הצעה של מערכת 'גלויה' לטקס חגיגת הולדת בת, השוזרת יחד הצעות טקסיות פרטיות וציבוריות, ומשלבת בין מסורת לחידוש
טקס זבד הבת המסורתי בנוי משלושה חלקים עיקריים: פסוקי פתיחה, קריאת שם (על משקל 'מי שברך') ופסוקי הודיה. בדומה לטקס ברית המילה לבן זכר, הטקסים המסורתיים העמידו במרכזם את קריאת השם לבת הנולדת ואת חזרתה של האישה היולדת לחיק הקהילה. עם התעצמותה של התנועה הקוראת לשותפות נשים במסורת ובפרקטיקה היהודית, הופנה הזרקור אל עבר מסורות אלו, וכיום הן מקבלות פרשנות מחודשת ועיצוב מודרני ומאפשרות לצקת לתוכן יצירה מקורית ואישית.
בעקבות גל הפריחה והשיתוף בנושא זה, קיימות היום שלל הצעות יפות לטקסי הודיה על הולדת בת – חלקן בנויות על בסיס טקס זבד הבת המסורתי וחלקן מקוריות לגמרי, שכן בטקס כזה המבוסס על מנהג בלבד, ישנה חירות רבה בעיצובו ובנייתו. ניתן לשלב בו פסוקים ושירה מסורתית ומודרנית, להוסיף ברכות אישיות ודרשות, וכמובן לעצב אותו באופן שישקף את רצונם וטעמם האישי של היולדת, בן זוגה והמשפחה החוגגת עמם.
הצעה לטקס – עמותת עיתים
הצעה לטקס – ארגון פנים
הצעה לטקס – קולך
ההצעה שלפניכם שוזרת יחדיו כמה הצעות קיימות הנגישות לקהל הרחב (למשל, באתר 'עתים') עם טקסים פרטיים וייחודיים שיצרו משפחות שונות לרגל הולדת בתן, ובאדיבותן שיתפו אותם במגזין 'גלויה'. כך נוצרה הזדמנות לזכות את הקהל הרחב בשילוב שבין מסורת לחידוש וגיוון.
מהלך הטקס
פסוקי קבלת פנים:
– חלוקת התפקידים בין הקוראים היא הצעה בלבד וניתנת כמובן לשינוי לפי טעמכם –
האב והאם: "בְּרוּכָה הַבָּאָה בְּשֵׁם ה'" (תהלים קיח, כו)
הקהל חוזר: "בְּרוּכָה הַבָּאָה בְּשֵׁם ה'"
האם: "בְּרוּכָה אַתְּ בָּעִיר וּבְרוּכָה אַתְּ בַּשָּׂדֶה בְּרוּכָה אַתְּ בְּבֹאֵךְ וּבְרוּכָה אַתְּ בְּצֵאתֵךְ" (על פי דברים כח, ג, ו)
האב והאם: "מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קיח, כג-כד)
האב: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קלז, ה-ו)
פסוקי הפתיחה של זבד הבת:
– הפסוקים יכולים להיאמר על ידי אחד ההורים, שניהם או מכובדים אחרים –
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, יד).
לבת בכורה: "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ" (שיר השירים ו, ט).
פיוטים ושירים לכבוד הבת
יַעְלַת חֵן / פיוט עממי
יַעְלַת חֵן, הָעַלְמָה, נְעִימָה, כְּלִילַת יֹפִי, בַּת אֵיתָנִים
קוּמִי, אוֹרִי, כִּי בָּא אוֹרֵךְ וְזָהֲרֵךְ, וְקוּמִי צַהֲלִי בִּרְנָנִים.
קוּמִי עֲדִי צָנִיף מְלוּכָה, נְסוּכָה, וְלִבְשִׁי שָׁנִי עִם עֲדָנִים,
וּמִשְׁבְּצוֹת שֵׁשׁ וְרִקְמוֹת, כִּי מִכָּל עֲלָמוֹת,
נָוִית וְיָפִית הֲדוּרָה, קְשׁוּרָה בָּעֲבוֹתוֹת,
חָשְׁקֵךְ מִלְּפָנִים, יְאַשְּׁרוּךְ כָּל בָּנוֹת,
בְּתוֹף וְכִנּוֹר וּמְחוֹלוֹת.
עֵינַיִךְ זוֹרְקִים תּוֹתָח וּמַפְתֵחַ, שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ חוּט שַׁנִּים,
שִׁנַּיִךְ כַּבְּדוֹלַח, רַקָּתֵךְ כְּמוֹ פֶלַח רִמּוֹן, וְזֹאת קוֹמָתֵךְ יָפִית, וְדָמִית לְתָמָר נְעִימַת שׁוֹשַׁנִּים.
פיוטים אפשריים נוספים:
דְּרוֹר יִקְרָא / דונש בן לברט
בת נעימה / פיוט עממי (אשיר שירים / סימן: אברהם חזק)
יפת עין / סימן ישעיה
בתי, קולך שמעתי / פיוט עממי
ועוד – ראו למשל הצעות נוספות באתר "הזמנה לפיוט"
קריאת השם:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה וְרִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה וּדְבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת וַאֲבִיגַיִּל וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִּל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיַּלְדָּה הַנְּעִימָה הַזֹּאת,
וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ: ____________________
בְּמַזָּל טוֹב וּבִשְׁעַת בְּרָכָה, וִיגַדְּלוּה בִּבְרִיאוּת, שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וִיְזַכֶּה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּה לִרְאוֹת בִּצְמִיחָתָהּ וּבְלִמּוּדֶיהָּ, בְּגִילוּיֶיהָּ וּבְחִדּוּשֶׁיהָּ, בְּשִׂמְחָתָהּ וּבְחוּפָּתָהּ, בְּבָנִים וּבְבָנוֹת, עוֹשֶׁר וְכָבוֹד. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
ברכת הגומל וברכות ההורים
ברכת הגומל היא ברכה שמברך אדם שהיה נתון בסכנה ויצא ממנה בשלום. ברכה זו נתקנה במקום קורבן תודה שהיו מקריבים בבית המקדש במקרים אלה, ומטרתה לבטא את תחושת התודה על הרפואה וההצלה. תהליך הלידה נחשב למצב של סכנה ולפיכך מורה המסורת היהודית לאישה שעברה בשלום לידה, לברך אחריה את ברכת הגומל. ניתן לומר ברכה זו בכל מקום שמתכנס בו ציבור הכולל מניין.
האֵם: "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֱׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב"
הקהל: "אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלֵךְ כָּל טוֹב, הוּא יִגְמָלֵֵךְ כָּל טוּב, סֶלָה"
האב: מודה אני לפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותיי, על כל החסדים אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בריותיך. ויהי רצון מלפניך אדון השלום, אב הרחמים, שתברכני ותפקדי לחיים טובים ולשלום. ותזכני, אותי ואת אשתי ואת זרעי, למצוא חן ושכל טוב בעיניך ובעיני כל רואַיי. ותעביר ממני ומכל בני ביתי כל חולי ומדווה וכל עניות, ודבקנו ביצר הטוב לעבדך באמת וביראה ובאהבה.
האם: עושה מעשה בראשית, שיתפתני עמך בבריאת חיים שילדתי ביום גדול ונורא זה. לבי מלא שמחה, תן לאישי ולמשפחתי לעמוד לידי ולהלל את רחמיך, כי לא עזבתני ולא שכחתני בכאבי צירי, ומכאבים אלו חוללת שמחה גדולה, ואת בכיי כיסית בבכייה של הרכה הנולדת הבאה לעולם.
יהי רצון מלפניך, בורא עולם, שתשמור על חיי הילדה הזאת מכל מחלה ותאונה ותקיים את נפשה, ואותי רפא וחזק למענה. כי הילדה הזאת בוטחת בך להחיותה ולשמרה, כשם שאני בוטחת בך להחיותני ולשומרני. עזור לי לעמוד על המשמר למען בתי, מלאני בסבלנות, בצדק וביושר כלפיה. תן לי את היכולת לתת לה מזון, אהבה ודברי תורתך ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי.
האב והאם: "יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל ולֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל. יְבָרֶכֵךְ ה' וְיִשְׁמְרֵךְ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלַיִךְ וִיחֻנֵּךְ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלַיִךְ וְיָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם".
ברכת שהחיינו
האב והאם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה.
הקהל: אָמֵן.
הלל והודיה
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לה' כָּל הָאָרֶץ.
עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה.
דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱ-לֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ (תהלים ק)
ניתן להוסיף כאן מזמורים נוספים מן ההלל: "הודו לה'", "אנא ה' הושיעה נא" ועוד. כמו כן אפשר להוסיף שירה ומזמורים שאינם מן המקורות.
שבע ברכות לשמחת הבת (מתוך אתר 'עיתים')
טקסט זה שנכתב על ידי יהודי לרגל לידת בתו הראשונה, נפוץ בקרב קהילות שונות. הוא מורכב משבע ברכות – מספר טיפולוגי המזכיר כמובן את שבע ברכות הנישואין. בכל ברכה מבקשים שהבת תזכה בתכונותיה של דמות נשית מרשימה אחרת מן המקורות.
אפשר לחלק את הקראת הברכות בין המוזמנים:
- יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּשַָׂרָה, אֵשֶׁת נְעוּרִים וְרַעְיָה נֶאֱמָנָה
יְהִי רָצוֹן שֶׁאֱמוּנָה וְנֶאֱמָנוּת, מְסִירוּת וְטוּב לֵב יִהְיוּ יְסוֹד חַיַּיִךְ. - יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּרִבְקָה, אֵשֶׁת הַחֶסֶד וְעַמוּד הַנְּתִינָה
יִהְיוּ נַָא יָדַיִךְ וְלִבֵּךְ פְּתוּחִים תָּמִיד לְכֹל אָדָם, וְהַנְּתִינָה וְהַחֶסֶד – נֵר לְרַגְלַיִךְ. - יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּרָחֵל, מַשְׂאַת לֵב אֲהוּבָה וְאֵם אוֹהֶבֶת
יְהִי רָצוֹן שְׁתִּמַּלְאִי אַהֲבָה לְכֹל נֶפֶשׁ וּלְכֹל בְּרִיאָה, שֶׁתֹּאהַבִי אֵת הַבְּרִיוֹת וְתֵּאָהֲבִי עַל יָדָם. - יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּלֵאָה, אֵם הַבָּנִים וַעֲקֶרֶת הַבַּיִת
יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּזְכִּי לִבְנוֹת בַּיִת נֶאֱמָן, יְסוֹדוֹתָיו עַל אַדְנֵי אֱמוּנָה וְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה. - יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּמִרְיָם, נְבִיאָה וּמַנְהִיגָה לְעַמָּהּ
לְוַאי שֶׁתַּשְׂכִּילִי לְהַשְׁמִיעַ אֵת קוֹלֵךְ הַמְּיֻחָד לָךְ בְּסוּגְיוֹת שֶׁל כְּלָל כְּבִשְׁאֵלוֹת שֶׁל פְּרָט,
וּלְבַטֵּא אֵת תְּכוּנוֹתַיִךְ הַסְּגוּלִיּוֹת בִּנְתִיבֵי הַלִּמּוּד וּבְעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה. - יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כַּאֲבִיגַיִל, רַבַּת תְּבוּנָה וְטוֹבַת עֵצָה, שֶׁמָנְעַָה אֵת דָּוִד מִלָּבא בְדָמִּים
יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּתַכְּנִי אֵת חַיַּיִךְ בְּעֵצָה טוֹבָה וּבְרֹב תְּבוּנָה, וְהָאֶמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהֱבִי. - יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּאֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל, מַלְכָּה לַגּוֹיִּם וּמוֹשִׁיעָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּרְכָה אֵת גּוֹרָלָהּ בְּגוֹרָל עַמָּהּ
וְא-לֹהֶיהָ, שֶׁשָּׂמָה אֵת נַפְשָׁהּ בְּכַפָּהּ וְהַחֲרֵשׁ לֹא הֶחֱרִישָׁה, שֶׁבְּחָכְמָה וּבְאֹמֶץ לֵב הֵבִיאָה תְשׁוּעָה לַיְּהוּדִים
וּמַפָּלָה לִמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם. תְּהֵא דַעֲתֵּךְ מְערֶבֶת תָּמִיד עִם הַבְּרִיוֹת – כּוֹאֶבֶת אֵת כְּאֵבָם וּשְׂמֵחָה בְּשִׂמְחָתָּם
וּתְהֵא נַפְשֵׁךְ קְשוּרָה תָּדִיר בְּגוֹרָל עַמֵּךְ וּבְִתִקְוָתּוֹ
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
ברכות נוספות
בכל שלב בטקס אפשר להוסיף ברכות ואיחולים של בני משפחה: אחים ואחיות, סבים וסבתות, דודים ודודות וכל מי שההורים רוצים לכבד ולערב בטקס.
בקהילות יהודי ארצות האסלאם, שם נוסד לראשונה הטקס של "זבד הבת", מילאה השירה תפקיד מרכזי בטקס זה ובטקסי חיים אחרים. השירה התחלקה אז בין הפיוט לשירה העממית (לרוב, בערבית-יהודית). הפיוט הוא שירה דתית, כתובה בעברית עשירה ומבוססת על המקורות ועונה לקונבציות קפדניות. בטקסי החיים, היו מזמינים פייטנים מקצועיים לבצע אותם. לעומת זאת, הייתה מעין שירה בציבור בשפת המקום, ולפעמים הנשים הן אלו אשר הובילו את השירה ומסרו אותה מאם לביתה. שני סוגי השירה יצרו מרחב-מה בין הפורמליות הטקסית לבין הצורך בביטויי שמחה ספונטניים יותר ומשתנים, בין תפילת קבע לתפילת ותפילת תחנונים. על אותו משקל, ניתן כיום לשלב בטקס פיוטים ושירה מודרנית, על פי נטיות הלב של ההורים ואורחיהם. הנה מספר הצעות:
פיוט שמובא אצל החיד"א, ספר ברית עולם, ירושלים תשכ"ח, עמ' נא:
אֲיֻמָּה! מַרְאַיִךְ הַרְאִינִי וְנֹעַם קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי
בְּעֵינַיִךְ לִבַּבְתִּינִי – פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי כַלָּה
אֲיֻמָּה! רַעְיָתִי יָפָתִי אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי
בּוֹאִי נָא אֶל חֶדֶר הוֹרָתִי – אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה
אֲיֻמָּה! דִמִּיתִיךְ לְתָמָר, חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב הַמְשֻׁמָּר
טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמַר – גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה
אֲיֻמָּה! כַּחַמָּה בָרָה רָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ
חוּשִׁי נָא קוּמִי בִּמְהֵרָה – נָשִׂישׂ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
אֲיֻמָּה! יָפוּ פְעָמַיִךְ מַה טּוֹבוּ מִיַּיִן דּוֹדַיִךְ
כִּשְׁנֵי עֳפָרִים שָׁדַיִךְ צוּף – דְּבַשׁ שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה.
לקריאת הפיוט ב"ברית עולם"
הפיוט קריתנו מלאה לרבי דוד בוזגלו:
קִרְיָתֵנוּ מְלֵאָה נְהוֹרָא
בְּסִימָן טוֹב וְהַצְלָחָה
יַעֲלַת חֵן יָלְדָה נֶחְמְדָה
קִרְאוּ הֵידָד הֵידָד
יוֹם זֶה בְּשׂוֹרָה.
יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים
כֹּל הַמִּשְׁפָּחָה בָּהּ דְּגוּלִים
מַתְּנַת אֶל שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
קִרְאוּ הֵידָד הֵידָד
יוֹם זֶה בְּשׂוֹרָה.
תִּגְדַּל תִּפְרַח כְּשׁוֹשַׁנָּה
בְּעֶזְרַת אֶל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
לְבַת מִצְוָה וְלַחֲתוּנָּה
קִרְאוּ הֵידָד הֵידָד
יוֹם זֶה בְּשׂוֹרָה.
לקריאת "קרייתנו מלאה" מתוך "מזמור לדוד"
פיוט לרבי ישראל נאג'רה
יַעְלָה יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי. הֵנֵץ רִמּוֹן גַּם פָּרְחָה גְּפַנִי:
יָבוֹא דּוֹדִי יָכִין צְעָדָיו. וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו.
אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו. אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִּי:
שׁוּבִי אֵלַי אַתְּ בַּת אֲהוּבָה. שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה.
הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה. כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי:
רֵעִי דוֹדִי נַפְשִׁי פָּדִיתָ. וּלְךָ רַעְיָה אוֹתִי קָנִיתָ.
עַתָּה לִי בֵּין עַמִּים זֵרִיתָ. וְאֵיךְ תֹּאמַר דּוֹד אֲהַבְתָּנִי:
אֲיֻמָּתִי לְטוֹב זֵרִיתִיךְ. וְלִתְהִלָּה וּלְשֵׁם שָׂרִיתִיךְ.
כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ. שִׂמְחִי כִּי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי:
לוֹ יְהִי כִּדְבָרְךָ יְדִידִי. עַתָּה מַהֵר תֶּאֱסֹף נְדוּדִי.
וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְּדוּדִי. וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי:
חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב. כִּי צִיץ יִשְׁעֵךְ רַעֲנָן רָטוֹב.
וּלְצָרַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב. וְחִישׁ אֶשְׁלַח אֶת סְגָנִי:
שירים נוספים:
- תינוקת/ מיה טבת דיין
- שיר לפעוטה/ אפרת ביגמן
- לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם / זלדה
- איך תינוק נולד? / חיים צבי
- פקח את עיניך והבט / ברק פלדמן
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
לקריאה נוספת בתוך מגזין גלויה:
מתוך נָחוּגָה:
- שבע ברוכות לשמחת הבת – רחלי עמיצור-איצקוביץ
- חגיגות לידה : ברית הבן וברית הבת – צוות גלויה
- פיוט להולדת בת – רחל אילון כוכבא
- נָחוּגָה: חזון – הרבנית שרה סגל-כץ
- נָחוּגָה: תוכן העניינים – צוות גלויה
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל-עמי
- "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
- לבחור לבנות את טקסי חיינו – מיכל יחיאלי קופנהגן
- טקסי משפחה
- חופה וקידושין
- טקסי גירושין
- טקסי אבלות
תפילות נוספות באתר:
- תפילה לאישה לפני לידה – תהילה אזולאי שאול
- תחינה ערב לידה – שירה לוין
- תפילה על חינוך הילדים – אורה זך
- תפילה לאם השולחת את ילדתה לראשונה למעון – עפרה גולדברג עברון
- משתה גמילה מהנקה – טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות
- ברכת הגומלת – חן ארצי סרור
- תפילה להורים ליום ההולדת ילדתם או ילדם – אורה זך
לקריאה נוספת:
- הולדת הבת במקורות היהדות – רן חורי
- ברכת הטוב והמיטיב בלידת בן ובת – הרבנית חמוטל שובל, כתב העת ״דרישה״
