זוגיות שכזו: מה שאהבנו פעם – מעצבן אותנו היום

איך קרה שהתכונה שהכי אהבתם בבני הזוג כשהתחתנתם הפכה לתכונה הכי מעצבנת בנישואין? התאוריה המחקרית שמאחורי התחושה הזאת, ומה זה יכול ללמד אתכם על עצמכם ועל הזוגיות שלכם

מה היתה התכונה שאהבת בבן זוג כשהחלטת להתחתן איתו? מה התכונה שקשה לך היום מולו? האם יש קשר ביניהן? התכונות שהכי אהבנו או 'הדליקו' אותנו בתקופה שלפני החתונה הן התכונות שקשה לנו איתן ביומיום בחיי הזוגיות. איך זה יכול להיות?

ההסבר הוא פיסיולוגי ופסיכולוגי כאחד: שמונת החודשים הראשונים להיכרות בין בני הזוג נקראים התאהבות. בשלב ההתאהבות רואים את ההשלמה בין בני הזוג, את הדברים היפים שכל אחד מביא, את התכונות שחסרות לנו ואנו זקוקים להם, והנה בא המושיע ומשלים לנו את החוסר ואנו מתאהבים. כלומר, מתאהבים גם בהשלמה שהם מביאים לנו, ואוהבים את עצמנו כשאנו שלמים יותר. לאחר כשמונה חודשים הכימיה במוח שוקטת ועוברים משלב ההתאהבות לשלב האהבה – החיים עצמם.

בחיים עצמם, אותם הדברים היפים חוזרים להיות הדברים המעצבנים והופכים להיות חלק מההתמודדות עם החיים המשותפים. אם נתייחס לשוני כמשהו שמפריע לנו, נקבל מריבות בבית. אך אם נסתכל על השוני כמשהו שבא להשלים אותנו, יהיה לנו קל לזרום עם אותה התכונה המעצבנת, ודווקא למנף אותה למקומות שיקדמו אותנו.

תכונות כעסקת חבילה

 כל אחד מבני הזוג מגיע אל הזוגיות עם ה"שק" שלו. לא רק שבחרנו את התכונות היפות בבן או בת הזוג, אלא שלקחנו את הכל כ"עסקת חבילה". העסקה כוללת את כל החוויות, הערכים, האמונות, דפוסי ההתנהגות והחשיבה שכל אחד מביא אתו אל הזוגיות לפי הניסיון חיים, המאורעות, המשפחה התרבות והערכים עליהם גדל. בשלב ההתאהבות ראינו את ההשלמה בינינו, הנשמות התחברו כי מצאו את האדם שדרכו יוכלו להגיע אל היעוד שלהן. בשלב האהבה, החיים עצמם, יורדים מהחזון הנשגב אל תכנית העבודה, בפועל ממש אל החיים, ואז מתחילה העבודה האמתית.

לאחר החתונה מתחילים להתמודד עם מציאות חדשה: תחושת מחויבות, התנהלות כלכלית, חלוקת תשומת הלב לבית, לעבודה, למשפחה המורחבת ולזוגיות, מציאת איזונים נכונים בין בני הזוג בתחומים שונים: בילויים, מרחב אישי, אורחים וביקורים, סביבה חדשה ומכרים חדשים.

כל השינויים הללו, גורמים לרגשות אחרים. תחושת הביחד והרצון להיות אחד עם השני מתחלפים באופן טבעי ונורמלי לשלב האינדיבדואליות. זה השלב שבו אנחנו מרגישים שאנחנו הולכים ונטמעים בתוך מישהו אחר ומתחילים לזעוק, לייצר מחסומים ולייצר מריבות כדי לשרוד את העצמי הפנימי הייחודי שלנו בתוך מערכת היחסים הזוגית. אין זה מן הנמנע שההסתכלות אחד על השני תהיה פחות חיובית ואוהבת והקשיים יתפסו יותר מקום ויהוו מחיצה בין בני הזוג.

מחקרים על התנהגות בני הזוג

מחקרים רבים נעשו על תכונות וסטנדרטים. כמות גדולה של מחקרים בנושאי התנהגויות ויחסים בין בני זוג, מצביעה על כך שבקרב זוגות בקשיים עולה הסבירות לייחס את ההתנהגות השלילית של בני הזוג לתכונות כוללות וקבועות: לכוונה שלילית, למוטיבציה אנוכית ולהיעדר אהבה (Bradbury and Finchman 2006).

לעומת זאת, זוגות בקשיים ייטו לייחס הרבה פחות את ההתנהגות רצויה של בני הזוג לסיבות כוללות וקבועות. כלומר: התנהגות לא רצויה נתפסת כעניין של קבוע, ואילו התנהגות רצויה נתפס כעניין כמעט אקראי וההיקש המוטה הזה יכול לתרום לפסימיות לגבי שיפור ביחסים ולתקשורת שלילית ולהיעדר יכולת לפתרון בעיות.

לרוב, אנשים משקיעים אנרגיה בלשלוט על הרגשות. אלברט אליס (1982 Ellis) היה הראשון שטען שאנשים מגיבים באופן רגשי בדרך כלל בעקבות מחשבות. המחשבה קודמת לרגש, והרגש קודם להתנהגות. על מנת לשנות התנהגות יש להשקיע במחשבה ופחות ברגש שעליו קשה לשלוט. יש לזהות את המחשבה שגרמה לנו להרגיש רגש מסוים ולשנות את המחשבה למחשבה חיובית כדי שתשפיע על רגש חיובי. ממחקרים עולה כי אין ספק שרגשות שליליים ומחשבות מדכאות יכולים יובילו למצבי רוח שליליים ופסימיים שיובילו להלך רוח ששואב כוחות נפש מהאדם ומתישים אותו, וממילא יראה את בן הזוג באור שלילי בכל התנהגות שלו.

גוטמן גילה שמצבי הרוח השלילים הללו מביאים לעיסוק חוזר סלקטיבי בהתרחשויות שליליות. מהעיסוק החוזר הסלקטיבי הזה, מתפתחים יחסים שליליים שמובילים לתחזיות שליליות על העתיד. בק תיאר זאת כמסגרת שלילית, שמגבירה אצל אנשים את הנטייה לראות את המצב בצורה מוטה.  (Epstein and Baucom 2002).

מצב הרוח השלילי נוטה להשפיע על זיכרון בכך שהוא גורם לפירושים מוטים ולהיזכרות מוטית בזיכרונות מאוחסנים של מצבים שליליים או של אירועים שליליים. כאשר זוגות ומשפחות רבים מצויים בקשיים רגשיים, הם נכנסים למעגל סגור שמגביר אצלם את הנטייה להיזכר בזיכרונות שליליים.

תרגיל: מילה אחת לתאר את התכונות

התרגיל הבא ממחיש היטב את השתלשלות הדברים: מבקשים מזוגות להשתמש בשם תואר בן מילה אחת על מנת לתאר את אי שביעות רצונם מבני זוגם. לאחר מכן, כשהם מתבקשים להשתמש בשם תואר בן מילה אחת כדי לתאר מה משך אותם זה אל זה, המילים הן בדרך כלל ההיפוך של המילים בהן השתמשו על מנת לתאר מה בבן/ בת הזוג מפריע להם.

דוגמה: בני זוג הגיעו לייעוץ זוגי. הגבר התבקש לתאר את התכונות הטובות והשליליות של אשתו. זו התוצאה:

חלק מהתארים ברשימה הראשונה הם בעצם אותן התכונות מהרשימה השנייה, אבל הם נתפסים באור אחר בשל מצב הרוח ותפיסת הדברים שלו באותו הזמן. הרבה מהזוגות נתקעים במסגרת השלילית והמחשבה מושפעת מכך, וכך מה שפעם נתפס כמושך בבני הזוג, מעורר אצלם כעת חוסר אמון.

תכונות נפוצות והיפוכיהן יכולים להיות גם הדברים האלו:

למצבים רגשיים יש השפעה עמוקה על מערכות יחסים. רגשות הם חלק חיוני מהיחסים במשפחה ופעמים רבות הם אלו אשר קובעים את הטון של האינטראקציות היומימיות. יש חשיבות לכך שבני משפחה ישמרו על איזון בין חלופה רגשית חיובית ושלילית ברמות השונות כדי שלא תגבר ההטיה לכיוון זה או אחר. התמקדות מרכזית בגישה ההתנהגותית–קוגניטבית היא ניטור הדרך שבה בני משפחה מתנהגים בתגובה לאמירות רגשיות שליליות. מה שחשוב זה המשחק ההדדי בין קוגניציות לבין רגשות (Epstein and Baucom 2002).

מסגור שלילי וכיצד לזהותו

המונח "מסגור שלילי" מתייחס למצב של דעה מסוימת בה מחזיקים בני זוג, או בני משפחה אלה כלפי אלה, או כלפי מצבם, ודעה זו נותנת את הטון לתפיסות שלהם ולאינטראקציות ההתנהגותיות. דוגמה טובה לכך היא אישה שתחילה נמשך אל בן הזוג שלה מפני שנראה לה "רגוע", ועכשיו אחרי שחוו תקופה של מתח, היא מגדירה אותו במסגור שלילי: עצלן/ חסר מוטיבציה/שאנן/לא מטפל מספיק במטלות הבית.

בעזרת מטפל, או דרך מודעות עצמית, יכולים בני הזוג לערוך רשימה של התכונות השליליות או את ההיפך של מה פעם נראה להם כתכונה חיוביות ואז לבדוק את הראיות שתומכות באמונות שלהם (Beck 1988; Dattilio 1989).

התערבות כזו מוצעת כדרך לעודד בני זוג או בני משפחה לקבל את העובדה שהעיוותים שלהם משבשים את הדרך בה הם רואים את האחרים והיא גם מעלה את האפשרות שתפיסותיהם אינן נכונות.

התוויית תפיסה זו בטיפול משמשת כהתערבות משמעותית מאוד שעוזרת לאדם לבחון את הלך הרוח לפיו הוא רואה את האדם האחר ולהעריך האם תפיסה זו מושפעת מעיוותים. מסגור שלילי יכול להיות חזק מאוד, בייחוד כשזוג או בן משפחה נעול לגבי בעיה טעונה רגשית.

רוב התיאורטיקנים רואים ברגשות גורם הקשור באופן אינטגרלי לקוגניציות ולהתנהגויות. יהיה זה נאיבי להניח שרגש אינו מלווה בקוגניציות ובהתנהגויות. חשיבה הגיונית מלמדת על כך שהם משפיעים זה על זה בהדדיות. התערבויות לכך יכולות להתחיל ברגשות או בקוגניציות.

היבט חיוני בהערכה כרוך בהבנה של המשחק ההדדי שמתקיים בין המחשבות, הרגשות וההתנהגות, ההבנה איך הסכמות מניעות את המחשבות וכיצד כל זה משפיע על הרגש ועל ההתנהגות. המודעות לדינאמיקות השונות היא החשובה בתהליך. כדאי להתחיל במעקב אחר רגשותיהם ואחר האופן בו הם משפיעים על המחשבות האוטומטיות ועל ההתנהגות. ההנחה היא שהכל אצלנו בראש, הבחירה שלנו האם מסתכלים על אותה תכונה מהזווית החיובית שלה או מהזווית השלילית שלה.

אנו מניחים שנפגשנו לא במקרה. שלכל מריבה יש סיבה וכל קושי הוא מקום לתיקון והזדמנות לצמיחה ולהתפתחות זוגיות. באנו לזוגיות כדי ללמוד ולהתפתח ולא כדי לחנך וללמד. החיים ובמיוחד הזוגיות הם הזמנה להתבוננות פנימית על חלקים חבויים בתוכנו, רגשות, קשרים, דפוסי מחשבה, מחסומים, כאב וקושי. מתוך אמונה שכל קושי בזוגיות הוא מקום לתיקון והזדמנות לצמיחה והתפתחות.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• דיאלוג במפגש משפחות לפני החתונה – עו"ד שירה לב ציון
• דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית – אריאל פינקלשטיין
• הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת – פסית שיח
• לחצות את הגשר ולנהל שיח רגשי – בנימין מאלב
• בְּאַהֲבָתֵנוּ וּבְזִכְרוֹנֵנוּ: זוגיות בריאה והדדית בעזרת שיטת האימאגו – אורלי ורמן
• על מה אנחנו רבים בעצם? – קרן חדד טאוב
• זוגיות בלי שיפוטיות דתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• קִינְטְסוּגִי: לבחור להדביק שברים בתוך הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• יש בינינו בית – רביטל ויטלזון יעקבס
• למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת – טקס חנוכת הבית – צוות גלויה

למאמרים נוספים במגזין גלויה על כלים לתקשורת זוגית >>