לא יודעים מאיפה להתחיל? רוצים להבין מה הולך פה? קיבצנו לכם מאמרים בנושא רווקות לתחילת הקריאה במגזין, קריאה מהנה!
הרווקות, ככל תקופה אחרת בחיינו, מביאה עמה עולם שלם של תוכן, התמודדויות וחוויות. תקופה זו, שראוי לכנותה כ"יחידאות", הינה בעלת אספקטים המיוחדים לה, והיא מהווה חלקה פרטית ופורייה בה ניתן להצמיח, לטפח ולפתח את העצמי. השאיפה במגזין היא להדגיש כי תקופת היחידאות היא תקופה שעומדת בפני עצמה, ואינה אך ורק תקופת מעבר – ברירת מחדל המביעה חוסר כלשהו, ללא תוקף או הצדקה לתוכן עצמאי ומעמד משלה. בקטגוריה זו במגזין גלויה תוכלו למצוא:
שירה מתוך משא הרווקות: שלומית נעים-נאור, שמואל מוניץ, עמרי שרת, נועה ברנד, רעות חמיאל ואלנתן מיה בשירים על הרווקות, על ההמתנה ועל הבדידות. התבוננות בחיי הרווקות לא כהליכה לקראת נישואין והתכוננות לקראת, אלא כעל קיום עצמאי שבו יש בניה של זהות ומחשבה שעומדת בפני עצמה.
ארבע תפילות להשלמת בתים, מונחות כאן כהמלצה לאימוץ על ידי הקהל בבתי הכנסת – עבור המבקשים זוגיות החיים בתוך הקהילות ומבקשים כי הסובבים איתם יראו את הערגה ויתפללו עימם על חסרון זה.
תחינה לקריעת הים בחיי היחידאות: אנתולוגיה נוספת של שירה מתוך זמני הלבד, הכמיהה לזוגיות ולבניית משפחה או הכרה בטוב הקיים אבל תקופה של חגים ותקופות של אינטנסיביות משפחתית – כל אלו מדגישים את היות היחידאות ואת הרצון שיקרע הים הזה.
רונית בליי משתפת בסיפור המנטלי והרגשי של רווקותה שמתחיל עוד בכיתה ה'. היא אינה היחידה שמשתפת ומזכה את המגזין בפרספקטיבה האישית שלה: תוכלו לקרוא גם את דבריה של אורלי שמחי-כהן המביעים את התפילה לא לשמוע מהקרובים איחולי "בקרוב אצלך", להבין יחד עם שרית מן שאת יכולה וצריכה להיות בית לעצמך וכן גם להבין עם עמרי שרת שהחיים הם מגרש משחקים. תוכלו לצלול לאבחנתו של מעיין מגנהיים על האתגר שמהווה היכולת להיפרד מאהבות קודמות. כשאביטל גולד רצתה להכיר את האיש שלה באופן טבעי היא הספיקה לאסוף חוויות שונות ומגוונות וגם כמה תובנות על עולם הדייטים. גם אלינור רחימי משתפת תובנות משלה על היכרויות, שידוכים ואיך זה להיות רווקה בט"ו באב.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
גיא צבירן מתמודד עם השאלה למה יש רווקים בעולם ומתאר את הרקע הסוציולוגי לצד הסברים פסיכולוגים, וממשיך את העיסוק בנושא חוויות הרווקות כחווייה של חיים מחוץ למפה.
סיון דרשן השתתפה בצוות שחקר את הרווקות המאוחרת בקרב נשים דתיות הן מצד ההתמודדות עם סטטוס זה והן עם סוגיית המגע, המלווה את השנים בהן הרווקות מתארכת. עינת ברזילי שיתפה בשיר על חוויית ליל שבת וסעודות הרווקים המלוות את לילות אלו.
תקופת הקורונה הביאה איתה שינויים גדולים שלא פסחו על אף אדם כולל גם על הקהילה היחידאית שחווה שינויים בתרבות הדייטים והבנה מחודשת של המשפחה, החברים והקהילה. לאתגרים הרבים של תקופת הסגר מתווסף אתגר האינטימיות שבכל שלב מתבטא אחרת, בחנו את האתגרים ומצאנו התמודדיות שונות איתם. גם בתקופה של שינויים קיצוניים חשוב לבחון את מצבנו הכלכלי והתפתחותנו האישית, בת שבע פורת מציעה ליחידים ומשפחות כלים לכך.
הרווקות היא מושא לתפילה, עומדת במרכזן של מילים ופסקאות שנרקמו ביחד או לחוד כדוגמת תפילה לבודדים ולבודדות בהשראת שיח תפילה של דינה כשד"ן, דנה פולבר ושרה פרידלנד בן ארזה עם רבי נחמן, וכדוגמת תפילה למציאת בן זוג ותפילה למציאת בת זוג מאת ד"ר יעל לוין. היא גם מושא לשירה, כשבמגזין מובאים השירים הנפלאים של ילי שנר, יסכה כנרת בדיחי, מיכל אסל, חלי טל שלם.
תקופת היחידאות יכולה להסתיים אצל אחד או אחת, אבל אין הדבר כך בהכרח אצל החברות והחברים. על כן ישנם שני מאמרים במגזין הפונים אל המתארסים ואל היחידאים גם יחד.
ישנם מאמרים נוספים באתר, שלמרות שאינם משויכים לקטגוריית הרווקות, יכולים להתאים לרבות ורבים מההולכים בדרך הזו. כך למשל, דבריו של אורי שרמן על מודל הגבריות, דבריה של אפרת ביגמן על שיח הצניעות, תמרורי אזהרה כאשר הולכים לטיפול, או מאמרים סביב היכרות עם הגוף הנשי, ועל הקלה בכאבי ווסת. השיח על חוויות גוף ומיניות מלווה אותנו לאורך כל החיים ולא רק בעת ההכנות המעשיות לחתונה, לכן כדאי גם לעיין בדבריה של הרבנית שרה סגל-כץ על החשיבות של שיח מתמשך בין אם לבת ומתוכם לשוב אל הבית לשיחה המתאימה עם המעגל הקרוב ועם המקומות בהם השתיקה משתוקקת לדיבור חי.
