הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת, מאת: פסית שיח - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת

כ' באדר תש"ף, 16.3.2020
קו מפריד גלויה

במקום להגביר מתיחות ולהימנע משיחה, או להסביר לצד השני איפה הוא טעה, אפשר להשתמש בתקשורת מקרבת שמבוססת על הקשבה ועל אמפתיה ויכולה לשנות את השיח ולשפר דינמיקה בין בני זוג וביחסי אנוש בכלל.

במהלך החיים הזוגיים, עולים בין בני הזוג נושאים מורכבים שיש בהם חוסר הסכמה. לעיתים השיחה על הנושאים האלה מובילה להגברת המתח עד כדי כך שיש נושאים שבני הזוג מעדיפים לא לדבר עליהם כי כל נסיון לפתוח בדיאלוג רק מרחיק ביניהם במקום לקרב. 

זהו צומת חשוב שעשוי להיות מכונן בזוגיות. אני מאמינה שברגע שיש אפילו נושא אחד כזה בין בני הזוג הוא תופס מקום גדול והיחס אליו אף עשוי לנבא במידה רבה את המשך הזוגיות: בכל פעם שיעלה נושא מספיק מורכב, בני הזוג עשויים להימנע משיחה עליו כדי לא לדרדר את היחסים. עצם מצב זה יש בו כדי לדרדר את היחסים באופן ניכר, שכן זה עלול ליצור ריחוק הולך וגדל בין בני הזוג.

במצב שכזה אפשר להשתמש בכלים של תקשורת מקרבת (ובשמה הלועזי Non-Violent Communication או בקיצור NVC, או Compassionate Communication). השיטה פותחה בשנות ה-60 על ידי הפסיכולוג ד"ר מרשל ב. רוזנברג ככלי לפתרון סכסוכים ולניהול יעיל של מערכות יחסים (בין אנשים ובין קבוצות ומדינות). בעצם, מקורה של השיטה אינו בעולם הטיפול הזוגי וניתן לעשות בה שימוש במרחבי חיים שונים ולא רק בחיי הזוגיות.

"תקשורת מקרבת" מבוססת על ביטוי עצמי ("שידור") ועל הקשבה מתוך אמפתיה ("קליטה") במטרה להגדיל את הסיכוי לחיבור, להבנה ולמילוי צורכי כל הצדדים, ולהקטין את הסיכוי לקונפליקט.

אחד היתרונות המשמעותיים של הכלים של "תקשורת מקרבת" הוא שבעצם 'מספיק אחד לטנגו'. כלומר גם אם רק צד אחד בזוגיות יקח אחריות ויבחר להשתמש בכלים של תקשורת מקרבת, זה מספיק כדי לחולל שינוי משמעותי בשיחה וביחסים, גם בנושאים מורכבים שעד כה היה נוח לרחוק מהם. 

קליטה: להניח את הסיפור שלנו ולהקשיב

בשיחה רגילה, ניתן לזהות פעמים רבות שכל צד מנסה לשכנע את השני באופן שבו הוא רואה את הדברים. על פי רוב זה נגמר בתסכול הדדי. לעומת זאת, בעת שיחה שבה אפילו צד אחד משתמש בכלים של תקשורת מקרבת, במהלך השיחה יכולות להיות אמירות כמו: "רגע, אני רוצה לנסות להבין אותך יותר", "מה הכי כואב לך בנושא הזה? מה מפריע לך?". 

כדי ליישם תקשורת מקרבת, כשהצד השני מתחיל לדבר, לא משנה מה נאמר – יש להימצא בעמדת הקשבה בלבד. אבל לא מספיק רק להקשיב. חשוב לנסות להיות בעמדה נפשית שמניחה בצד (רק לבינתיים, לזמן קצר) את הסיפור שלנו ואת האופן שבו אנחנו חווים את הדברים. במקום זה, בתקשורת מקרבת ננסה להקשיב לבני השיחה שלנו, להיכנס לסיפור שלהם ולנסות לחוות את הדברים כמו שהם חווים אותם.

תקשורת מקרבת פסית שיח
צילום: Alexander Schimmeck

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לשאול שאלות אמפתיות

בתקשורת מקרבת רצוי מאוד לא להיוותר רק בהקשבה אלא גם לשאול שאלות אמפתיות. שאלות אמפתיות אינן שאלות שמנסות להזיז את הצד המספר מהסיפור. אלה לא שאלות שבעצם מייעצות לנהוג אחרת, לדוגמא "לא היה עדיף אולי לעשות ככה במקום את זה?". במקום השאלות הללו, שאלות אמפתיות הן אחרות בתכלית כי מטרתן רק לנסות להבין יותר טוב את הסיפור של הצד השני. שאלה אמפתית תתחיל לדוגמא במשפט: "אז מה שאתה בעצם אומר זה ש….?", "מה שהכי הפריע לך זה ש… ?", "כאב לך ש… ?"

בשאלה אמפתית, ננסה לחזור על מה שהצד השני אמר רק במילים שלנו, ונסיים בסימן שאלה כדי לוודא שבאמת הבנו נכון את הדברים. אפשר, ואפילו רצוי, לתת תוקף לרגשות של הצד השני: "אני מבינה למה הרגשת ככה", "אני יכול לראות למה חשת מותקפת". רק לאחר שהבנו באמת את בני שיחנו ואת האופן שבו הם חווים את הדברים, וגם הם הרגישו שהבנו אותם, נוכל לעבור לשלב הבא בו אנו נשתף במה שעובר עלינו.

תקשורת מקרבת
צילום: Brunno Tozzo

שידור: לשתף בחוויה

חשוב לציין שלעיתים קרובות, אם ההקשבה היתה באמת אמפתית ומתמסרת, חלק גדול מהבעיה כבר נפתר בשלב הזה. הקשבה אמיתית גורמת לנו להבין את האדם האחר עד שהאופן שבו אנו רואים את הדברים כבר משתנה בעקבות זאת. ועדיין חשוב שנוכל לשתף את בני הזוג בחווייה שלנו, כדי להגדיל את הסיכוי שגם הם יוכלו להבין אותנו. בשלב הזה של השיחה נגיד למשל: "אני מבינה עכשיו יותר את מה שעובר עליך. הייתי רוצה לשתף אותך במה שעובר עלי, באופן שבו אני רואה וחווה את הדברים. אתה מוכן להקשיב לי?" ואז, בהנחה שהצד השני מוכן להיות בעמדת הקשבה, נשתף במה שעובר עלינו. בשפת התקשורת המקרבת זה נקרא "ביטוי עצמי".

כדאי מאוד לשים לב שכשאנחנו מסבירים את הצד שלנו, נתרכז ברגשות שלנו וננסה להסביר מה חשוב לנו בסיטואציה, ונימנע מהאשמות. לדוגמא במקום להגיד: "את אף פעם לא מוציאה את הזבל, את מרוכזת רק בעצמך" נגיד: "השבוע לא הורדת את הזבל. אני מתבאס נורא כי חשוב לי לדעת ששנינו לוקחים אחריות משותפת על הבית וכי חשוב לי לדעת שאכפת לך ממני וממה שחשוב לי". 

כאן מגיע שלב חשוב: במקום לסיים את הדברים בדרישה הרגילה (והלא אפקטיבית בדרך כלל) "תורידי בבקשה את הזבל" אנחנו מסיימים בשאלה דיאלוגית. לדוגמא "איך אתה מרגיש עם מה שאמרתי?", "במה שאמרתי עכשיו, למה התחברת?" או "איך אתה עם מה שבקשתי?" כך, במקום לסיים בדרישה לשינוי של האדם האחר אנחנו ממשיכים בדיאלוג ומאפשרים לבני הזוג לספר לנו איך הם מרגישים עם הדברים. כשבני הזוג ידברו אנחנו נחזור להיות בעמדת הקשבה אמפתית ולאחר מכן נשתף שוב במה שעובר עלינו.

"הביטוי העצמי" כולל ארבעה מרכיבים: תצפית, רגש, צורך ובקשה. אנחנו נתאר את המצב כפי שהבנו אותו (תצפית), נספר מה הרגשנו (רגש) ולמה אנחנו צריכים את מה שתיארנו (צורך) ונסיים בבקשה, ולא בדרישה, של מה בני הזוג יכולים לעשות כדי לענות על הצורך הזה. למשל בדוגמת הזבל: "השבוע לא הורדת את הזבל (תצפית). אני מתבאס נורא כי חשוב לי לדעת ששנינו לוקחים אחריות משותפת על הבית (רגש) וכי חשוב לי לדעת שאכפת לך ממני וממה שחשוב לי (צורך). איך אתה מרגיש עם מה שאמרתי?". הדוגמה הזאת כוללת הזמנה להמשך דיאלוג במקום בקשה, אבל בקשה יכולה להיות "אם זה מקובל עליך, יקל עלי אם תורידי את הזבל לעתים קרובות יותר".

תקשורת לא אלימה
צילום: soroush karim

חיבור לפני פתרונות

נכון, זה עשוי להיות ארוך ולעיתים אפילו מייגע. לפחות ככה עלולה להיות החוויה בתחילת הדרך. אבל האמת היא שזה מסע מהנה ממש שבו אנו לומדים להכיר יותר את האדם איתו בחרנו לחיות, ומאפשרים לו להכיר אותנו. מה גם שחשוב לזכור שהאלטרנטיבה היא נושאים גדולים ומורכבים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם. 

אחד העקרונות בתקשורת מקרבת הוא חיבור לפני פתרונות. עצם השיחה שבה שנינו מצליחים לשתף במה שעובר עלינו ומרגישים שהצד השני מצליח להבין אותנו, יש בה תיקון רב. גם אם לא נגיע בסוף להסכמה, חלק גדול מהבעיה נפתר מעצם הדיאלוג. פחות חשוב מה נחליט בסוף, יותר חשוב שנצליח לדבר על זה. אם הגענו לחיבור, להבנה, ליכולת לשוחח על הדברים, סיכוי גבוה שנגיע גם לפתרונות.

למאמרים נוספים במגזין גלויה על כלים לתקשורת זוגית >>

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

מנהלת התיכון הדמוקרטי קשת בזיכרון יעקב, בוגרת קורס מנחים ב"תקשורת מקרבת" במרכז "מיתרים" מנחה קבוצות של "תקשורת מקרבת" למעלה מעשר שנים.

תוכן נוסף מהמגזין:

כ' בתמוז תש"ף 12.7.2020
מאת
צוות גלויה
מה חדש במגזין גלויה? - כ' בתמוז תש"ף
י' בכסלו תש"ף 8.12.2019
מאת
צוות גלויה
⏱️ 4 דקות קריאה
10 עצות לתקשורת עם ההורים בתקפות תכנון החתונה שיעזרו לכם לשמור על יחסים טובים בתוך המשפחה שלך, שלו ושלכם
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה שמח להתחדש בתכנים הממשיכים את רוח הדברים העולים מן הכתוב בו, מרגע היווסדו עם כותבות וכותבים מרובים, כל זאת על מנת לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס.
י״ד בתשרי תשפ״ד 29.9.2023
מאת
צוות גלויה
בפרוש עלינו חג הסוכות, העמדנו כמה דפנות של תוכן חדש באתר: גם שני ראיונות - האחד על שירה ויצירה והשני על עשיה רבנית פמיניסטית, גם שירים רבים וגם תפילות המתייחסות אל מסע הפריון - בשמחה ובצער. מוזמנות.ים לקרוא את הכל מכל כל ולאתר את הבחירות שלנו הנוגעות בטקסטים המתייחסים אל הביתי והרחוק, המוכר והזר, הקבוע והנודד ואל כאלו שמעניקים שאר רוח
י"א בשבט תש"ף, 6.2.2020
מאת
צוות גלויה
מאמרים חדשים שעלו במגזין גלויה מהעדכון הקודם ועד י"א שבט תש"ף, 6.2.20 בנושאים זוגיות, הלכה, מיניות, ספרות ורוח.
כ׳ בסיון תשפ״ג 9.6.2023
מאת
צוות גלויה
ראיונות, שירים ותפילות שעלו למגזין גלויה עם השקת המיזם ״ברית אמונים״ העוסק במוגנות אישית וקהילתית של בעלי ובעלות תפקיד רבני והנהגתי וחברי וחברות קהילה. המיזם צומח במסגרת רבנות ישראלית, במכון הרטמן.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם