לדבר גלויות על ספרות ורוח

ראיון על עבודתו ותפיסתו של הרב ד"ר גבי ברזלי כמחבר בין עולמות ואנשים, על הצעה לשינויים נצרכים בגישה ההלכתית האורתודוקסית, ועל הפתיחות הנדרשת ביחס לגוונים שונים של יהדות מתחדשת.

וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה / וְקָרְבָּן שֶׁעָלָה / עַל מִזְבַּח אֲדָמָה קְדוֹשָׁה

מְצָאוּנִי שָׁרָשִׁים / פְּצָעוּנִי מִלִּים / הִפִּילוּ בִּי חוֹמוֹת

מָה יִתְגַּלֶּה שָׁם / יְרֵאָה מֵהַבִּיט / מְעַט הָאֵשׁ שֶׁבּוֹעֶרֶת / מָה יִהְיֶה אִתָּךְ

עַל דַּעַת הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת מֵעַל כַּדּוּר הָאֲדָמָה / הַיָּרֵחַ הַמְּצַפֶּה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל צֶלַע הָהָר / עַל דַּעְתָּהּ שֶׁל הָרוּחַ הַטּוֹבָה

אָנָּא, הַעֲנֵק לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וּבִטָּחוֹן בְּכֹחָם וּבִכְשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם. הָסֵר מִלִּבָּם כָּל חֲרָדָה, פַּחַד אוֹ מְבוּכָה

תְּנִי בִּי לֵב רוֹאֵה-טוֹב בְּכָל אָדָם, / חָני בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים לְחַזֵּק בַּהֶם אֶת שׁוּתָפַי וְאֶת עַצְמִי

איך מדברים עם תלמידים על חרם? הצעה להתחיל בשיר ״הילקוט האדום״ מאת אנה הרמן ולצרף שירה נוספת ונאוםף על מנת שהכיתה תעניק תשומת לב להתרחשויות כאלו.

רָצָה וְצוֹעֶקֶת בֵּין כֹּתְלֶיהָּ / וּמָרְגֶשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת / וְשׁוּב מָרְגֶשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת

אֲבָל הָרַב אָמַר / שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי בְּסִינַי / אָז לָמָּה הָרַב כּוֹפֶה עָלַי / כְּאִלּוּ הוּא סִינַי

בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ נָבַט נִיצוֹץ, / בְּדַל אוֹר שֶׁיָּדַע / לִמְצֹא דַּרְכּוֹ מִבַּעַד עֲנָנִים סְבוּכִים.

לִבִּי יַאְדִּים כַּתּוֹלָע בִּמְרוּצוֹ / לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַסּוֹת / וּלְנַשֵּׁק בֶּרֶךְ מְשֻׁפְשֶׁפֶת

בְּעוֹלָם אַחֵר, הָיִיתִי תּוֹלָה פַּעֲמוֹנִים, / מְחַכָּה אִתּוֹ בַּעֲצִימַת עֵינַיִם לִצְלִילִים קְסוּמִים

בַּמִּסְדְּרוֹן, חַיָּלֵי צַעֲצוּעַ פְּזוּרִים / כְּמוֹ בְּהַפְסָקַת אֵשׁ, שֶׁהַכּוֹחוֹת / נִגְמָרִים

אֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה / הַטּוֹב מִכָּל הָעוֹלָמוֹת / אֲבָל הַחֶסֶד נֶעֱלָם מִמֶּנִּי.

עַכְשָׁו הוּא / נִמְצָא בְּהַכֹּל, אָבַד / לִי קֶשֶׁר הָעַיִן אִתּוֹ

הַנְּשִׁימָה מְעִירָה אֶת הַלֵּב / וְהַלֵּב אוֹמֵר לָהּ לְכִי

אֵיךְ זֶה שֶׁפֶּרֶץ צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל לֹא מֵעִיד עַל אֹרֶךְ נְשִׁימָתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה, / וְיוֹם שֶׁמִּצְטָרֵף לְיוֹם לֹא מַבְטִיחַ שֶׁהַבָּא אַחֲרָיו יִהְיֶה?

אֱלֹהִים, רַק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְסֻגָּר / בְּלֵב צֹמֶת סוֹאֵן, בְּלֵב פַּחַד מַצְמִית / וּבְרֶגַע אֶחָד תֵּחָשֵׂף הַתַּרְמִית

עָצַרְתִּי מִמְּרוּצָתִי. / סְבִיבִי גּוֹזָלוֹת שֶׁטֶּרֶם פָּרְחוּ

זֶה כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי / יָכֹלְתִּי לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ / לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵהֶם

הַפְרִישִׁי, הוֹצִיאִי הַכֹּל יְקָרָה / אֶת הַכַּעַס וְאֶת הָאָבְדָן

מֵאָז עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ לִי / שְׁלוֹשָׁה אֲרוֹנוֹת וּבֵית קְבָרוֹת

פְּרָחִים פָּרְחוּ וְקָמְלוּ וּפָרְחוּ, / צִפּוֹרִים שָׁבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶן, / מַבִּיטוֹת מֵעָלֵינוּ בִּתְמִיהָה.