אבחון וטיפול באי פריון הלכתי, מאת: הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' - מגזין גלויה

מה היה לנו -
אסופת שירים, תפילות ומאמרים ליום הכיפורים
מאז השבעה באוקטובר

* אסופה שלישית בסדרת אסופות דיגיטליות לחודש תשרי-אוקטובר, מאת גלויה ורשות הרבים

תפריט
תפריט

אבחון וטיפול באי פריון הלכתי

י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
קו מפריד גלויה

 “אי פריון הלכתי" שנקרא פעמים רבות גם "עקרות הלכתית" הוא בעיה שנשים דתיות רבות סובלות ממנה. איך היא נגרמת ואילו פתרונות אפשר להציע לבעיה?

בשנים האחרונות חלה עליה במודעות לתופעה בה קושי בפריון נגרם עקב חוסר תזמון בין זמן הפוריות של האישה לבין ימי טהרתה. 
תופעה זו מכונה גם "הגורם הדתי לעקרות" או "עקרות הלכתית". בשפה הרפואית לעקרות ישנה משמעות של חוסר פריון בלתי הפיך, דבר שאינו רלוונטי במקרה זה כלל, ועל כן המינוח המדוייק יותר הינו 'אי פריון'.

כיצד נגרם אי פריון הלכתי

התקופה הפוריה של אישה במהלך כל מחזור חודשי חלה ביום הביוץ ובמשך מספר ימים לפניו. לכן כאשר אישה טובלת ושבה לקיים יחסי אישות רק לאחר הביוץ, אין לה אפשרות להרות. בעיית התזמון בין מועד הטבילה ליום הביוץ יכולה להיגרם בשני אופנים:

Photo by Hans Peter Gauster on Unsplash
צילום: Hans Peter Gauster

ביוץ מוקדם

ביוץ שיחול לפני היום ה–11 או ה-12 למחזור החודשי [שהוא מספר הימים בין תחילת הדימום הוסתי לבין תחילת הדימום בחודש הבא], יגרום לאי פריון הלכתי. זאת מכיוון שמלכתחילה יש להמתין ארבעה או חמישה ימים מיום הופעת הוסת לפני תחילת ספירת שבעה נקיים.

ככל שהמחזור החודשי קצר יותר, כך עולה הסיכוי לביוץ מוקדם. זאת אומרת שלאישה בעלת מחזור חודשי של 21-25 יום יש סיכוי גבוה יותר לאי פריון הלכתי (אך לא בהכרח, ולכן אורך מחזור בלבד אינו אבחנתי). 

תופעה זו של מחזור קצר עם ביוץ מוקדם שכיחה יותר ככל שגיל האישה עולה, ועל כן היא עלולה להופיע גם לאחר מספר הריונות בהם לא היה קושי להרות.

טבילה מאוחרת

כאשר הדימום הווסתי ממושך, הטבילה עלולה להידחות מעבר ליום הביוץ. לעיתים הגורם לכך הינו בעיה רפואית הדורשת בירור וניתנת לטיפול. 

אפשרות אחרת היא כי מדובר בדחייה של הפסק הטהרה בשל הכתמות, אשר לעיתים הן מותרות והאישה אינה מודעת לכך.  

כיצד ניתן לאבחן אי פריון הלכתי?

קביעת מועד הביוץ אינה יכולה להיעשות על פי אורך המחזור החודשי בלבד, מכיוון שהוא משתנה מחודש לחודש. כמו כן, הגישה שמחשבת את יום הביוץ כך שהביוץ חל 14 יום לפני הדימום הווסתי הבא, מתבססת על שיטות ישנות לבדיקת ביוץ ואינה אמינה דיה. כיום ידוע שיום הביוץ חל בטווח של 8-17 יום לפני הדימום הווסתי הבא, ולכן לא ניתן לחזותו מראש. 

הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
צילום: Al Soot

כיצד לבדוק את יום הביוץ

זיהוי ביוץ באמצעות מדידת חום

שיטה שכיחה לזיהוי יום הביוץ הינה מדידה יומית של חום השחר (עם הקימה משינה), אך היא מצריכה דיוק רב בתנאי המדידה ונתונה להשפעות נוספות כגון מחלת חום.  חסרון נוסף הוא שהמדידה מצביעה על הביוץ לאחר התרחשותו, לקראת סוף התקופה הפוריה, ואף לאחר תומה.

זיהוי ביוץ באמצעות מדידת הורמון הביוץ [LH]

שיטה ביתית מדויקת יותר היא מדידת רמת הורמון מבשר הביוץ [LH] בשתן, המתבצעת באמצעות ערכת מקלונים ייעודיים הנמכרת בבתי מרקחת. על מנת לאתר את העליה ברמות ההורמון בשתן, כדאי לבדוק פעמיים ביום (בהפרשים של 12 שעות). הביוץ יחול ביום שלאחר קבלת תוצאה חיובית במקלון.

זיהוי ביוץ באמצעות אולטרסאונד

שיטה נוספת היא מעקב זקיקים בשחלה באמצעות אולטראסאונד בגישה נרתיקית. החסרון בשיטה זו היא שמדובר בבדיקה חודרנית וכדי לבצעה יש להגיע למרפאה בכל מספר ימים. בכל אחת מהשיטות מומלץ לבדוק את מועד הביוץ במשך מספר חודשים בשל השונות מחודש לחודש. 

במקביל ישנה חשיבות רבה לבירור רפואי בשאלה של גורמים אחרים לאי פריון כגון הפרעות הורמונליות או בעיית זרע. מידע זה יסייע לבחירת הטיפול היעיל והמתאים ביותר.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

דרכי טיפול באי פריון הלכתי

טיפול תרופתי הורמונלי לדחיית הביוץ

כיום קיימות מספר אפשרויות של טיפול תרופתי הורמונלי אשר מטרתו היא דחיית הביוץ

דיווחים ראשונים על טיפול רפואי הורמונלי לדחיית הביוץ לצורך טיפול באי פריון הלכתי פורסמו בספרות הרפואית כבר בשנות ה-70. על אף שעברו ארבעה עשורים, המחקרים הקיימים שבדקו את יעילות הטיפול ואת בטיחותו הם מעטים, ובהיקף קטן.

התרופות בהן משתמשים לדחיית הביוץ בעקבות אי פריון הלכתי מוכרות לעולם הרפואה בהקשרים אחרים של טיפולי פוריות, אך בשל אופן מתן שונה קיים קושי בהסקת מסקנות לגבי בטיחותן ויעילותן בהקשר של אי פריון הלכתי.

מחקר שערכתי בנושא הראה כי על אף דחיה מוצלחת של הביוץ בעקבות הטיפול התרופתי, שיעורי ההריון שהטיפול הניב היו קטנים מהמצופה. (1)

מיעוט ההריונות יכול להיות מוסבר על ידי כך שלטיפול ההורמונלי ישנן גם השפעות שליליות, כגון גרימת כתמים הדוחים את הטבילה, או השפעה מזיקה על רירית הרחם ורירית צוואר הרחם באופן הפוגע בסיכויי ההפריה וההשרשה במהלך הטיפול.

תוצאות אלו וכן החשש של חלק מהנשים מקבלת טיפול הורמונלי, מדגישים את הצורך במציאת פתרונות אחרים אשר אינם כוללים התערבות רפואית.

הזרעה לטיפול באי פריון הלכתי

מכיוון שסיבת אי הפריון ההלכתי נעוצה בתזמון ההפריה, ניתן להקדימה על ידי ביצוע הזרעה מלאכותית לפני מועד הטבילה. 

מדובר בפעולה המבוצעת על ידי רופא/ה במהלכה מוזרק הזרע לחלל הרחם. פעולה זו פותרת את בעיית העיתוי, אך דורשת הוצאת זרע על ידי האיש וכן ביצוע פעולה חודרנית לאישה (אגרות משה אבן העזר ח"ב סימן יח).

שיטה פחות חודרנית, אך גם דורשת הוצאת זרע, היא ביצוע הזרעה עצמית באמצעות מזרק על ידי האישה לתוך נרתיקה טרם הטבילה. שיטה זו אינה דורשת מיומנות רבה, והשימוש בה הולך וגובר בשנים האחרונות בהקשר של אי פריון הלכתי.

פתרון הלכתי לאי פריון הלכתי

בהנחה שלא קיימת בעיה רפואית הגורמת לאי פריון במקביל, ובשל העובדה כי מקור אי הפריון הינו הלכתי, התייעצות עם סמכות הלכתית הינה הכרחית. בשל חשיבות מצוות פרו ורבו, ובהתאמה אישית לכל מקרה ומקרה, ניתן להיעזר בפתרונות ההלכתיים הבאים: (2)

Photo by Briana Tozour on Unsplash
צילום: Briana Tozour

תזמון הפסק טהרה

ראשית יש לוודא כי הפסק הטהרה מתבצע בזמן המוקדם ביותר האפשרי מבחינה הלכתית. (3)

נשים רבות דוחות את ספירת שבעת הנקיים במחשבה שהמראה על עד הבדיקה הינו אוסר מבחינה הלכתית על אף שאין הדבר כך. לצורך כך כדאי להתייעץ עם רב, רבנית או יועצת הלכה לצורך בירור המראות השונים.

במהלך שנות הנישואים יש מקום ללימוד חוזר של ההלכות ברמה האישית והקהילתית על מנת "שלא יאמרו על טהור טמא". נקודה זו חשובה כמובן גם לכלל הזוגות על מנת שלא ייאסרו כשאין הדבר מוכרח מהבחינה ההלכתית.

התייעצות פרטנית

הדרכה הלכתית פרטנית נחוצה במקרים מסוימים לצורך דיון בנושא מספר הבדיקות שתבוצענה בשבעה נקיים, וכן בנושא הכתמות אם יהיו במהלכם. זאת על מנת למנוע עד כמה שניתן את דחיית הטבילה.

ישנן מספר תשובות בפוסקים בהן ישנו היתר לנשים במקרים אלו לבצע הפסק טהרה בתום ארבעה או שלושה ימים מתחילת הדימום (לאחר רחיצה פנימית), באם אורך הדימום הווסתי מאפשר זאת, לדוגמה הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע-אומר חלק ב' אבן העזר, סימן א', ובמקומות נוספים.

טבילה מוקדמת

אפשרות הטבילה המוקדמת לפני תום שבעת הנקיים נדונה בפומבי בשנים האחרונות, וקיימת מחלוקת בדבר אפשרות יישומה מבחינה הלכתית. גם כאן מדובר בתשובה פרטנית לזוג, כתלות במקרה ובגישת הפוסק.

הרואה דם בשפופרת

פתרון נוסף שהוצע ע"י הגרש"ז אויערבך הוא ראיית דם בשפופרת (שו"ת מנחת-שלמה תניינא סימן עב'). בצורה זו, אישה מרכיבה צינור דק חלול בפתח הרחם בזמן הוסת, ולכן אינה נאסרת כלל. מלבד לבישת השפופרת, הגרש"ז דורש גם טבילה במקוה בלילה השמיני לראייתה כדין דאורייתא טרם קיום יחסי האישות. 

שיטה זו אינה נמצאת בשימוש מעשי בימינו, אך ייתכן שבעתיד יעלה הצורך ליישמה במציאות.

Photo by Annie Spratt on Unsplash
צילום: Al Soot

מה הסיכוי להרות כאשר בעיית התזמון נפתרת

חשוב לדעת, כי בין אם ננקטו פעולות רפואיות [דחיית ביוץ באמצעים הורמונליים או הזרעה], ובין אם ננקטו פתרונות הלכתיים – הסיכוי להרות בתקופה הפורייה בכל חודש הוא סביב 20-25%. לכן יש לצפות כי יתכן ויידרשו מספר חודשים של טיפול רפואי או ליווי הלכתי לצורך השגת ההריון המיוחל.

אי פריון הלכתי עלול להסב סבל רב לזוגות ולתהיות בנוגע למקומה של ההלכה ביצירת קושי בפוריות. 

אבחון מוקדם ומדויק, ושיתוף פעולה בין בני הזוג, הרופא/ה והסמכות ההלכתית המוסכמת על בני הזוג, יכולים להביא למציאת הפתרון המתאים בכל מקרה ומקרה ולאושר רב לחייהם של זוגות רבים.

***

הפניות והערות שוליים

(1) Haimov-Kochman, R, Adler C. et al. “Infertility Associated with Precoital Ovulation in Observant Jewish Couples; Prevalence, Treatment, Efficacy and Side Effects.” The Israel Medical Association Journal: IMAJ 14, no. 2 (February 2012): 100–103.

(2) דיון הלכתי מפורט יותר ניתן למצוא ב: "הצעת ה'שפופרת' כפתרון עבור אי-פריון הלכתי", מאת הרב מאיר נהוראי וד"ר חנה אדלר לזרוביץ'. תחומין לד, (תשע"ד): עמ' 407-418.

(3) "עקרות הלכתית – אבחון וטיפול הלכתי-רפואי", מאת ד"ר טובה גנזל וד"ר דינה צימרמן. אסיא פה-פו, (תשס"ט): עמ' 82-63.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

רופאה מומחית ביילוד וגינקולוגיה. בוגרת בית המדרש לנשים במגדל עז, תכנית הלכה בבית מורשה ובעלת היתר הוראה בהלכות נדה.
כיום היא עמיתה בבית מדרש למורות הלכה של מדרשת עין הנצי"ב וישיבת מעלה גלבוע וכן חברת ארגון רבני ורבניות "בית הלל".
עוסקת בעריכת מחקרים, מתן הרצאות וכתיבת מאמרים בנושאי רפואה והלכה.
לדף האישי של הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ׳ באתר ארגון רבני ורבניות בית הלל>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳

כ"ד באדר תש"פ 20.3.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳
⏱️ 3 דקות קריאה
הבעת חשש למצבם של מקוואות ישראל, ביחס לרמת התברואה בהם בכלל ונוכח נגיף הקורונה בפרט. קריאה לציבור הטובלות ובני זוגן לבדוק עד כמה שאפשר את המקווה בו הן נוהגות לטבול וכן, לשקול חלופה של טבילה בטבע או דחיית טבילה, באם אין ברירה.
ג׳ בניסן תשפ״א 16.3.2021
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
⏱️ צפיה: שעה וארבעים
צפיה בכנס המקוון על המקוואות על אחריות ויוזמה בתחום המקוואות - עבר, הווה, עתיד.
כ״א באייר תש״ף 15.5.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳
טבלאות נתוני המקוואות המעודכנים, כפי שנשים דיווחו לנו מחוויותיהן בטבילה בחודשים מרץ-מאי 2020
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
פירוט על ההתרחשות במקוואות בימי הקורונה, בשילוב עדכון וקריאה לפעולה בימי הקורונה ובשגרה - "סור מרע ועשה טוב"
י"ט בכסלו תש"ף 17.12.2019
גלויה מארחת
הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
“אי פריון הלכתי" נקרא פעמים רבות גם "עקרות הלכתית" והוא בעיה שנשים דתיות רבות סובלות ממנה. אילו פתרונות אפשר להציע לבעיה?
ב׳ בניסן תשפ״א 15.3.2021
מאמר מתארח מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳
מאמר שפורסם ב״כיפה״ בחלוף שנה מאז התחלת ההתמודדות עם נגיף הקורונה ולקראת כנס בנושא ״אחריות ויוזמה במקוואות - עבר, הווה,עתיד״

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם