מבוא מקוצר על המתרחש במקווה, עם הפניות לקריאת הרחבה - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

מבוא מקוצר על המתרחש במקווה, עם הפניות לקריאת הרחבה

כ״ט באלול תשפ״א 6.9.2021
קו מפריד גלויה

את לפני טבילה ואין לך פנאי לקרוא כל פרט ופרט? מוזמנת לקרוא כאן עיקרי דברים שיסייעו לך. לשם העמקה, כדאי לקרוא ברשומות המלאות שבקטגוריה ״מקווה״ במגזין.

בתנ"ך, המילה "מקווה" היא בפשטות מאגר מים מתוך הנאמר בפסוק:

"אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא"

ויקרא י"א ל"ו

הציווי על הטבילה היה בפשטות לטבול במים, או לרחוץ במים. המים אינם מקבלים טומאה – והטבילה בהם מטהרת מסוגים רבים של טומאה.

רק במשנה החלו לקשר בין מאגר מים מסוג מקווה לבין טהרה:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, (יחזקאל לו) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר, (ירמיה יז) מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה׳, מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

יומא ח', ט'

נוסף על המקווה לטבילת נשים, יש מקוואות לגברים ומקוואות כלים – כאשר לרוב המקוואות יהיו סמוכים ומקווה הנשים יהיה הפעיל והמתוחזק מביניהם.

על הפעלת ותחזוקת המקוואות השוטפת לרבות נקיון, החלפת מים ותנאי ההעסקה של הבלניות אחראית המועצה הדתית שכפופה גם למשרד לשירותי דת, למשרד הבריאות ונמצאת תחת אחריות משרד הפנים. אם מעוניינים בשיפוץ מקווה או בבניית מקווה חדש, טובלות יכולות להניע מהלך שכזה בשיתוף המועצה הדתית.

כדאי לציין שתפקיד המקווה לטהר מטומאה, לא לנקות. "טומאה" אינה בהכרח לכלוך כפי ש"טהרה" אינה בהכרח נקיון. אדם או כלים שנטהרים במקווה, אם כן, אינם בהכרח מלוכלכים הצריכים בנקיון.

מבוא מקוצר לקראת הליכה לטבילה במקווה

מבנה המקווה

כאשר מדברות על מקווה, צריך להבחין בין שני נושאים שונים. "מקווה" יכול להיות בור מים שנמצא בתוך מבנה בעיר או בישוב וכולל גם חדר התארגנות, בלניות וכו'. "מקווה" יכול לתאר גם מאגר מים בטבע שמשמש לטהרה.

כאשר נשים הולכות לטבול במקווה, חובת הטבילה היא בבור טבילה (מעין בריכה קטנה) הכשר להלכה עבור מצווה זו. כמובן שעבור רוב הנשים מקוואות סדורים ומפוקחים הם האופציה הנוחה והזמינה ביותר ובבתי טבילה אלו תבחרנה רוב הנשים. עם זאת חשוב לזכור שהטבילה במקווה ממוסד אינה האופציה היחידה וניתן לטבול בטבע: בים, במעיין או באגם – ובלבד שהם עומדים בגדרים ההלכתיים למקווה כשר.

כדי שמקווה יהיה כשר הוא צריך להכיל 40 סאה של מים, שהם בערך 332 ליטר (או כ-573 ליטר לשיטת החזון אי"ש). המים שבו צריכים להיות מי תהום או מי גשמים שלא נאספו לתוכו בידי אדם ולא הובאו אליו בכלים (לרבות כלים שהונחו בחוץ כדי שיתמלאו במי גשמים). על מקווה עם מים שנשאבו אליו בידי אדם חל "פסול מים שאובים".

מקוואות מודרניים ממולאים היום בשני אמצעים: "השקה" ו"זריעה". כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות למילוי בור הטבילה ובמקוואות המוסדרים ניתן לראות שני צינורות בגבהים שונים המעידים גם על השקה וגם על זריעה. הדבר נובע מחשש שמא השקה לבדה לא מועילה ולכן בשילוב זריעה – סומכים על המים הנמצאים בבור הטבילה, ככשרים.

השקה

השקה היא יצירת קישור (השקה) בין שני בורות: האחד הוא בור הטבילה, השני בור מי גשמים שנמצא מעבר לקיר ומלא בלפחות 40 סאה מים. בין שני הבורות יש צינור בקוטר "שפופרת הנוד" (כ-6 ס"מ) שממוקם קצת יותר גבוה מ-40 הסאה שבאוצר הטבילה וקצת מתחת לגובה המים בבור הטבילה, כך שהצינור יהיה מלא מים. בשעת הטבילה הצינור נסתם על ידי פקק וכשממלאים את המקווה פותחים אותו כדי שתהיה השקה בין שני הבורות, כלומר שהמים יתחברו אלו לאלו עד שיחשבו "כלי אחד". ההשקה מכשירה את המים שהוזרמו לבור הטבילה כמי מקווה שניתן לטבול בהם.

זריעה

זריעה היא ערבוב של אוצר מי גשמים בן 40 סאה – במי ברז. המים המעורבבים נמצאים מעבר לקיר אחר של בור הטבילה (לא הקיר של מי ההשקה, אלו שני מאגרים נפרדים) ונמשכים על מצע שמוגדר הלכתית כ"קרקע" (למשל בטון קל), מה שהופך הלכתית את המים האלו לחלק מהאוצר. אחרי שמי הגשמים 'נזרעים' במי הברז בתוך אוצר הטבילה, הם עוברים מהאוצר אל בור הטבילה על גבי תעלה. המים שנוזלים מהאוצר, לרבות מי הברז, מוגדרים כמי גשמים והם כשרים לטבילה.

לפני שממלאים את בור הטבילה במי זריעה, בור הטבילה צריך להיות יבש לגמרי (ועל כך צוות אחזקת המקווה עמל במאד מאד). זאת מתוך חשש שבבור הטבילה נותרו כשלושה לוגין (1,037 מ"ל) מים כך שמילוי המים מאוצר הזריעה לבור הטבילה לא יביא להגדרה הלכתית כמקווה כשר.

לקריאה נוספות על מבנה המקווה

מקווה מודרני
איור סכמטי של מקווה מודרני. נוצר על ידי מעלה היצירה לויקימדיה.

טובלות, טובלים וזמני הטבילה

במקרא, כל אדם שנטמא צריך היה לטבול, ומרבית מצוות הטבילה חלו על גברים. כיום, לפי מרבית השיטות טבילת גברים הפכה מנהג, ובעיקר חסידים מסוימים מתייחסים אליה כאל חובה. יש גברים שטובלים כדי להיטהר לפני חופתם, לפני מועדים מיוחדים כמו פסח או יום כיפור או כמעשה דתי-רוחני.

נשים טובלות כדי להיטהר מטומאה שמקורה ברחם: נידה, הפלה, לידה. נוספות אליהן טבילות מנהג, כמו טבילה לפני ערב יום כיפור, או טבילות סגולה המלוות בתפילה, למשל טבילה בחודש תשיעי ללידה קלה וטבילה אחרי כלה לכניסה להריון.

מאחר שלהלכה יש לטבול כדי לסיים את טומאת הנידה, רק טבילה מהווה טקס מעבר שיש לו ממשות הלכתית שלאחריו אישה ואיש מותרים בהתייחדות. מקובל שלהלכה רווקה איננה טובלת לשם תשמיש על מנת למנוע מצב של החלת ׳דין פילגש׳ על נשים פנויות (יש מי שיראו זאת כהגנה על ניצול נשים באופן נקודתי ויש מי שיראו בכך שליטה על מיניות האישה והאיש, מבלי להזדקק למינוח ה׳פילגש׳ בהכרח). בשל הפסיקה ההלכתית המקובלת, מקוואות הנשים נבנו עבור נשים נשואות, ברם לאחר עתירה לבג״ץ על זכות הטבילה עבור רווקות או כל אישה החפצה בעליה להר הבית (מבלי תלות במעמדה האישי וכדומה), מצד החוק כל אחת זכאית להשתמש במקווה לטבילה. עם זאת, בפועל, צוות העובדות במקווואת לא אוהדות זאת. מנגד, חל איסור חוקי על כל שאילת שאלה בדבר מעמדה האישי של הטובלת ואין למנוע מכל אחת לטבול.
בדרך כלל כשחברות מלוות כלה לטבילה, חלק מהן מבקשות לטבול לאחריה כטבילת סגולה לשם זיווג או לברכת זרע של קימא. במקוואות רבים יבקשו מן הנשים שלא לטבול לסגולה, שמא יחשבו שטבילה זו מטהרת אותן בפועל. ברם, ענין זה הוא מידת זהירות שאיננה נדרשת להלכה ואף מהווה אי היצמדות לחוק המאפשר לכל אחת לטבול. עצה טובה היא לדבר בנועם עם צוות המקווה מראש ולהציב את טבילת החברות כעובדה מוגמרת או, למצוא מקווה (בדרך כלל בישובים ובקיבוצים דתיים ופחות במקוואות עירוניים), שבהם אין בעיה כלל לממש את הטבילה שלאחר הכלה.

