ברכת הגומלת, מאת: חן סרור ארצי - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

ברכת הגומלת

כ"ג באב תש"ף 13.8.2020
קו מפריד גלויה

"בשונה מלידה, שהיא אירוע אחד קצר ואינטנסיבי, דווקא השגרה שבהנקה היא מתנה מסוג אחר. היא זיכרון שנצרב בבשר באופן שאין לו מילים… הבנתי שאני לא גומלת רק את התינוקת שלי, אלא קודם כל את עצמי. שצריך לתת להיפרדות הזו מקום. שראוי להריע לה. לברך עליה מעומק הלב."
חן ארצי סרור על הגמילה מהנקה ועל יצירת "ברכת הגומלת".

הטקסט פורסם במקור במגזין "נשים", גיליון אוגוסט 2020 מספר 284.

ברכה לגמילה מהנקה
צילום: Wes Hicks

שביל החלב

מאז שנולדה היא גרה עליי. ישנה עליי בלילות, כפשוטו. גוף על גוף. ישבה על ברכיי בימים – לעיין בספר, לשחק או לאכול. סימביוזה מוזרה ומדהימה שיכולה להתרחש רק בין אם לגוריה. היא אמנם ילדה שלישית, והעצמאית מתוך החבורה, אבל הדבק הבלתי נראה חיבר אותנו באדיקות זו אל זו. דבק ושמו הנקה.

לצערי הרב הנקה הפכה לנושא טעון, מעורר מחלוקת. הרצון של אחרים להתערב בבחירותיהן של אמהות הפך גם תחום כל כך עדין ואינטימי לזירת קרב. כן תחליף, לא תחליף. כן הנקה בציבור, לא הנקה בציבור. צריך להתרכז, לאטום אזניים ולב, ולבחור מבפנים. המילים הללו, שאני כותבת עכשיו, הם עליי. הם לא אידיאולוגיה, הן לא מנסות לחנך אף אחת או להראות למישהי את האור. הן קודם כל עבורי. ניסיון לעבד את אחת החוויות הכי משמעותיות שחוויתי עם כל אחד מילדיי. הנקה.

כשרציתי לגמול את נעמי, כי כבר היה לי קשה, כי ההנקה הייתה אינטנסיבית, כי באמת מיציתי, אבל לא הצלחתי להפסיק. גם כשנסעתי ללילה מחוץ לבית וקיוויתי שזה מה שיסייע, התבדתי. אני זוכרת שהחזקתי אותה עליי אחרי יומיים שלא ינקה, והיא מתחפרת בתוכי ואני גדושה. כשמצאה את שביל החלב התבוננתי בה ונזכרתי איך בתי הבכורה עשתה בדיוק את אותו הדבר. איך שלפה שוקולד מהפה בשביל לטעום את אמא. זכרתי את בני השני נטמע בי. הגוף הילדי שלו, הרך, טובע בשלי, מרכך אותו. וחשבתי על החוויה הבשרית הזו. הפיזית. הנפשית. הטוטאלית. שלא נותנים לה מילים ופה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

בעולם המודרני קל לעשות את הניתוק הזה בין האדם לחוויה הגופנית שלו. ובעיקר שלה. לדון בכובד ראש על בעד ונגד, על איכויות רפואיות מול קשיים בעולם העבודה. לתפוס את עצמנו כאנשים ונשים נטולי גוף, מנותקים. ואני רוצה לצעוק: התבלבלתם. תנו לנשים לדבר. לגוף שלהן לדבר. לידה, ואחריה הבחירה בהנקה, הן דרמה פיזית ונפשית. הן טלטלו את עולמי. הן שינו אותי דווקא בגלל הסימביוזה הזו בין גוף לנפש. בין גוף לגוף ונפש לנפש. בשונה מלידה, שהיא אירוע אחד קצר ואינטנסיבי, דווקא השגרה שבהנקה היא מתנה מסוג אחר. היא זיכרון שנצרב בבשר באופן שאין לו מילים.

ואת המילים האלו הייתי כל כך צריכה. ללכוד את זה רגע, להחזיק את זה ביד ולהתבונן. שם הבנתי שאני לא גומלת רק את התינוקת שלי, אלא קודם כל את עצמי. שצריך לתת להיפרדות הזו מקום. שראוי להריע לה. לברך עליה מעומק הלב. התפילה היא אחד הכלים הכי יפים שיש לנו. היא מלווה אותנו בכל רגע פעוט, בכל שלב בחיים. ואיזו ברכה יד בתפילת נשים ששמה זרקור על הרגע הזה של ההיפרדות. 

כך נולדה ברכת הגומלת.

ברכת הגומלת / חן ארצי סרור

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֱ-לֹהַי וֵא-לֹהֵי אִמּוֹתַי
שֶׁתּוֹלִיכֶהָ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֶהָ לְשָׁלוֹם
שֶׁתִּפָּתַח הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ כִּמְנִיפָה
שֶׁתָּמִיד יִמָּצְאוּ שְׁבִילִים חֲזָרָה
בַּיִת וְחֵיק

אֱ-לֹהַי גְּמוּלֵי שָׁדַיִם
שִׂים דְּבַשׁ כְּחָלָב עַל לְשׁוֹנָהּ
הוֹתֵר בָּהּ שְׂפַת אֵם
מַלֵּא פִּיהָ תְּפִלָּה וְתוֹרָה וְחֶסֶד
וֶאֱמֶת

לַמְּדֵנִי
לְשְׁמֹר מַה שֶּׁנִּטְבַּע בַּבָּשָׂר
לִנְצֹר לַיְלָה אַחַר לַיְלָה אַחַר לַיְלָה
גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף
לָדַעַת אֶת סוֹד הַקִּרְבָה
לְשַׁחְרֵר

הִיא גּוּפִי וּבְשָׂרִי
וְהִיא הִיא

בָּרוּךְ אַתָּה יוֹצֵר הָאָדָם

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת על 

עיתונאית "ידיעות אחרונות" ומורה למחשבת ישראל. מחברת הספר "הדתיות החדשות".

תוכן נוסף מהמגזין:

י"ח בחשון תשפ"א 5.11.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 3 דקות קריאה
עצות ותובנות מתוך חתונות שהתקיימו בתקופת הקורונה, על מנת לסייע לזוגות לחוות את יום החופה בחגיגיות ולהתמודד עם האתגרים של תכנון חתונה בתקופה זו.
ג׳ בטבת תשפ״ד 15.12.2023
מאת
צוות גלויה
שירים ותפילות שעלו לכבוד ״זאת החנוכה״ החותמת את החג. האתר ממשיך להוות במה לכתיבה המגיבה אל העת הזו ומתוכה, תוך שילוב טקסטים שאינם תלויים בזמן הזה.
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה מזמין לספר לנו על על ספרים, מוסיקה, אמנות, תערוכות קבועות ומשתנות, אתרים וכל ׳עולם׳ מקביל אחר שכדאי שניתן לו כאן הד, כדי להמשיך ולְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס. ההזמנה פתוחה תמיד!
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
צוות גלויה
מה חדש במגזין גלויה? - כ' בניסן תש"ף
ד' בטבת תש"ף, 1.1.2020
מאת
צוות גלויה
חומרי סיכה יכולים להגביר את ההנאה והחיבור הגופני ואף להקל על כאבים בעת קיום יחסים. ישנם ארבעה סוגים של חומרי סיכה, לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם