קודם אישות ואז נידה: על החשיבות ללמוד על החיים האינטימיים לפני כניסה ללימוד של הלכות נידה, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

קודם אישות ואז נידה: על החשיבות ללמוד על החיים האינטימיים לפני כניסה ללימוד של הלכות נידה

ב' באדר תש"ף 27.2.2020
קו מפריד גלויה

מדוע לימוד הלכות נידה הפך למשימתו הדחופה ביותר של הזוג המאורס? האומנם בכך מתמצית האמירה המשמעותית שיש לעולם ההלכה המחשבה היהודי לומר על החיבור הפיזי בין בני זוג? ראוי שההדרכה לקראת הכלולות תפתח במותר – במצוות עונה, ורק לאחר מכן תעסוק באסור – בהלכות נידה

בהדרכת כלות לקראת נישואין שנתקבעה במחצית השנייה של המאה העשרים, מוקדש פרק זמן ניכר ללימוד האיסורים וההרחקות של הלכות נידה. הדרכה זו היא חלק מדרישת הרבנות מן הכלות, אשר מחויבות להביא בסיומה אישור רשמי מהמדריכה. החתנים לעומת זאת אינם מחויבים כלל בלימוד והכנה לחיי זוגיות ואישות. החובה שכופה הרבנות, באמצעות המועצות הדתיות, ללמוד הלכות נידה לפני החתונה, מעידה על חשיבותן בעיניה, אלא שהמסר שהיא מעבירה הוא שלימוד הלכות אלו הוא חובה המוטלת על האישה בלבד. כל השתתפות של האיש בלימוד כזה, לבדו או יחד עם בת זוגו, היא על בסיס התנדבותי בלבד.

בעיניי, חיי הזוגיות הם חיים שיש בהם יחד ומשמעות, ומכיוון שימי ההיתר והאיסור משותפים לשני בני הזוג ועול המצוות נישא על ידם יחד, ראוי כי גם הלימוד לקראתם ייעשה במשותף.

מסר נוסף העולה מחיוב הכלה לעבור הדרכה הלכתית של דיני נידה הוא, שאלו הן ההכנות החשובות ביותר לקראת החתונה. שאר הכלים לחיי זוגיות, למיניות בריאה, להתנהלות כלכלית ועוד – אינם מהותיים לבני הזוג ואין צורך להתכונן אליהם מראש, אף שכולם הם שדות חדשים שבהם צועדים בני הזוג, בדרך כלל, יחד לראשונה.

לתפיסתי, הכנה לאינטימיות הגופנית בין בני הזוג, היא הטבעית והמבורכת ביותר לכלה וחתן טרם חתונתם, ובתחום זה חשוב לתת להם הדרכה מתאימה, שתותאם לתודעת ההתרגשות ולמבט החיובי בכניסתם אל ביתם בלב חפץ, בעת רצון הדדי ובזמני היתר.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הלכה - מגזין גלויה

שפה של יראת שמים ושל עונג

בשנים האחרונות ישנה פריחה מבורכת בשיח על מיניות בריאה בציבור הדתי. המסר העובר יותר ויותר לזוגות מעודד אותם ליהנות באופן מלא ועמוק מחיי הנישואין. אך תכנים של מיניות בריאה וידע נשמעים יותר מתוך העולם הטיפולי והחינוכי ופחות מן העולם ההלכתי. האומנם אין לעולם היהודי מה לומר בנושא? אין קומות ידע נוספות ושפה שיכולים לנבוע ממנו?

הגמרא במסכת ברכות (סב, ע"א) מגוללת רצף סיפורים על חכמים שלמדו מרבותיהם, בדרך של צפייה מקרוב, הליכות אינטימיות בבית הכיסא ובחדר השינה. בסיום כל סיפור מצדיק התלמיד את חטטנותו במילים: 'תורה היא וללמוד אני צריך'. כך אומר גם רב כהנא שנתפס מתחת למיטת רבו, בעת שהלה שח ושיחק עם אשתו וקיים עמה יחסי אישות. נראה כי הסיפור תוהה אם קיימים גבולות ללימוד, ולדעת רב כהנא, ההלכה נלמדת גם בחדרים הפרטיים ביותר. ודוק: לא את הלכות הנידה ביקש רב כהנא ללמוד, אלא את דיני האישות (בהערת אגב נוסיף תמיהה – והיכן האישה? אחד ההסברים הוא שהיא לא מוזכרת כדי לשמור על כבודה וצניעותה. ועדיין, כמו בסיפורים תלמודיים אחרים, הסיפור מתעלם מקיומה בכלל, ומחלקה בחיי האישות בפרט).

התורה שרב כהנא מבקש ללמוד אינה של כללי האיסור והיתר, אלא במה שראוי וכדאי בתוך 'דיני אישות', כולל גם שיחה, משחק, עונג, שמחה והדדיות – מה שאנחנו מכנים כיום 'מיניות בריאה'. התנהגותו נתפסת כחוצה גבולות ובוטה, ורב נוזף בו שזו איננה דרך ארץ. ובין נזיפתו המוצדקת של רב לבקשת הלימוד והסקרנות הטבעית של רב כהנא, נוכל להציע בימינו פשרה: הדרכה הנענית לסקרנות הטבעית, שאיננה נובעת ממציצנות אלא מצורך אמיתי לדעת.

מהפכת המיניות הבריאה שעובר הציבור הדתי בשנים האחרונות, מתרחשת בעיקר בקרב נשים, [שעד לאחרונה הוסללו לדיכוי החיבור לגופן, דרך דרישות הצניעות, הכיסוי והנידה.] המספרים מלמדים על הפער הן בכמות המסגרות המיועדות לנשים לעומת מסגרות לגברים, והן במספר הנשים העוסקות בתחום, הגדול לאין ערוך ממספר הגברים העוסקים בתחום. אי אפשר לנתק תופעה זו מהמקום הרב שתופסות הלכות נידה ומהאחריות הבלעדית של האישה עליהן.

הקריאה לשנות את תפיסת הדרכת הכלות, ולהתייחס אליה כאל הדרכה זוגית, משותפת, המכינה גם לחיי אישות ולא רק לדיני איסור והיתר – תעודד את השותפות של שני בני הזוג בשדה זה, תקדם את התקשורת הכנה והפתוחה ביניהם. היא תשנה את יחסם להלכה, כשפה עשירה הנותנת להם מענה רחב וגמיש, תחת חופתה של תורה, שפה שיש בה יראת שמים ואהבת התורה וגם תודעה של שמחה, סקרנות, תרגול והנאה.

קודם אישות ואז נידה - הלכות אישות בהדרכת כלות והדרכת חתנים - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: שרה סגל-כץ

'הכל יודעין' ואיש לא מדבר

השפה ההלכתית שנתקבעה סביב הלכות נידה מתמקדת באיסור ובחשש הַכָּרֵת הגלום בה, והיא דוחקת הצידה את השמחה והסקרנות הטבעיים בין בני הזוג. האמירה 'הכול יודעין למה כלה נכנסת לחופתה' מכוננת את גבולות השיח הלגיטימי: אולי הכול יודעין אבל אין לדבר על זה. וכך נותר רק מרחב אחד שעליו אפשר לדבר ולפרוט לפרוטות – דיני נידה.

אלא שהפיכת הלכות נידה למשימת הלימוד היחידה לקראת נישואין מחמיצה את האמירה הרחבה שיכול לתת עולם ההלכה המחשבה היהודי בנושא החיבור הפיזי בין בני הזוג. הקושי לדבר על מה שמותר, הופך את העיסוק במה שאסור לאובססיבי. מסר כזה העובר לזוג צעיר בחברה הדתית, יכול ליצור חוויה שלפיה החיים הזוגיים מתמצים בהלכות נידה בלבד, ולא היא. הלכות נידה הן רק חלק מחיי הנישואין; הן נוגעות רק במעבר מחיי האישות הרצויים, המותרים, המקודשים והאהובים, לימי הנידה האסורים. אישות, במובנה הרחב, גם היא חלק מחיי ההלכה וחלק מהשפה ההלכתית, אך התמקדות בהלכות נידה בלבד דוחק אותה אל מחוץ לשיח בין בני הזוג.

המסר הברור נשאר גם אחרי החתונה, וכך מצטמצם הדיבור בני הזוג (בינם לבין עצמם, או כלפי חוץ) על הרחקות וכתמים ואין מקום לדיבור על חיי המין, על סיפוק, עונג ושמחה במפגש ההדדי. נקודת מוצא זו תקשה מאוד על בני הזוג לפתח תקשורת חיובית וטובה סביב חיי אישות ועונג מיני.

דיני קרבה ולא רק דיני הרחקה

מצוות עונה מופיעה במקרא בפרשת אמה עברייה. התורה מדגישה אותה כזכויות האישה שיש להקפיד ולשמור עליהן גם כאשר האיש נושא אישה נוספת. לשון הציווי נאמרת רק כאשר נשקפת סכנה לקרבה בין בני הזוג. לכתחילה אין צורך לצוות על כך. ההגדרה ההלכתית של מצוות עונה מתייחסת לרצון ההדדי כתנאי הכרחי.

בהלכה עצמה, העיקר, השגרה, הוא ההיתר והאיסורים הם החריגה מן השגרה. האיסור מתקיים רק כאשר ההתרחשות בגופה של האישה חורגת מן השגרה, ימי הווסת. גם תקופות ההיריון, ההנקה וכן השנים שאחרי גיל הפוריות, מכילות בתוכן שגרה ארוכה שבה אין כלל עיסוק בדיני נידה. למעשה, היחס בין העיסוק המוגבר בדיני נידה לבין נוכחותן הממשית אחרי החתונה, הוא חסר פרופורציה.

סדר הלימוד בהכנה לקראת נישואין צריך להיות דומה: ראשית הנכחה והכוונה למותר ולרצוי, ורק אחר כך לימוד של זמני ההרחקה והאיסור. הדגש צריך להיות על המותר, על חיי היחד המלאים ושמחה לכתחילה בקרבה הפיזית, בעונג ובאינטימיות. הדרכה המיישמת הנחות יסוד אלה, תאפשר לנו להיות שותפים בפנים המאירות של חיי הנישואין ובחיבור שבין המותר והאסור, באיזון ובאחריות.

קודם אישות ואז נידה - מגזין גלויה
צילום: איילת לנדאו

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

קודם אישות ואז נידה - הלכות אישות בהדרכת כלות והדרכת חתנים - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: carolyn

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
מה חשוב לברר ביחס לתפקוד המקוואות, כשאת שוקלת להגיע לטבול בימי ההתנגוננות מנגיף הקורונה?
י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 7 דקות קריאה
רשומה שניה בבלוג ׳גלוית-לב׳ ובה הסיפור על איך בכלל עלה הרעיון להקמת האתר, איך נאמר לי שאין סיכוי ואיך כנראה גם לזה יש חלק במימוש.
ב' באדר תש"ף 27.2.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
ראוי שההדרכה לקראת הכלולות תפתח ב"מותר לך" ורק לאחר לימוד של מצוות עונה תתקיים הדרכה והעמקה בהלכות נידה.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
החל משנת תש"ף נעלמה מתקנון הרישום לנישואין של המשרד לשירותי דת הדרישה להביא אישור על טבילה של כלה לפני חופתה. רשומה קצרה על נאמנות האישה להעיד על עצמה בהלכות נידה.
י' בכסלו תש"ף 8.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
רווקה ההופכת נשואה נושאת עיניה לפעמים לחיי היחידוּת שהיו לה, חיי רווקות שאינם רק חוויית עראיות ושל חוסר ושנגמרים עם הנישואין.
ד' בכסלו תש"ף 2.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 4 דקות קריאה
למן שיחתנו הראשונה רקמנו חלום: להעניק לילדינו העתידיים ולנו לידות טבעיות, בבית.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם