בקצרה:

שבת דינה היא חלק מימי הפעילות ביוזמה השנתית הפועלת סביב פרשת ׳וישלח׳ וסיפור האונס של דינה המקראית, ומבקשת להפוך את הקריאה החוזרת בפרשה להזדמנות קבועה של לימוד, שיחה ופעולה למניעת פגיעות מיניות ולחיזוק המוגנות במעגלי החיים של כולנו.

ובהרחבה:

שבת דינה מתקיימת בסמוך לקריאת פרשת ׳וישלח׳, שבה אנו קוראים את סיפור אונס דינה. זהו סיפור מקראי על פגיעה, מבלי שיש לנפגעת קול לכל אורך הסיפור, על תגובה משפחתית שמעלה שאלות מוסריות נוכח נקמה ואף על אופן ההכרה והתמיכה בסבלה של הנפגעת עצמה, ומה עלינו ללמוד כך גם עבור הזמן הזה.

שבת ׳וישלח׳ היא הזדמנות, כמובן לא פשוטה, לנהל דיון קהילתי וציבורי על פגיעות מיניות כחלק מקורות ימי האנושות בכללה, כחלק מבית המדרש הרחב המחויב לראות נכוחה את דינה ודמויות אחרות מהתנ״ך והמורשת התרבותית של היהדות, לצד החובה שלא להסיט את המבט בימינו ושלא להשתיק, אלא לבחור בהכרה ובתמיכה.

היוזמה להקדיש את שבת ׳וישלח׳ להעלאת המודעות לפגיעות מיניות ולצורך למנוע כל הטרדה, ניצול ופגיעה ולשרטט יחד מרחב של מוגנות, היא יוזמה של קבוצת הרבות הרפורמיות ׳בנות דינה׳. קבוצה זו פעילה בנושא מאז שייסדו ב-2012 את הפעילות סביב שבת ׳וישלח׳ וכך גם לאורך כל השנה הקול הדובר מבית המדרש הזה מדבר בעזרת ׳בנות דינה׳. החל מנובמבר 2023 שבת דינה התרחבה ליוזמה רב זרמית ולימי פעילות הקודמים לשבת ובהם גם טקס התכנסות עם זכרה של דינה והענקת מקום והכרה לשורדות ושורדי תקיפה מינית. שבוע דינה מבטא לאורך השנים התקבצות יחד של מי שמבקשות ומבקשים לדון באחריות בתכנים העולים מפרשת ׳וישלח׳ ולהנכיח את השבט השלושה עשר, שמעולה לא נמנה, ולתת מקום לדינה ולטראומה שלה בתוך סיפור היחד של כלל שבטי ישראל.

אנו מזמינות רבנים, רבות ורבניות, מנהיגים ומנהיגות רוחניים מכל הזרמים, לשאת בשבת ׳וישלח׳ דבר תורה, דרשה או לימוד המתייחסים לדינה ולשאלות שהיא מעוררת גם בחיינו: כיצד מתקיימת האזנה לעדויות פגיעה כששורדת או שורד מבקשים להשמיע זאת במסגרת הקהילה? מהי האחריות של הקהילה – המנהיגות והחברות והחברים? מה מקום המשפחה בתוך התמודדות עם פגיעה מינית, כחלק מחברות וחברי הקהילה? כיצד אפשר לדבר על פגיעה מינית, על גבולות ועל מוגנות באופן רגיש, אמיץ ומחויב בפני הציבור שהגיע לתפילה והפרשה מציבה אתגר שלא לחשות?

כאן תוכלו למצוא דוגמאות לדברי תורה לשבת ׳וישלח׳ מהשנים הקודמות. אפשר לקרוא זאת כהשראה ולבנות דבר תורה חדש ואף לצטט את הקודמות והקודמים שדרשו בשבת זו.

להנחתנו אין דרך אחת נכונה לדרוש את דינה. אפשר לעסוק בפשטי המקראות ובפרשנותם, בשתיקתה של דינה, בתגובותיהם של יעקב, לאה והאחים, באחריות קהילתית, בתשובה ובתיקון, או במקורות נוספים העוסקים בכבוד האדם וביצירת מרחב בטוח. כל קהילה מוזמנת למצוא את שפתה ואת עומק השיח המתאים לה.

דווקא בשבת, במרחב שבו אנו מתכנסים סביב תורה, תפילה וקהילה, יש אפשרות לומר בקול ברור: פגיעה אינה עניין פרטי בלבד – האחריות למוגנות היא אחריות משותפת. דרשה אחת יכולה לפתוח שיחה, לתת שם למציאות מושתקת, לחזק מי שזקוקים לכך – ולהזכיר לקהילה כי קדושה נבחנת גם באופן שבו אנו שומרים זה על זו ועל זה.