זוגיות וכסף – מותר לדבר על זה

כדי לפתור כמה מהדאגות שלנו על ההתנהלות הכלכלית בבית, כדאי לאפיין לאיזה מארבעה "טיפוסי כסף" אנחנו ובני זוגנו משתייכים

בהשאלה משירו של יהודה פוליקר, 'הצל שלי ואני' – אם יש דבר אחד המלווה אותנו כצל מתחילת חיינו הבוגרים ועד 120 זה הכסף, או יותר נכון: העיסוק בכסף או הדאגה שמא יחסר לנו כסף. לכאורה, שורש המילה 'כסף', נקשר לכיסופי אהבה וזוגיות, ומנוגד לתכליתו הגשמית והפרקטית כל כך של כסף בחיינו, אך המציאות מלמדת ששני הנושאים הללו, כסף וזוגיות, קשורים ביניהם קשר בל ינתק. 

בעיות בחשבון וליקויים בתקשורת הזוגית

נהוג לחשוב שיש מעגל קסמים שמחבר בין קשיים בזוגיות ובין קשיים כספיים, והשאלה היא רק מה מוביל למה – האם בעיות כספיות יוצרות בעיות בזוגיות או להפך: בעיות בזוגיות הן אלה הגורמות להידרדרות במצב הפיננסי של המשפחה. בשנים האחרונות מתחדדת התובנה כי נכון יותר לדבר על התקשורת סביב כסף בין בני זוג כגורם המאתגר את היחסים הזוגיים. במהלך שנות עבודתי בבנק שמעתי פעמים רבות מלקוחות משפטים כגון "אבל אשתי לא יודעת כמה ירד ערך תיק ההשקעות שלנו", או "בעלי לא מוכן לדבר על מצב יתרת החובה בחשבון", ואפילו "בבקשה, אל תגיד לה מה מצב החשבון" (בקשה שבחשבון משותף הבנק לא רשאי להיענות לה). אין ספק שדאגותיהם הכספיות של הלקוחות היו בעצם נעוצות במערך רחב יותר של ליקויים בתקשורת הזוגית. 

אבל מדוע זה ככה? האם אפשר אחרת? נמצא כי זוגות שמתגרשים מדווחים על שתי סיבות מרכזיות כגורם לפירוק הזוגיות שלהם: הפרות אמון בתחום המיני ובתחום הכספי. ומהם שני הנושאים שיועצים זוגיים מדווחים כקשים ביותר לבני הזוג לדבר עליהם? הפלא ופלא – יחסי מין וכסף! שני נושאים אלה טעונים מאוד, מעוררים רגשות עזים, דורשים אמון הדדי ומבטאים את קיומו או את היעדרו, ומכאן ששניהם זקוקים לתקשורת פתוחה וכנה סביבם. 

ארבעה טיפוסים ביחס לכסף

בדומה לתחומים אחרים, גם בתחום הפיננסי תקשורת זוגית טובה מתחילה קודם כל בבירור פנימי ואישי: כיצד אני מתייחס לכסף? אילו רגשות הוא מעורר בי? הפסיכולוג האמריקני ד"ר בראד קלונץ הוא אחד החלוצים בתחום הטיפול הזוגי הפיננסי, ומטרתו הבסיסית היא לגשר בין שני התחומים כבסיס לטיפול זוגי. 

קלונץ זיהה ארבעה דפוסי התייחסות לכסף: הימנעות, הערצה, כסף כמבטא מעמד, ודאגנות. לכל אחד מהדפוסים הללו יש השפעה לא רק על ההתנהלות הפיננסית האישית של האדם אלא גם על ההתנהלות הפיננסית הזוגית, ובאופן בלתי נמנע – גם על טיב הזוגיות בכלל. לפיכך, בטרם אנו ניגשים לבדיקת התקשורת הפיננסית שלנו כזוג, חשוב שכל אחד מבני הזוג יברר קודם כל עם עצמו, מהו הדפוס הפיננסי המאפיין אותו, מהן ההנחות או המוטיבציות המניעות אותו בכל הקשור לכסף, וכיצד הן משליכות הלאה על בן או בת הזוג. 

1. "לא יפה לדבר על כסף"; "אני לא מסוגל לבדוק את מצב החשבון שלי בעצמי" 
   אנשים מקטגוריה זו הם נמנעים. הם מזהים כסף כדבר שלילי, והוא מעורר בהם רגשות דחייה או רתיעה, אם מתוך אידיאליזם ואם מתוך קושי להתמודד עם העולם הפיננסי הסבוך. אנשים כאלה יעדיפו, במודע או שלא במודע, להתעלם מחשבון הבנק, "לטאטא" את הטיפול הכספי מתחת לשטיח. לאורך זמן, גישה זו עלולה לגרום להזנחת המצב הפיננסי ובמקרי קיצון אף לתלות כלכלית על המשפחה או על החברה ולפגיעה בתפקוד הכללי.
   
2. "כסף קונה אושר"; "אם אקנה לה יותר, היא תאהב אותי יותר"
   אנשים מקטגוריה זו הם מעריצים. שלמה המלך קבע כי "הכסף יענה את הכל". דפוס זה מייצג את האמונה שכסף עונה על צורך פנימי, ושכסף יכול לפתור כל בעיה ועל כן הוא משמש כלי להבעת הערכה, חיבה, אהבה ("איך הוא אוהב אותה, הוא קנה לה טבעת יהלום"), נחמה ופיצוי ("החבר עזב אותי אז קניתי לי נעליים חדשות"). מקרי קיצון יכולים להוביל טיפוסים אלה לקנייה כפייתית, ל'ווֹרְקָהוֹלִיזְם' (התמכרות לעבודה) ואף, באופן מפתיע – לפזרנות חברתית: תרומה מוגזמת של כספים מעבר ליכולת הפיננסית, מתוך אמונה שהדבר גורם לאחרים אושר. 
   
3. "כולם נוסעים לחו"ל, גם אני חייב"; "הוא כנראה מצליח בחיים, איזה ג'יפ יש לו" 
   אצל אנשים מהקטגוריה הזו הכסף מזהה מעמד. בניגוד לטיפוס הקודם שמשתמש בכסף כדי לרכוש דברים שיגרמו לו או לאחרים אושר (מוקד פנימי), טיפוס זה מביט סביבו ומעריך את עצמו בהשוואה לאחרים. הוא מאמין כי ערכו נמדד לפי מעמדו החיצוני, ובפשטות: ערך כספי = ערך עצמי. טיפוס זה ינסה להעלות את מעמדו החברתי דרך רכישת מוצרים חיצוניים – בגדי מותגים, מכונית חדשה וכדומה. במקרי קיצון, טיפוס זה עלול להגיע להתמכרות להימורים או נטילת סיכונים מופרזים בשוק ההון, כדי להשיג סכומי כסף שאין ביכולתו להרוויח.
   
4. "אין לי מספיק כסף, אני לא רוצה שאף אחד יידע"; "אני לא מאמין בבנקים, עדיף שהכסף יהיה אצלי במזומן" 
   אנשים מקטגוריה זו הם דאגנים. במובנים רבים, זהו התסריט המורכב ביותר. כמעט כולנו משוכנעים בשלב זה או אחר שאין לנו מספיק כסף (ומתי זה בכלל 'מספיק'?). אבל טיפוס זה מתאפיין בחוסר רצון או בחוסר יכולת להודות בכך ולדבר על זה. כסף נתפס כטאבו וכנושא רגיש לשיחה עם בן/בת הזוג. הטיפוס מתאפיין בנטייה לא לשתף את בן/בת הזוג במידע פיננסי, לא לספר את האמת על התנהלות פיננסית. במקרי קיצון קיימות תופעות של אגירת מזומנים במקום מסתור בבית, בהתנהלות פיננסית לא מושכלת (שמרנית באופן קיצוני), אלימות כלכלית על ידי מידור בן/בת הזוג מגישה לחשבון ועוד. 

בכל אחד מאתנו נמצאים לרוב כמה טיפוסי כסף אלה, בשילובים שונים. בסדנאות שאני עורך לזוגות צעירים, משרטט כל אחד מבני הזוג את המפה האישית שלו ורק לאחר מכן אנו יכולים לגשת לשלב החשוב באמת – כל אחד מציג לבן או בת זוגו את המפה שלו, מסביר מהם המניעים שלו והאמונות שלו בהתייחסות לכסף, ויחד מחפשים את נקודות ההשקה ופותחים ערוץ תקשורת סדיר המבוסס על כנות ופתיחות סביב ההתנהלות הפיננסית. 

כל זוג שיוצא מהסדנה לומד את הדרך המתאימה לו לקיים תקשורת זו. במהלך החיים המשותפים המצפים להם, זוגות יידרשו לסוגיות פיננסיות כבדות משקל ומגוונות, המשתנות בכל שלב בחיים (ואף לאחר מכן) – החל מניהול תקציב שוטף וחסכונות לילדים ועד שאלות של פנסיה, משכנתא, ביטוח חיים ועוד. וחשוב להניח כבר בתחילת הדרך את היסודות שיאפשרו אמון וכנות בנושאים אלה.

הציווי "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" מעולם לא היה פשוט. לצד החיבור הפיזי, הרגשי, והרוחני שבזוגיות, יש גם חיבור של חשבונות בנק, חסכונות ותכניות פיננסיות לעתיד – החיים עצמם. אך כמו בלימוד שפה חדשה, גם כאן, אימוץ מוקדם של הרגלים נכונים ותקשורת פתוחה יכול להקל על ההתמודדות עם האתגרים בהמשך הדרך, למנוע טעויות קריטיות, ולזכות בזוגיות טובה ובריאה, עד 120.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• על מה אנחנו רבים בעצם – קרן חדד טאוב
• על אורות וכלים בזוגיות: איך להרחיב את הכלים לאורך שנות הזוגיות? – הרבנית שרה סגל-כץ
• יעד ודרך – עצות וכלים להתנהלות כלכלית בתקופות של שינוי – בת שבע פורת
• המדריך המעשי לחלומות ועושר – בת שבע פורת
• להצטמצם בשנים הראשונות – אמונה קליין בר נוי
• הנחות המוצא שהבאנו מהבית – נוגה דודסון
• לשפץ בית ולשמור על הזוגיות – שאנה כהן והודיה רוזנזון