זה המקום לציין שאת טבילת המצווה הראשונה במקווה תטבלי ככלה לפני חתונתך.

נוסף על החובה, המקווה יכול להיות זמן להתבוננות פנימה ועבודה רוחנית או זוגית. פעמים רבות אישה טובלת חשה שזהו זמן ייחודי לה, להתמקדות, להאזנה לקול הפנימי ולהשקטה. במקביל, פעמים רבות היא עשויה לחוש את בן-זוגה כנפקד-נוכח בשל העובדה שהוא איננו נוכח במקווה הטהרה אך הטבילה היא מעשה עבור שניהם ורוח הקרבה שלהם נוכחת, כדבר שיתגשם ככל הנראה בסמוך לאחריה. יש נשים שתבקשנה לקיים את הטבילה להלכה מבלי להאריך או להיכנס לחוויה רוחנית ובמקביל יש נשים שתבקשנה להעצים את החוויה הרוחנית האישית, נשית וזוגיות, בנלווה. על כל אחת, תבוא הברכה, וראוי שלא להיות שיפוטיות כלפי כל ההכרעות כולן.

לקריאה נוספת על הטבילה במקווה

מה צריך לדעת לפני הליכה למקווה טהרה? הרבנית שרה סגל-כץ

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הכנות שלפני טבילה במקווה

הפעם הראשונה שיש לבצע את הבדיקות הללו היא בסיום הווסת האחרונה שתקבלי לפני נישואייך כך שתגיעי לטבילת כלה במקווה כשאת מוכנה.

למרות שבמקוואות רבים יש כלי טואלטיקה לשימושך, את ההכנות לפני הטבילה כדאי לעשות בבית מטעמי היגיינה.

לפי השולחן ערוך הטבילה במקווה מתבצעת שבעה ימים אחרי סיום דימום הווסת. אחרי שנשים סופרות שבעה ימים "נקיים" למן תום הדימום המטמא. כלומר, לאחר שבעה ימים שבהם האישה איננה רואה כתמים או מראות בצבעים אוסרים ולאחר שימים אלו נמנים באופן ברור, מתקיימת הטבילה במקווה לשם היטהרות. הטבילה מתבצעת אחרי צאת הכוכבים, כלומר בתחילתו של היום השמיני.

לפני הטבילה נהוג לבדוק שאין חציצות, כלומר דברים שאינם חלק מהגוף, שימנעו מהמים להגיע לכל חלקי הגוף. הדברים האלו הם למשל תכשיטים ואיפור, אבל גם שיערות שנפלו, לק לא שלם . דברים שהם חלק מהגוף כמו שיער (גם במקומות שאת נוהגת להסיר), ראסטות, צבע, תוספת שיער או איפור קבוע – הם חלק מהגוף לעניין טבילה.

בעת הטבילה, הטובלת מכניסה את כל גופה למים בהתאם למנהג (לרוב, שלוש פעמים לאשכנזיות ושבע, לספרדיות). אחרי הטבילה הטובלת מברכת "ברוך אתה ה‘ א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה".

מועד הברכה משתנה: ספרדיות נוהגות לברך לפני הכניסה לחדר בו נמצא בור הטבילה ולברך לבושה (לרוב בחלוק או במגבת), ומיד אחרי הברכה להיכנס לטבול. האשכנזיות נוהגות לטבול פעם אחת ללא ברכה, ואז לברך בתוך בור הטבילה, כשהידיים משולבות באזור המותניים או על החזה ויש נשים הנוהגות לכסות את הראש במגבת בזמן אמירת הברכה.

מאחר שהמקווה מלא כלור, יש שיעדיפו להתקלח אחרי הטבילה ולשטוף מעליהן את הריח ואת העקצוץ.

חלק מההכנה לליל הטבילה היא הכנה נפשית גם לחיבור המחודש עם בן הזוג. החיבור עם בן הזוג יכול לעורר התרגשות בשל הגעגוע שהתקיים לאורך ימי ההרחקה ובמקביל יכול להתעורר מתח רב מעצם המחשבה שיש ציפיות גבוהות מדי, אולי, וכן שיש הנחה הלכתית שבליל הטבילה מתקיימת גם הביאה הראשונה בחיי האישות החודשיים של הזוג. כך או כך, הנכון הוא שכל אחד מבני הזוג יבחן היכן רצונותיו, רגשותיו וציפיותיו ומתוך דיאלוג יהווה ערב זה מפגש מחודש רגוע או עוצמתי, כנכון לשניהם יחד.
כדאי ליידע מראש את יום הטבילה ולייחד אותו כבר מן הבוקר, יחד עם בן הזוג. כך שגם האישה וגם האיש מודעים לכך שבאותו הערב יתרחש חידוש ושיבה מסויימת אל מה שהיה שגרה. על כן, מילות חיבה, תשומת לב, אווירה של חיזור ואף הצעת סיוע עשויים לתרום לכך שבני הזוג יגיעו רגועים ומוכנים למפגש. כלומר, לא רק האישה המתכוננת אל הטבילה זקוקה לסיוע ולתשומת לב, גם האיש המבקש ללמוד את הקרבה מחדש עשוי להזדקק לשער ולסיוע. כדאי לייחד את הדעת לגבי על עזרה נדרשת – אם בשמירה על הילדים, אם באופן אחר – שתביא לכך שבני הזוג ייפגשו כשהם מוכנים לאינטימיות מחודשת ככל שיתאוו לכך, יחד.

לקריאה נוספת על הכנות לטבילה

מבוא מקוצר לקראת הליכה לטבילה במקווה
הכניסה למקווה ברח׳ האר״י בירושלים. משמאל, מכשיר התשלום האוטומטי.

מי מלווה אותך בטבילה

ההלכה אומרת שיש "להעמיד על גב הטובלת" יהודיה בוגרת (כלומר שגילה גדול מ-12). הלכה זו יצרה את תפקידה של הבלנית. המילה "בלנית" מקורה מיוונית והיא מתארת עובדת בבית המרחץ. אחרי שסיימת להתארגן לטבילה, את יכולה לקרוא לה לחדר הטבילה, בדרך כלל באמצעות לחיצה על כפתור.

במקוואות בימינו, תפקידה של הבלנית לסייע בוידוא כשרות הטבילה: אם הטובלת מעוניינת, הבלנית תסתכל בגופה ותבדוק שאין חציצות בינה לבין המים (שיערות שנפלו, לכלוכים שלא התנקו, שאריות לק ועוד) ובעת הטבילה תראה שגופה של הטובלת (כולל השיערות שלה) נמצא במלואו מתחת למים. הבלנית יכולה להיכנס וכשאת עולה מן הטבילה להסיט את המבט כדי לשמור על פרטיותך.

מרבית הבלניות במקווה הן עובדות של המועצה הדתית, מיעוטן בלניות מתנדבות. מאחר שלהלכה כל אשה יהודיה בוגרת יכולה לשמש כבלנית, אם את מעוניינת בליווי של חברה או בת משפחה, ניתן להגיע לטבול עם ליווי של אישה שאיננה בלנית מטעם המועצה הדתית ולגמרי יכולה לשמש לך כבלנית.

מטרת הבלנית לסייע לך בעת הטבילה. אם את לא מעוניינת בכך, הלכתית יש היתר הלכתי לטבול בלי בלנית ואף הכרעת בג"ץ בנושא. אם את זקוקה למרחב של התייעצות לגבי חוויית הטבילה, תוכלי לעשות זאת בקבוצת הפייסבוק הסגורה "טובלות בנחת" שחברות בה רק נשים המתייעצות ודנות, גם מתוך מחלוקות, בנושא הטבילה עם מגוון עמדות.

לקריאה נוספת על ליווי במהלך הטבילה

מוצרי היגיינה מקווה
צילום: אלישבע סטולמן

זכויות הטובלת

המקוואות הציבוריים בארץ (כלומר מרבית המקוואות) נמצאים תחת פיקוח המועצה הדתית, שכפופה לחוקי מדינת ישראל. המשמעות היא שיש חוקים מחייבים ונהלים אחידים למקוואות בארץ.

אנחנו תקווה שחוויית הטבילה במקווה תהיה חוויה נעימה ומרוממת עבור הטובלות. שההכנות יעברו בשלום, שהמפגש עם הבלנית יהיה נעים ומסייע ושהטבילה תהיה פתח להתחדשות וללילה של חיבור מחודש בין האישה לבן זוגה. עם זאת, לצערנו ומנסיוננו, לא תמיד זה המצב וחשוב שתדעי את זכויותיך במקווה.

תעריף טבילה: לטבילה במקוואות הציבוריים – מקווה נשים ומקווה גברים, נקבע תעריף מסודר ואסור לגבות יותר ממנו:

תעריף טבילה במקווה
צילום מתוך חוזר מנכ"ל משרד הדתות תש"ף/1, תעריפי אגרות שימוש במקוואות

טבילה בלי בלנית: כדאי לזכור שבזכות בג"צ המקוואות, חוקית מותר לך לטבול ללא נוכחות הבלנית אם את חפצה בכך (יתכן שתצטרכי לחתום על טופס מיוחד לשם כך).

אינך מחוייבת להשיב על שאלות אישיות, ולא ניתן להתנות את הטבילה במענה עליהן. שאלות אישיות נפיצות ונפוצות יכולות להיות בין היתר:
מצב משפחתי: האם את נשואה או פנויה (רווקה או גרושה)
בדיקות: אילו בדיקות ביצעת לפני הטבילה
הפסק טהרה: באיזה יום ביצעת הפסק טהרה
מנהג: האם את או האיש שלך ספרדים/אשכנזים

שימי לב שהמקווה אמנם נועד לשרת אותך כטובלת, ומצד שני את מגיעה אליו לילה בחודש ואילו הבלניות עובדות בו באופן קבוע וברוב רובו המכריע של הזמן – כוונותיהן טובות, גם אם הדרך אינה נעימה. לכן כדאי לנסות לפתור קונפליקטים (בתקווה שלא יצוצו) בנועם ככל האפשר. עם זאת, אם את מרגישה שזכויותיך במקווה הופרו, את מוזמנת ליצור קשר עם עמותת עתים.

לקריאה נוספת על זכויותייך במקווה:

בהצלחה רבה!

בגץ המקוואות - פסק דין טבילה ללא בלנית - מגזין גלויה
צילום מתוך כתב פסק הדין המלא

לשון פסק הדין בתשובה לעתירת טובלות שביקשו לאפשר להן לטבול ללא בלנית – התקבל ב-19.9.2016 >>
הנחיות בתוך חוזר המנכ״ל של המשרד לשירותי דת (2016) על יישום פסק הדין והחובה לאפשר לכל אישה לטבול במקווה ללא בלנית, באם היא מבקשת כך >>

חוזר מנכ״ל המשרד לשירותי דת 2016 אין למנוע טבילה ללא בלנית כאשר טובלת מבקשת זאת - מגזין גלויה
צילום מתוך חוזר מנכ״ל המשרד לשירותי דת

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

ג׳ בניסן תשפ״א 16.3.2021
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
⏱️ צפיה: שעה וארבעים
צפיה בכנס המקוון על המקוואות על אחריות ויוזמה בתחום המקוואות - עבר, הווה, עתיד.
י״ב בניסן תשפ״ג 3.4.2023
גלויה מראיינת את
נעמה סדן
שיחה גלוית עיניים עם נעמה סדן על הבקשה לחיבור בין עולם התורה ועולם היופי ועל הבחירה והיצירה, על השפה המאד אישית שלה עם היופי שבטבע ועל היכולת לפתוח שערים ללימוד ולמעשה.
י"ט בטבת תש"ף 16.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
רצפת האגן משפיעה על היציבה, על הסוגרים, על יחסים ועוד - תשומת לב וחיזוק רצפת האגן יטיבו עם איכות החיים שלכם.
כ״ג בכסלו תשפ״ד 6.12.2023
גלויה מראיינת את
רעיה אפנר
שיחה גלויית עיניים על שכול, התמודדות עם טראומה ועל מעגלים של עשייה עם רעיה אפנר המביאה אל תפקידה את תובנותיה הן כחברת קיבוץ לשעבר בעוטף והן כאם ששכלה את בנה באסון המסוקים.
י"ז באלול תש"ף, 6.9.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 4 דקות קריאה
הצעה להתבוננות וחלופות ניסוח שונות שעשויות לסייע בעצם הודעת ההיאסרות בעקבות נידה
ז' בכסלו תש"ף 5.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
שיטת המודעות לפוריות היא שיטה טבעית ופופולרית ונשים רבות נעזרות בה. אלו עיקריה:

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם