'גלויה' בראיון עם גילי פליסקין, מחברת הספר 'דברים שרציתי לגעת", מתוך בקשה לעסוק בנושא האוננות הנשית בצורה פתוחה, כנה ומכילה, ולהציע לו נקודת מבט עכשווית ונשית.

וְאַתְּ פִּתְחִי לָהּ: / לִמְדִי בִּתִּי. לִמְדִי וְלַמְּדִי. אִם כְּבָנִים, אִם כְּבָנוֹת. לִמְדִי, לִמְדִי, שַׁאֲלִי וְכִתְבִי... / בְּכוֹחֵךְ לִטְווֹת וּלְחַדֵּשׁ מַחְשָׁבוֹת רַבּוֹת שֶׁעוֹד לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם וְאַתְּ בַּת בַּיִת בְּעוֹלָמֵנוּ

וַתַּעֲמֹד עַל מְקוֹמָהּ / לֹא יָכְלָה לַעֲלוֹת אוֹ לָרֶדֶת / כִּי הָיָה הַסֻּלָּם שַׁבְרִירִי וַחֲסַר שְׁלַבִּים

הרהורים על אתוס האירוסין כמציאת ׳נשמה תאומה׳. אביטל אנגל משתפת במחשבותיה על סיפורי העל שלא בהכרח משרתים אותנו ואת רגשותינו בתקופת האירוסין ובתפיסתנו את הזוגיות בכלל.

גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה

על הָאֲבֵלוּת: מאמר שנועד לכלל הציבור - האבלים, המנחמים, מעגל הקרובים והקהילה. סקירה בשלבי האבל בצמוד לחיוב ההלכתי בעת התאבלות.

סדר עליית התורה לצד תפילות מקוריות שנאמרו במעמד קריאת התורה על ידי קהילת נשות אשחר בסימן שמחת תורה תחת קורונה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקְווֹת שָׁם בִּפְנִינֵי עֵינַיִךְ / הַהַבְטָחוֹת כֻּלָּן מַרְבָד לִנְעוּרַיִךְ,/ מָה הֵבִיא עָלַיִךְ הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז?

״הגעתי לגיל 40, והחלטתי שיום הולדת עגול זה סיבה לעבור את המשוכה, ולקרוא בתורה״ - ד״ר רבקה נריה בן-שחר כותבת על הבחירה לקרוא בתורה עבור הציבור ועבורה

לאור פניות ושאלות בעניין התנהלות קריאת התורה לנשים בכלל והשנה בגלל הנחיות ההתגוננות מנגיף הקורונה בפרט, ריכוז הנחיות לקריאת נשים בשמחת תורה שכתבה הרבנית דבורה עברון

השינויים הרבים שעוברים על הקהילה האורתודוקסית לא פסחו על שמחת תורה, ומבטאים את השאיפה לשתף את כל הקהילה בחגיגת התורה.

חג שמחת תורה משמש כזרז להקמת מניינים משתפים ושיוויוניים. נורית יעקבס-ינון מתארת את מסע הקהילה בהקמת המניין "נחת רוח".

ברכת כלה שלוקטה ונערכה ממספר מקורות: ״...שהבריאה החדשה, אותה אנו יוצרים היום, תהיה בריאה שלמה בקדושתה ותהיה כולה לשם שמיים...״

דגם של "מִי שֶׁעָנָה" הנאמר בסליחות, אשר מוסב על דמויות נשים מתקופת המקרא ומקביל לנוסח אשכנז המסורתי.

הצעת אלטרנטיבה לטקס הקידושין שנוצרה לאחר התלבטויות ארוכות בנוגע למשמעותה ואופייה של החתונה היהודית בימינו.

ד"ר רבקה נריה בן שחר טוענת כי סעודות "אמנים" הן תגובה נשית ייחודית לפוסטמודרנה ולפמיניזם המערבי, וניסיון ליצור מסגרת קהילתית תומכת.

"אַל תִּהְיִי קֹרַח, / אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים יַלְדָּה שֶׁמַּצְבִּיעָה עַל הַמֶּלֶךְ הָעֵירֹם. / הַמְּצִיאוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית תִּבְלַע אוֹתָךְ, הַחַמְסִינִים יִשְׂרְפוּ."

לטקסים תפקיד משמעותי באורך החיים היהודי. כיום נשים יוצרות ומצמיחות טקסים לאירועים שלא היה להם מענה בעבר

החזון העומד בבסיס "נָחוּגָה": ספריית טקסטים במגזין העוסקת בטקסי חיים במעגל החיים היהודי והאישי.

פירוט של תכני "נָחוּגָה": הצעות לטקסי חיים, חידוש מסורות, מאמרים על הטקסים הקיימים והצעות מעשיות ליישום

התבוננות ביקורתית ומגדרית על המרחב הטקסי ועל עריכת שינויים במרחב; חתונה כמקרה בוחן

מעמד הברית הוא מהטקסים העתיקים ביהדות. איך מעניקים לו עומק? וכיצד להעניק משמעות גם לברית הבת עם אלוהיה?

רצינו לחגוג ולציין את כניסת בנותינו ל'גיל חינוך' ולתת את אותן משמעויות וחשיבות שבטקס החלאקה המסורתי. כאן, הצעה לטקס שיצרנו לבנות מתוך תקווה כי הצעה זו תיתן מענה גם להורים נוספים הרוצים לציין בחגיגיות את כניסת בנותיהן לגיל חינוך.

סקירה על התפתחות ושינוי מושג האירוסים, תוך יציקת משמעות רוחנית והצעות לטקסים עבור מעמד "השידוכין".