וְתַפְגִּישֵׁנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לְחֻפָּתֵנוּ לְחַיִּים, בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, בֶּאֱמֶת וּבְשָׁלוֹם.

ולרגע, את יודעת. מי את. מי האיש הזה, בו בחרת לקשור את נפשך.

האמירה העומדת ביסוד התפילות הללו היא: אתם לא לבד. אנחנו אתכם בדרך הזו, על המכאובים, השמחות והתפילות שיש בה.

עם כל השמחה על האירוסין, את לא בטוחה מה את הולכת לעשות עם החברים הרווקים שאת מרגישה שהשארת מאחור.

אוּלַי אֶהְיֶה לָךְ כְּאֶלְקָנָה לְחַנָּה / טוֹב לָהּ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים / אֲבָל אָטוּם לַתְּחִנָּה הָעוֹלָה / מִן הַמַּעֲמַקִּים

וְהַכְּאֵב שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְּרִימָה: / אִם הָיָה כָּאן בִּכְלָל פַּעַם תֶּפֶר.

וְעֵדָה נֶאֱמָנָה תְּחַדֵּשׁ רְנָנֶיהָ / בְּרוֹךְ מִשֶּׁמֹּחַ צִיּוֹן בִּבְנִיָּה

וְהַמַּאֲמָץ לְהַחְבִּיא מִכְתָּבִים וְלֹא לִקְרֹא עַד שֶׁלֹּא / יִכְאֲבוּ יוֹתֵר

לֹא אֵרְעוּ דְּבָרִים מְיֻחָדִים. /דָּבָר מִלְּבַד חֲרָטוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים / קוֹרוֹת חַיַּי צָפִים בַּנָּהָר הַגָּדוֹל

לֶאֱחֹז בְּמַעֲקֶה פְּנִימִי / לֹא לִפֹּל הַחוּצָה

רָצִיתִי שֶׁתִּרְאִי אֶת הַזְּרִיחָה הָרִאשׁוֹנָה בַּחַיִּים שֶׁלָּךְ, אַת יוֹדַעַת, לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה עָתִיד כָּתֹם-וָרֹד-בָּהִיר שֶׁעוֹלֶה לְאִטּוֹ מֵעַל הַגַּגּוֹת

עַד שֶׁתָּבוֹא אֲנִי צוֹבֶרֶת לָנוּ / נִסְיוֹן חַיִּים, נְדוּנְיַת- / דֶּרֶךְ, דַּעַת הַנִּקְנֵית / בְּהוֹן עַצְמִי.