פתוח סגור פתוח: על אמצעי מניעה – המגוון והמבט ההלכתי

אמצעי המניעה, דעת ההלכה עליהם, איך להשתמש בהם ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם

עד לפני כמה שנים, העיסוק באפשרויות של אמצעי מניעה בתוך החברה הדתית נעשה בפרטיות, ונסוב על מושג רחב יותר של תכנון ילודה. בשנים האחרונות ניתן למצוא מגוון גדול יותר של מוצרים המסייעים במניעה, אם בתחילת הנישואין ואם בתוך חיי ההורות. הידע נהיה נגיש יותר ויש צורך בסידור האפשרויות מן הצד הרפואי, ההלכתי והצרכני.

בחירת אמצעי מניעה היא החלטה זוגית ששיקולים רבים בצידה. לרוב, נחשפים לנושא לקראת החתונה, בתקופה של עומס שינויים והחלטות. מסיבה זו לעיתים רבות המידע לא מצוי באופן שלם ומסודר, דבר שמשפיע על ההחלטה. חשוב לזכור שאין אמצעי מניעה מושלם, ולכל אחד מן האמצעים ישנם חסרונות בצד יתרונותיו. השורות הבאות יעסקו בפירוט בסוגים השונים ובמאפיינים שלהם, כדי לנסות וליצור מסמך שמאגד בתוכו ידע מבוסס ומסודר, שרואה לנגד עיניו את חשיבות יעילות אמצעי המניעה לצד השפעתם על בריאות האישה ועל בני הזוג וכן את מעמדם מבחינה הלכתית. 

שיקולים הלכתיים לשימוש באמצעי מניעה

התפיסה ההלכתית רואה בנישואין מסגרת לקיומן של שלוש מצוות יסודיות:

(1) מצוות "פְּרוּ וּרְבוּ" – הנלמדת מציוויו של הקב"ה לאדם הראשון. לפי ציווי זה, זוג נשוי מקיים יחסים על מנת ללדת ולהעמיד צאצאים (הפוסקים מפרטים את גדרי חיוב המצווה. עיינו למשל במשנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו);

(2) מצוות עונה – הנלמדת מספר שמות (כא, י) "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" ומובאת כחלק מסט החובות ההלכתיות התשתיתיות בחיי הנישואין; לפי מצוות עונה, זו על קיום יחסי מין להיות מספקים.

(3) ומצוות "לָשֶׁבֶת" – את מצווה זו לומדים חז"ל מהפסוק "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מה, יח) לפיו הקב"ה ברא את העולם על מנת שיהיה מיושב בבני אדם (לעיון ביחס בין החיובים השונים, ראו שיעורו של הרב א' ליכטנשטיין).

כאשר מסורת הפסיקה דנה בסוגיית אמצעי המניעה, מונחות שלוש מצוות אלה בתשתית. הפוסקים עסקו בעיקר בחיוב המוטל על אדם לקיום המצוות הללו, ועל כן המגמה המרכזית היתה צמצום שימוש באמצעי מניעה. עם עליית המחקרים והתרחבות הידיעות בתחומי הגניקולוגיה, המיניות, הפסיכולוגיה ובפרט היחס בין גוף לנפש, צמחה בתוך שיח הפסיקה ההכרה במשקלם של שיקולים הלכתיים נוספים.

טובת הילד ויכולתם של בני זוג לתפקד כהורים (בהיבטים נפשיים, כלכליים וכיו"ב) אינה גורם חיצוני אלא שיקול פְּנים-הלכתי בשיח הפסיקה בשנים האחרונות (עיינו למשל בתשובת הרב א"נ רבינוביץ' וכן, הסקירה כולה המופיעה בספרה של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי "מהלכת בדרכה" וקולה הנשמע מבעד לכתיבה. אפשר לעיין גם בפרספקטיבה המובעת במאמרה של ד"ר רונית עיר-שי בנושא). 

שני סוגים של אמצעי מניעה

הפוסקים דנים באמצעי המניעה השונים ומחלקים אותם לשתי קבוצות לאור הנחות היסוד שהזכרנו: אמצעי מניעה מותרים (שאינם פוגעים בחיוב במצוות הנזכרות לעיל), ואמצעי מניעה אסורים (הפוגעים במצוות הנ"ל). ברם באופן כללי, אמצעי המניעה מתחלקים לשני סוגים: הורמונליים ולא הורמונליים. הכרת החלוקה הזו היא חשובה ביותר, מכיוון שהיא מלמדת אותנו על השפעת אמצעי המניעה על הגוף מעבר לאפקט המניעה עצמו ועל תדירות השימוש הנדרשת בו. 

אמצעי מניעה הורמונליים

אמצעי המניעה ההורמונליים מכילים לרוב אסטרוגן ו/או פרוגסטרון שמשוחררים לגוף בקצב קבוע וכך מונעים את הביוץ. הווסת שמגיעה כך, היא לרוב קלה יותר שכן מדובר בהצטברות דקה של רירית הרחם שמתרחשת במהלך החודש, ללא הכנה להריון.

בניגוד לאמצעי מניעה מכניים, נדרש ליטול את אמצעי המניעה ההורמנלי לאורך כל החודש, ולא רק בזמן קיום יחסי המין, ולרוב יש להתחיל ביום הראשון של הווסת. משום כך ההשפעות הבריאותיות שקיימות הן רחבות יותר בקטגוריה הזו של אמצעי מניעה, וחשוב לזכור שבעצם מדובר בנטילת תרופה מדי יום ביומו. כדאי לדעת ולזכור שגלולות יכולות להשפיע על קרישיות הדם ולכן חשוב לוודא עם רופא/ת נשים לפני נטילתן, תוך התחשבות במצב הבריאותי ובהסטוריה הרפואית המשפחתית של כל אישה לגופה. 

יעילותם של אמצעי המניעה ההורמונליים היא הגבוהה ביותר. פעולתם מתמקדת במניעת הביוץ ולכן אחוזי המניעה הם לרוב הגבוהים ביותר ונעים סביב למעלה מ-90 אחוזי מניעה.

תופעות הלוואי האפשריות של האמצעים ההורמונליים כוללות מגוון שונה ורחב: כאבי ראש, עלייה במשקל, תחושת נפיחות, יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני, קרישיות יתר, דימומים לא סדירים ושינויים במצב הרוח. חשוב לשים לב לשינויים ולתופעות לוואי, ובמידה והן מפריעות לאיכות החיים לגשת לרופא/ה ולקבל מרשם לאמצעי מניעה אחר. מבחינה הלכתית ישנה הסכמה רחבה סביב ההיתר להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים.  

ישנם סוגים רבים של אמצעי מניעה הורמונליים: 

גלולות למניעת הריון

הגלולה למניעת הריון היא תרופה בה משתמשים מדי יום לאורך החודש. חלק מהחפיסות מכילות 21 גלולות (ואז נדרשת האישה להפסיק את השימוש למשך שבוע), וחלקן מכילות 28 גלולות (מתוכן שבע גלולות פלצבו, שאינן מכילות הורמונים). נטילת הגלולה בשעה קבועה מדי יום מגבירה את היעילות שלה ומצמצמת את הסיכוי לדימומים שלא בזמן הווסת. אחוזי היעילות של הגלולה הן 99.8% יעילות בשימוש מיטבי, ו-91% בשימוש טיפוסי. ישנם סוגים רבים של גלולות ובהם מינונים שונים של הורמונים, אם ישנן תופעות לוואי סביב הגלולות ניתן להחליף לגלולות אחרות או לאמצעי מניעה אחר.

מיתוג חזק הביא לכך שהציבור מכנה אמצעי מניעה זה בשם "גלולה",  הדימוי שלה אינו דימוי של תרופה והיא מזוהה כדבר מינימלי ובלתי מזיק. לכך מתווספת הקלות שבהשגתה, וכך נוצר מצג שווא שבו "הגלולה" נתפסת כסוכריה כמעט. למרות הקלות בהשגת המרשם, חשוב לזכור שהגלולה, ככל אמצעי המניעה ההורמונליים, היא תרופה שעשויה מהורמונים סינתטיים ואין להקל ראש בלקיחתה. תופעות הלוואי יכולות להשפיע רבות על איכות החיים של האישה ולכן חשוב לשים אליהן לב.

התקן תוך רחמי

התקן תוך רחמי הוא מתקן בצורת עוגן שמוכנס על ידי רופא/ת הנשים, מוצמד לדופן הרחם ומפריש הורמונים באופן מתוזמן אל חלל הרחם. יתרונו החשוב הוא שההורמונים לא עוברים דרך מחזור הדם ובכך ההשפעה הגופנית שלהם קטנה, ובהתאמה גם תופעות הלוואי.

ההתקן מתאים גם לנשים שטרם ילדו ויעילותו היא הגבוהה ביותר מבין אמצעי המניעה: 99.8%. ההתקן מתאים לשימוש רצוף של 3-5 שנים, תלוי בסוג, והוצאתו או החלפתו נעשית גם כן אצל רופא/ת הנשים. 

טבעת הורמונלית

טבעת הורמונלית (או בשמה הנפוץ, "נובה רינג") היא טבעת שהאישה מכניסה בעצמה לתוך הנרתיק למשך שלושה שבועות רצופים, ולאחר מכן מוציאה אותה לשבוע הפסקה שבמהלכו היא אמורה לקבל את הווסת, ואז מכניסה טבעת חדשה וחוזר חלילה. תופעות הלוואי של הנובה רינג דומות לאלה של הגלולות וכך גם אחוזי היעילות. ישנה מחלוקת הלכתית האם יש להסיר את הטבעת לפני הטבילה. 

מדבקות הורמונליות

מדבקות הורמונליות מודבקות על איזור מוסתר בגוף (הישבן, הבטן או הזרוע העליונה) ומוחלפות מדי שבוע. הן פועלות באופן דומה לטבעת ולגלולות, בשני הבדלים: ההורמונים עוברים דרך המדבקה ישירות למחזור הדם ולא עוברים דרך מערכת העיכול. המינון ההורמונלי גבוה יותר מאשר בטבעת וגלולות, ולכן לעיתים תופעות הלוואי חמורות יותר. המדבקות נראות כמו פלסטר או תחבושת רגילה, ולכן אין חשש לפרטיות שלכן. המדבקה מהווה חציצה ולכן יש לזכור להסירה לפני הטבילה במקווה. 

זריקות הורמונליות

זריקות הורמונליות ניתנות אחת לשלושה חודשים ויעילותן גבוהה: 94% בשימוש טיפוסי. הן מכילות כמות גדולה יחסית של הורמונים, ולכן לעיתים תופעות הלוואי שלהן מורגשות יותר מאשר שאר אמצעי המניעה ההורמונליים.

כמו כן, קיים סיכון של פגיעה בצפיפות העצם. הזריקות ניתנות לרוב לנשים שמתקשות לקחת אחריות על נטילה סדירה של אמצעי מניעה, בשל מוגבלות שכלית למשל, והמערכת הרפואית נוטלת את ההכרעה על קיום פעולה זו (דבר שמעורר כמובן גם ביקורת).

אמצעי מניעה לא הורמונליים

אמצעי מניעה לא הורמונליים פועלים לרוב באמצעות חסימת דרכו של הזרע אל הביצית או פגיעה ביכולתה של הביצית המופרית להשתרש בדופן הרחם. הפעולה שלהם היא נקודתית ולכן לא נדרש להשתמש בהם באופן קבוע אלא רק בעת קיום יחסי מין, ולכן הם מתאימים יותר למי שמקיימים יחסי מין בתדירות נמוכה. יעילות אמצעי המניעה הלא הורמונליים נמוכה לעומת האמצעים ההורמונליים, אך רובם נטולי תופעות לוואי ולחלקם יש תופעות לוואי קלות ומקומיות. 

דיאפרגמה

דיאפרגמה היא מעין כובעון, רב פעמי, שעשוי מסיליקון רפואי. יש להכניס את הדיאפרגמה אל תוך הנרתיק לפני קיום יחסי מין, והיא מכסה את צוואר הרחם ובכך מונעת את כניסתו של הזרע אל תוך הרחם. ישנן מידות שונות, ויש לקבלה דרך מתאמת מוסמכת – לרוב אחות או רופאת נשים.

יעילות הדיאפרגמה נעה בין 80%-90% בהתאם לשימוש, וניתן למרוח עליה קוטל זרע כדי להגביר את היעילות. יש להכניס את הדיאפרגמה כשעתיים לפני קיום היחסים ולהוציאה כשמונה שעות לאחר מכן. ישנה מחלוקת הלכתית סביב הדיאפרגמה, בשל החשש לעבור על איסור הוצאת זרע לבטלה, שכן הזרע לא נכנס לרחם בשל החציצה של הדיאפרגמה, אך ישנם פוסקים שמתירים בטענה שאין כאן הוצאת זרע לבטלה ויש שיגידו כי זהו היתר בדיעבד. את הדיאפרגמה יש המזהים עם התיאור ממסכת נידה כ"משמשת במוך" ועל כן מבינים כי הדבר אפשרי – ויש האוסרים על השימוש בה דוקא בשל זיהוי זה. 

קוטלי זרע

קוטלי זרע הם חומרים שפוגעים בתנועת תאי הזרע. יעילותם נמוכה, פחות מ-70%, אך ניתן להשתמש בהם יחד עם אמצעי מניעה נוסף כדיאפרגמה או ספוגית. לא דרוש מרשם רופא על מנת לרכוש אותם והם נפוצים בבתי מרקחת. חלק מן הנשים חוות גירויים בעור בעקבות השימוש בקוטלי זרע ולכן יש להקפיד לשים לב ולכך ולהשתמש בסוג אחר אם ישנה רגישות בעקבות השימוש בחומר. יעילותו מוגבלת לשעה אחת ולאחר מכן יש לחדשה.

VCF

VCF (פילם למניעת הריון, vaginal contraceptivefilm) הוא דף מלבני דק, אשר מתמוסס בצוואר הרחם לאחר הכנסתו ומכיל קוטל זרע. הדף הופך למעין ג'ל קשיח במגע עם נוזלי גוף, וכך הוא חוסם את דרכו של הזרע אל הרחם, בנוסף לקוטל הזרע אותו הוא מכיל. יעילותו נעה בין 70-90%, תלוי באיכות השימוש אך נשים רבות מתקשות להשתמש בו בצורה מיטבית ולכן אחוזי המניעה שלו נמוכים מאד יחסית. גם משך היעילות יחסית נמוך ועומד על שלוש שעות. אמצעי זה לא מומלץ כאמצעי יחיד בשם טווח האפקטיביות הלא גבוה מספיק ועל כן הוא מוצע לרוב בשילוב אמצעי מניעה אחר;

בעת השימוש בדיאפרגמה נהוג להציע שימוש גם ב-VCF על מנת להגדיל את הסתברות המניעה, בשל העובדה שכל אחת מן הדרכים איננה מביאה בהכרח לסבירות גבוהה של מניעה ושילוב של הדיאפרגמה עצמה העוצרת את מעבר הזרע אל הרחם, בשילוב עם קוטל זרע הנותר בגוף האישה כ-8 שעות לאחר קיום היחסים – מגדילים יחד את הסיכויים לאפקטיביות המניעה. 

ספוגית

ספוגית היא אמצעי מניעה חד פעמי, בצורת ספוג עגול שלרוב מכיל קוטלי זרע, שחוסמת בצורה חלקית את המעבר לרחם. אחוזי המניעה שלה נמוכים (סביב 80%) והיא לרוב בשימוש יחד עם אמצעי מניעה נוסף (שיטת המודעות לפוריות או קונדום, למשל). 

התקן נחושת

התקן נחושת הוא מתקן בצורת עוגן שמוכנס על ידי רופא/ת הנשים ומוצמד לדופן הרחם, בדומה להתקן ההורמונלי. הנחושת שממנה הוא עשוי מונעת השתרשות של ביצית מופרית ברירית הרחם וכך נמנע הריון, ובנוסף גם פוגעת ביכולת התנועתיות של הזרע. ההתקן מתאים לשימוש רצוף של יותר מחמש שנים, תלוי בסוג, והוצאתו או החלפתו נעשית גם כן אצל רופא/ת הנשים. אחוזי היעילות עומדים על יותר מ-95% במניעת הריון. לאחר ההתקנה ייתכנו דימומים לא סדירים לאורך תקופה של עד חצי שנה. חלק מהנשים מדווחות על תופעות לוואי של דימום ווסת כבד מאד, כאבים חזקים בזמן הווסת ודימומים בין הווסתות. 

קונדום

הקונדום הוא אמצעי המניעה הלא הורמונלי הנפוץ ביותר (בעולם הלא דתי) גם בגלל הזמינות והנוחות היחסית בשימוש בו, אך בעיקר משום שהוא היחידי שמגן מפני העברה של מחלות מין. הקונדום מונע מגע ישיר בין איברי המין והוא עשוי מגומי, לרוב לטקס. עשירית מהאוכלוסיה אלרגית ללטקס ולכן ישנם קונדומים שעשויים מחומרים אחרים.

יעילותו של הקונדום במניעת הריון היא גבוהה יחסית לשאר האמצעים המכניים, כ-80-97% בהתאם לשימוש בו. קיימים קונדומים שמכילים קוטל זרע, שמגביר את יעילותם במניעת הריון. חשוב להקפיד על אחסון נכון ושימוש לפני תאריך התפוגה. ישנה מחלוקת הלכתית סביב ההיתר להשתמש בקונדום, בגלל שהוא מונע מהזרע להכנס אל גוף האישה ולכן יש בכך חשש הוצאת זרע לבטלה. לאחרונה פירסם הרב שאול דוד בוקצ'ו פסק הלכה שמתיר להשתמש בקונדום אם אין אמצעי מניעה מתאים אחר. המאמר ההלכתי פורסם בכתב העת צהר (גיליון מג, עמ' 169-188), ואליו מתווספת תגובה של התנגדות וכן, תגובתו של הרב בוצ'קו לכך באותו הגליון. התנגדויות נוספות פורסמו בבימות שונות. 

שיטות טבעיות למניעה

הנקה

בעבר הנקה היתה ככל הנראה אמצעי המניעה היעיל ביותר. שינוי מחזורי השינה של האדם המודרני (אנחנו כבר לא הולכים לישון בצאת הכוכבים ומקיצים עם עלות השחר), שינויי התזונה (תיעוש וצריכת הורמונים) ועוד משתנים סביבתיים רבים אחרים המשפיעים על מצבה ההורמונלי של האישה, וכיום נשים רבות יכולות להניק במקביל לשיבה של מחזור סדיר או לא סדיר ובמקביל לביוץ.

חשוב לזכור את מעמדה הבעייתי של ההנקה כאמצעי מניעה מכיוון שיש זוגות שסיפורי המקרא וסיפורים מן העבר מביאים אותם להניח שההנקה תנמע הריון נוסף. לעיתים זוגות שכאלו יגלו הריון כשהוא כבר בן מספר חודשים.

על כן, חשוב לזכור כי כיום ההנקה אינה מהווה אמצעי מניעה יעיל (יש נשים שאכן יהיו מסולקות דמים בכל תקופה ההנקה, אך הן אינן רבות בעולם המערבי) ומאחר והביוץ לרוב קודם לווסת, לרוב הנשים יהיה קשה לזהות את הביוץ הראשון.

שיטת המודעות לפוריות

שיטת המודעות לפוריות היא שיטה טבעית המבוססת על היכרות מעמיקה עם גוף האישה על מנת לאתר את הימים הפוריים של האישה בכל חודש – הימים בהם היא יכולה להרות, ובהם כדאי להשתמש באמצעי מניעה נוסף או אפילו להמנע מקיום יחסים. השיטה מבוססת על הקשבה לשלושה סימנים פיזיים: חום השחר, ההפרשות וצוואר הרחם. יעילותה גבוהה בשימוש מיטבי אך לשימוש כזה נדרשים קשב, היכרות טובה עם הגוף ושיתוף פעולה זוגי.

משגל נסוג

משגל נסוג הוא שיטה נפוצה אך לא יעילה למניעת הריון, במהלכה הגבר מוציא את איבר המין שלו מן הנרתיק של האישה לפני הגמירה. שיטה זו אינה יעילה (כ-60% יעילות) מאחר וישנן טיפות נוזל המכילות זרע שמופרשות במהלך קיום היחסים. היא פוגעת בהנאה של בני הזוג בגלל המודעות העצמית הגבוהה שנדרשת מהגבר וכן היא אסורה על פי כל הדעות ההלכתיות. 

הימנעות מקיום יחסים

בדיון המתמשך על היתרונות והחסרונות של אמצעי המניעה השונים, ישנה אמירה ידועה שאמצעי המניעה הטוב ביותר הוא להימנע מקיום יחסים. זו אמנם אמירה שנאמרת בחצי חיוך, אך יש בה מן האמת. בכל אמצעי המניעה היום ישנם חסרונות וחשוב להכיר בכך. יש זוגות שמתקשים לבחור אמצעי מניעה ואז בוחרים להימנע לתקופה מיחסי מין במובן המסורתי של המילה. גם ל'אמצעי המניעה' הזה ישנם חסרונות ובראשם המחיר הזוגי שיש להימנעות הזו. 

עם האצבע על הדופק

בחירת אמצעי מניעה היא בחירה ששיקולים רבים כלולים בתוכה. מאחר שמדובר בנושא שלרוב מדובר רק לקראת הנישואין, בתקופה שממילא עמוסה רגשית, פיזית ומנטלית, לעיתים ההחלטה מתקבלת בלא שיקול הדעת המעמיק שראוי לה. לכן חשוב לשים לב שמקדישים להחלטה זו את כובד הראש הראוי, ומנהלים שיח זוגי ללא הטלת האחריות המוחלטת על אחד מבני הזוג. בכל מקרה ובכל אמצעי מניעה, על כל זוג לנהל דיאלוג רציני ושקול בבחירת אמצעי המניעה המתאים להם. כאמור, על שולחן הדיון מונחת לא רק שאלת מספר הילדים והמרווחים בין הלידות, אלא גם שאלות של רווחה כלכלית ונפשית של כל אחד מבני הזוג, מסוגלות אישית, זוגית, פיזית וכיוצא באלה. 

בנוסף להכרעה המעשית, כדאי לנהל שיחה פתוחה וגלויה, שיש בה מקום לשיתוף רגשות, לספקות ולתסכול שעלול להתלוות להחלטה. חשוב גם לזכור כי בנושא זה (כמו גם בנושאים רבים אחרים…) נדרשת גמישות. אמצעי המניעה שהתאים בתחילת הזוגיות, ייתכן שלא יתאים לאחר לידה או שתי לידות. ההקשבה לגוף, לתופעות הלוואי ולדינמיקה הזוגית שנוצרת ומשתנה, תסייע בבחירת אמצעי המניעה שיתאים לכל זוג ולכל תקופה.

בראשית הדברים הזכרנו כי שלושה מקורות חיוב שונים מורים על מצוות קיום יחסים והבאת ילדים. חשוב לזכור כי על אף שאנו נוקטים במונח "מניעה", מגמתנו היא הפוכה: איפשור. לאפשר לכל זוג לקיים את חייו, להקים משפחה בצורה המיטבית, ולמצוא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם: לחיות חיי תורה ומצוות, ולחיות בשלום ובשלמות יחד.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• מ"תכנון ילודה" ל"מניעת הריון" – הרבנית שרה סגל-כץ
• ואז התחיל הנימוּל: על הצורך לדבר גלויות על סכנת החיים הגלומה בגלולות – גלויה אנונימית
• מושגי יסוד על אמצעים למניעת הריון – דפנה מאיר ז"ל
• שיטת המודעות לפוריות – הרבנית שרה סגל-כץ
• שם ידעתי חמדה: על האורגזמה – צוות גלויה
• אישה חוזרת לגופהּ: השבת האמון אל הגוף – ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי
• בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
• המדריך המלא לדיאפרגמה: התאמה, הלכה ושימוש מיטבי – לי מילר
• כל מה שרצית לדעת על חומרי סיכה – צוות גלויה
• אבחון וטיפול באי פריון הלכתי – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• הגשר שבין הרחם למציאות – רבקה ויצ'נר
• אנטומיה ופיזיולוגיה של יחסי אישות – טלי רוזנבאום
• לדבר לקראת ביאת חיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
• עד הקצה: טיפול גוף-נפש למטופלות פוריות – נעה פלר
• מ"תכנון ילודה" ל"מניעת הריון" – הרבנית שרה סגל-כץ
• אמצעי מניעה: המגוון והמבט ההלכתי – צוות גלויה
• שריר וקיים: פיזיותרפיה של רצפת האגן בשירות הזוגיות – ליאת שיק-נוה
• 34 מיתוסים נפוצים בנושא פוריות, נשיות, בריאות ומיניות – דפנה מאיר ז"ל
• תבונת הגוף: המחזור החודשי – דפנה פלר
• ביאה דרך איברים בבני זוג – חננאל רוס
• 
  
  מוזמנות ומוזמנים לקרוא באתר שירים על חיי אישות

קריאה נוספת של דיונים הלכתיים והיתר להשתמש בדיאפרגמה כאמצעי מניעה:

• הרבנית נועה לאו – שו״ת משיבת נפש
• אתר נשמת – יועצות הלכה
• הרב אליעזר מלמד – פניני הלכה
• המדריך המלא לדיאפרגמה: התאמה, הלכה ושימוש מיטבי – לי מלר