דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית, מאת: אריאל פינקלשטיין - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית

י"א בניסן תשפ"א 24.3.2021
קו מפריד גלויה

אריאל פינקלשטיין מציג תמונה ראשונית של המגמות בעשורים האחרונים של מאפייני המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית, ומסביר כי זו ניצבת בתווך בין החברה החרדית לחברה החילונית. מאמר המבקש להציג תמונה ראשונית של המגמות בעשורים האחרונים של מאפייני המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית, המבוססת על ספרו של אריאל פינקלשטיין – החברה הדתית-לאומית בנתונים – שפורסם לאחרונה בהוצאת נאמני תורה ועבודה.

בשנים האחרונות גבר השיח סביב מקומה של המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית. סוגיות כמו רווקות מאוחרת, גירושין ותכנון ילודה שלא נידונו בעבר במסגרות ציבוריות או בתקשורת הדתית-לאומית זוכות כיום לנפח לא מבוטל בשיח. יש המבקשים לקדם מגמות של פתיחות רחבה יותר בתחומים אלו לעולם המודרני בעוד שרבנים וארגונים שונים טוענים כי החברה הדתית-לאומית עוברת תהליכים של שינוי ביחס לתפיסת המשפחה הנובע מחדירה של ערכי תרבות המערב. כמו דיונים רבים בשיח הציבורי, גם השיח בנושא זה מושפע מאוד מתחושות בטן ובדרך כלל אינו מבוסס על נתונים. במאמר זה אבקש להציג תמונה ראשונית של המגמות בעשורים האחרונים של מאפייני המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית, המבוססת על ספרי "החברה הדתית-לאומית בנתונים" שפורסם לאחרונה בהוצאת נאמני תורה ועבודה.

דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית - אריאל פינקלשטיין - מגזין גלויה

נישואין:

המגמה הכללית המסתמנת בנושא גיל הנישואין בחברה הדתית לאומית הוא שגיל הנישואין בקרב נשים דתיות עולה במעט בעוד שגיל הנישואים בקרב גברים דתיים דווקא יורד. כך, שיעור הנשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי המתחתנות עד גיל 20 ירד בתקופה של כמעט שני עשורים מ-14.3% ל-10.6% ושיעור המתחתנות עד גיל 23 ירד מ-45.6% ל-39.5%. מנגד, שיעור הגברים המתחתנים עד גיל 20 עלה, בהתאמה, מ-2.3% ל-3.5% ושיעור המתחתנים עד גיל 23 עלה מ-19.1% ל-21.2%. מגמה מקבילה של עלייה בשיעור הגברים המתחתנים בגיל צעיר לעומת ירידה בשיעור הנשים העושות זאת נרשמה גם בקרב בוגרי החינוך החרדי, ואילו בקרב בוגרי החינוך הממלכתי המגמה היא אחידה: ירידה בשיעור המתחתנים בגיל צעיר הן נשים והן גברים. המשמעות של נתון זה הוא שישנו צמצום של פערי הגילאים בקרב הזוגות המתחתנים, אך עדיין ישנו פער כזה. הבדלים משמעותי בין דתיים-לאומיים ובין חרדים ניתן לראות בגיל הנישואין: בקרב חרדים הגילאים שבהם ניתן לראות את השיעור הגבוה ביותר של מתחתנים הם גילאי 22-20, בקרב דתיים לאומיים גילאי 24-22 ובקרב חילונים גילאי 29-27.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

רווקות מאוחרת:

אחד הנושאים המדוברים בשנים האחרונות בחברה הדתית-לאומית הוא סוגיית הרווקות המאוחרת, עד כדי כך שהצורך לטפל בסוגיה כיכב במצע של מפלגת הציונות הדתית בבחירות האחרונות. התחושה בקרב רבים בחברה הדתית-לאומית היא שמדובר בתופעה שמתרחבת ומתעצמת בשנים האחרונות, אך באופן מפתיע הנתונים אינם תומכים בכך. הן שיעור הגברים והן שיעור הנשים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, המגיעים לגיל 30 בעודם רווקים, נשאר יציב מאוד לאורך 15 השנים האחרונות ולא חלו בהם שינויי מגמה משמעותיים (כ-22% רווקות וכ-31% רווקים לאורך השנים). בשיעור הרווקים והרווקות בני 35 אף חלה ירידה לאורך השנים: שיעור הרווקות בנות 35 הגיע לשיא של 16.2% בקרב ילידות 1974 ואילו בקרב ילידות 1982 עמד שיעור זה על 13.6%, ירידה ריאלית של 16% בשיעור הרווקות; שיעור הרווקים בני 35 בקרב ילידי 1977­-1974 עמד על 19.6%-19.9%, אך לאחר מכן ירד בהדרגה עד לשיעור של 17.6% בקרב ילידי 1982, ירידה ריאלית של 13%.

כיצד ניתן להסביר את הפער בין הנתונים הללו ובין התחושות של התחזקות התופעה? ייתכן שהדבר נובע מכך שהתופעה זוכה כיום לנראות ציבורית גבוהה יותר, כך שגם בעבר היו בחברה הדתית-לאומית לא מעט רווקים מעל גיל 30 ו-35, אך הם לא התרכזו באזורים ספציפיים כמו ירושלים וגבעת שמואל, אלא "נבלעו" בתוך החברה באופן שלא הבליט את התופעה.

נתון נוסף שעולה מנתונים אלו שמצוי בניגוד לאינטואיציה הוא העובדה שיש שיעור גבוה יותר של רווקים דתיים מבוגרים מאשר רווקות. הנתון הזה מפתיע לאור התחושה של רבים שהם מכירים הרבה יותר רווקות מבוגרות מאשר רווקים, והתחושה שלרווקים המבוגרים יש הרבה הצעות בעוד שלרווקות יש מעט הצעות. לכאורה היה ניתן להסביר את הנתונים לאור שיעור גבוה יותר של חילון בקרב גברים, אך ממצאי המחקר מלמדים שלהפך, שיעור הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי המגדירים את עצמם דתיים גבוה יותר משיעור הנשים המגדירות את עצמן כדתיות.

דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית - אריאל פינקלשטיין - מגזין גלויה
צילום: תמר הרצברג שוסיוב

גירושין:

כמו בתחום הנישואין, גם בתחום הגירושין מצויים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתווך, בין בוגרי החינוך הממלכתי ובין בוגרי החינוך החרדי. כך, בטווח של 20 שנים מעת הנישואין עומד שיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי על 20%, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי על 11% ובקרב בוגרי החינוך החרדי על 6.6%., בהשוואה לאורך השנים נמצא כי אין שינוי משמעותי בשיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, בעוד שהן בקרב בוגרי החינוך הממלכתי והן בקרב בוגרי החינוך החרדי שיעור זה עלה במידה משמעותית. כך, למשל, בהשוואה בין המתחתנים עד גיל 23 ילידי 1975­-1973 לילידי 1984-­1982 ניתן לראות שהייתה ירידה קלה בשיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (מ-7.5% ל-7.4%), בעוד שבקרב בוגרי החינוך הממלכתי הייתה עלייה משיעור גירושין של 16.1% לשיעור גירושין של 20.2% – עלייה ריאלית של 25.5%; ובקרב בוגרי החינוך החרדי הייתה עלייה משיעור גירושין של 4% לשיעור גירושין של 5.5% – עלייה ריאלית של 37.5%.

תובנה מעניינת נוספת שהיא שבציבור החרדי שיעור ניכר מבין המתגרשים עושה זאת בשנים הראשונות לאחר הנישואין, ואילו בקרב חילונים ודתיים תופעת הגירושין מפוזרת יותר לאורך השנים. כך למשל, מבין המתגרשים בטווח של 20 שנים מעת הנישואין, בקרב חרדים 76.6% התגרשו בעשור הראשון שלאחר הנישואין ורק 23.4% התגרשו בעשור השני, ואילו בקרב דתיים-לאומיים 56.7% מהמתגרשים עשו זאת בעשור הראשון לעומת 43.3% שהתגרשו בעשור השני. למעשה, שיעור הגירושין בטווח של שנה מהנישואין בקרב חרדים עומד על 1.5%, נתון הזהה לשיעור הגירושין בטווח של שנה בקרב חילונים, וגבוה מזה של דתיים-לאומיים (1.2%). בטווח של שנתיים שיעורי הגירושין של חרדים ודתיים-לאומיים משתווים (2.2%), ורק כשלוש שנים מעת הנישואין עולה שיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי על זה של בוגרי החינוך החרדי.

השערה המסבירה אולי את השיעור הגבוה יחסית של בוגרי החינוך החרדי המתגרשים בטווח זמן קצר מעת הנישואין היא שהדבר קשור בכך שבחברה החרדית ההיכרות בין בני הזוג ומשפחותיהם לפני ההחלטה על חתונה דלה יחסית, כך שפרטים על בן הזוג, שלא היו ידועים קודם, מתגלים זמן קצר לאחר החתונה, או שבני הזוג פשוט מגלים כי הם מתקשים להסתדר. מנגד, לאחר שעוברת תקופת ההסתגלות של השנים הראשונות ובני הזוג נשארו יחד, הסיכויים שבני זוג חרדים יתגרשו הוא נמוך מאוד ביחס לשאר האוכלוסייה.

דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית - אריאל פינקלשטיין - מגזין גלויה

גירושין לפי גיל נישואין:

בבדיקת ההבדלים בשיעורי הגירושין בין הנישאים לפי גיל נישואיהם נמצא כי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, שיעור הגירושין של המתחתנים בגיל 17 או 18 גבוה מאוד ויורד בהדרגה עד שמגיע למינימום בקרב המתחתנים בגיל 24-22. לאחר מכן עולה שיעור הגירושין באופן הדרגתי ומתון, ורק באמצע שנות ה-30, סביב גיל 35, הוא מגיע לשיעור הגירושין של המתחתנים בגיל 18-17. כך, למשל, שיעור הגירושין בטווח של 10 שנים מעת הנישואין בקרב המתחתנים בגיל 17 עומד על 17.6%, ובקרב המתחתנים בגיל 18 הוא עומד על 13.5%; השיעור ממשיך לרדת משנה לשנה ומגיע למינימום בקרב המתחתנים בגיל 24-22, שם הוא מתייצב על 7%. לאחר מכן שוב עולה בהדרגה שיעור הגירושין, ובקרב המתחתנים בגיל 33 מגיע ל-12.9%, מעט פחות משיעור הגירושין של המתחתנים בגיל 18. ממצאים אלו מלמדים כי שיעור הגירושין הנמוך ביותר הוא בקרב המתחתנים בגיל 22­-24, שהם הגילאים שבהם השיעור הגבוה ביותר של מתחתנים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. ככל שמתרחקים מגיל הנישואין המקובל בחברה הדתית-לאומית, הן כלפי מטה והן כלפי מעלה, שיעור הגירושין עולה. בקרב בוגרי החינוך החרדי גיל הנישואין המתואם עם שיעור הגירושין הנמוך ביותר הוא 22-20 ובקרב בוגרי החינוך הממלכתי גיל 29-27. הדבר מלמד שגם בקרב החרדים והחילונים שיעור גירושין נמוך מתואם עם נישואין בגילאים שבהם ישנו השיעור הגבוה ביותר של מתחתנים, אלא שבחברה החרדית גיל הנישואין המקובל מוקדם יותר מאשר בחברה הדתית-לאומית, ובחברה החילונית הוא מאוחר יותר.

ניתן להעלות מספר השערות המסבירות תופעה זו: מחד, ניתן לטעון שחתונה בגיל פחות סטנדרטי לחברה מתואמת עם אישיות "פורצת" יותר ופחות מקובעת, תכונה שסביר להניח שמתואמת גם עם שיעור גירושין גבוה יותר. באופן ספציפי, לגבי נישואין בגיל מאוחר יחסית בחברה הדתית-לאומית ניתן לטעון שאורח חיים מערבי יותר – המתואם עם שיעורי גירושין גבוהים יותר – הוא זה שגורם לאדם להתחתן בגיל מאוחר יחסית. לפי טיעון זה אין בהכרח קשר סיבתי בין גיל הנישואין ובין שיעור הגירושין, אלא גיל הנישואין הוא רק סימן לסוג האישיות ולאורח החיים, שמתואמים גם עם שיעור גירושין מסוים. מנגד, ניתן לשער שהקורלציה בין שיעור גירושין לבין גיל הנישואין מצביעה על קשר סיבתי: כך, למשל, בהקשר הדתי-לאומי ניתן לטעון, שחתונה בגיל צעיר היא תוצאה של נישואי בוסר פזיזים, ולפיכך הדבר מביא לשיעור גירושין גבוה, ומהצד השני שיעור הגירושין הגבוה של המתחתנים בגיל מאוחר נובע מכך שבני הזוג נפתחו קודם לחתונתם לאורח החיים המערבי, הטומן בחובו שיעור גבוה יותר של גירושין.

דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית - אריאל פינקלשטיין - מגזין גלויה, מיניות, הלכה וזוגיות

ילודה:

מספר הילדים הממוצע של נשים דתיות מצוי במגמת עלייה לאורך השנים. הוא היה במינימום בשנים 1983-1981 שבהן הוא עמד על 3.6, ולאחר מכן בסוף שנות ה-90 הוא עמד על 3.7. מאז שנת 2003 הוא עומד באופן יציב במשך תקופה ארוכה על 4.3-4.2 ילדים, ובשנים 2019-2017 הוא עמד על 4.3 ילדים, נמוך יותר מאשר נשים חרדיות (6.6), אך גבוה מנשים מסורתיות (3), נשים מסורתיות לא כל כך דתיות (2.4) ונשים חילוניות (2.1). המעניין הוא שהעלייה בהיקף הילודה בחברה הדתית התרחשה דווקא לאחר הקיצוץ בקצבאות הילודה בשנת 2003, בתקופה שבה היקף הילודה בקרב נשים חרדיות ירד באופן משמעותי. 

בחינת הנתונים על פני ארבעה עשורים מלמדת כי על אף הגידול במספר הילדים של נשים דתיות ישנה דחייה הדרגתית של גיל הילודה, שהתרחשה בעיקר בשנות ה-90. נשים דתיות יולדות כיום 0.6 ילדים בממוצע עד גיל 25 לעומת 0.9 ילדים בסוף שנות ה-80, וגם במספר הילדים עד גיל 30 ישנה ירידה קלה (מ-2.2 ל-2). מנגד, ישנה עלייה משמעותית במספר הילדים שנשים דתיות יולדות בגילאים 45-30. תופעה דומה של דחיית הגיל שבו נשים יולדות ניתן למצוא גם בקרב נשים מסורתיות ונשים חילוניות.

קשה להסביר את דחיית גיל הילודה של נשים דתיות בדחייה המינורית בגיל הנישואין שעליה הצבעתי מקודם. לכן נראה שמדובר על קבלת החלטות מודעת של בני זוג על דחיית ילודה. נושא זה כרוך בדיון הלכתי: רבנים רבים מתנגדים מבחינה הלכתית לשימוש באמצעי מניעה על מנת לדחות ילודה, אך נראה שישנו בנושא זה שינוי מסוים לאורך העשורים האחרונים בחברה הדתית-לאומית. אם עד לפני עשורים בודדים, התפיסה הרווחת הייתה שאין סיבה ואף אסור למנוע הריון מיד אחרי החתונה, הרי שכיום התופעה מדוברת ורווחת בהרבה, ומשתקפת ככל הנראה גם בנתונים. המעניין הוא, שבניגוד לחששות שהדבר יביא לצמצום במספר הילדים של נשים דתיות הרי שהנתונים מלמדים שתהליך זה דווקא מלווה בעלייה קלה בשיעור הילודה בקרב נשים דתיות. לעומת זאת, בקרב נשים חרדיות לא ניתן לזהות תופעה של תכנון ילודה, כך ששיעור הילדים הממוצע שאישה חרדית יולדת עד גיל 25 ועד גיל 30 נשאר יציב לאורך השנים.

מגזין גלויה
צילום: Jewish Life Photo Bank

סיכום

אם נבקש להתייחס לנתונים באופן כוללני ממבט על הרי שניתן לציין שדפוסי הזוגיות והמשפחה בחברה הדתית-לאומית משקפים את מקומה בתווך בין החברה החרדית לחברה החילונית. הדבר משתקף בגיל הנישואין, באחוזי הגירושין ובשיעור הילודה בחברה הדתית-לאומית. בבחינת המגמות לאורך השנים ניתן לראות יציבות גבוהה בדפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית: שיעור הרווקות המאוחרת נשאר יציב ואפילו מצוי בירידה קלה, שיעור הגירושין נשאר יציב לעומת עלייה משמעותית בשיעור הגירושין בחברה החילונית ובחברה החרדית וגם הילודה מצויה במגמת עלייה קלה. במובן זה, קשה לראות השפעות מערביות וחילוניות על דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית. עם זאת, בתחום תכנון הילודה ניתן לראות שינוי משמעותי בין החברה הדתית-לאומית לחברה החרדית: בעוד בקרב נשים דתיות-לאומיות ניתן לזהות דחייה של הגיל שבו נשים יולדות ילדים – כמו בחברה החילונית והחברה המערבית – בקרב נשים חרדיות שיעור הילודה בגיל צעיר נשאר יציב למדי.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

רווקות –

נישואין –

גירושין –

הריון ולידה –

חיי משפחה –

דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית - אריאל פינקלשטיין - מגזין גלויה, מיניות, הלכה וזוגיות
צילום: Pexels Emma Bauso

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

חוקר במרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. בעשור האחרון ריכז את תחום המחקר בתנועת נאמני תורה ועבודה. מחבר הספר: החברה הדתית-לאומית בנתונים, בהוצאת נאמני תורה ועבודה, 2021.

תוכן נוסף מהמגזין:

כ״ג באייר תשפ״ב 24.5.2022
גלויה מראיינת את
הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל
שיחה עם הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל על עשיה במרחב ההלכתי עם כלים מתחום הליווי הרוחני והנחיית קבוצות
מאת
צוות גלויה
בין אם מעגל השנה הוא שמביא אותנו לציין סגירה או פתיחה של שערים בחיינו, בין אם אירועי חיים אחרים מעלים זאת - שינויים והתחלות חדשות, הם חלק מהשגרה (גם אם הם מייצגים שבירה של השגרה, לעיתים). נשמח במאמרים, שירים ותפילות המתייחסים למפגש שבין שינוי להתחלה, וגם בין שינוי לסוף.
א׳ בניסן תשפ״ג 23.3.2023
מאת
צוות גלויה
פירוט על אודות השירה המתחדשת במגזין גלויה
י"ט באלול תש"ף, 8.9.2020
מאת
צוות גלויה
מה חדש במגזין גלויה? - י"ט באלול תש"ף
ו' בכסלו תש"ף 4.12.2019
מאת
צוות גלויה
לפני שאתם מתייאשים ממחירי החופשות ומרגישים רחוקים מהחופשה הבאה, קחו נשימה ותארגנו לעצמכם חופשה שווה בזול.
י״ג בכסלו תשפ"ד 26.11.2023
מאת
צוות גלויה
רשומה לקראת קריאת פרשת ״וישלח״, המכילה את סיפור דינה בת יעקב ולאה. הרשומה נכתבת מתוך חשיבות הקשר החברתי של העיון בסיפור דינה, ועל בסיס הכרה כאובה במעשי הפגיעה והאלימות הנוראיים שנכפו על החברה הישראלית והיהודית בבוקר שמחת תורה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם