רַק כְּשֶׁהַקָּרָה חָדְרָה מִבַּעַד לַתִּקְרָה / וּפָעֲרָה בָּהּ חוֹר, / רַק כְּשֶׁבְּמֶרְכַּז הַבַּיִת עָמַד גּוּשׁ קֹר עֲנָק / וּסְבִיבוֹ שְׁבָרִים

גִּזְעוֹ כְּשׁוּרָה שֶׁל גּוּפִים / נִזְקָקִים זֶה לָזֶה, / עֲנָפָיו נִשְׁעָנִים עַל עַצְמָם.

אוּלַי תַּעֲלִי עַל טִיסָה, / תִּבְכִּי אוֹקְיָנוּס שֶׁל דְּמָעוֹת, / בֵּין זָרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּאוֹתָהּ שָׂפָה, / בְּקַו הַתְּעוּפָה הַיָּחִיד שֶׁנִּמְתַּח מֵאֲדָמָה לָאֲדָמָה.

שביעי של פסח ומציאת הזיווג מזוהים עם קריעת ים סוף. גלויה מצטרפת אל המבקשים את שאהבה נפשם

בְּקֶצֶב הִתְהַוּוּת בֶּכִי רַע/ רָצִיתִי הֶאָטָה שֶׁלֹּא קָרְתָה.

יֵשׁ מָלֵא זְמַן לְתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ / מָלֵא זְמַן לְתוֹךְ הַמִּלְחָמָה

אֵינָהּ יוֹדַעַת: זֶהוּ הַקּוֹד

לִפְעָמִים הַבְּדִידוּת מְגָרֶדֶת לִי בְּחֻלְיוֹת הַגַּב / בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְבַד

וְרַק לְיוֹם אֶחָד / בִּשְׁאַר הַזְּמַן אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹר / וְנַעֲנֵית בְּחֶלְקִיּוּת / פְּעָמִים שֶׁאֵינִי נַעֲנֵית כְּלָל

הַלֵּב גָּמַר אֹמֶר לִבְדֹּק / וַאֲנִי גִּלִּיתִי חִבּוּק שֶׁל מַכְתֵּשׁ / נֶחָמָה שֶׁל שָׁמַיִם

הַנֵּר מֵאִיר אֶת פַּחֲדֵי הַלֵּב / בְּחִפּוּשׂ עַתִּיק / אַחַר פֵּרוּרֵי הַמַּחֲבוֹאִים

הֵיכָן שֶׁנִּסִּינוּ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת יָבַשׁ / נִשְׁאֲרָה אֲדָמָה בִּלְבַד.

שֶׁיִּהְיוּ הַכּוֹכָבִים מְפַכִּים בְּנִימֵי הַדָּם / מוּכָנִים לְהִקָּרֵא

תַּנִּיחִי לָאַהֲבָה בֵּינְתַיִם / אַל תִּדְחֲקִי בָּהּ / אַל תְּמַהֲרִי אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב

אֲנִי מִצְטַעֶרֶת / אֶת צַעַר הַמֶּרְחָק / הַפָּעוּר בֵּינֵינוּ / אֲבָל לֹא מִתְנַצֶּלֶת שֶׁהָלַכְתִּי

גַּם יְשִׁיבָה לְצִדֵּךְ עַל כִּסֵּא אֲרֹךְ רַגְלַיִם / לֹא תִּשְׁבֹּר אֶת הַמָּצוֹר

"לכי תסבירי לאנשים שאת מחפשת ושבמסע את מרגישה לבד." הדר משיח במסה אישית, שנונה וכנה על מסע וחווית הרווקות.

כל אימהות היא מורכבת, ואימהות יחידנית על אחת כמה וכמה. בת שבע פורת פורטת לפרוטות את האימהות היחידנית, להיות אם ורווקה בו זמנית.

הַדֶּלֶת חוֹרֶקֶת, הַדַּעַת נִטְרֶקֶת. / אֱלֹהִים לֹא רָצָה לְהָנִיחַ לִי

כתמיד, לקראת ליל שביעי של פסח, מגזין גלויה מעניק שהות להצטרף לתפילות על היחידאות שייקרע הים ויימצא הזיווג הנכון והמיטיב. מוזמנות ומוזמנים להצטרף ללב המבקש על הכלל.

שְׁכִינָה עוֹדֶנָּה מְבַכָּה מְנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה בֵּין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָיִם. כָּל יוֹם שֶׁאֵין הַבַּיִת נִבְנֶה, הוֹלֵךְ וּפוֹשֶׂה בוֹ חֻרְבָּן