כל כך מתחשק לטבול בכנרת: על האפשרות ההלכתית לקיים טבילה בטבע, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

כל כך מתחשק לטבול בכנרת: על האפשרות ההלכתית לקיים טבילה בטבע

י"ט באדר תש"ף 15.2.2020
קו מפריד גלויה

המדריכה לטובלת בטבע: האם וכיצד אפשר לטבול במקורות מים טבעיים, ואילו פתרונות מוצעים לחששות נפוצים המתעוררים אצל נשים המבקשות לטבול בטבע.

נשים רבות מניחות שטבילה כהלכה אפשרית במקווה בנוי בלבד. אבל בל נשכח כי בטרם נחפרו מקוואות ונבנו בתי הטבילה, הטבילה בטבע הייתה האפשרות היחידה והשגורה.

יש כאלה המעדיפות לטבול בטבע – אם מתוך אהבת מים חיים וטבעיים באוויר הפתוח ורתיעה מטבילה ממוסדת במקווה בנוי; ואם מתוך אילוץ, כגון מסע ארוך בעולם או בארץ במקומות שאין בהם מקוואות מסודרים; יש הרואות בטבילה בטבע הזדמנות לחוויה רוחנית; ויש אשר חפצות לכתחילה לטבול במקווה מוסדר, אבל מעדיפות לטבול לבד ללא בלנית, וכדי להימנע מעימות הן פונות  לטבילה בטבע.

ההתמודדות עם נגיף הקורונה הוציאה עוד נשים לטבילה בטבע אך טבילה זו מורכבת למדי – ראשית, יש לשים לב אם ההנחיות מתירות טבילה בים. אם לא – הדבר אסור על פי חוק ועלול להיות כרוך בקבלת קנס. שנית, טבילה במעיינות שבהם המים עומדים ואינם מחוטאים איננה בטיחותית וייתכן שתתרחש בהם הדבקה. גם בעת חיפוש חלופות לטבילה במקווה, כדאי לגלות אחריות ולשלב מעשיוּת, שתביא לבחירה הטובה ביותר מצד הבריאות והבטיחות.

כמו כן, הטבילה בטבע מלווה בחששות: מפני החושך, מפאת חוסר הפרטיות ותחושת חוסר הביטחון האישי הנגרמת מטבילה בעירום מלא. האם חששות אלו ניתנים לפתרון? האם ההנחות המקדימות שלנו בדבר מה הכרחי ומה מהווה חסם – ממשיות? העמקה בחששות אלה מגלה כי לעתים הדרך לפתרון קלה יותר משנדמה. השאלות מתייחסות כמובן, לטבילה לשם היטהרות, שיש לה גדרים וכללים הלכתיים, ולא לטבילה לשם הנאה או חוויה רוחנית, שיכולה להתבצע בכל צורה ללא כללים מחייבים.

כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת - טבילה בטבע, להלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ

טבילה בטבע לעומת טבילה במקווה בנוי

את הברור יש להזכיר: מבחינה הלכתית אין עדיפות לטבילה במקווה על פני מקור מים טבעי, הרי מקורות המים הטבעיים קדמו למקוואות הבנויים. ההרגל של מקומות טבילה מוסדרים ומפוקחים הוא שמדיר מן המחשבה אפשרות לטבילה בטבע וכן תנאים נוספים, כגון נגישות, מזג אוויר, טמפרטורת המים, פרטיות ונוחות. ואולם, כל עוד הטבילה בטבע איננה כרוכה בסכנת נפשות, אין בה כל בעיה הלכתית.

מן האספקט ההלכתי, המביא בחשבון שיקולי בטיחות, יש מקום לשקול טבילה באור יום (כלומר בבוקר היום השמיני), וזאת כאשר האפשרות היחידה היא בטבילה במקור מים טבעי. אמנם יש בכך משום דחיית הטבילה, אך הדבר אפשרי במקרים יוצאי דופן, כגון חשש מהידבקות בנגיף קורונה, או כאשר נמצאים הרחק מכל מקווה בנוי או סידור אחר ועוד. פתרון נוסף במקרים אחרים ויוצאי דופן ביותר, הוא לטבול בסמוך לחשכה במקווה מים טבעי, בתנאי שבני הזוג לא ייפגשו ולא יתייחדו אלא לאחר צאת הכוכבים. מקרים אלו יכולים להתרחש למשל כשבני הזוג מתארחים בשבת במקום יישוב שאין בו מקווה טהרה, ובלית ברירה האישה תטבול במקווה סמוך לפני כניסת השבת ותשוב אל מקום האירוח – ובני הזוג יתאמו מראש שהם לא ייפגשו עד אחרי צאת הכוכבים, משמלאו שבעת ימי הספירה. מצב זה אינו רצוי לכתחילה בפסיקת ההלכה, ולכן הוא עולה כפתרון  רק במצבים שבהם אין שום אפשרות אחרת, ואין לראות בו פתרון קבוע.

שיקולי הביטחון הם מרכזיים בדין ההלכתי. אם בחרת לטבול בטבע, בדקי אם בתוך המים או מחוצה להם יכולים להיות בעלי חיים שיפתיעו אותך ואשר יש להישמר מפניהם, או אם באזור הטבילה צפויה סכנת נפילה, גלים גבוהים, מערבולות וסחף וכדומה. בים למשל, יש רק במעט חופים בארץ מצילים גם בתקופת החורף (בחוף הכרמל למשל). חשוב לברר זאת מראש ולא לסכן את חייך.

כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת טבילה בטבע, להלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

האם כל טבילה בטבע, בים, במעיין, בנחל או בנהר, היא כשרה?

התנאים להגדרת מאגר מים (טבעי או בנוי) ככשר לטבילה, הם שעליו להכיל לפחות 40 סאה (750 ליטר מים, ושגובה המים בו הוא כשלושים סנטימטרים לפחות מעל הטבור.

במקווה בנוי, יש 'אוצר' שבו המים אצורים ואגורים. מי האוצר צריכים להיות מי גשמים או מי תהום שלא נאספו בידי אדם, כלומר הם אינם יכולים להיות מים שאובים או מים שהובאו למקווה בכלים. ואולם, כל עוד אדם לא מילא את המאגר ישירות, אלא רק הייתה התערבות אדם בניתוב המים למאגר, המקווה כשר. ולכן מים שנאספו על ידי אדם בגרמא (למשל על ידי סכרים, גשרים או ערוצים שמנתבים את המים למקור מסוים) – כשרים. למעשה, המקוואות השכונתיים מבוססים על מים שנותבו ביד אדם.

טבילה בטבע במעיין נובע או בים, היא כשרה לחלוטין. לגבי טבילה בנהר, יש ספק אם הוא ראוי לטבילה הלכתית. אם אין מקום אחר מלבד נהר, חשוב שיהיה נחל איתן, אשר זורם כל השנה ולא רק בחורף. רצוי לברר האם הנהר זורם בשל מי גשמים או שלגים (ולכן אינו מתאים לטבילה) או שיש בו נביעות המזינות אותו כל השנה.

אגמים בכפרי נופש למשל, הם במקרים רבים בריכה מלאכותית המתמלאת ומתרוקנת על ידי אדם בהתאם לעונת התיירות ואינם טבעיים באמת. על כן יש לבדוק תחילה אם מדובר באגם טבעי שיד אדם לא מעורבת בו, ואז לשאול את יתר השאלות ההלכתיות הרלוונטיות.

גם טבילה תחת מפל מים איננה כשרה. כל טבילה 'באוויר', כלומר כשהמים שנשפכים עלייך או כאשר הגל שוטף אותך – אינה נחשבת כטבילה. עם זאת, ניתן לטבול במי המעיין שמתחת למפל, ולהקפיד שהטבילה תהיה בהם ולא במי המפל.

כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת טבילה בטבע, להלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ
צילום: Caroline Hernandez

פתרונות פשוטים לבעיות נפוצות

חציצות בטבע

טבילה בטבע ללא חציצה, כלומר בעירום מלא, מרתיעה נשים רבות. פתרון אפשרי הוא לטבול בחלוק – כלומר בגד רופף כגון חולצת בד רחבה או שמלה דקה, ובלבד שמתחת אין בגדים נוספים.

כדי לא לדרוך על משהו בדרך שיכול להביא לחציצה, כגון בוץ, חול, זפת, עלים וכדומה, ניתן להניח מחצלת כלשהי מתחת לרגליים או לפסוע עד המים בכפכפים ולהורידם בעת הטבילה, וכן לרחוץ תחילה את הרגליים ורק לאחר מכן לטבול לטהרה.

אם יש חשש שהמים רדודים מדי והשיער לא ייכנס בבת אחת בעת הטבילה, ניתן לאסוף את השיער בגומייה רופפת.

כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת טבילה בטבע, להלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ

בלנית בטבע

בגלל החשש לטבול בחושך לבד, כדאי לבוא עם מלוָוה שתשמש כבלנית. לדעת הרב יוסף קארו בבית יוסף, לכתחילה, כל אחת מעל גיל 12 יכולה לשמש כבלנית. תפקיד הבלנית הוא לוודא שכל גוף הטובלת, כולל שיערותיה, מתחת למים בבת אחת. בשולחן ערוך עדכן הרב קארו את הדרישה שעל הבלנית להיות יהודייה. אבל בתנאים שבהם אין מי שיכולה לשמש כבלנית, גם האיש יכול לוודא שכל גוף האישה במים, וזאת לאחר שטבלה טבילה אחת באופן עצמאי ורק אז הוא מסתכל ומוודא.

הבלנית יכולה לפתור גם את בעיית החושך ולהאיר בפנס.

מועד הטבילה

אם את חוששת לטבול בחושך, או שאין אפשרות לטבול עם רדת הלילה, ניתן בדיעבד לטבול למחרת מועד הטבילה, ובאור יום; ולחלופין, במקרים יוצאי דופן ביותר, לטבול לפני תום היום השביעי לספירה, אך להקפיד להימנע מייחוד עם האיש עד אחרי צאת הכוכבים. פתרון זה מוצע לעתים לשוהים בערבי שבתות ובערבי חגים במקומות אירוח שבהם אין מקווה מסודר, בארץ ובחו"ל; וכן לפני טיסות או אחריהן כאשר אין מקווה נגיש. במידת הצורך, ניתן להתייעץ עם סמכות הלכתית.

צילום: Marat Gilyadzinov

סיכום

הטבילה בטבע אפשרית ויש דרכים רבות לקיימה, בהתאם למקום ולהעדפות האישיות. כלל מרכזי בטבילה בטבע הוא שמירת הבטיחות ועל כן כדאי לברר על מקומות בסביבה שבהם נוח ובטוח לטבול, למשל גישה מסודרת, מעיין משופץ, תאורה בסביבה וכדומה.

סיור מקדים בשעות האור עם מקום הטבילה יכול להסיר חלק ניכר מהחסמים והחששות, ולסייע לך לממש את הרצון לטבול בטבע. ההבנה כי מבחינה הלכתית, אפשר לטבול בחלוק רופף ללא בגד תחתיו, יכולה גם היא להסיר חלק מהחסמים.

לשאלות הלכתיות נוספות המתעוררות סביב הטבילה בטבע ישנם פתרונות, ובמידת הצורך כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית.

המדריכה לטובלת היא סדרת מאמרים מתעדכנת בנושאי שאלות נפוצות על טבילה, כולל הנחיות מעשיות. לחצי לקריאת כל הפוסטים בסדרת המדריכה לטובלת >>

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לקריאה נוספת במגזין גלויה:

כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת טבילה בטבע, להלכה - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״ וב״תורת חיים״.

עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה ובתכנית הכתיבה ״ותכתוב״ של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות של לימוד בית מדרשי וכתיבה יוצרת.

הרבנית שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

י״ג בניסן תשפ״ג 4.4.2023
גלויה מראיינת את
הרב מייק שולץ
שיחה גלוית עיניים עם הרב מייק שולץ על תפקידו של מלווה רוחני, על הכשרות המתקיימות במרכז הרפואי רמב״ם ועל מה שהוא מקבל בעת ליווי חולים ובתהליך ההכשרה שהוא מנהל בתוך המרכז הרפואי רמב"ם.
י"ט בכסלו תש"ף 17.12.19
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
ההחלטה לגשת לסיוע עשויה להיות קשה יותר בגלל הגבולות המטושטשים בין הדרכה, ייעוץ וטיפול. השורות הבאות מנסות ליצור סדר בנושא:
א' באדר תש"ף 26.2.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
חיי האישות מגלמים בתוכם דברים רבים שכדאי לשוחח עליהם באופן גלוי לפני הנישואין ובמהלכם.
י"א באלול תש"ף 31.8.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
שֶׁאֶפְשָׁר לְהִבָּקַע בַּשִּׂמְחָה / לִהְיוֹת צִנּוֹר לָעוֹלָם / לִשְּׁפּוֹעַ וּלְהִתְגַדֵש בְּנַחַת רוּחַ
ה' בכסלו תש"ף 3.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
כאבים בחדירה יכולים לנבוע מכל מיני גורמים. מה הם הגורמים, לאן אפשר לפנות כדי לקבל אבחון ומה דרכי הטיפול המומלצות?
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
חמוטל גורי
שיחה גלוית עיניים עם חמוטל גורי על הכוח של סיפורים, הקול הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו, ועל כלי הליווי הרוחני כמנוע לשינוי חברתי.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם