ואז התחיל הנימוּל: על הצורך לדבר גלויות על סכנת החיים הגלומה בגלולות - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

ואז התחיל הנימוּל: על הצורך לדבר גלויות על סכנת החיים הגלומה בגלולות

כ"ב בסיון תש"ף 14.6.20
קו מפריד גלויה

אחרי החתונה התחיל לה נימול ביד. אחרי אשפוז התגלה אצלה קריש דם במוח ועכשיו היא מבקשת להפסיק לתעדף אמצעי מניעה שיכולים לסכן חיים

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

"מה, אבל קונדום זה אסור מבחינה דתית, לא? או שפשוט כבר לא אכפת לכם?" כך הגיבה חברה חילונית כשסיפרתי לה מה עבר עלי בחצי השנה מאז שהתראינו לאחרונה, בחתונה שלי.

בקיץ האחרון התחתנתי. החתונה שלנו הייתה מהנה, מרגשת ושמחה מאוד. עברתי לאזור חדש ושבועיים אחרי החתונה התחלתי עבודה חדשה. כמו רוב הנשים הדתיות הסובבות אותי, התחלתי כחודשיים לפני החתונה לקחת גלולות למניעת הריון. בחרתי לעשות זאת למרות שהייתי מודעת לכך שיש לגלולות תופעות לוואי. שמעתי לא מעט הפחדות. ידעתי שזה "להכניס הורמונים" למערכת שלי. ידעתי שזה עלול להשפיע על החשק המיני שלי ועל מצבי רוח, לגרום לעליה במשקל, ליובש נרתיקי ולעוד דברים לא זניחים לחלוטין לאיכות חיי האישיים ולאיכות חיינו הזוגיים.

עם זאת ידעתי גם על היתרונות הגדולים של הגלולות. ידעתי שמבחינה הלכתית זה האמצעי העדיף ביותר (התקן לא בא בחשבון, כי לא רצינו למנוע הריון למשך כמה שנים עכשיו), שזה ימנע מאיתנו חופת נידה, שאני יכולה להאריך ולחבר כמה חפיסות כדי שנוכל לתרגל אינטימיות ויחסי אישות בלי להסתבך הרבה עם הרחקות, ספירת שבעה נקיים וטבילות. אמרתי שזה יהיה זמני, בשביל ההתחלה, ואז אראה מה אעדיף. לא רציתי שיבוש הורמונלי לטווח ארוך.

שבץ גלולות
צילום: Steve Johnson

ואז התחיל הנימוּל בגוף

שבוע וחצי אחרי החתונה שלי התחילו לי כאבי ראש מתמשכים. כאבי הראש ליוו אותי אפילו בשינה. הלכתי לחברה לקחת אופטלגין (בית חדש, ולנו עוד לא היה) היא שאלה אם המיגרנות האלה הן בגלל הכיסוי ראש, עניתי בבדיחות מהולה בביטחון כלשהו שזה מן הסתם עוד תופעת לוואי של הגלולות. בשבת הראשונה שלנו לבד כזוג נשוי, כשהיינו בדרך חזרה מבית הכנסת, התחיל לי נימול מוזר ביד שמאל. למזלי, זה גרם לי לקרוא את הספרון של תופעות הלוואי של הגלולות שלי. אך מאחר שהנימול פסק תוך זמן לא רב, החלטנו לחכות עם ההליכה לרופא.

ביום ראשון למחרת, שבועיים אחרי החתונה שלנו, התחלתי עבודה חדשה. דבר מרגש בפני עצמו. לא רציתי לתת לנימול שקרה יום קודם להשפיע על ההתחלה החדשה הזו. כשיצאתי מהעבודה שוב התחלתי להרגיש נימול, בפעם השלישית, בפעם הזאת התחושה התפשטה כבר עד בית החזה.

קבעתי תור לרופא אחר הצהרים והמשכתי (עם מעט דמעות בעיניים) לפגישה בעבודה השנייה שלי. כשהייתי בדרך לרופא לא הייתי בטוחה שיהיה לו מה לעשות עם נימול שבא והולך וכאב ראש קל, ואיך אסביר לו למה בכלל באתי. כאן, שוב שיחק לי המזל ובזמן שישבתי בחדר ההמתנה חוויתי שוב את הנימול, הפעם זה התפשט עד הבטן. נכנסתי אליו כבר מעט היסטרית. בדיקות דם זריזות – לא העלו דבר. בדיקה נוירולוגית – הכול תקין. צעירה ובריאה סך הכול – אין כל כך על מה לחשוש. מסבירה וחוזרת על כך שהתחלתי לקחת גלולות לפני כמה חודשים (והפסקתי יום קודם, בשבת, בגלל הנימול המוזר הזה), ואז הוא אומר לי: "תשמעי, זה כנראה שום דבר, אבל בגלל שהתחלת לקחת גלולות לפני חודשיים וחצי, ואת צעירה ובריאה ואנחנו רוצים שתישארי כזאת, בגלל הסיכון הקלוש שאולי זה משהו שקשור לגלולות – אני שולח אותך למיון". בגלל חשש שמדובר בעניין נוירולוגי הוא הפנה אותי לבית חולים רחוק יותר מהבית, כי שם המחלקה הנוירולוגית הכי קרובה.

שבועיים אחרי החתונה שלנו, בפתיחת שנה במקומות העבודה של שנינו, האיש שלי ואני בילינו לילה בחדר מיון והתאשפזתי לשבוע במחלקה הנוירולוגית. גילו אצלי קריש דם במוח. דבר שאם הייתי מחכה איתו עוד קצת היה הופך לשבץ. כל הבדיקות שנעשו הצביעו על כך שיש לי קרישיות יתר שהושפעה מהשימוש בגלולות.

לאחר מכן הייתי בטיפול של חצי שנה במדללי דם. הוזהרתי שבתקופה הזאת, עד שנגלה שאני כבר לא "סתומה" ואין לי פקק במוח, אסור לי לטוס או להיכנס להריון. כך מצאנו את עצמנו עוברים לשימוש בקונדומים. כשחברות או בנות משפחה שואלות "אז מה אתם עושים" אני נוטה לענות שאנחנו מכירים את הפסיקות והפוסקים הנכונים לעניין והן מבינות ומרפות. הרי גם אני שמעתי תשובות דומות מחברות בעבר, כשהן היו צריכות להפסיק שימוש בגלולות בעיקר בגלל מצבים נפשיים.

שתיקה מסוכנת לגבי גלולות - גלויה אנונימית
צילום: Roman Kraft

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

גלולות הן הפתרון הקל מדי

כשביררתי למה כשקיבלתי את המרשם לגלולות נשלחתי לעשות בדיקות לתפקודי כבד אבל לא נשלחתי לעשות בדיקות לקרישיות יתר, נאמר לי שזהו שיקול מערכתי. אלה בדיקות שעולות לא מעט, לוקח זמן לקבל עליהן תוצאות וגם אז לא בהכרח יצליחו לאבחן את הקרישיות. נשים נשלחות לעשות בדיקות מסוג זה בדרך כלל אם הן מעשנות או אם יש במשפחה שלהן רקע מעורר חשד לדבר (קרישיות יתר מוכחת, הפלות חוזרות ועוד). אם את לא נופלת תחת אחת הקטגוריות האלה לא תדעי אם יש לך בעיה כזאת עד שתנסי את הגלולות על גופך.

הנתונים מצביעים על כך שלאחד מכל שישה אנשים (נשים וגברים) בערך ישנה קרישיות יתר, דבר שלא בהכרח ישפיע על חייהם. כאחת מכל אלף נשים עלולה לפתח קריש בדם בעקבות מצב של חוסר איזון במצב הקרישה בדם. לעומת זאת בקרב נשים הנוטלות גלולות זה כבר הופך לאחת ל-250–500 נשים (קשה להעריך מספרים מדויקים כיוון שיתכנו גורמים נוספים לקרישיות, וכן קשה לבודד את השימוש בגלולות כיוון שמדובר בדבר דינמי בחיי האישה). הנתון של השינוי הסטטיסטי וההוכחה לחוסר האיזון בקרישה שהגלולות מייצרות הוא פיקוח נפש של ממש.

מאז המקרה שלי אני עוקבת מעט אחרי השיח ההלכתי והחברתי סביב אמצעי מניעה. פעמים רבות ניתן לשמוע, בעיקר ביחס לקונדום, שהדבר אסור ולכל הפחות שהוא בעייתי הלכתית ודורש בירור עם רב (בניגוד לאמצעי מניעה אחרים שאנשים לא בהכרח ישאלו). אפילו בקרב הרבנים הליברלים ביותר, שמפרסמים את דבריהם כדי שאנשים יוכלו להחליט באופן עצמאי, האמירה הרווחת היא שהשימוש בקונדומים נחשב למוצא אחרון.

הסיבות לאסור את השימוש הם בעיקר חשש לשפיכת זרע לבטלה, התלבטות האם הדבר הזה נחשב ל"ביאה כדרכה" או לא, ותחושה כללית שזהו אמצעי מניעה המשתייך לעולם של קשרים מזדמנים. לכל אחד מהשיקולים ההלכתיים האלה ניתן למצוא פתרונות בראשונים ובאחרונים, במיוחד שהשלישי הוא תחושה (אמיתית מאוד) ולא שיקול הלכתי נקי. אני לא מבינה איך מציבים את זה כמוצא אחרון כשמנגד עומד פיקוח נפש.

כבר אינני מופתעת לגלות שנשים רבות מודעות ומכירות את התופעה הזאת. גם אינני מופתעת כבר לגלות כמה נשים אינן מודעות לתופעות האלו. אני בהחלט מופתעת, פעם אחר פעם, לראות ששיקול כמו פיקוח נפש – שמקובל כערך מוביל בחיים הדתיים שלנו – לא מקבל מקום מספיק כשיקול הלכתי מוביל במקרה של שאלת הבחירה באמצעי מניעה. אני רוצה להאמין שרבנים שעוסקים בעניין אינם מודעים מספיק לפיקוח הנפש. גם אנשי ההלכה שמודעים לסכנה באופן כללי, על פי רוב אינם מודעים לתפוצתה ולשכיחותה, ואינם יודעים עד כמה ההשפעה של הגלולות מהירה, הרבה יותר משנדמה להם.

לדבר גלויות על הסכנה שבגלולות - גלויה אנונימית
צילום: Ricardo Gomez Angel

ללחוש אמצעי מניעה

החברה הדתית דוחה את השימוש בקונדום וסוברת שזהו אמצעי מניעה לא לגיטימי. יש אנשים שסוברים כי השימוש בו לגיטימי אך ורק אם יש בעיות מיוחדות אצל הזוג, ולשם כך צריך לשאול רב באופן אישי, וגם זה – בלחישה. הלחישה היא אמנם הגיונית, בסופו של דבר מדובר באמצעי מניעה; אבל על גלולות לא מצאתי שלוחשים עד כדי כך. כיום כבר ברור לרבים שזה בסדר למנוע הריון בעזרתן.  

אני מבקשת כאן מאנשי הלכה, שומריה ומוריה: הפסיקו לתעדף משיקולים לא נכונים אמצעי מניעה שיכול לסכן חיים על פני אמצעי מניעה בטוח בהרבה. אנשי מקצוע אומרים שאין דבר כזה אמצעי מניעה אחד שמתאים לכולם. אם זאת הגישה המקצועית המקובלת, איך ייתכן שאומרים לנו שיש להעדיף לכתחילה אמצעי שעלול לעלות לנשים רבות כל כך בבריאותן?  ומכם, זוגות יקרים, כאלו שאכפת להם מהלכה וכאלה שפחות – אני מבקשת שתהיו ערים לסימנים מחשידים בגוף. תשקלו טוב טוב אם אתם רוצים לקחת סיכונים בריאותיים בניסיון למנוע הריון. תזכרו שפיקוח נפש זה שיקול דתי.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

טקסטים שנשלחו לגלויה מכותבות.ים שהעדיפו להישאר באנונימיות או תחת פסבדונים.

פוסטים נוספים מאת גלויה אנונימית

י"ז בכסלו תש"ף 15.12.2019
גלויה מארחת
רוני
תֵּן לִי אֶת הַכֹּחַ, הָעֹז וְהָעֲנָוָה / לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל הָאֲחֵרִים / לִשְׂמֹחַ בְּלֵב שָׁלֵם / גַּם אִם אֶצְלִי הַמַּצָּב אֵינוֹ בָּרוּר
כ' בתמוז תש"ף 12.7.2020
גלויה מארחת
גלויה אנונימית
הכירורגית רצינית ועניינית – עטויה במסכת פנים. היא בודקת אותי ולאחר מכן שוטפת ידיים. אני לא יודעת איך היא באמת נראית. היא אחראית על איך גופי יראה ואני לא יודעת איך פניה נראות"
כ"ב בסיון תש"ף 14.6.20
מאת
גלויה אנונימית
אחרי החתונה התחיל לה נימול ביד. אחרי אשפוז התגלה אצלה קריש דם במוח ועכשיו היא מבקשת להפסיק לתעדף אמצעי מניעה שיכולים לסכן חיים
ח' בטבת תש"ף, 5.1.2020
מאת
צוות גלויה
איך אפשר להכיל ולהתמודד כשכולן סביבך בהריון ואין לדעת מתי גם את תצטרפי אליהן?
י"ז באייר תשפ"א 29.4.2021
גלויה מארחת
גלויה אנונימית
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁ / הָאִישׁ שֶׁאָנַס אוֹתִי / פָּחַד מֵהַשִּׁירָה / וּמֵהַכֹּחַ שֶׁלָּהּ / לָתֵת לִי קוֹל
י"ז בכסלו תש"ף 15.12.2019
גלויה מארחת
רוני
שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְקַבֵּל כָּל תּוֹצָאָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם