הנחות המוצא שהבאנו מהבית

הרבה מהמתחים בבית שהקמתם נובעים מפערים בדפוסי חשיבה ("סְכֵמוֹת") בין בני הזוג שמקורם באמונות ודפוסי חשיבה מבית ההורים. מה הן הסכמות הללו וכיצד לזהות אותן?

החיים בכלל והזוגיות בפרט מחייבים אותנו לתנועה מתמדת. השאלה אילו הרגלים, ערכים ואמונות מנחים אותנו – עומדת בבסיס הבחירות האישיות שלנו בחיים ויכולה לעמוד גם בבסיס של הרבה מהקונפליקטים הזוגיים שלנו. כדי להתחיל לדבר על השתחררות מדפוסי החשיבה האלו, או על הכרה בהם, צריך לדבר על סְכֵמוֹת.

זיהוי מקור הסכמות והשפעתן על מערכות יחסים

סְכֵמוֹת הן האמונות של אנשים כלפי נושאים, למשל כלפי אנשים אחרים או מערכות היחסים שלהם. לבני משפחה יש "סכמות משפחתיות" – אמונות משותפות בקרב בני משפחה, שנוצרו כתוצאה משנים של אינטראקציה משולבת במסגרת היחידה המשפחתית.

סכמות יכולות להיות מוטמעות עמוק מאחר שהן נטועות בחוויות שנחוו במשפחת המקור והן מציבות אתגר אמיתי לתיקון. קיימת סבירות שהן מבוססות תרבותית ומוטמעות באדם בשנים המוקדמות בו מתעצבת אישיותו, מה שהופך אותן עמידות יותר לשינויים. אך לסכמות יש יתרונות והן מקלות עלינו את החיים כשאנו צריכים לעבוד באוטומט ובמהירות, אך הן גם אחראיות על טעויות, עיוותים והשמטות שאנשים עושים בתהליך עיבוד מידע.

לדוגמה, אם ילד מקבל אהבה ותשומת לב מהוריו רק כשהוא מתנהג בצורה הרצויה להם, סביר שיפתח סכמה לפיה "אהבה ותשומת לב מותנות בתנאים מסוימים". ככל שהסביבה תחזק את האמונה הזו, כך תגבר הסבירות שהיא תוטמע בילד ובכל מערכת יחסים קרובה. אותו ילד יצפה לקבל אהבה ולהעניק אותה על פי תנאים מסוימים.

אדם יכול ליישם סכמה כזו על מערכות יחסים אחרות בהמשך חייו כמו על הקשר הזוגי שלו ועל יחסיו עם ילדיו. אם כן, יחסי הורה-ילד מושפעים על ידי סכמות בהן מחזיק ההורה מזה זמן והוא מביא אותן עמו לתא המשפחתי שהקים.

בדרך כלל סכמות עומדות בלב העימותים הזוגיים והמשפחתיים כאשר בני זוג מעוניינים להתקדם בדרך לשינוי דפוסי אינטראקציה שליליים ביחסים ביניהם. אף כי מקורן של חלק מהסכמות האלה בחוויות שהתרחשו במערכת היחסים הנוכחית, אחרות שאובות מחוויות של מערכת יחסים אחרות.

סכמות משפחתיות

סוג אחד של סכמות הוא "סכמות משפחתיות". סכמות משפחתיות מורכבות, בדרך כלל, מאמונות משותפות לגבי תופעות, דילמות ואינטראקציות מחיי היומיום. הן יכולות גם לכלול תופעות שאינן משפחתיות; שקשורות לתרבות, פוליטיקה, דת או רוחניות. סכמות משפחתיות יכולות להיות למשל הנחת מוצא משפחתית בדבר החשיבות של ידע כללי, ערכה של משכורת גבוהה, הצורך לתרום לחברה ואפילו דברים קטנים כמו "קפה לא שותים עם סוכר".

החוויות והתפיסות שכל אדם שואב ממשפחת המקור שלו תורמות ליצירת חלק מהסכמות לגבי המשפחה שאנו מקימים. סכמה זו יכולה להשתנות בזכות התרחשויות במסגרת מערכת היחסים עם בני המשפחה. למשל, אדם שהתחנך במשפחה שמאמינה שאסור לדבר על בעיות המשפחה עם אף אחד מחוץ למסגרת המשפחתית המצומצמת, לא יחוש בנוח אם אשתו תשתף חלק ממשפחתה בעניינים הפרטיים שלהם. בעיה זו תתעצם אם האישה גדלה באמונה שזה בסדר לשתף חברים קרובים בעניינים פרטיים. הבדל כזה בהשקפות יכול לגרום לעימות שישפיע על הסכמות של שני בני הזוג ועל אמונותיהם לגבי שיתוף אחרים בעניינים פרטיים.

דוגמה נוספת היא גבר שהגיע לחיי הנישואין עם אמונה שאישה צריכה להיות יותר פאסיבית מהגבר. כאשר האישה תחלוק על דבריו לפני הילדים ייווצר עימות, מכיוון שהתת מודע של הגבר מפרש את הסיטואציה בייחוס שלילי: "היא מנסה לשלוט בקשר וזה לא סימן לטוב". הילדים נחשפים לאמונות המנוגדות שאבא ואמא מביאים לחדר, והם צפויים לפתח אמונות משל עצמם לגבי גברים, נשים ומערכות יחסים, שמושפעות מאוד ממה שנחשפו אליו במהלך גידולם.

משפחת המקור של כל אחד מבני הזוג במערכת יחסים ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב הסכמה המשפחתית המשותפת העכשווית. האמונות שהתפתחו ממשפחות המקור יכולות להיות במודע או בתת מודע, בין אם הן מבוטאות במפורש ובין אם לא והן תורמות לסכמה המשפחתית המשותפת.

גם סכמות שהתפתחו בעבר משפיעות על האופן בו אדם מעבד מידע במצבים חדשים. הן יכולות להשפיע על מה שהאדם רואה בצורה סלקטיבית, על ההיקשים שהוא עושה לגבי הסיבות להתנהגות של אחרים ולגבי השאלה האם האדם מרוצה או לא מרוצה ממערכת היחסים. קשה לשנות סכמות קיימות, אבל לחוויות חדשות חוזרות ונשנות עם דמויות משמעותיות יש את הפוטנציאל לשנות זאת.

התייחסות לסכמות והבנייה מחדש שלהן

קיומה של סכמה לא מחייב שהיא תהיה לנוקשה, אבל לעתים זוג או בני משפחה מחזיקים באמונות נוקשות או בגישות נוקשות לגבי נושאים מסוימים. כשנודע על מידע חדש, או כשנכנסים למציאות חדשה שאינה תואמת את הסכמה ואף מפרה אותה, נוצר מצב בו במקום להפנים את המידע ולהטמיעו – נגלה גישה נוקשה עוד יותר ונפעיל מנגנון הגנה, במקום לשלב מידע חדש זה בסכמה שלנו ולערוך בה התאמות.

לדוגמה: האישה גדלה בבית שמותר לדבר ולבכות על כל דבר. הגבר גדל בבית שלא מראים ולא מדברים על רגשות. לאחר החתונה הגבר נבהל מהדמעות של האישה ומהדרישה לדבר בחופשיות על רגשות והיא כועסת על השתיקה שלו.

סכמה נוקשה תהיה אם במקום להיפתח לגישה חדשה ולהתנסות בערוץ תקשורתי נוסף, הוא מגלה נוקשות ומפעיל מנגנון הגנה – כי אין ביכולתו להכיל את הרגשות הללו. מנגנון הגנה יכול להיות ציניות, הדחקה ("הכל בסדר, לא קרה כלום") התרחקות והסתגרות, ביקורת על האישה שלוקחת כל דבר ללב וזלזול בעולם הרגשי שמפגנים בני המשפחה המורחבת של האישה. גם האישה מגיעה עם סכמה נוקשה משלה: חייבים לדבר על הכל ולהתרגש מכל דבר.

אם שניהם ימשיכו באותה עמדה, הזוגיות שלהם תוצף מריבות חוזרות ונשנות, קצרים בתקשורת ופרשנויות לא נכונות, כמו "הוא לא אוהב אותי" ו"מכל דבר היא עושה עניין".

סכימה מאוזנת או גמישה תהיה למשל ההחלטה שמותר לדבר בין בני זוג על הכל. עם שאר האנשים בהתאם לצורך תוך שמירה על פרטיות וגבולות אישיים. רגשות הן דבר מכובד ולגיטמי אך חבל להתרגש ולבכות על כל דבר וכדאי לקחת בפורפורציות את החיים.

שינוי סכמות שמגיעות ממשפחת המקור

למרות שהצורך לזנוח סכמות או לערוך אותן יכול להיות נכון יותר לאדם או למערכת יחסים, אנשים לא ממהרים לשנות את אופן חשיבתם כך שיהיה שונה מזה של משפחת המקור שלהם. הם חשים שזו התנהגות לא מכבדת או רואים בשמירה על מערכת האמנות שלהם אות לברית שלהם עם הוריהם.

מצב זה דומה לשינוי העיצוב בבית, כדי לצעוד עם הזמן. לפעמים העיצוב הישן מיצה את עצמו ויש צורך בשיפוץ או בתיקונים. לפעמים אמנותיו של האדם והאופן בו הוא חושב על מצבים מסוימים זקוק לשיפוץ ולחיים חדשים. אין זה מציאותי לצפות לכך שאמונה ישנה או סגנון חשיבה ישן יהיו רלוונטיים מבלי שיעברו התאמה כלשהי כדי לסגלם למצב חדש. החיים כרוכים בשינויים, הדברים מתפתחים כל העת.

תרגילים לבדיקת הסכמות

תרגיל 1: סכמות משפחות

כדי לטפל בסכמות שמפריעות לאספקטים שונים של חיינו, יש להיות מודעים לסכמות שאנו סוחבים אתנו ממשפחת המוצא אל הזוגיות. אפשר להתחיל ברשימת המלאי של המקור. כדאי לעבוד על אמונה אחת בלבד בכל הזדמנות.

אילו אמונות היו אצל כל אחד מכם בבית ההורים ביחס לנושאים הבאים:

ניתן להוריד את התרגיל לבדיקת סכמות משפחתיות בקישור הזה.

לרוב, המריבות בין בני זוג הן על הנושאים בהם האמונות שכל אחד הביא איתו מבית ההורים מנוגדות לאמונות של השני. האידיאל הוא לייצר איזון בנושא השנוי במחלוקת ולייצר סכמות בריאות ומאוזנות לדור החדש באותו התחום.

תרגיל 2: הדמיון להורים שלנו

כמה אנו דומים/שונים/ממשיכים את דפוס התנהגות וחשיבה של ההורים:

ניתן להוריד את התרגיל לבדיקת סכמות הדמיון להורים בקישור הזה.

נקודה חשובה בהשוואה להורים היא שיש דברים שעשיתם שונה מההורים לא מתוך בחירה חופשית אלא כ'פעולת נגד' לדברים שראיתם בבית ההורים.

לעצב מחדש את הסכמות

בני אדם תלויים בהרגלים, בהחלטות ובאמונות שהביאו מהבית, אבל החוויות החדשות שלנו והאנשים החדשים שנכנסים לחיינו, מאפשרים לנו למידה שתאפשר לנו להיזכר שאנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים על עצמנו. שאנחנו אנשים ריבוניים שיכולים לבחור את עקרונות החיים בהתאמה להתפתחות חיינו.

כאנשים מבוגרים שמקיימים זוגיות, כדאי לחשוב מסלול מחדש ולעצב סכימה מאוזנת מבין העמדות שכל אחד מבני הזוג סוחב איתו. מכיוון שלכל סכימה יש את המחירים שמשלמים עליה, כדאי לבדוק מה מבין הסכימות יקדם אותנו ומה מתאים לשאיפות של בני הזוג בכל נושא.

השאיפה היא לבחור את המתאימה לכל אחד מבני הזוג להביע ולקבל את ההתנהלות של הצד השני. קל להאשים צד אחד שהסכמות שלו מוטעות, אבל על שני הצדדים לבחון האם הגישה שלהם אכן מאוזנת ומקדמת אותם בחיים ואיזה מחיר משלמת המשפחה על גישה זו.

כשיש נושא שנוי במחלוקת בין בני זוג הם יבדקו באילו עמדות מגיע כל אחד לנושא הזה ויבדקו מה מבין העמדות שכל אחד הביא לנישואין בתחום הזה יקדם אותם. מה שההורים האמינו בו פעם לא בהכרח רלוונטי לדור הזה, לזוגיות שהם היו רוצים לבנות ולחינוך הילדים שהם היו רוצים להנחיל לילדיהם.

אם אנחנו מעוניינים לשנות סכמות, המטרה אינה למחוק את מי שהיינו פעם, להתבייש בו או להחזיק בו כקרש הצלה בים סוער אלא להתמקד במטרה החדשה שלנו, לקחת בחשבון את כל אבני המפתח שנחוצות לנו כדי להשיג אותה, ולפעול מתוך למידה מתמדת.

למאמרים נוספים במגזין גלויה על כלים לתקשורת זוגית >>