בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת, מאת: הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת

כ"ה בטבת תש"ף 22.1.2020
קו מפריד גלויה

הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ', רופאת נשים, על הבעייתיות בביצוע פרוצדורה רפואית לצורך מענה על שאלה הלכתית

ביצוע בדיקה גינקולוגית לצורך מענה על שאלה הלכתית בהלכות נדה היא תופעה חדשה בעולם הפסיקה. הבדיקה מבוצעת ע"י רופא/ת נשים או בודקת טהרה (אחות או רופאה שלמדה לבצע בדיקה גינקולוגית לצורך זה בלבד). מטרת הבדיקה היא לאתר פצעים או מקורות דימום שאינם מהרחם, ובכך להתיר את בני הזוג זה לזו. בדיקות הטהרה מתבצעות בקליניקה פרטית, בבית הבודקת או במרפאה של קופות החולים.

בדיקה גינקולוגית היא לא בדיקה רפואית רגילה. היא בדיקה פולשנית במובן הזה שמדובר בכניסה לתוך גופה של האשה. אמנם לרוב הדבר מבוצע לצרכים רפואיים, אך כאמור כאן זאת לא המטרה. הבדיקה כוללת הסתכלות חיצונית באיבריה הפרטיים של האשה, וכן הרחבת הנרתיק על ידי ספקולום (מפשק) לצורך הסתכלות על צוואר הרחם וקירות הנרתיק הפנימיים. לעיתים הבודקת נעזרת במקלון עם צמר גפן כדי לבדוק האם פצע מדמם במגע. מכיוון שרוב רובן של הבודקות אינן רופאות נשים, בדיקתן זו אינה מהווה תחליף לבדיקת רופא/ת הנשים אשר נצרכת מטעמים רפואיים בכל מקרה במקרים של דימום שאינו בזמנו.

מחקר רחב היקף בדבר חוויות נשים במהלך בדיקה גינקולוגית בוצע ע"י קרן בריאה ב–2017. התוצאות הראו שכמחצית מהנשים מתארות את הבדיקה כמביכה (47%), 35% ככואבת ו-18% כטראומטית. מכיוון שרבות הנשים שנפגעו מינית בחייהן, תוצאות אלו אינן מפתיעות; הבדיקה הגינקולוגית נחווית פעמים רבות כשחזור של הטראומה. גם עבור נשים שלא נפגעו בעבר אך סובלות מכאבים ביחסי אישות (עד 20% מהנשים!) – בדיקה זו יכולה לגרום לכאבים ולחוויה טראומטית. נכון הדבר שרופאים ורופאות אינם מודעים מספיק לנקודה הזו, ועוד ישנה עבודה בנושא צמצום הבדיקות למינימום ההכרחי. על כל פנים, תוספת בדיקה גינקולוגית לצרכים שאינם רפואיים מעלה את הסיכון לחוויה כואבת ואף טראומטית לנשים שנבדקות.

ספקולום
צילום: Saltanat ebli

מבחינה הלכתית –  העובדה שדימומים מסוימים אינם גורמים לבני הזוג להיאסר ידועה בעולם ההלכה מזה עידן ועידנים, אבל הרעיון לבצע בדיקה גופנית לצורך חיפוש מקור הדימום הוא חידוש. לכאורה מדובר באמצעי שמברר את המציאות ומאפשר פסיקת הלכה מותאמת יותר, אך על אף שחז"ל ציינו בדיקות אחרות לצורך בירור המציאות – במקרה הזה הם לא חשבו שהדבר נצרך. להיפך, "נאמנת אשה לומר: מכה יש לי באותו מקום שהדם יוצא ממנה" (שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפז).

בדיקה רפואית לשאלה הלכתית

רבים הרבנים ויועצות ההלכה שנעזרים בעקרון של נאמנות האשה ובאפשרויות הלכתיות אחרות לצורך פסיקת ההלכה, ורק במקרי "אין ברירה" מפנים לבדיקה גופנית לצורך היתר בלבד. אך בפועל עצם קיומה של הבדיקה מאפשר להשתמש בה גם במקרים אחרים, במקום לפסוק בעזרת הכלים ההלכתיים הקיימים.

נתקלתי בתיאורים של נשים שנשלחו לבצע את הבדיקה על אף שניתן היה להתיר את בני הזוג בלעדיה, למשל כאשר ידוע על "פצע" לאחר פרוצדורה רפואית. נשים אחרות מתארות שנשלחו לבודקת כדי שתבצע עבורן את הפסק הטהרה כל חודש (!) בשל קושי בביצוע הבדיקה בעצמן. בנוסף נתקלתי בסיפורים של כלות טרם נישואיהן שהופנו לבדיקה גינקולוגית, לצורך הימנעות מחופת נדה. אנחנו כרופאים ורופאות נזהרים לא לבדוק פנימית אשה שטרם התנסתה בחיי אישות, אבל מסתבר שלצרכים "הלכתיים" זה קורה.

בהמשך לפסקה הקודמת בדיקה כזו יכולה בעצמה להיות טריגר טראומטי, שיגרום בהמשך לכאבים ביחסי אישות. איני רואה כל הצדקה לביצוע פעולה כזו, גם במחיר של חופת נדה (שמתרחשת לפעמים במציאות והחרדה המוגזמת והמיותרת ממנה יכולה לגרום לעיוותים כמו אלו).

בודקות טהרה
צילום: Siora Photography

רצון חופשי וצורך קיומי

הטענה הכי חזקה בעד ביצוע הבדיקות היא שמדובר ברצונן החופשי של הנבדקות, וכי התנגדות לכך מהווה פטרונות. אך כאשר נאמר לאשה – "את לא חייבת אבל אם לא תלכי להיבדק את ובן זוגך תאלצו להמתין שבעה ימים נוספים לפני שתוכלי לטבול" – הבחירה החופשית מוגבלת, במיוחד לו היה ניתן להתירם באמצעים אחרים.

יש לזכור שברקע נמצאים מסרים גלויים וסמויים לנשים בחברה הדתית והחרדית שלגברים קשה להתאפק, ושיש להן מחוייבות כלפי צרכיו המיניים של הגבר (שלא לומר אחריות אם הוא יוציא זרע לבטלה בגללן). ביטוי לכך ניתן לראות בכך שכמעט כל מי שכתבה על חוויה חיובית בעקבות בדיקה כזו השתמשה במילים "ניצלתי" או "הצלה". כלומר אין חובה להיבדק, אבל אם את רוצה להינצל אז כדאי לך. זהו לא רצון חופשי במובן המלא של המילה אלא הגדרת הצורך כקיומי. נשים שחוו חוויה קשה אצל בודקת ישובו לבדיקות חוזרות על אף החוויה הקשה, כי המסר הוא שזאת האפשרות היחידה שלהן לקבל היתר לטבול. כאמור, ברוב המקרים זה לא נכון.

מבחינת תנאי הבדיקה – יש בודקות טהרה שמבצעות את הבדיקה בביתן, בצורה לא מותאמת (על מיטה רגילה שאינה מאפשרת תנוחה גינקולוגית הנצרכת להפחתת כאבים בבדיקה), וללא פרטיות מתאימה. ביצוע הבדיקות במתקני קופות החולים עורר סערה ציבורית לאחרונה בשאלת מימון השירות מכספי הרפואה הציבורית, אך אין ספק שהתנאים לביצוע הבדיקה מתאימים יותר במתקן רפואי. הרושם שעולה מהשטח הוא שכל קופת חולים מתנהלת אחרת בנושא הזה (מבחינת זכאות לשירות ומסגרת התשלום לבודקת). מעניין שרוב התגובות של קופות החולים בסוף הכתבה בנושא מתייחסות לכך שיש צורך רפואי בבדיקה – אני מניחה שזהו ההסבר שלהן להקצאת המשאבים בתחום הזה.

כאמור, הנשים שמגיעות לבדיקת בודקת טהרה הן נשים שהיה להן דימום לא צפוי – הוסת הסתיימה, התחילה ספירת שבעה נקיים ואז יש שוב דימום. לחילופין מדובר בדימום שמופיע לאחר טבילה. מובן מאד שהשאלה ההלכתית מטרידה יותר בטווח המיידי, אבל לא פחות חשוב מכך היא הבדיקה הרפואית שתאתר את מקור הדימום החריג. הבדיקה הרפואית כוללת בדיקות נוספות כולל הדמיה של חלל הרחם באולטראסאונד, שאינה מבוצעת בבדיקת הבודקת. אמנם הבודקות הן נשות רפואה בעצמן, אבל אין להן את ההכשרה והיכולת לענות על השאלה הרפואית במכלול היבטיה. גם כאשר הבודקה מפנה את האשה לבדיקה רפואית (נוספת על הבדיקה שבוצעה לצרכים הלכתיים), היא עלולה לא להתבצע בשל עומסי החיים. זמינות בדיקה אצל רופא/ת נשים היא בעיה מוכרת, אבל הפתרון לא יכול להיות ביצוע בדיקה אחרת במקומה – "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

שאלה נוספת שראוי לדון בה בהקשר הזה היא האם עצם ביצוע בדיקות פנימיות מרובות בימי שבעת הנקיים הוא הגורם להיווצרות פצעים ושריטות בנרתיק ולמראות דמיים גם לאחר תום הדימום הוסתי. עצה טובה בהקשר הזה היא הרטבת העד עם מעט מים או ג'ל סיכה על מנת שלא ישרוט את רקמת הנרתיק. כמו כן יש מקום לשאלה הלכתית לגבי המעטת מספר הבדיקות או ביצוען באופן שטחי יותר במקרים של דימום או כאבים הנובעים מהבדיקות. הפחתת פעולות הגורמות לשריטות פנימיות תמנע מראש חלק מהמראות הדמיים, כך שבדיקת טהרה לא תהיה נצרכת מלכתחילה.

בדיקת טהרה קופת חולים
צילום: Ani Kolleshi

האשה נאמנת

ונקודה אחרונה לסיום – על אף העובדה שלאורך השנים נשים לא היו משכילות וכמובן לא היתה להן גישה למקורות הידע ההלכתי, תמיד היתה להן נאמנות בכל מה שקשור להלכות נדה. העובדה שחז"ל לא דרשו בדיקה אובייקטיבית על מנת לזהות מהו מקור הדימום מלמדת שהם לא ראו צורך בכך. נשים למדו להבחין בין דם נדה לבין דם מכה (פצע). בעולם שבו מבוצעות בדיקות טהרה בשאלה זו – נשים מאבדות את הנאמנות שניתנה להן.

במקום ללמד נשים צעירות לשים לב לגופן וללמוד מתי מדובר בדימום וסתי ומתי לא – נאמנותן מופקעת והן לומדות שרק דמות חיצונית יכולה להכריע (בין אם מדובר ברופא/ה ובין בבודקת). דפנה מאיר ז"ל, שהיתה אחות ולמדה להיות בודקת טהרה, תיארה בבלוג שלה "דרך נשים" את התייחסותה המורכבת לנושא. כהרגלה, היא סיכמה במילים נוקבות: "עוד לא הייתה תרבות שבה נשים נתבקשו, או אולצו, לאפשר גישה לנרתיקיהן לגורם דתי או חברתי מקהילתן לצורך שאינו רפואי, ודבר זה קידם במשהו את מעמד האישה בתרבויות אלו. ההיפך הוא הנכון".

בדיקות טהרה חנה אדלר לזרוביץ
צילום: Denys Nevozhai

לסיכום

על אף שישנם מקרים בהם בדיקה גינקולוגית יכולה להועיל לזוגות לקבל פסיקה מקלה, אני סבורה שמחירי הבדיקה עולים בהרבה על יתרונותיה – הן מצד הפולשנות שבה והן מצד אובדן הנאמנות. כמו כן, זמינות הבדיקה גורמת לכך שישנם מקרים בהם היה ניתן להתיר את בני הזוג באמצעים הלכתיים אך בעקבות הבדיקה הם נאסרו.

אני מצפה מרבנים ונשות הלכה להפסיק להשתמש באפשרות הזו, גם כאשר מדובר בהצעה בלבד שאינה מחייבת. אני לא יודעת אם אפשר עדיין להחזיר את הגלגל לאחור, אבל אני מקוה מאד שכן.

בשורה התחתונה, הבדיקה הגינקולוגית לצרכים הלכתיים היא בדיקה שעלולה לגרום לנזקים בטווח הקצר והארוך, וברוב רובם של המקרים ניתן לפסוק הלכתית גם בלעדיה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

המלצה לקריאה נוספת:

קרן בריאה - אמנה למרפאות נשים בישראל
קרן בריאה – אמנה למרפאות נשים בישראל

לקריאה נוספת על 

רופאה מומחית ביילוד וגינקולוגיה. בוגרת בית המדרש לנשים במגדל עז, תכנית הלכה בבית מורשה ובעלת היתר הוראה בהלכות נדה.
כיום היא עמיתה בבית מדרש למורות הלכה של מדרשת עין הנצי"ב וישיבת מעלה גלבוע וכן חברת ארגון רבני ורבניות "בית הלל".
עוסקת בעריכת מחקרים, מתן הרצאות וכתיבת מאמרים בנושאי רפואה והלכה.
לדף האישי של הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ׳ באתר ארגון רבני ורבניות בית הלל>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳

כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
מה חשוב לברר ביחס לתפקוד המקוואות, כשאת שוקלת להגיע לטבול בימי ההתנגוננות מנגיף הקורונה?
ב׳ בניסן תשפ״א 15.3.2021
מאמר מתארח מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳
מאמר שפורסם ב״כיפה״ בחלוף שנה מאז התחלת ההתמודדות עם נגיף הקורונה ולקראת כנס בנושא ״אחריות ויוזמה במקוואות - עבר, הווה,עתיד״
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
פירוט על ההתרחשות במקוואות בימי הקורונה, בשילוב עדכון וקריאה לפעולה בימי הקורונה ובשגרה - "סור מרע ועשה טוב"
כ"ה בטבת תש"ף 22.1.2020
גלויה מארחת
הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
⏱️ 4 דקות קריאה
הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ', רופאת נשים, על הבעייתיות בביצוע הליך רפואי לצורך מענה על שאלה הלכתית
י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
גלויה מארחת
הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
“אי פריון הלכתי" נקרא פעמים רבות גם "עקרות הלכתית" והוא בעיה שנשים דתיות רבות סובלות ממנה. אילו פתרונות אפשר להציע לבעיה?
כ"ד באדר תש"פ 20.3.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳
⏱️ 3 דקות קריאה
הבעת חשש למצבם של מקוואות ישראל, ביחס לרמת התברואה בהם בכלל ונוכח נגיף הקורונה בפרט. קריאה לציבור הטובלות ובני זוגן לבדוק עד כמה שאפשר את המקווה בו הן נוהגות לטבול וכן, לשקול חלופה של טבילה בטבע או דחיית טבילה, באם אין ברירה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם