מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת - טקס חנוכת הבית - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת – טקס חנוכת הבית

י"ז באלול תש"ף 6.9.2020
קו מפריד גלויה

חנוכת בית חדש היא מאורע משמח, מושא לחגיגה ולטקס המכירים בחשיבותו של הרגע. המאמר הנוכחי בא לעסוק בטקס ובחגיגה זו, לצד העמקה בשורשיו במסורת היהודית, וכן במושא החגיגה עצמה: בית. גלויה שמחה להרחיב על הטקס ומקורותיו, וכן להציג הצעה לטקס המשלב בין המסורת לבין שירה וספרות עברית, במטרה להרחיב את גבולותיו של הטקס והמעמד.

חנוכת הבית
צילום: scott webb

הטקס המציין כניסה לבית חדש, הוא מנהג קדום הקרוי בשם 'חנוכת הבית' או 'חינוך הבית' ויסודו בדברי תורה. בארץ ישראל, חנוכת בית היא מצווה מיוחדת, בשל ישוב הארץ הכרוך בשמחה זו.[1] ישנן דרכים רבות שניתן לחגוג כניסה לבית חדש או היווצרותו של בית ככלל.

אין נוהל קבוע לברכת הבית ולטקס חנוכת הבית, אבל יש כמה עקרונות שנהוג לשלב בכל טקס שכזה:

א. קביעת מזוזה, אם עדיין לא עשו זאת.
ב. ברכת "שהחיינו" על השמחה בגלל הבית החדש.
ג. סעודת מצווה.
ד. לימוד תורה.

וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית ה' הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

המקור לטקס חנוכת בית פרטי הוא בחנוכת הבית – כלומר, ביתו של האל. בסופו של ספר שמות (פרק מ) מתואר כי משה סיים את מלאכת הקמת המשכן וכליו, כאשר אירוע חנוכת המשכן מוזכר מספר פעמים במקרא: בספר ויקרא (פרק ח) מתוארים שבעת ימי התכוננות לקראת חנוכת המשכן, המכונים "ימי המילואים", ובפרשת שמיני (פרקים ט-י) מתוארת חנוכת המשכן ביום השמיני. גם בספר במדבר (פרק ז) מתואר אירוע החניכה של המשכן:

"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.  וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם:  הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם הָעֹמְדִים עַל-הַפְּקֻדִים."

(במדבר, ז, א-ב)

מן המקורות המתארים את חנוכת המשכן עולה כי מדובר היה באירוע שלו פנים רבות. מן הממד המעשי של הכנות לעבודת המשכן עצמה, הקרבת הקורבנות והכנת כלי המשכן, דרך הממד הציבורי של התכנסות נשיאי ישראל והעם עצמו, ועד לממד האלוהי של התגלות האל על ידי ירידתו של עמוד האש מן השמיים ארצה. מעמד חנוכת המשכן היה אירוע מכונן בו שרתה השכינה לעיני כל בני ישראל ובמידה מסוימת, חגג העם את המאורע ביחד עם אלוהיו: "שהיתה שמחה לפניו במרום כיום שנבראו בו שמים וארץ".[2]

עם יסוד הארץ ומלכות ישראל, נבנה בית הקבע של אלוהים, בית המקדש. חנוכת בית המקדש הראשון, שנבנה על ידי שלמה המלך, מתוארת בספר מלכים א': "ויחנכו את בית ה' המלך וכל בית ישראל". (פרק ז, מג).[3] גם בית המקדש השני, שמלאכת בנייתו לאחר הצהרת כורש הסתיימה בשנת 514 לפנה"ס, צוין בטקס חנוכת בית המתואר בספר עזרא (פרק ו, טז-יח). הטקס מתואר בקצרה יחסית, בשונה מחגיגות השמחה המרובות שניתן למצוא בתיאור חנוכת הבית הראשון בימי שלמה (מל"א, ח, סה-סו).[4]

בית המקדש, הוא בראש ובראשונה בית, מעון מגורים עלי אדמות, לאלוהים.[5] בעניין זה, דומה בית המקדש בישראל לבית מקדש בארצות אחרות במזרח הקדום. היסוד של בית המקדש כביתו של האל, השפיע רבות על אופי טקסי החנוכה שנערכו לכבודו. הטקס נועד לחגוג את כניסתו של האל למעונו, ועל כן במידה רבה אחד החלקים העיקריים שהיו בו, הוא הכנסת ארון הקודש למקדש והעמדתו בקודש הקודשים. עם הארון, נכנס גם הענן וכבוד ה'. חנוכת המקדש התחלקה בצורה כוללת לשלושה חלקים: הכנסת ארון ה' והקרבת הקורבנות, תפילה ולאחר מכן חגיגה של העם בחצר המקדש.[6] 

טקסי חנוכת בתים פרטיים דומים במובנים רבים לטקס חנוכת בית המקדש. הם הרי חוגגים את כניסתם של אנשים בשר ודם למעונם החדש.[7] הדמיון ניכר במרכיבים המסורתיים של טקסי חנוכת הבית  – קביעת מזוזה אשר מקבעת את נוכחותו של האל בבית המגורים, תפילות וברכות על המאורע, סעודה ושמחה החוגגות את הכניסה והישיבה בבית.

טקס חנוכת הבית
חנוכת הבית הראשונה היתה חנוכת הבית – בית המקדש. צילום: קרן ויקימדיה

יסודות הבית

לצד חשיבותו של בית האל, חגיגת ישיבתו של האל בביתו בארץ ישראל וכינונו, גם לביתם של אנשים פרטיים יש חשיבות מרכזית במקרא ובמסורת ההלכתית-דתית. אחת העדויות המרכזיות לכך, מצויה בדברי השוטרים לעם לקראת היציאה למלחמה. על השוטרים לקרוא לאלו שלא הספיקו לחנוך את ביתם – לחזור ולעשות כן:

"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל-הָעָם לֵאמֹר מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ  פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ." (דברים, כ, ה).

רעיון חניכת הבית, היסוד של ציון הכניסה לבית והתחלת הישיבה הקבועה בו, הם חיוניים והכרחיים במהלך חייו של האדם הפרטי ובסדר היום הציבורי-חברתי של העם. חנוכת בית היא כה קריטית עד כדי שמי שלא הספיק לעשות כן בביתו שלו, פטור מן היציאה למלחמה עד שלא יעשה כן, בנוסף להיותה ראשונה בסדר דברי השוטרים לעם (השוטרים מתייחסים לחנוכת בית, נטיעת כרם ונשיאת אישה).

'בית' הוא מושג שעליו ניתן ללמוד ובו יש להעמיק מעבר למקורות העוסקים בחנוכת בית בלבד. הבית וגבולותיו, רשותו של אדם אחד לעומת רשותו של אדם אחר ורשות הציבור, אופיו ותוכנו של הבית, הם נושאים לדיונים אינסופיים במשנה, בתלמוד ובמקורות היהודיים לדורותם.[8] בבית הפרטי, אף נוכחת היעדרותו של בית המקדש, בית האלוהים. האדם מצווה בהנכחת ההעדר וזיכרון החורבן בתוך גבולות ביתו ובמעשים הנעשים בתוכו.[9]

החגיגה על הבית וההודיה על כינונו, מעוגנת במידה מסוימת גם באורך החיים היהודי-דתי מבחינת ציר הזמן המובנה בו. השבת, היא רגע של שמחה, מנוחה וישיבה בבית לאחר שבוע של עבודה ויציאה מן הבית.

שאילתא:

דמחייבין בית ישראל למינח ביומא דשבתא.

דכד ברייה הקדוש ברוך הוא לעלמיה, ברייה בשיתא יומין ונח ביומא דשבתא, ברכה וקדשה, כמאן דבנא ביתא וגמר לעבדתה ועביד יומא טבא.

כך אמרי אינשי, כילול בתי, דכתיב: ויכל אלוהים ביום השביעי.[10]

השאילתא המופיעה במדרש תנחומא, מקשרת גם היא בין ביתו של האל לביתו של האדם. מנוחת בני האדם ביום השבת, מקורה בכינונו של אלוהים את העולם בשישה ימים ושבתו ביום השביעי. אלוהים בעצם סיים להקים את ביתו, ועל כן ביום השביעי הוא יכול להפסיק ולשבת בבית שייסד. כך גם האדם העובד במשך השבוע לפרנסתו ולתמיכה בביתו, זוכה בשבת לנוח בביתו, לשבות מהעבודה ולהינות מהבית שבו הוא משקיע בשאר השבוע.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

מתי עושים חנוכת בית?

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה וְתִשְׁכֹּן בְּבֵיתֵנוּ שֶׁאָנוּ בּוֹנִים. זַכֵּנוּ שֶׁאוֹר שִׂמְחָה וְחֶדְוָה יְמַלְּאוּ אֶת בֵּיתֵנוּ כָּל הַיָּמִים.

מתוך תפילה על הבית של אורה זך

חנוכת בית אינה מוגבלת למעבר דירה או לחניכת בית חדש שנבנה. הרבה דליה מרקס מסבירה כי כפי שמלאכת הבריאה נעשתה בשישה ימים, ומאז ממשיכה ולא מסתיימת – כך גם ביתו הפרטי של אדם. חנוכת בית אינה צריכה להיחשב עניין חד פעמי בהכרח. היא יכולה להתקיים על מנת לציין את התגברותה של המשפחה על משבר כלשהו, שינוי משמעותי בבית עצמו או בהרכב המשפחה, חידוש ושאר ענייני שיפוץ וכן הלאה. הבית אינו רק ארבעה קירות, אלא כל מה שיש ביניהם.[11] "חנוכת בית או חידושו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיחה ולחשיבה על משמעות הבית בעבורנו, הקמת בית וחיים."[12] אכן, ישנם אירועים והזדמנויות רבות לחגיגות אישיות ולטקסים המציינים את משמעותו של הבית וחוגגים את מהותו.

כאמור, לטקס חנוכת הבית ישנם מרכיבים הנהוגים על פי המסורת לשם קיומו. אולם אל המבנה המסורתי והמקובל, ניתן גם להוסיף מן החדש והמקורי. נוסף על כך, האירוע וכל שסובב אותו, מהווים הזדמנות לחשוב על מוטיב השותפות והשיתוף בבית, בטקס עצמו ועל חלוקת התפקידים במהלך הטקס בין גברים ונשים. בהיבט זה, חנוכת בית היא לא בהכרח רק פעולה של זוג צעיר וטרי. האירוע יכול להיות רלוונטי גם עבור משפחה עם ילדים, זוג מבוגר שעושה שינוי בחייו, חברים טובים שגרים יחדיו וכן רווקים ורווקות שגרים לבד. החגיגה והטקס מאפשרים לאלו שחוגגים ויוצרים אותם, לעצב את הטקס לבד או ביחד באופן שישקף את הוויית ביתם ואת הערכים שעליהם ברצונם לכננו.

טקס חנוכת הבית
צילום: brooke lark

טקס חנוכת הבית

אחת מן המסורות הקיימות סביב אירוע זה, היא סדר חנוכת הבית שנכתב על ידי החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי). הסדר שכתב וערך, פותח בברכות לחנוכת הבית ובמרכזו עומד לימוד לכבוד המעמד והאירוע. הלימוד מתחיל בפרקים ממסכת ברכות, מסכת יום טוב ומסכת תמיד. חיבור האותיות הראשונות במסכתות אלו, מרכיב את המילה "בית".  סדר הלימוד ממשיך עם קאעים מספר הזוהר (ח"ג, דף ג ע"א), בבא מציעא (ק"ז ע"א), הרמב"ם הלכות דעות (פ"ה, דין י"א) והלכות בית הבחירה (פרק א).

סדר החיד"א מסתיים בבקשה להצלחת הבית וברכתו, ברכה על קביעת המזוזה, ברכת שהחיינו ולבסוף שני פיוטים: "על בית זה ויושביהו" (סימן אליהו חזק להרב הגאון הרי"ח) וכן פיוט בסימן אברהם (בחיבור האותיות הפותחות כל בית, מתקבלת המילה "אברהם").

הסדר הקיים מציע תבנית מסוימת לטקס זה, וניתן לעקוב אחר תבנית זו במדויק, להשאיל ממנה מרכיבים מסוימים ולצקת אחרים, וכן לפנות אל עבר כיוונים אחרים ושונים במידה וחפצים בכך.

ברכות לטקס חנוכת הבית 

–        קביעת מזוזה:

וִיהִי נֹעַם ה' אֱ-לֹהינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה:

–        ברכת "שהחיינו":

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:
נהוג ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש במעמד זה, ולהתכוון עליהם בעת הברכה.

–        בקשה לרחמים, הצלחה וברכת הבית:

יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-להי אבותינו, מלך רחום וחנון, שתתמלא רחמים עלינו, ובזכות השמות הקדושים היוצאים מפסוקים אלו, תצליחנו אנו וכל זרעינו בבית זה בכלל ובפרט, ונהיה כולנו מוצלחים ומבורכים בכל מכל כל, ותצילנו מעין הרע, ומכל חטא, ומכל חולי, ומכל צרה. ויהיו בתינו בכל מקום בתים מלאים כל טוב, מוצלחים ומבורכים לנו ולזרענו. אמן כן יהי רצון.

יעמוד בפתח הבית ויאמר:

בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ.

–        ברכה לסיום:

יהי רצון מלפניך ה' א-להינו ואלהי אבותינו, א-להי אברהם, א-להי יצחק וא-להי יעקב, אל רחום וחנון, אב הרחמים, שיהא חשוב ומרוצה לפניך הלימוד שלמדנו בתורתך הקדושה כריח ניחוח.

וברוב רחמיך תרחם על בעל הבית הזה, אשר תחילת בואו לשכון בבית הזה, נפשו איוותה ויעש תחילה וראש חנוכת הבית בדברי תורתך הקדושה, לייסד את הבית ולחנכו בדברי תורה.

בזכות תורתך הקדושה תברך את בעל הבית הזה ואת כל בני ביתו ברכות לעד, ותמלא כל משאלות לבם לטובה. ויהיה להם הבית הזה מוצלח ומבורך בכל מכל כל, וישמע בבית הזה, ובבתי כל ישראל, קול ששון וקול שמחה.

אנא ברחמיך הרבים, היה עליהם סתרה צנה וסוחרה, ותבטל מהם כל גזירות ונגע ומחלה וכל רעות. ובהרמנא מלכא עילאה ישמרו מכל עין רע, ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, ויאריכו ימים ושנים דשנים ורעננים.

כי אתה שומע תפלות עמך ישראל ברחמים.

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי. 

ברכות לחנוכת הבית
צילום: nathan fertig

הרבה דליה מרקס, מציעה את הברכות הבאות כהצעה לטקס חנוכת הבית[13]:

א.

בְּזֶה הַשַּׁעַר
לֹא יָבוֹא צַעַר
בְּזֹאת הַדִּירָה
לֹא תָּבוֹא צָרָה
בְּזֹאת הַדֶּלֶת
לֹא תָּבוֹא בַּהֶלֶת
בְּזֹאת הַמַּחְלָקָה
לֹא תָּבוֹא מַחֲלֹקֶת
בְּזֶה הַמָּקוֹם
תְּהִי בְּרָכָה וְשָׁלוֹם

ב.

יְהֵא זֶה הַמָּקוֹם נָוֶה,
מִשְׁכָּן לְשָׁלוֹם
פֹּה תָּנוּחַ לָהּ שַׁלְוָה,
כָּאן תִּדְרֹךְ הָאַחֲוָה
פֹּה יִפָּגְשׁוּ נַחַת וְשִׂמְחָה
עִם בְּרָכָה וְהַצְלָחָה
בְּצֵל זֹאת הַקּוֹרָה
יִתְרוֹנֵן קוֹל תּוֹרָה
בְּזֶה הַמָּעוֹן, בְּזוֹ הַפִּנָּה
תְּהֵא שְׁרוּיָה
הַשְּׁכִינָה.

ג.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֶאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן,
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתַצְלִיחַ מַעֲשֵׂינוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ הַדָּרִים בַּבַּיִת
הַזֶּה. נִהְיֶה כֻלָּנוּ מְבֹרָכִים בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, תַּצִּילֶנּוּ מִכָּל חֵטְא, וּמִכָּל חֹלִי, וּמִכָּל
צָרָה, וְיִהְיֶה בַּיִת זֶה מָלֵא כָּל טוּב, מֻצְלָח וּמְבֹרָךְ לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ, כֵּן יְהִי רָצוֹן
וְנֹאמַר אָמֵן
(על פי החיד"א)

לימוד לחנוכת הבית
צילום: jonny caspari

לימוד לחנוכת הבית – מן השירה, המזמור והספרות:

מהו בית?

מה המשמעות של המושג עבורנו?

במרכזה של החגיגה עומד הבית. טקס שלם נערך עבורו ולכבודו. אפשר לנצל את המעמד הזה על מנת להעמיק במשמעויות הבית עצמו – במשמעות הכללית וכן במשמעות אישית ופרטית עבור כל אחד ואחת מאיתנו.

…" בדרך היינו צריכים לנחש מה השיר של כל בית. אמא שלי האמינה שלבתים יש שירים, רצוי של חוה אלברשטיין, ולבתים הוורודים ברחוב הל"ה וברחובות של קטמון הישנה היו השירים הכי יפים. לפעמים, מהבתים שבהם גרו משפחות פחות אמידות היו עולים ניגונים של שבת ואז הייתה אמא מכריחה אותנו לעצור ולהקשיב עד הסוף "כי בני תרבות לא עוזבים שיר באמצע". היינו מקשיבים ומעמידים פנים שאנחנו לא רואים שהיא בוכה.

אף פעם לא שאלנו אותה למה שירים עבריים גורמים לה לבכות, משני טעמים: ראשית , היו מעט דברים שלא גרמו לה לבכות. פרקי חזנות, רומנים בכריכה רכה ובאותיות זעירות באנגלית ובצרפתית, סרטים של ליז טיילור – כל אלה נגמרו בדמעות השכם והערב. כך ששנית, שירים עבריים היו בהחלט סיבה טובה להתייפח, מה גם שאמא שלי לימדה אותנו את הכלל הכי חשוב באמנות, זה שמלווה אותי עד היום: "כשזה טוב באמת, זה תמיד עליך"…

מתוך: גיל חובב, "סוכריות מהשמיים"

"לבתים יש שירים"… לא ניתן שלא להתחבר להצהרה המופיעה בסיפור הקצר של גיל חובב. השירה, הווקאלית וכן המילולית, מלווה אותנו בנקודות שונות בחיים, ובהחלט יכולה להוות כלי הנוכח בטקס חנוכת הבית. מדובר על יותר מנוכחות המנעימה את אוזננו או מחשבתנו, אלא כזו שיכולה להוות האמצעי ללימוד ולשיח על בית, להעמקה במה שבית יכול להיות עבורנו, בבית שאנו מבקשים לעצמנו ובמה שאנו מאחלים עבור ביתנו.

הצעות לשירים:

(ניתן כמובן להביא אל טקס זה כל שיר שמתאים עבורכם ומהווה אמצעי למה שאתם חפצים להביע, לאחל או לבקש במעמד זה)

מזמורי תהילים:

תהילים פרק ל'- מזמור חנוכת הבית[14]

א מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
ב אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי:
ג ה' אֱ-לֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
ד ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי (מיורדי) מִיָּרְדִי בוֹר:
ה זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:
ו כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה:
ז וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם:
ח ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל:
ט אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן:
י מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ:
יא שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי:
יב הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
יג לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

תהילים פרק פ"ד

א לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר:
ב מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת:
ג נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי:
ד גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵא-לֹהָי:
ה אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
ו אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם:
ז עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה:
ח יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱ-לֹהִים בְּצִיּוֹן:
ט ה' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
י מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱ-לֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:
יא כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱ-לֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע:
יב כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱ-לֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים:
יג ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ.

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

עוד, מתוך נָחוּגָה:

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

לימוד לחנוכת הבית
צילום: kon karampelas

הפניות ביבליוגרפיות והצעות לקריאה נוספת:

[1]תשובת הרב הרב יוסף אלנקווה, אתר מורשת.
[2] ספרא שמיני פרשה א.
[3] ועל חנוכת בית המקדש הראשון, ראו בהרחבה: עולם התנ"ך- מלכים א'. רעננה: דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, עמ' 84-91.
[4] יוסף פליישמן. הפסח הראשון בביהמ"ק השני. בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, חוברת ג', ניסן-סיון תשנ"ז, כרך מב. ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 230.
[5] שמואל אחיטוב ועמיחי מזר. ספר ירושלים – תקופת המקרא. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000, עמ' 137.
[6] ראו ה"ש מס' 2, עמ' 84.
[7] שם.
[8] קצר המקום מלהכיל את המקורות המעידים על כך. מסכתות שלמות עוסקות בדיני רשויות, בנורמות התנהגות בבית ובהקמת בית – בין אם פיזי ובין אם בית במובן של יסוד משפחה. הבית מהווה לעיתים רבות מעין רקע או אקספוזיציה לסוגיה מסוימת. למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף ה, ע"ב. וגם: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כח ע"א. ובעניין אופיו של בית והנורמות הנהוגות בו ראו: תיקוני זהר, מן הקדמה וכן תיקון ו.
[9] תוספתא, מסכת סוטה (ליברמן) פרק ט"ו, הלכות י"א-ט"ו.
[10] שאילתות דרב אחאי גאון, סימן א. הובאו דבריו גם במדרש תנחומא, בראשית, סימן ב. ראו גם בפירוש "עץ יוסף".
[11] דליה מרקס. בזמן : מסעות בלוח השנה היהודי–ישראלי. משכל (ידעות ספרים), 2018, עמ' 98.
[12] שם, עמ' 100.
[13] שם, עמ' 99-100.
[14] ראו: יעקב קליין, "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תה' ל) מזמור לכל עונה, דף שבועי מס' 422, תשס"ב, אוניברסיטת בר-אילן.
קליין מנתח את המזמור המופיע בתהילים ל'. הוא מסביר תחילה כי קריאה בפשט המזמור מגלה כי הוא שיר תודה של יחיד על רפואה ממחלה קשה. חכמים ופרשנים לכותרת המזמור וסיפקו מספר הסברים משל עצמם בדבר הכותרת המייחסת את המזמור לדוד ולחנוכת הבית: א. על פי פירוש אבן עזרא, המזמור נכתב על ידי דוד לחנוכת ביתו שלו ובזמן זה הוא אכן היה חולה. ב. לפי שיטת חז"ל, המזמור חובר על ידי דוד לחנוכת הבית הראשון. המכילתא על שמות טו מוסיפה ומסבירה כי השיר הושר על ידי שלמה בחנוכת הבית, וכמו מיוחס לדוד עצמו בשל השתדלותו היתרה לבנות את הבית. לעומת זאת, רד"ק טוען כי המזמור אכן חובר על ידי דוד לחנוכת הבית, אך התוכן אינו חנוכת הבית עצמו אלא תיאור של חוויותיו האישיות של דוד ביחס לחטאו הגדול. ג. יש שמפרשים את כותרת המזמור לחנוכת הבית השני בימי שיבת ציון או המכבים. במקרה זה, התוכן הופך להיות ציבורי ולא אישי, כלומר המחלה היא מצב האומה ולא מחלתו של יחיד. ד. יש המפרשים את המזמור כעוסק בחנוכת הבית השלישי, כלומר זה העתיד לבוא. במקרה זה, המחלה היא המצב הנוכחי ללא בית מקדש, והרפואה היא הגאולה העתידית ובניין הבית.
קליין טוען כי נראה שנעשה במזמור זה שימוש 'משני' בפעם הראשונה בחנוכת בית המקדש השני: ה'אני' במזמור הופך ל'אני' קולקטיבי, המחלה היא גלות בבל והרפואה היא הגאולה מן הגלות ובניית הבית מחדש. המזמור זכה לפירוש אלגורי שהפך אותו למזמור תודה לאומי וקיבל את הכותרת "מזמור חנוכת הבית לדוד".

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת צוות גלויה

מאת
צוות גלויה
בין אם מעגל השנה הוא שמביא אותנו לציין סגירה או פתיחה של שערים בחיינו, בין אם אירועי חיים אחרים מעלים זאת - שינויים והתחלות חדשות, הם חלק מהשגרה (גם אם הם מייצגים שבירה של השגרה, לעיתים). נשמח במאמרים, שירים ותפילות המתייחסים למפגש שבין שינוי להתחלה, וגם בין שינוי לסוף.
כ"ו בכסלו תש"ף 24.12.2019
מאת
צוות גלויה
אמצעי המניעה הקיימים, דעת ההלכה עליהם, איך להשתמש בהם ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם
ו' בכסלו תש"ף 4.12.2019
מאת
צוות גלויה
שנתיים של נישואין הן מספיק זמן לבחון את הדינמיקה ביניכם ולשפר דברים. כמה נקודות לבדיקה לקראת כל השנים שעוד לפניכם
י"ח בשבט תש"ף, 13.2.2020
מאת
צוות גלויה
מאמרים חדשים שעלו במגזין גלויה מהעדכון הקודם ועד י"ח שבט תש"ף, 13.2.20 בנושאים זוגיות, הלכה, מיניות, ספרות ורוח.
ג' בכסלו תש"ף 1.12.2019
מאת
צוות גלויה
⏱️ 3 דקות קריאה
כמה עצות ליום החתונה שיפחיתו את המתח הנפשי ויסייעו לתחושות השקט הפנימי במהלך היום
כ"ג באדר תש"ף 19.3.2020
מאת
צוות גלויה
מה חדש במגזין גלויה? - כ"ג באדר תש"ף

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם