חורבן הבית כחורבן הגוף: התמודדות עם נכות שקופה, מאת: אריאלה נידם-פרץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

חורבן הבית כחורבן הגוף: התמודדות עם נכות שקופה

ח' באב תש"ף 29.7.20
קו מפריד גלויה

אריאלה נידם-פרץ כותבת על ההתמודדות עם מחלה, עם נכות שקופה, מדמה אותה לאבל על חורבן הבית ומתארת את שלבי האבל שבהתמודדות עם המציאות החדשה.

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

נכות שקופה

1.
אֲנִי מְהַלֶּכֶת בֵּינֵיכֶם
וְעַל חָזִי שֶׁלֶט שָׁקוּף
"זְהִירוּת שָׁבִיר".
אִשָּׁה נְדִיבָה עָמְלָה שָׁעוֹת
לְהַתְאִים פִּסָּה לְפִסָּה
לְאַפֵּר מְקוֹם סֶדֶק
שֶׁיֵּרָאֶה טִבְעִי.
אִם הִתְעַנְיַנְתֶּם לָדַעַת,
בִּפְנֵיכֶם הַמָּקוֹר,
רֶפְּרוֹדוּקְצִיָּה
אֵין.

2.
כְּשֶׁנֻּפַּץ הַכַּד וְנוֹתַרְתִּי
בְּחֻרְבָּנוֹ
חָדַלְתִּי לֶאֱכֹל
בָּשָׂר וּפֵרוֹת
גַּם לֹא לֶחֶם עָבֵשׁ,
רַק לָגַמְתִּי קְצָת מַיִם,
כִּי חָרֵב.
אֲבָל כְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה,
וְהוֹשַׁטְתָּ לִי יָד
וִילָדַי.

3.
אָז מָה בְּעֶצֶם יֵשׁ לָךְ?
וְאֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ?
וְאֵיךְ גִּלִּית?
הָא וָאוּ, לֹא רוֹאִים עָלַיִךְ,
זֶה בֶּטַח נַפְשִׁי,
הַכֹּל נַפְשִׁי.

4.
אִשָּׁה צְעִירָה נִדְחֶפֶת בַּתּוֹר
לְקֻפָּה מְהִירָה,
סְבִיבָהּ אִישׁוֹנִים מִתְרַחֲבִים
וּבוּעוֹת מַחֲשָׁבָה.
וְהִיא, כַּסֶּפֶת גּוּפָהּ הֹלֶם לֵב
אֵגֶל זֵעָה מְבַצְבֵּץ
רַק לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם,
רַק לֹא לִפֹּל,
לִנְשֹׁם
עָמֹק
אֶל תּוֹךְ פַּחַד.

5.
בִּשְׁבִילָהּ כָּל אָדָם בָּא
יָּמִים
הוּא פֶּלֶא

6.
כַּדֵּי עֲנָק חֲלוּלִים פּוֹעֲרִים
בּוֹלְעָנִים בְּנִשְׁמָתִי,
סוּס טְרוֹיָאנִי מֵגִיחַ
מֵחַיִּים אֲחֵרִים.
וַאֲנִי שִׁבְרֵי לוּחוֹת,
חֶלְקֵי אוֹתִיּוֹת,
לֶאֱחֹז פַּכֵּי תִּקְוָה
פְּנָכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל כֹּחַ,
נוֹשֶׁפֶת לְהַדְבִּיק
שֶׁבֶר גּוּף אֶל סִדְקֵי נְשָׁמָה,
לְאַחוֹת לְגִין דְּמָעוֹת זְלוּג צֶבַע
כְּגֶשֶׁם עַל אֲדָמָה.

נכות שקופה
צילום: William Daigneault

חורבן הבית כחורבן הגוף

גם עם אובדן יכולותיו של הגוף הפיזי צריך ללמוד לחיות, בין אם הוא נראה לעין ובין אם הוא נסתר, כזה המכונה "נכות שקופה". אצל המתמודד ומשפחתו הקרובה עולות בשלב זה דילמות כמו האם לשתף או להסתיר, כמה לשתף, את מי, איך לבקש עזרה, איך להתמודד עם "הסוס הטרויאני" הזה הנקרא ציפיות העבר והרגליו. ומן הצד השני גם חברים ומשפחה אינם יודעים כמה ואיך בכלל לעזור. לעיתים בעת משבר שכזה כל יחסי הכוחות הפנים משפחתיים משתנים, מי מפרנס, מי מטפל בילדים ומה חלוקת העבודה בין בני הזוג. כמובן קיים גם איבוד הביטחון העצמי והזהות הגופנית הכי בסיסית על כל המשתמע מזה בתוך מסגרת יחסים אינטימית. ההבנה המפתיעה שלעיתים קשה יותר "לשחרר" ולתת למישהו אחר לעשות את הדבר הנדרש בדרכו מאשר לבצע את המשימה בעצמך.

נדרשת פה רגישות וקשיבות גם בין המילים, לחוש את הדופק ממש. בעיני הכי חשוב לזכור שהאדם שמולנו, גם אם כעת חולה או מוגבל ביכולותיו, הוא אותו אדם ויש להותיר לו את כבודו ומקומו. לא לשכוח שמעל הכל הוא בעל דעות, ניסיון חיים, חוכמה, ושגם הסובבים יכולים לקבל ממנו רבות. רובנו מכירים את התחושה כשמתאשפזים לובשים את פיג׳מת בית החולים והופכים להיות "המטופל/החולה". כמה תחושה זו עלולה להיות קשה, מצמצמת ופוגעת בערך העצמי, ולעניות דעתי, גם פוגעת באיכות הטיפול. לכן, ראשית לכל אסור לשכוח שמולנו אדם שלם ומושלם כפי שהוא, שיכול בדיוק כמונו, להיתרם ולתרום.

השלב השלישי הוא השלב שאפשר לכנותו בעגה מדוברת "להפוך את הלימון ללימונדה".  אדם מגלה את התובנות העמוקות, הייחודיות, אם אפשר לומר זאת כך, שבמציאות הקשה עימה הוא מתמודד. ופה המקום להדגיש מחלה, תאונה או כל פגיעת גוף אינה מתנה, היא התמודדות קשה כואבת וסיזיפית. בוודאי שאף אחד לא היה בוחר בה מלכתחילה גם אם בצידה לימוד שערכו לא יסולא בפז. עם זאת, אין ספק שמי שנאלץ למשש את דרכו בחושך סמיך לומד מכך הרבה על עצמו, על סביבתו ועל החיים בכלל.

לתחושתי ההתמודדות עם "חורבן הגוף" היא רצוא ושוב מול השלבים השונים.

אחד הכוחות המרכזיים שהחזיקו את עם ישראל רחוק מארץ אבותיו כשבית המקדש חרב הוא התקווה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". כך גם בהתמודדות עם פגיעה גופנית חשוב להשאיר שביב תקווה שיהיה עוד טוב, שישתפר. לצד הרצון לדייק באבחנה הרפואית ולא להשלות אדם, חשוב לא להמעיט בערך התקווה והאמונה ביכולתו של הגוף להשתפר, להחלים, להתרפא. זה אמור הן לצוותים הטיפוליים והן למשפחה והחברים הסובבים את האדם. והאמת האמת שאנחנו אף פעם לא יודעים מה ילד יום, ושלגוף ולנפש חוכמה משלהם ודרך משלהם.

בריאות כוחות ונחמה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

גרה בירושלים, נשואה ואמא לשלושה, עו״ד ועוסקת בכתיבה.

פוסטים נוספים מאת אריאלה נידם-פרץ

י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
מאת
אריאלה נידם-פרץ
וּמָה לֶחֶם מְסֻבְּסָד? מָלֵא אוֹ לָבָן וְתָפוּחַ, / יַלְדָּה נוֹגֶסֶת בְּכָרִיךְ, מְנַדְנֶדֶת רַגְלַיִם מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי / קַו פָּרָשַׁת עֹנִי
י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
גלויה מארחת
אריאלה נידם-פרץ
זוֹעֶמֶת בְּעַנְנֵי רֹאשִׁי, / כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתְּ שֶׁמֶשׁ / וְנוֹלֶדֶת לָךְ יַלְדָּה יָרֵחַ
י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
מאת
אריאלה נידם-פרץ
פוֹטוֹסִינְתֶּזָה בְּאָדֹם לָבָן / גַּם הַשָּׁמַיִם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד / מִנֶּגֶד
כ״ו בחשון תשפ״א 13.11.2020
גלויה מארחת
אריאלה נידם-פרץ
גֶּזַע עֵץ קָטוּעַ מוּצָק עַל שָׁרָשָׁיו הִבְרִיחַנִי לַיָּם / כֹּחוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁשָּׁדַדְתִּי מִן הַלַּיְלָה נָמְסוּ אֶל הַקָּפֶה.
י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
גלויה מארחת
אריאלה נידם-פרץ
בְּתֹם הַשִּׁעוּר הִשְׁמַדְנוּ רְאָיוֹת, / הַבָּנִים כְּבָר יָדְעוּ הַכֹּל / אוֹ לְפָחוֹת הֶעֱמִידוּ פָּנִים
י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
גלויה מארחת
אריאלה נידם-פרץ
עוֹנֶה בִּי שֶׁאֵינְךָ אֱלֹהִים הַגּוֹלֵל אוֹנְךָ מֵעָלַי, / שֶׁקָּרָאתָ בְּאִצְטַגְנִינָיו עוֹד אֶהְיֶה אֵם הַדֶּרֶךְ, / אֵם כָּל נָשִׁים מְצַפּוֹת, / וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם