גם רווקים המייחלים להינשא מקיימים חיים עשירים ובעלי משמעות. מהות החיים היחידאיים לא מתמצה בבדידות, אלא מכילה את מכלול הרכיבים של האדם הפרטי העומד בפני עצמו.
"המילה רווקה היתה מתועבת. משהו סדוק וצחיח בחיבור של ה-ו' עם ה-ק' ושני הקמצים היצוקים בנוקשות חמורה ואין ביניהם הגה רך כמו שווא, או עליז כמו חיריק. כמו שלוש צפרדעים זקנות מתקרקרים להם שלושת האָה אָה אָה האלה".
כפתורים רכוסים היטב / מירה מגן
לא מעט מטענים וקושי נקשרים למילה רווקות. המילה שמתארת את התקופה בה אדם חי ללא זוגיות, נגזרת מהשורש ר.י.ק. כמה החמצה יש כאשר הפוקוס ממוקד בבדידות ובחסר, במקום באספקטים רבים וחשובים בתקופת חיים משמעותית זו.
חז"ל מדייקים כי הקב"ה בחר להביא את האנושות לעולם על ידי בריאה של אדם בודד, ולא גדוד של אנשים: "לפיכך נברא אדם יחידי". מכאן הם מלמדים כי כל אדם הוא עולם מלא, העומד בפני עצמו. בני אדם אינם נולדים נשואים, הקיום האנושי הראשוני והבסיסי הוא קיום של יחיד, הגדל ומתגבש להיות אדם שלם ובוגר. אכן, חלק מהיות בוגר ושלם הוא המסוגלות ליצור קשר ולכרות ברית עם אדם בוגר אחר. אך כל זה אינו מפחית מן המשמעות והעומק בקיומו של האדם היחיד, מן העושר של תקופת היחידאות.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
פרוזדור שבסופו מוצב הטרקלין הנכסף
תפיסה רווחת רואה ברווקות מעין פרוזדור שבסופו מוצב הטרקלין הנכסף – זוגיות. כל מהותה של הרווקות לפי ראייה זו, היא תהליך ארוך ומפרך, המכין את האדם אל עבר הקשר לו יזכה כאשר יהיה שלם וראוי לכך. גישת ה"בקרוב אצלך" הזאת, גם אם היא מגיעה ממקום של דאגה, היא פרספקטיבה צרה, המחמיצה את היסוד הקיומי הבסיסי שבחיים היחידאיים. גם רווקים המייחלים להינשא בכל לבם ומאודם, מקיימים חיים עשירים ובעלי משמעות. מהות החיים היחידאיים אינה מתמצה בבדידות, אלא מתרחבת ומכילה את מכלול הרכיבים, התכונות והמאוויים של האדם הפרטי, העומד בפני עצמו.
תקופת היחידאות היא הזדמנות לעבור תהליך משמעותי של בנייה, התפתחות ומימוש עצמי. בראייה צרה נחשבים כל התהליכים האישיים כאמצעים ומכשירים למציאת זוגיות, וכל בחירה וצעד הם חלק מהחישוב להשגת דייט נוסף, להתקרב אל הזוגיות המיוחלת. אך היחידאות מאפשרת התכנסות והתמקדות של האדם בעצמו, בלי שום מטרה מלבד השאיפה לעצב זהות שלמה ומשמעותית, ולהיבנות כאדם טוב יותר. השתפרות אישית למען השגת זוגיות זו אמנם מטרה חשובה, אך זו תושג ממילא, כרווח משני של התהליכים אותם אדם מקיים בינו לבין עצמו, בלי חישובי תועלתנות והישגיות. תקופת היחידאות מאפשרת חירות לטייל, ללמוד, להתנדב, להתנסות, לתהות, לסעור, לחגוג, ולחוות חוויות חיים נוספות שאין להן תחליף. חוויות מעצבות שמעניקות שלווה ויציבות פנימית, ובונות בטחון עצמי.
זוהי תקופה בה מוקד ומרכז החיים מתנקז אל העצמי. זו לא הזמנה להתנכרות חברתית או אישור להתנהגות אנטיפתית, אלא להתיידדות של אדם עם עצמו. אדם שנהנה לשהות בחברת עצמו, שהופך להיות החבר הטוב ביותר של עצמו. בעל ערך עצמי שלא נגזר מזהותו של בן או בת הזוג, וללא צורך באישורים חיצוניים מן החברה. בטחון עצמי ושלווה פנימית מוסיפים מאליהם חן וערך לאדם, אך כאמור זהו רווח משני ולא תכלית עצמאית. אדם המעריך, מכבד ומנצל את זמנו, יכולותיו וכוחותיו, מפיק את המירב מתקופת חיים זו. גם אם החוסר בזוגיות מכאיב ובוער, היחידאות אינה זמן בדידות או תקופת ריק. זו חלקה פרטית פורייה וייחודית, שניתן לשתול בה כל דבר, ועם מידה של טיפוח להצמיח בה כל טוב ושפע.
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
שירים על חיי יחידאות:
- אז איך זה שאת לא נשואה – שלומית נעים נאור
- הכנות – יסכה כנרת בדיחי
- מוצאי שבת – שמואל מוניץ
- בלי מה – עמרי שרת
תכנים נוספים מתוך האתר, להרחבה:
- להיות בית לעצמך – שרית מן
- דייט ועוד דייט עוד אחד – אביטל גולד
- והזמן עצר מלכת: רַוָּקוּת בזמן הקורונה – צוות גלויה
- רווקות כחיים מחוץ למפה – גיא צבירן
- לראות את עצמי ראויה – רונית בליי
- להיות רווקה בט"ו באב – אלינור רחימי
- לחיות ברווקת מאוחרת – סיון דרשן
- שמירת נגיעה ברווקות מאוחרת – סיון דרשן
- זוגיות כמשימה זוגיות כהזדמנות – עמרי שרת
- די עם ה"בקרוב אצלך" – אורלי שמחי-כהן
- למה יש רווקים בעולם – גיא צבירן
- השמחה שלך והכאב על החברות הרווקות – הרבנית שרה סגל-כץ
- המרה רוחנית לא מדוברת – מרווקות לנישואים – הרבנית שרה סגל כץ
- אישה מגיעה לפרקה: מסה על הרווקות – הדר משיח
- ויותר מכולם, ירושלים מחבקת אותי במסע הזה – רעות גמליאל
