מעגל ההסכמה, מאת: אביגיל חדד-דגן - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

מעגל ההסכמה

כ' באדר תש"ף 16.3.2020
קו מפריד גלויה

את המגע בחיינו ניתן לחלק לארבעה סוגים, שהם ארבעת הרבעים של "מעגל ההסכמה": נתינה, קבלה, לקיחה ואיפשור. המודל הזה מסייע לאנשים לברר את הרצונות, הצרכים והתיסכולים שלהם ביחס למגע בחייהם, בזוגיות ומחוץ לה, במין ובכלל.

וְאִם קֶשֶׁת אַחַת תּוֹפִיעַ
מִיָּד תַּעֲלֶה הַשְּׁנִיָּה
וְאָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי
[…]
וְאַהֲבָה זֶה
הַרְבֵּה עֲבוֹדָה
("אהבה זה הרבה עבודה", שלומית נעים נאור)

מגע הוא חלק בלתי נפרד מהחיים בכלל, ומזוגיות בפרט. הבקשה הבסיסית שעומדת מאחורי הרעיון של השורות הבאות היא הבקשה להכיר במה שנוכח ומניע את המגע שלנו באחרים ואת מגע של אחרים בנו. ההנחה היא שהכרה ברבדים שונים הקשורים במגע בחיינו, עשויה להכניס מימד של כנות ויושרה אל חוויות המגע בהקשרים שונים ובקשרים שונים בחיינו.

תרגיל פתיחה: מעגל ההסכמה

אני רוצה לפתוח בהצעה לתרגיל זוגי שממחיש את מעגל ההסכמה באופן בהיר, והוא נקרא משחק שלוש הדקות:

נתחיל כשהאישה נוגעת בגבר או הגבר באישה, ביד, מהמרפק ומטה. 
האישה שואלת את הגבר: איך בא לך שאני אגע בך, בשביל הכיף שלך? בשביל העונג? 
הגבר חושב ועונה כפי שהוא מרגיש. באופן הכי ספציפי שהוא יכול. 
במהלך התרגיל יש לוודא שבסדר לה להעניק את זה, ואז מתקיימות שלוש דקות של מתן מגע על־פי הבקשה. 
אפשר תוך כדי לוודא שמתאים, ואחר-כך מתחלפים. 

בתרגיל השני אחד מבני הזוג נוגע בשני בשביל הכיף שלו, כנוגע. 
הריכוז הוא בתחושתיות של הנוגע/ת כמובן תוך בקשת רשות מבן או בת הזוג. 

כך למעשה עוברים ארבעה סשנים של מגע הדדי, בארבעה תרגילים של שלוש דקות, שבהם שואפים להתמקד במגע מענג ונעים שבשלב זה הוא לא מיני (יכול להיות שאחר כך הוא ישמש את בני הזוג ללימוד בתוך חיי המיניות שלהם אבל בתחילה התרגיל הוא עבור מציאת מרחב נעים של מגע לכשעצמו, בכדי למנוע כל איום). 

מודל מעגל ההסכמה

את המודל של מעגל ההסכמה יצרה בטי מרטין, מהנדסת במקצועה שעברה לעסוק בחינוך מיני ובבריאות הציבור. מתוך שני המקצועות הללו היא עיצבה מודל שמטרתו לסייע בהמשגת החוויה של האדם כפרט ושל שני בני הזוג, מתוך ההכרה במה שעומד מאחורי המגע ואגב כך בעומק של כל יחסי הקבלה-נתינה ששוררים בין בני הזוג. לטענתה של מרטין, המגע בין בני אדם הוא נושא שלא נהיר מספיק ומטרת המודל שפיתחה הוא לסייע להבין טוב יותר את החוויה שלך כפרט ושלכם כזוג, מתוך הנחה שהכרה במה שעומד מאחורי המגע יביא לקיומו באופן מיטבי וצלול יותר עבור שני בני הזוג. המודל של "מעגל ההסכמה" בנוי משני צירים, כאשר כל ציר בנוי מצד אחד שעושה את הפעולה, וצד שני שהפעולה נעשית עליו. כך נוצרים ארבעה רִבְעֵי מעגל: 

מעגל ההסכמה
איור: גלויה

מבנה מעגל ההסכמה

מעגל ההסכמה הוא מעגל המחולק לארבעה רְבָעִים על ידי שני צירים.
הציר הראשון, שחוצה את המעגל מלמטה למעלה, הוא ציר הפעולה של הענקה (אקטיביות/פסיביות). הציר השני, שחוצה את המעגל משמאל לימין (כיוון הכתיבה באנגלית), הוא ציר הקבלה (קבלה/נתינה).

מעגל ההסכמה מלמעלה-למטה: שני הרבעים העליונים של מעגל ההסכמה הם הרבעים הפעילים (אקטיביים). שני הרבעים התחתונים הם הרבעים שפועלים עליהם (הפאסיביים).

מעגל ההסכמה משמאל לימין: שני הרבעים השמאליים במעגל הם נתינה ושני הרבעים השמאליים הם קבלה

רִבְעֵי מעגל ההסכמה:

צד שמאל למעלה: אקטיביות, נתינה ("נתינה"
צד ימין למעלה: אקטיביות, קבלה ("לקיחה")
צד ימין למטה: פסיביות, קבלה ("קבלה")
צד שמאל למטה: פסיביות, נתינה ("איפשור")

מעגל ההסכמה אביגיל חדד-דגן
צילום: Alessandra Caretto

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הציר הראשון: ציר הנתינה והקבלה

הציר הראשון של המגע במעגל ההסכמה הוא הציר של הנתינה (רבע שמאלי עליון) והקבלה (רבע ימני תחתון): צד אחד נותן באמצעות המגע, וצד שני מקבל באמצעות המגע. לרוב אפשר לראות מבחוץ מי נוגע ומי מקבל מגע, אבל לא מי הנמען של המגע: בשביל מי המגע כרגע ומי מקבל את מתנת המגע. חשוב לשים לב שיש פה צד נותן וצד מקבל, וכן להתייחס לגבולות ההסכמה ולראות שגם הנתינה וגם הקבלה נעשות מתוך הסכמה ורצון, כשהמטרה היא השמחה והעונג. הדרך המיטיבה, בעצת מרטין, היא לתת מתוך וידוא עם המקבל על אודות הרצון, האופן וההתרחשות גם לפני וגם תוך כדי המגע. בכך היא מבקשת שלא נצא  מנקודת הנחה שאנחנו יודעים מראש מה נכון ואיך נכון לתת ושהנתינה שלי מתקבלת בהכרח כברכה וכמתנה.

לפעמים יש דינמיקה זוגית שבה הנותן לא באמת רוצה לתת, והמקבל לא באמת רוצה לקבל, ולא מדברים על זה. לא במהלך המפגש ולא אחריו, ואז יש קשר שתיקה שנתקעים בו ולא מתקדמים. למשל, אפשר לקבל מסאז' כדי לאפשר לצד השני את הנתינה למרות חוסר החשק וחוסר ההנאה כדי לאפשר לצד הנותן חוויית נתינה והצלחה.

לעומת זאת כשנמצאים בתוך מעגל ההסכמה יש נדיבות. הצד הנותן מעניק מתוך רוחב לב או רצון להיטיב, וגם מתוך קשב לצד הנותן. גם הקבלה היא מתוך רצון אמיתי ובהערכה למה שקיבלנו. כשאנחנו לא באמת רוצים לקבל, אנחנו גם לא באמת מקבלים.

בשולי הדברים, אפשר לתרגם את מודל מעגל ההסכמה גם כמודל הורי, בין הורים וילדים. ללמד ילדים להעניק ולקבל מגע מתוך שמחה ורצון (מה שמצריך למשל להימנע מלחייב ילדים לתת נשיקה או חיבוק לקרובי משפחה), וגם כשנותנים כהורה מגע – לשאול: זה מה שביקשת? זה נעים? נח לך?

גלגל ההסכמה
צילום: Jovis Aloor

הציר השני: לקיחה מול איפשור

הציר השני הוא מורכב יותר: מה קורה כאשר אני נוגעת במישהו אחר, אבל בשביל עצמי, בשביל הכיף שלי? אני בעצם נעזרת בגוף של מישהו אחר כדי להיטיב עם עצמי. אפשר לקרוא לזה לקיחה (רבע ימני עליון): אני לוקחת לעצמי מגע נעים, בהסכמת הצד השני. מהצד השני של הלקיחה יש איפשור (רבע שמאלי תחתון). אני מאפשרת (ולא נמצאת בסטטוס של 'מרשה', משום שיש בפועל הזה סבילות ולא בחירה). 

הלקיחה והאִפְשׁוּר הם חלקים מורכבים ונפיצים ויש צורך גדול בזהירות עימם. מגע של ילדים בהוריהם נמצא הרבה פעמים על הציר הזה (תינוק שלש לי את הפנים, או ילדה שעושה לי צמות ועוד). 

היכולת לומר 'לא' גם תוך כדי פעולה היא כל כך חשובה במקום הזה. זה מקום שמזוהה הרבה פעמים עם מגע ללא רשות, אפילו עם תקיפה. לפעמים הקישור הזה כל כך מפחיד אותנו, שאנחנו מתרחקים מכל עיסוק בציר כולו בגלל זה. 

להיות במקום המאפשר, כלומר בהתמסרות, דורש ביטחון ואמון גדולים מאוד, ומסיבה זו כדי לעמוד במקום הלוקח, נדרשת יושרה גדולה מאד. רובנו, במקום להיות במקומות הללו ולהתמודד עם אזורי אי הנוחות שלנו, אומרים שטוב לנו להיות במקום אחד, באזור הנוחות שלנו. לרוב זה יהיה באחד הצדדים שנותנים מתנה. אם אנו חווים את המרחב כבטוח ואם הנסיוניוּת הזאת כמסקרנת, התמסרות המגיעה עם התנסות בעונג אינטימי יכולה להביא אותנו לחקור חוויות חדשות, להגיע לתובנות משמעותיות על המגע בחיינו ולהניח אותנו במקום בטוח שמרטין מכנה "מגע אוהבים".

רְבָעִים שלא נפגשים

לעתים קרובות, כאשר אנחנו רוצים מגע אך לא יודעים כיצד לבקש אותו, אנחנו מניחים שאם אנחנו נהיה הצד שיתחיל במגע, המגע בודאי יהפוך להדדי והצורך שלנו ייענה. לא תמיד אנחנו מצליחים לבטא את הרצון הזה בצורה שרצינו.

כך למשל יכול להיות מצב בו צד אחד משתוקק למגע אבל לא מעז לומר זאת מפורשות ולכן מציע מסאז'. ככל שהמסאז' מתקדם, הצד המקבל עשוי לחוש 'משהו באוויר': הציפיה ממנו להעניק בחזרה. הציפיה המורגשת הזאת נחווית כדרישה וכלחץ ולא בהכרח מעוררת רצון להשיב בהדדיות. כך, שני הצדדים חווים משהו שהוא כמעט טראגי: חוויה של 'גניבת מגע', חוסר כנות ומתח של דרישה, בעוד שאולי בקשה מפורשת היתה נענית בנקל, מבלי לעורר חוויית דרישה או מתח. מצב זה עשוי להיות אף במקרים בהם צד אחד פותח בהענקה אבל המגע מתקדם לכדי לקיחה והצד שהיה מקבל מגלה לפתע שנלקח ממנו מגע עבור העונג של מי שנתפס בתחילה כמעניק וכך יש בעיה גדולה בתחום ההסכמה, בכבוד ובכנות הנדרשים בתוך ההדדיות.

הפער הזה, בין הרצון במגע לבין חוסר היכולת להביע את הרצון הזה וחוסר הנעימות שהוא מביא איתו, נוכחים לאורך כל חיי הזוגיות ולא בחיי המיניות בלבד.

הפער מקבל ביטוי מורגש כאשר שואלים נשים וגברים באיזה רבע הם ממקמים את עצמם. אצל זוגות רבים עימם שוחחתי, צד אחד ימקם את עצמו כמי שחש רוב הזמן בצד הנותן וצד אחר ימקם עצמו כמי שחש רוב הזמן בצד המאפשר. הפער הזה אינו אפשרי במודל מעגל ההסכמה: "נתינה" תיפגש עם "קבלה" ו"לקיחה" תיפגש עם "איפשור". 

משמעות המיקומים במעגל היא שבעצם הזוגות לא נפגשים כלל, בפועל, גם אם יש ביניהם מגע. מתברר שהחוויה הרגשית הקיימת היא של קצר ולא של קשר. במצב הזה יש מי מרגיש שהוא נותן מתנה – המגע, והצד השני לא מקבל אותה אלא מרגיש שהוא בעצמו נותן מתנה – האיפשור לקבל מגע. אבל, מתברר שמתנהל בתחום הזה שיח־חרשים, שיח־עיוורים, שיח של פספוס גם כשיש רצון טוב בבסיס הזוגיות. 

האמירה פה היא משמעותית: בזוגיות שלנו רובנו נמצאים ברבעים שלא נפגשים בִּמְקוֹם לנוע לאורך הציר כולו, ובכך מפסידים חלק משמעותי ממכלול החוויה הזוגית. לפעמים אנו עצמנו לא בהירים מספיק, לעצמנו ובתוך הזוגיות גם כן. כך, שיש אי בהירות בין רצוננו לקבל לבין רצוננו להעניק. כך, יכול להיות לעיתים שאנו אלו שמעוררים מגע, כשבעצם באופן עמוק אנו הם אלו שמבקשים מגע אבל לא יודעים כיצד לומר זאת או כיצד להעביר את המסר באופן לא מילולי. תקשורת טובה, שקופה וגלויה יותר יכולה לאפשר קבלה ונתינה של מגע שיתקבל בשמחה בין שני הצדדים, בִּמְקוֹם תחושות שליליות של "גניבת מגע" או של תסכול בעקבות רצון להעניק מתנה שנחווה כלחץ ולא כמתנה.

המודל של "מעגל ההסכמה" עשוי לסייע לנו לברר בתוכנו ובתוך הזוגיות שלנו ובמערכות יחסים בכלל, את הצרכים שלנו ואת היכולת שלנו לתת מענה, לקבל מענה ולחיות בשלום ובאיזון בין כל החלקים. מתוך כך אנו עשויים להרחיב את המנעד המוכר לנו בתחום המגע ולחוות חוויות עמוקות יותר כחלק מהמפגש הזוגי והמפגש שלנו עם עצמנו, כך נהיה מבוררים טוב יותר ונוכל גם להיות בעמדות שונות של נתינה, קבלה, לקיחה ואיפשור.

למאמרים נוספים במגזין גלויה על כלים לתקשורת זוגית >>

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

מרצה ומנחת סדנאות. מלמדת בעין פרת, מדריכה כלות, המקימה והמנהלת של "פתח האוהל".

נשואה ליוחאי, אמא לחמישה.

לכתיבתה של אביגיל באתר של ״בית פרת״, הכנסו>>

תוכן נוסף מהמגזין:

י״א במרחשוון תשפ״ד 26.10.2023
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה מזמין אתכן.ם לשלוח יצירות שנכתבות בעת הזו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ואדוות הקושי הנלוות. גם ציורים, איורים ויצירות אמנותיות אחרות מוזמנים להישלח.
ט״ז בשבט תשפ״ד 26.1.2024
תפילה למען
השבת החטופים
תפילה שחיבר הרב קלונימוס קלמן שפירא ז״ל בשנת 1942, ויכולה להיקרא היום למען להשבת החטופים והנעדרים מאירועי השבעה באוקטובר.
ד׳ בטבת תשפ״ג 28.12.2022
מאת
צוות גלויה
החורף מגיע באופו רשמי וזה הזמן להמלצות תוכן במגזין גלויה - מאמרים לכבוד חג החנוכה, שירים של חוה פנחס-כהן שהלכה לעולמה לאחרונה ומאמר על יצירתה, ועוד תכנים חדשים שהתפרסמו במגזין עם בוא החג.
ראש חודש סיון
מאת
השל״ה הקדוש, הרב ישעיה הלוי הורוביץ
תפילת השל"ה היא תפילה שנוהגים להתפלל הורים על ילדיהם וילדותיהן בראש חודש סיון. התפילה הובאה בספר שני לוחות הברית (=של"ה), על-ידי הרב ישעיה הלוי הורוביץ.
י״ד בניסן תשפ״ב 15.4.2022
מאמר מתארח מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מאמר שפורסם באתר כיפה לכבוד פסח התשפ״ב ולכבוד כל יום מימות השנה, מתוך בקשה להזכיר כי אחריות הענקת ידע והכנה לחיים מצויה במרחב שבין הורים לילדים. תמיד ניתן להרחיב את הדעת ולהיעזר בדמויות נוספות, אך חבל להחמיץ את המרחב הפוטנציאלי שבהעברה הישירה בחיק הביתי לצד מורכבויות אפשריות.
י׳ בשבט תשפ״ב 12.1.2022
גלויה
מתארחת
הרבנית שרה סגל-כץ התארחה במדור סל תרבות של מקור ראשון, עם תשובות קצרות לשאלון המוכר המופיע בכל סוף שבוע.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם