הרבנית שרה סגל-כץ
צילום: איילת לנדאו

הידע הייחודי שנקנה בנוסף לשיעורים ולקריאת ספרים, כי אם בחוויה הנשית, מציע קול אחר, קשב אחר ומענה אחר. בשנותיי כמורת הלכה למדתי כי תרומתו של הקול של חברותיי ושלי, אינה רק עבור נשים. זוגות וגם גברים חשים באיכותו האחרת של הידע המשלב לימוד ומעשה, ומבקשים להסתייע בו בחייהם. 

תפילתי על תפקידי בקהילה היא תחינה עמוקה, שלא תצא תקלה על ידי. שאדע לראות מי העומדות והעומדים מולי בעין טובה. להוציא תשובה המכוונת לאמיתה של תורה ולאמיתם של חיי מי שעומדים מולי. שלא אקל היכן שלא ראוי, ושחלילה לא אחמיר ואזיק היכן שלא ראוי. שתהיה לי הרגישות לזהות באופן נקי את הסיטואציה שלגביה נשאלתי, על כל מרכיביה, מבלי לשגות, להטעות או חלילה לפגוע.

תפילה נוספת, עמוקה ונוקבת לא פחות, שהיא דרכנו תמשיך לצמוח ולהתרחב. בשנים האחרונות התרחבה קריאת "השמיעיני את קולך", וחברותיי ואני הפכנו להיות כתובת לא רק לשאלות בהלכות נידה, אלא בענפי תורה נוספים. יהי רצון שנמצא חן ושכל טוב בעיני א-לוהים ואדם. שהציבור שעבורו אנו משמשות בקודש יתרחב בבקשת התורה, ושאנו נזכה להיות ראויות לכך, נגדיל תורה ונאדיר.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

על התפקיד של מורות הלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

המלצות לקריאה נוספת על נשים בתפקיד מורות הלכה:

על התפקיד של מורות הלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Hannah Busing

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

כ"ט בטבת תש"ף 26.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
הוֹדַעְתִּי לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים / לְגָלוּת מִתּוֹךְ הֶפְסֵק נְשִׁימָה / מַסְדִּירָה עַצְמִי, מַמְתִּינָה / וְאוֹמֶרֶת לְךָ: אֶרֶץ אַחַת לִי, אֶרֶץ זָרָה – לְךָ.
ערב שביעי של פסח
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
שביעי של פסח ומציאת הזיווג מזוהים עם קריעת ים סוף. גלויה מצטרפת אל המבקשים את שאהבה נפשם
כ' באייר תש"ף 14.5.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
לִפְנֵי בּוֹא תִּינוֹק לָעֲרִיסָה, / מוֹתִירִים אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה – / שֶׁתֲקְשִׁיב לַתָנִּים וְלַטָוָוסִים
י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
כיצד יכול זוג צעיר לחוות את השבת כזמן זוגי נעים ונינוח, כהזדמנות לבנייה והשקעה בזוגיות?
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
מה חשוב לברר ביחס לתפקוד המקוואות, כשאת שוקלת להגיע לטבול בימי ההתנגוננות מנגיף הקורונה?
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
רצון וחשק הם מושגים שמלווים את כולנו בחיי היומיום. מושג הרצון מהווה שיקול דעת בקיום מצוות עונה וביצירת מרחב שבו ההלכה מחייבת אבל גם מאפשרת קשב לרצון של שני בני הזוג.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם