מצוות האם על הבת: הזמנה לשיחה וללימוד משותף לקראת כלולות, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

מצוות האם על הבת: הזמנה לשיחה וללימוד משותף לקראת כלולות

י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
קו מפריד גלויה

הגמרא מצפה מאיתנו להמשכיות, למסירת הידע והמיומנויות, להעברה בין דורית, מאב לבנו. ומה לגבי מאם לבתה? בימינו מקובל שכלה מקבלת הדרכה ממדריכת כלות מוסמכת ולא ישירות מאימה, האמנם כך ראוי שימשיך והאם יש דרך אמצע לתהליך הלימוד לקראת הנישואין ובתוכם?

הגמרא במסכת קידושין (בבלי, מסכת קידושין, דף כט, ע"א) מתארת את החובות של האב כלפי בנו: "למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים". מדובר בחמישה תחומים שבהם האב מחוייב לעשות עבור בנו או ללמד אותו ולחנוך אותו: למול אותו, לפדותו (פדיון הבן), ללמדו תורה, להשיא לו אישה, ללמדו מקצוע ואולי גם ללמדו להשיט ספינה. בפועל, רוב הדברים ברשימה הזאת מבוצעים כיום על ידי מומחים שונים ולא על ידי האב עצמו ישירות. החל מהמוהל, המורה בבית הספר, האוניברסיטה או המכללה ועוד. ובכל זאת, אם נתבונן בגמרא הזו – יש בה ערך בסיסי וחשוב. הגמרא מצפה מאיתנו להמשכיות, למסירת הידע והמיומנויות, להעברה בין דורית, מאב לבנו. ומה לגבי מאם לבתה?

מצוות האם על הבת - הצעה לשיח מתמשך בין אמא לבת לקראת אירוסין, נישואין וחיי זוגיות - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: Sharon McCutcheon

אין תחליף לשיחה גלויה מאם לבת 

בגמרא כתוב כי "כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות" (שם), עם זאת, נראה שאפשר בקלות לנסח את מצוות האם על הבת. מה נכלל ברשימה הזאת? יש אין־ספור תחומים של ידע שאמהות מעבירות לבנותיהן.

אנחנו מדברות עם בעלי תפקידים שונים כפי שלמדנו בבית שמדברים איתם. הרבה מאיתנו יעסקו בתחום שמשיק לתחום העיסוק של ההורים. אנחנו גדלות לתוך הלכות כשרות ושבת בטבעיות מתוך התבוננות בחיי הבית והדרכה מההורים שלנו.

אבל מה עם התחום הנשי? זה מתחיל מלימוד על הווסת והמחזוריות הנשית, וממשיך בלימוד מערכת הרבייה, זוגיות, אהבה, חיי הנישואין ועוד. כיום, פעמים רבות נדמה שאיבדנו את הטבעיות שבהעברה הדורית הזאת, מאם לבתה. קל להורים להניח שילדיהם יקבלו את הידע ממקור חיצוני, בית הספר, יועץ, או אפילו ספר או סרט. אבל למעשה הצורך עוד קיים, ואני בהחלט חושבת שזהו חלק מחובות של כל אם כלפי בתה. 

מצוות האם על הבת - שיח מתמשך בין אמא לבת לקראת אירוסין, נישואין וחיי זוגיות - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: ben-pattinson

כחלק מהחובות הללו אני רוצה להתמקד במיוחד בחובה ובצורך ללמד את הבת על המקווה. זה מתחיל בדבר הבסיסי ביותר – לימוד השחייה והצלילה במים. לעומת החובה ללמד את הבן "להשיט במים" – חובה שנבעה ממציאות שבה גברים יצאו למסעות ארוכים ונדרשו לדעת כיצד להשיט ספינה, כיום, רוב הגברים לא ישיטו ספינה לעולם, ואילו דווקא הבת צריכה לדעת איך לשחות ללא חשש, מאחר והיא תפגוש במקווה לפחות פעם בחודש. 

מעבר ללימוד השחייה והצלילה זה ממשיך בהעברת הידע, המנהגים והתחושות סביב המקווה, וממשיך בהכנה כללית, רגשית ורוחנית לחיי הנישואין. נכון, את הידע ההלכתי והפרקטי היא תקבל בהדרכה סדורה לפני הנישואין. עם זאת, אין תחליף לשיחה פתוחה וגלויה של אם ובת, שם היא תפיק הרבה מעבר לידע.

עיקר וטפל: בין לימוד בִּתָּהּ לבין 'סרך' בִּתָּהּ

במסכת נידה הגמרא מדברת על "סרך ביתה": מצב שבו יש חשש להטעיה והדבר הלא מדוייק יילמד בטעות על ידי בת מאִמָּה. המונח עוסק באיסור טבילה במקווה במהלך היום: חשש שהבת תראה את אימה בהליכתה לטבילה, הבת תניח כי מותר לטבול ביום ותקיש מכך שאף היא יכולה כך; אלא שאימה הלכה לטבול לאחר מלוא שבעת הימים הנקיים ובזמנו של היום השמיני ולעומתה, הבת עשויה להלך במהלך היום השביעי ולא להגיע למלוא הספירה בטרם טבילתה. החשש הזה, שמא תלמד הבת טעות מכיוון שאינה מבינה במדוייק את שיקול דעתה של אימה, הביא לביטול האפשרות של טבילה ביום. ההלכה הזאת משיחה לנו לפי תומה כי בנות למדו מאמותיהן את הליכות טהרת המשפחה באמצעות חיקוי והתנהלות של הנכחת המצווה וחובותיה, כך שהדברים היו גלויים וידועים ככל שהיה נכון אז.

בימינו הרבה מהתחום שָׁתוּק וזמן טבילת האם לא ידוע, כפי שדברים אחרים בתחום טהרת המשפחה אינם גלויים לבנותיהם ולבניהם של הזוג. "סרך ביתה" נשאר כשיקול הלכתי בדיונים על דחיית טבילה, למרות שבימינו זוגות לא מפרסמים את ליל הטבילה, בטח לא בקרב ילדיהם ועל כן הסיכוי להפנמת טעות של 'סרך' הלכתי על ידי הבת נשמע כאפשרות שלא יכולה להתקיים למעשה.

הפער שמציג 'סרך ביתה' בין המציאות של אז למציאות של היום מחדד ההבדל בין מה שהיה ידוע לבין מה שהיום הינו כמוס, בין אימהות לבנותיהן. מתוך כך יכול להתחדד הצורך בשיחה גלויה בנושא, שלא על מנת לעסוק רק בזמן הטבילה הראוי אלא בנושא כולו – על זמני הטהרה והטומאה שבו. אפשר להציע כי האם תיטול על עצמה את מצווה ה"את פתח לו" ותפתח עבור ביתה את הדיבור על אישות ועל זמני הרחקה, על נאמנות הבת לומר מתי נטמאה ומתי נטהרה וכיצד תתכונן רגשית לקרבה וכיצד תתכונן רגשית לחיוב בהרחקה. בתוך כך האמא יכולה ללמד את הבת על שגרת הטבילה, על טבילה במועדה, על מועדים מיוחדים ועל דחיית הטבילה וכן, על מימדים טקסיים ופרטיים בעת הטבילה.

הסטנדרטים של שתיקה, של צניעות ושל הקניית הידע השתנו ב-1,500 השנים שעברו מאז אבל "סרך ביתה" נשאר שיקול הלכתי גם כשאת חיקוי מנהג אמותינו החליפה השתיקה. לא החזרת החשש מן ה'סרך' היא שצריכה ללוות אותנו, אלא ההכרה כי הדיון ההלכתי בנושא משקף לנו הלך רוח שאיננו מכירות בהכרח ביחסי אמא-בת בעת האירוסין, בראשית הנישואין ואף בגיל הנערות או בהתבססות חיי הנישואין. דווקא נתינת הדעת על "סרך ביתה" עשוי להשיב את הדיבור ונטיעת ידיעות בתחום, כבר מגילאים צעירים כחלק מגילוי מודרך של המיניות הבריאה, בקצב הנכון גם לילדה וגם לאמא.

הידיעה שיש עם מי לדבר וממי ללמוד משמעותית בבניית הבטחון של הילדה בעולם סביבה. יותר מזה – בחיים שלנו, ובזוגיות שלנו בפרט, אנחנו מחקים דפוסים שראינו בבית. למשל, נשים שחיות בידיעה שההורים שלהן קיימו את הלכות נידה, יגיעו לחיי הנישואין עם יחס חיובי יותר להלכות אלו, והקיום של ההלכות האלו יהיה להן קל יותר. שיחה גלויה, הנכחה של הדברים האלו בבית, יאפשרו לביתך להיכנס למצוות שאחרי החתונה בקלות רבה יותר. אפשר לבחור לקיים הדרכת כלה מלאה עם מדריכה מוסמכת, אפשר לקיים הדרכה כלה בחיק הביתי עם האמא וככל הנראה תוואי מאזן בין בית לחוץ, בין קרוב ורחוק הוא זה שיתן מענה להדרכת הכלות בעת הזו. כשזוג מתארס ובני המשפחה עוזרים במציאת הדרכת כלות ואף הדרכת חתנים, כדאי לעצור ולשאול על הדפוס המוכר של היעזרות בדמות חיצונית – מקצועית ואחראית – ובייתור לכאורה של ידע ותובנות שמושמעים דווקא מתוך ההכרות הקרובה והאחריות ולמרות חוויית המבוכה. אם נראה בכך אחריות לאורך כל שנות החינוך, אזי שהדרכת כלה בתוך ביתה תהיה טבעית ועמוקה עד מאד. אם תהיה בחירה להיעזר בדמות מקצועית נוספת, הרי רק עושר יושג על ידי כך.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

מצוות האם על הבת - שיח מתמשך בין אמא לבת לקראת אירוסין, נישואין וחיי זוגיות - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
Photo by Trang Nguyen on Unsplash

מ"אב לבנו" ל-"הורים לילדיהם"

'הצהרת זכויות הילד' שנכתבה בשנות ב-40 למדינת ישראל ברוח טקסטים חשובים אחרים: מגילת העצמאות, הכרזת זכויות הילד של עצרת האו"ם, אמנות בינלאומיות, החלטות מועצת אירופה והמלצות ארגונים בינלאומיים למען הילד. הסעיפים הראשונים בהצהרה עוסקים בזכותו של כל ילד לקבל "הזדמנות ואפשרות לגדול ולהתפתח גופנית, מוסרית, רוחנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית בצורה בריאה ותקינה ובתנאים של חרות וכבוד" ובזכותו לקבל "הזנה, חינוך, הגנה, אהבה והבנה".

בתצורה המודרנית כמה עשרות שנים אחר כך, חובות האב לבנו הופכות לחובות ההורים לילדיהם, וכוללות הרבה מעבר לחמש החובות הבסיסיות שמוזכרות בגמרא.

כאשר את מכינה את בתך לטבילה במקווה, לזוגיות ולחיי נישואין את בונה ומעצימה את הבת שלך. הידע הזה נכלל בחובתך כאמא להעניק לה "חינוך, הגנה, אהבה והבנה" ובאפשרות להתפתח מבחינה "מוסרית, רוחנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית".

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

"הלוואי שתחושו בין המילים את האהבה לגוף, לבריאה, לאנשים ולתחום הזה שהפך עבורי למסע חיים" – ראיון עם דפנה פלר

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה


היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
הגמרא מצפה מאיתנו להמשכיות, למסירת הידע והמיומנויות, להעברה בין דורית, מאב לבנו. ומה לגבי מאם לבתה? בימינו מקובל שכלה מקבלת הדרכה ממדריכת כלות מוסמכת ולא ישירות מאימה, האמנם כך ראוי שימשיך והאם יש דרך אמצע לתהליך הלימוד לקראת הנישואין ובתוכם?
י״ט בניסן תשפ״ג 10.4.2023
גלויה מראיינת את
נגה באומס
לרגל צאת ספרה של המשוררת והמעצבת החזותית, נגה באומס, ראיינו אותה עבור מגזין גלויה - על החיבור בין הפואטיות לניהול ויוזמה מעשית, על מקורות הצמיחה והרוח הגבית ועל תכניות קדימה.
כ' באייר תש"ף 14.5.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מְנַתֶּבֶת צְעָקוֹת אַגַּב כְּאֵב שֶׁנִּקְלָע בָּהּ. / מַשֶּׁהוּ נִפְתָּח.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
עבור נשים רבות הטובלות במקווה החשש מחציצה ופסילת הטבילה מולידים הקפדה יתרה מעבר לכוונת הפוסקים. כאן, רשומה הסוקרת של מקורותיהם של דיני חציצה, מטרותיהם, ודקויות במקרים נפוצים בזמננו.
כ"ב בסיון תש"ף 14.6.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 3 דקות קריאה
ניתן לצאת ידי חובת טבילה באופן טכני ומינימלי, אבל ניתן וכדאי לטבול גם מתוך תשומת לב ועיצוב בהתאמה לעולמה הרוחני של הטובלת.
ב' בסיון תש"ף 25.5.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
איך להתכונן לטבילה במקווה, מתי מברכים, מה צריך לבדוק לפני ומה נחשב חציצה? מדריך להכנות לטבילה כשרה ונינוחה במקווה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם