"כתיבה היא בסך הכל עוד הופעה של חיים" - ראיון עם אורי פרץ
תפריט
תפריט
כ״ח באלול התשפ״ג 14.9.2023

"כתיבה היא בסך הכל עוד הופעה של חיים" – ראיון עם המשורר אורי פרץ

שיחה גלוית עיניים עם המשורר אורי פרץ על תהליך ההתפתחות שלו כמשורר, הבחירה לכתוב בלשון נקבה, ועל העבודה שלו כמטפל.


ספר לנו על עצמך.

ספר על תהליך ההפיכה שלך למשורר. איך הגעת למקום שלך היום? מה היתה מערכת היחסים שלך עם המילה הכתובה בילדותך ובבגרותך?

כשהייתי ילד אהבתי נורא לקרוא. אהבתי את הספרייה במתנ׳׳ס בקעה בירושלים. זה היה זמן שקט שלי עם עולמי הפנימי שאז חשבתי שהוא העולם. גם ספרים נוראיים היו שם, ספרי שואה וצרות אחרות. והעולם נעשה מורכב. מילים מייצרות מציאות גם אם היא מדומיינת, והן ממש גידלו אותי, חיברו אותי לנרטיבים חברתיים שלא הכרתי מהבית כבן לעולים חדשים, ולשפע של עולמות אחרים חלקם מציאותיים וחלקם פחות. וזה היה לי טוב. לאורך כל השנים הייתי כותב פה ושם. פעם פגשתי משורר נהדר והתחברנו. שחר מריו מרדכי. הוא קרא כמה שירים והתלהב. אז שלחתי כמה ל׳מאזניים׳ והם התקבלו ושמחתי. ומשם הדברים התגלגלו. אם ׳להיות משורר׳ זה ביני לבין עצמי – אז אני לא מרגיש או חווה את עצמי כמשורר. אם ההגדרה היא חיצונית לי , אז מתישהו הפכתי למשורר, כשמישהו אחר החליט לקרוא לי ככה.

נולדתי בירושלים בשנת 1991 תשנ׳׳א, בשושן פורים בתום מלחמת המפרץ. גדלתי והתחנכתי בבתי ספר ממ׳׳ד, יהודה הלוי והרטמן. לאחר מכן למדתי בתכנית ׳הסדר׳ במגוון ישיבות ובזרמים שונים, ושירתתי כלוחם ב׳כפיר׳. לקראת תום תקופת ההסדר הצטרפתי לבית הספר ׳כל עצמותיי תאמרנה׳ ללימודי מחול בניהולו של רונן יצחקי. לאחר מכן למדתי ב׳ורטיגו׳, איתם גם רקדתי כפרילנסר לאחר מכן. תוך כדי שנותיי בתחום המחול, למדתי שיאצו בבית הספר ׳מגע׳. כיום אני בעיקר מטפל, ומגנן בגן יער.
השירים שלי מתפרסמים בדרך כלל בעמוד הפייסבוק הפרטי שלי (ouri perez לכל מאן דבעי). הם גם הגיעו להתפרסם ב׳מאזניים׳, ׳הו׳, ׳משיב הרוח׳, ׳יקוד׳, ל׳ידיעות אחרונות׳ ו׳הליקון׳. ספרי הראשון אמור לצאת השנה בהוצאת ׳פרדס׳ ובעריכת לי ממן.

"כתיבה זה בסך הכל עוד הופעה של חייםי" - ראיון עם אורי פרץ

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

האם יש תחנות בדרך שהיו משמעותיות עבורך?

בטח! כל תחנה היתה משמעותית מאד עבורי. לפעמים אני נזכר בכזו חדות בתחנה מסויימת, ומרגיש שמעולם לא השתניתי מאז. אני בחיבור תמידי למי שהייתי כשהייתי ילד , או בן ישיבה, או חייל, או רקדן. כל אלו הם חלק ממני ברצף אחד, לטוב ולרע. מפגשים משמעותיים, חברויות קרובות, אהבות והתאהבויות. כל מי ומה שהיה בדרך חשוב ויקר לי. כל אחד משמעותי באופנים משתנים.

"אני מבקש לקבל את עצמי השלם"

את כל הזכרונות שאני אוהב אני נושא איתי. אולי כי אני מפחד לשכוח. או כי זכרון מייצב אותי על הקרקע ונותן לי תחושה שאני קיים, שאני שייך לעולם על המימד הרחבי שלו וגם על המימד הזמני שלו. גם זכרונות לא טובים יש כמובן אבל אני משתדל לטפל בהם!

האם יש ספר שהשפיע עליך במיוחד?

יש כמה ספרים שהשפיעו עליי במיוחד, אף כי כולם מיוחדים מאוד. אני אבחר שלושה מהם. הספר הראשון הוא ׳הקרקס הגדול של הרעיונות׳ של מיקי בן כנען המעולה והצנועה. ספר נפלא ועשיר שהופך את המוות לעניין צבעוני ויפהפה. ספר נוסף הוא ׳משה בהיפוך אותיות׳ של דביר צור היקר והצנוע גם הוא. והספר השלישי הוא ׳אדון החצר׳ של טריסטן אגולף. כולם כתובים מדהים ונוגעים בנושאים כואבים מאד באופן כל כך מדוייק – לרוץ לרוץ לקרוא.

מדוע בחרת לכתוב בלשון נקבה?

במסורת היהודית כמו במסורות רבות נוספות, נברא האדם כיצור רב מיני (זוב׳׳א – זכר ונקבה ברא אותם) כאשר הזכר והנקבה מייצגים קולות וביטויים שונים של הופעה במציאות. לאחר מכן, מתישהו, קורית ההיפרדות והנסירה הכואבת והמפלגת.

"לבוא בלי ציפיות תמיד יקרב אותך לאושר שלך"


אני מבקש לקבל את עצמי השלם, על הגבר שאני והאישה שאני. גם הבחירה לקרוא לזה גבר ואישה היא תוצאה של ההיפרדות הזו ומרחיקה אותנו מהשלם. אני כותב בלשון שבה אני מרגיש באותו הרגע. חלק מהשירים כתובים בלשון זכר, וחלקם בנקבה. אם היה לי מסר, אז הייתי רוצה שהכתיבה תגרה את הקורא לתקשר עם האישה שהוא. או עם הגבר שהיא. ככל שנתרחב בתוך עצמנו ונכיל את עצמנו על שלל חלקינו – נוכל לקבל בנקל גם את המציאות שמחוץ לנו, את החברה ואת היחידים בה – שונים מאיתנו ככל שיהיו.

האם יש לך טיפ או עצה לכותבות.ים מתחילים?

אם את אוהבת לכתוב, תכתבי, כמו שאומרות – תעשי רק מה שאת אוהבת. תקראי שירים של אחרים ואחרות (שאת אוהבת וגם שאת לא אוהבת) תלמדי את הקול שלך ותהי רכה עם עצמך ועם מה שיוצא לך. לפעמים כותבים משהו ומרגישים שזה הדבר הכי טוב בעולם ומישהו אומר לך שזה לא, או שהוא לא הבין כלום, ואת מתפנצ׳רת. ולהפך, לפעמים מישהו עף על משהו שלא ציפית. כתיבה היא בסך הכל עוד הופעה של חיים וכמו בחיים – לבוא בלי ציפיות תמיד יקרב אותך לאושר שלך.

"כתיבה זה בסך הכל עוד הופעה של חייםי" - ראיון עם אורי פרץ
צילום: מיכאל ליאני

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

האם יש עוד תחומים בהם אתה פועל?

אני מטפל במגע, ואת רוב הפעילות בתחום הזה אני מכוון לעבודה עם אנשים מבוגרים, או לאנשים הנושאים איתם מחלות חשוכות מרפא. אני אוהב את המפגש עם הקצה הזה של החיים, אבל הוא גם קשה וכואב, וחושף לכאב גדול של אנשים. והכאב הפרטי שלהם קשור גם לפצעים חברתיים וסדרי עדיפויות הדוחקות אנשים רבים לשוליים ותמיד פוגעות קודם במי שחלש. את האיזון לזה מצאתי בעבודה עם ילדים. ילדים זו באמת שמחה שאין לה סוף.

מה התוכניות שלך קדימה? האם אתה מתכנן פרויקטים עתידיים?

כרגע יש ספר שמתבשל ואמור לראות אור בשנה הקרובה בהוצאת ׳פרדס׳ הנהדרת – ואחריו, אני בעיקר מקווה שעוד יהיה אפשר לכתוב בחופשיות. לקרוא הכל, לפרסם הכל, לכתוב איך שרוצים ועל מה שרוצים – כל עוד זה לא פוגע באמת באף אחד אחר. חוץ מזה אני לא מתכנן תכניות ספציפיות – מה שיבוא וירגיש נכון – יקרה.

גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

שירים של אורי פרץ במגזין גלויה:

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת על:

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל המגזין המקוון ״גלויה״, מנהלת גם את מיזם ״ברית אמונים״.
מורת הלכה המשיבה לציבור רחב, כותבת ומפרסמת בבמות שונות: מאמרים, שירים ותפילות.

מוסמכת תכנית ההלכה לנשים של בית מורשה ובוגרת כולל ההלכה לנשים של ישיבת מעלה גלבוע.
בעלת הסמכה נוספת גם מישיבת מהר״ת, ניו יורק.
מוסמכת גם מבית המדרש לרבנות ישראלית במכון הרטמן.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״ וב״תורת חיים״ ואף בארגון קולך, במסגרתו עוסקת בקידום נשים למדניות והתנדבה כרכזת בתחום הפגיעות המיניות.

מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה, ביחס למקוואות ולבחינות הרבנות מטעם המדינה, הסגורות בפני נשים.
מנחה קבוצות של לימוד בית מדרשי וכתיבה יוצרת.

הרבנית שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה עם משפחתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: הרבנית שרה סגל־כץ, יותם פוגלתפארת גולדפרד ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

צוות פיתוח תכני פרוייקט דינה ה׳תשפ״ה: הרבנית שרה סגל־כץ, יותם פוגל, עדן לויטה, אבישג עמית שפירא, מיכל ברגמן.

חברות הצוות בעבר: חורש אל-עמי, ליאור שפירא, מאיה מזרחי, מרב למברגר, יהודית קגן, רחל רז, רינה איבלמן, נעה איזנברג, פלג בר-און ועדן לויטה.

לקריאה מורחבת על מגזין גלויה – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל־כץ

י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
הציבור הדתי התחיל להניח את שיח המיניות על השולחן. איך זה קרה, איפה רואים שינוי ומה מחירי השיח החדש שנוצר?
י"ב בכסלו התשפ"ה, 13.12.2024
שבוע דינה
לדבר על דינה
במסגרת השיעור השבועי שלו ב-929, הרב ד״ר בני לאו מדבר על פרשת ״וישלח״ ועל דמותה של דינה, שנאנסה וזקוקה להכרה וביכולתנו להשיב לה את קולה. בשיעור הרב לאו עוסק באחאות ובקנאות של שמעון לוי ומציע נתיבים מתונים יותר בקשרי משפחה ובקרבת לב לקרבן. השיעור הוא חלק מסדר ״מסביב לפרשה״ של 929 ביחד עם שותפות דינה, מתוך מטרה להדגיש חשיבות העמידה לצד נפגעות פגיעה מינית.
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
פירוט על ההתרחשות במקוואות בימי הקורונה, בשילוב עדכון וקריאה לפעולה בימי הקורונה ובשגרה - "סור מרע ועשה טוב"
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל-עמי
בתוך מבנה טקס הקידושין הקיים, יש חופש תנועה ומנעד שיתאים את אופיו של הטקס לאופי בני הזוג או המשפחות ולאמונותיהם.
ד' בטבת תש"ף 1.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
בזוגיות מעורבת כאשר אחד הצדדים שומר מצוות והשני לא, שמירה על הלכות נידה יכול להיות עניין רגיש במיוחד. הצעות לגישור על הפערים.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
החל משנת תש"ף נעלמה מתקנון הרישום לנישואין של המשרד לשירותי דת הדרישה להביא אישור על טבילה של כלה לפני חופתה. רשומה קצרה על נאמנות האישה להעיד על עצמה בהלכות נידה.
י״ח באייר - ל״ג בעומר
מאת
צוות גלויה
לקראת ל"ג בעומר המזוהה עם טקס החלאקה, מקובצות ברשומה שלפניכם המלצות למאמרים, שירים ותפילות מתוך המגזין, שיסייעו ביצירת טקס 'חלאקה' או 'תלאתה' משלכם.
גלויה
מפרסמת
ביום שלישי ג׳ בניסן, ה16.3 יתקיין כנס מקוון בנושא בטיחות הטבילה, כחלק משיתוף פעולה בין מיזם צלולות לאתר כיפה. מוזמנות ומוזמנים בשמחה. פרטי ההרשמה כאן בפוסט
כ׳ בתשרי תשפ״ד 5.10.2023
מאת
צוות גלויה
עדכוני תוכן במגזין גלויה לקראת שמחת תורה תשפ"ד
י"א בשבט תש"ף, 6.2.2020
מאת
צוות גלויה
מאמרים חדשים שעלו במגזין גלויה מהעדכון הקודם ועד י"א שבט תש"ף, 6.2.20 בנושאים זוגיות, הלכה, מיניות, ספרות ורוח.
ט״ו בסיון תשפ״ג, 04.06.2023
מאת
צביקי פליישמן
'ברית אמונים' הוא מיזם שמטרתו גיבוש קוד אתי וכללים שיימנעו מקרי ניצול מיני מצד בעלי סמכות בתוך הקהילה וכן לתת כלים לטיפול באירועי משבר
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ה 14.7.2025
מאת
צוות גלויה
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הרבנות הראשית חייבת לאפשר לנשים להיבחן בבחינותיה ולקבל תעודות על ידיעותיהן ההלכתיות ולעצור את האפליה המתקיימת בתחום.
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם