"חשוב בעיניי שההנהגה הדתית יתנו מקום לשיח על האתגרים האלה, ועל המשקל שהם מוסיפים על הזוגיות" - ראיון עם הרבנית קרן מילר ג'קסון
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

"השימור של הדיאלוג החלקים והזרמים השונים קריטי על מנת לראות את המשותף בינינו" – ראיון עם הרבנית קרן מילר ג'קסון

י״ג בתשרי תשפ״ד 28.9.2023
קו מפריד גלויה

ראיון גלוי עיניים עם הרבנית קרן מילר ג'קסון על אתגרי חינוכיים ועל הדור הצעיר, על מפגשים בין עולמות ועל זהויות דתיות מגוונות


גשר בין עולמות

"עשיתי עלייה פעמיים". לא הרבה נשים ואנשים יכולים לומר משפט כזה. הרבנית קרן מילר-ג'קסון מרעננה יכולה. כמי שגדלה בריברדייל בניו יורק, היא עלתה לראשונה מיד לאחר סיום התואר הראשון. כאן בישראל, היא פגשה בחור בריטי, דיוויד, שלימים תינשא לו, ויחד יביאו לעולם חמישה ילדים. בעלייתה השניה לישראל, בשנת 2005, הרבנית קרן כבר אמא למשפחה צעירה ומתרחבת.

הרבנית קרן היא בעלת תואר שני מוסמך בתלמוד ומדרש מאוניברסיטת ניו יורק ובוגרת התוכנית למשיבות הלכה מבית מתן השרון ברעננה. "במסגרת התוכנית למדנו במשך שש שנים ונבחנו בבחינות הרבנות השונות בנושאי נידה, אבלות, שבת ואיסור והיתר (הלכות כשרות)". בנוסף, היא למדה במדרשת לינדנבאום ובבית המדרש 'דרישה' בניו יורק.

"חשוב בעיניי שההנהגה הדתית יתנו מקום לשיח על האתגרים האלה, ועל המשקל שהם מוסיפים על הזוגיות" - ראיון עם הרבנית קרן מילר ג'קסון

חלק משמעותי ב"אני מאמינה" של הרבנית קרן קשור ביכולת המופלאה שלה לבנות גשרים ולעיתים לשמש בעצמה כגשר בין חלקים שונים בחברה.

"תמיד ראיתי בעצמי מגשרת בין עולמות שונים", היא מספרת ומבקשת לתאר שלושה מאלו הכרוכים בחייה. "כמי שבילתה שנים לא מעטות בבית המדרש מחד ובאקדמיה מאידך, אני מרגישה שהשילוב בין הפריזמות השונות האלה, והלימוד שמשלב בין הדיוק האקדמי להשראה של בית המדרש, הוא חשוב ומעשיר על מנת ליצור תמונה מלאה ובריאה יותר של העולם".

בעיני השימור של הדיאלוג הזה בין החלקים השונים והזרמים השונים הוא אולי שינוי קטן, אבל קריטי על מנת לראות גם את המשותף בינינו ולא רק את השונה והמפריד"

הרבנית קרן מבקשת לגשר גם בין עולם לימוד התורה לבין הזירה האקטיביסטית. כאשר התורה נשארת רק בין כותלי בית המדרש, היא אומרת, החוויה הדתית לא יכולה לבוא לידי ביטוי במלואה והיא חסרה. אנשים צריכים לפגוש בתורה בסביבה הטבעית שלהם, והמפגש הזה צריך להוות השראה עבורם לבנות עולם שהוא טוב יותר. "זה מה שהביא אותי לרצון העמוק לגשר בין ההלכה ופמיניזם. רציתי לגרום ליותר נשים ונערות להרגיש שגם להן יש חלק בתורה ובלימודה".

הגשר השלישי קשור בזהות שלה כעולה ותיקה. "הזהות הישראלית שלי אינה מושלמת", היא מסבירה, "השורשים של המשפחה שלי בחלקם עדיין נטועים בארצות הברית ובישראל. להיות ישראלית ובו בעת זרה, מלמד אותי ומאפשר לי להתייחס למורכבות שקיימת אצל לא מעט אנשים בישראל וספציפית אל התלמידים והתלמידות שלי".

מה בתהליך הלימוד גרם לך ללמוד ולהבין משהו על העולם, או על עצמך?

"בשנה האחרונה לימדתי שיעור על אגדות התלמוד במתן השרון ברעננה. אחרי שנים רבות של לימוד הלכה, זו היתה חוויה מרגשת עבורי לחזור לסיפורים ביוגרפיים של החכמים". אותן אגדות תלמודיות, היא מסבירה, עוסקות בשאלות פילוסופיות גדולות שהעסיקו את החכמים לאורך ההיסטוריה, ומעסיקות אותנו גם כיום, המגוון של הנושאים הוא מרשים, משאלת קיומו של הסבל האנושי בעולם, כבוד בין בני אדם, מה מאפיין מנהיג טוב, ומה הוא האיזון הנכון בין לימוד תורה לבין עיסוקים אחרים מחוץ לבית המדרש והמשפחה".

"הדבר המשמעותי בעיני בסיפורים האישיים הללו של חז"ל, היא היכולת שלהם להרהר במעשיהם שלהם", הרבנית קרן ממשיכה, "יש פה ממש דוגמא אישית של איך ללמוד מטעויות שעושים בחיים ולשפר את דרכינו".

דור הZ – הדור האותנטי

העולם כיום מלא אתגרים, אך הרבנית קרן מבקשת להתייחס לאתגר גדול העומד בפני דור הZ (אנשים שנולדו ויוולדו בין השנים 2005-2025 – ס.ל.י.).

"הדור הזה מחפש את האותנטיות. זה כבר לא מספיק לאנשים ונשים צעירים ללכת לבית הכנסת כי זה מה שעושים, כי ההורים שלהם הולכים לבית הכנסת. הם אינם מקבלים כמובן מאליו דברים שאנשים עשו בעבר כי ככה עושים. הם רוצים להיות שותפים אקטיבים שבוחרים לחיות חיי תורה ומצוות. עבורנו, כנשות ואנשי חינוך, זה האתגר הגדול. להיות קשובים לצורך של הדור הזה, ולמצוא דרכים להעניק משמעות וכנות גם על העשיה אבל גם על האתגרים שבה".

אחד הדברים שמעסיקים אותי, הוא האופן שבו אנו מעניקות לאותן נערות בטחון בזהות הדתית שלהן ובהפגנתה, במסגרת ההלכה, ככל שניתן"

כאשה שעוסקת במפגש בין עולם ההלכה, הנשיות והזוגיות, במה כדאי וחשוב לעשות שינוי ותיקון?

"על אף שאני משיבה לשאלות מנשים בגילאים שונים, אני מוצאת את עצמי לאחרונה משיבה לא מעט לנשים לקראת גיל המעבר ונשים בגיל המעבר עצמו", היא משתפת. "נשים בשלב זה עסוקות מאוד בהשלכות ההלכתיות של שימוש בהתקן הורמונלי כגון המירנה. אחד הפסקים האחרונים שפורסמו כללו הנחיות לגבי האופן בו יש לבחון כתמים, מאחר וההכתמות כתוצאה מההתקן הן לא סדירות. ההנחיות הללו יכולות להוביל למציאות שבה בני זוג לא נאסרים כלל במשך חודשים ואפילו שנים. במציאות כזו ישנם יתרונות רבים אבל גם חסרונות. עבור חלק מהזוגות, ההרחקות הכפויות שנוצרות בעקבות שמירה על הלכות טהרה תורמות לקשר הזוגי, ויש צורך לעסוק בנושא בצורה פתוחה בהתאמה לבני הזוג".

"באופן כללי, נראה לי שבשלב הזה של החיים, אחרי לא מעט שנות נישואין, האתגר הזה מאפשר גם הזדמנות. הרבה הורים מתמודדים עם אתגרים שונים בחיי הילדים שלהם, ברמה הנפשית, הלימודית, השפעת המסכים על חיי הילדים ועוד. התמודדויות אלו מוסיפות לא מעט מתח לחיים הזוגיים. חשוב בעיניי שההנהגה הדתית יתנו מקום לשיח על האתגרים האלה, ועל המשקל שהם מוסיפים על הזוגיות. ההנהגה הדתית יותר רגישה כיום כלפי הנושאים הללו. וראוי שזה יופגן יותר כלפי חוץ".

אילו שינויים משמעותיים צריך לקדם בחינוך בעולם הדתי לדעתך?

"אני חושבת שיש שני נושאים עיקריים שקרובים לליבי בנושא הזה: הראשון הוא העצמה של נערות בתחומים שונים: מהוראת תלמוד והלכה לנערות – דבר שאינו רווח עדיין ברוב בתי הספר בישראל. העובדה שהבת שלי עשתה בגרות בגמרא בבית הספר שלה, היא דבר נפלא בעיני", היא משתפת. "אבל זו לא הייתה חובה, ורק שלוש בנות בחרו במסלול הזה".

גם בעולם התפילה היא מרגישה שיש הרבה מה לעשות. "נערות רבות אינן מרגישות חלק מהתפילה, ובטח שלא יעיזו להתנדב לומר דבר תורה בציבור, גם בקהילה שאני חברה בה. אחד הדברים שמעסיקים אותי, הוא האופן שבו אנו מעניקות לאותן נערות בטחון בזהות הדתית שלהן ובהפגנתה, במסגרת ההלכה, ככל שניתן".

הנושא השני שמעסיק את הרבנית קרן הוא האתגר בשימור דיאלוג ושיח עם אנשים ששונים מאיתנו. "לאורך החיים אנו נפגשות עם אנשים ונשים מרקעים שונים בעבודה, בלימודים, בכל מיני מקומות. אבל למרות המפגשים האלה, אנחנו עדיין נשארות ונשארים בעיקר בשבטים שלנו. בזמן לימודי בקולג'", היא נזכרת, עבדתי בארגון יהודי פלורליסטי יחד עם גברים ונשים שהפכו להיות מנהיגים בזרמים השונים של העולם היהודי, ואני עדיין בקשר קרוב מאוד עם רבה רקונסטרוקטיבסטית מארצות הברית. אנחנו מדברות, אנחנו מתווכחות, והשהות אחת במחיצת השניה משפיעה עלינו לטובה, בעיקר בהבנת האחרת, גם כשלא מסכימות".

"זו התשובה לקיטוב הקיצוני שאליו מתקדם העולם היהודי לצערנו", ממשיכה הרבנית קרן. "עולם שבו יותר ויותר יהודים לא אורתודוקסים מרגישים ניכור מהיהדות בכלל ומישראל בפרט. בעיני השימור של הדיאלוג הזה בין החלקים השונים והזרמים השונים הוא אולי שינוי קטן, אבל קריטי על מנת לראות גם את המשותף בינינו ולא רק את השונה והמפריד".

"חשוב בעיניי שההנהגה הדתית יתנו מקום לשיח על האתגרים האלה, ועל המשקל שהם מוסיפים על הזוגיות" - ראיון עם הרבנית קרן מילר ג'קסון
צילום: Xiaocong Yan

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

ממי את שואבת השראה?

"ישנן דמויות רבות כל כך שהיריעה קצרה מלהזכיר את כולם", היא אומרת בחיוך.

"היתה לי הזכות לגדול בקהילה מאוד מיוחדת, בריברדייל בניו יורק, בה נחשפתי לדמויות ממלאות השראה שהשפיעו עליי. גדלתי בקהילה של הרב אבי וייס, שהקדיש את חייו לקרב אנשים ליהדות, לציונות ולאקטיביזם יהודי. התרומה אולי הכי בולטת שלו היא במציאת דרכים לשיתוף נשים בעולם היהודי בכלל ובלימוד התורה וההלכה בפרט".

"עולם שבו יותר ויותר יהודים לא אורתודוקסים מרגישים ניכור מהיהדות בכלל ומישראל בפרט. בעיני השימור של הדיאלוג הזה בין החלקים השונים והזרמים השונים הוא אולי שינוי קטן, אבל קריטי על מנת לראות גם את המשותף בינינו ולא רק את השונה והמפריד".

"זוג נוסף שהשפיע עליי רבות היו בלו והרב ייץ גרינברג. הם מבחינתי כוח חיובי ואופטימי שפועלים לקידום העולם. ברמה האישית הם השפיעו עליי לא מעט ועודדו אותי לקחת חלק בהזדמנויות להנהגה שנקרו בדרכי מגיל צעיר ועד היום".

"בישראל, פגשתי לראשונה את הרבנית אשרה קורן (ראשת ומייסדת מתן השרון ברעננה – ס.ל.י.) שהיתה אם הבית שלי במכון גולד. הרבנית אשרה היא אשת חזון באותה מידה שהיא אשת מעשה", היא מספרת. "היא מנטורית, חברה ושותפה לשבירת לא מעט תקרות זכוכית בעולם לימוד התורה וההנהגה הדתית של נשים בישראל".

"למדתי מנשים ואנשים רבים כל כך – מהרבנית מלכה בינה (ראשת ומייסדת רשת מתן – ס.ל.י), מהרב חיים ברוונדר, הרבנית חנה הנקין והרב דיוויד סילבר. מעבר ללימוד תורה ודרך ארץ, למדתי מהם על מחויבות ואומץ ואני מוקירה להם המון טובה שהיו שותפים ליצירת עולם שמאפשר לי לעשות את הדברים שאני עושה כיום".

"וכמובן הבית", היא מסכמת. "בלי תמיכה של חברים, ובוודאי בלי התמיכה, העידוד ו"הגב" שקיבלתי מדיוויד והילדים, זה לא היה קורה".

רבנית רבת פעלים

הנוכחות של הרבנית קרן מורגשת כמעט בכל פלטפורמה וזירה בה מתקיים כיום לימוד תורה: היא מלמדת תלמוד, הלכה ומדרש במתן השרון; היא כתבה בפרויקט "שאלה", מיזם השבת ההלכה של מורות ההלכה של מתן; היא משיבה לשאלות הלכתיות של נשים, בעיקר מאזור רעננה והשרון; מגישה את הפודקאסט באנגלית של מרכז עדן – “Women & Wellbeing”. היא בעלת טור בTimes of Israel, ואת דבר התורה השבועי שלה, Power Parsha, תוכלו למצוא ברשתות החברתיות, או לקבל ישירות לנייד שלכם בקבוצת הוואטסאפ שלה.

בנוסף לכל אלו, הרבנית קרן ייסדה את יוזמת "כיוון לשירות", תוכנית קהילתית המדריכה ומעניקה מידע לנשים צעירות דתיות לפני שירות צבאי או לאומי. בעבר לימדה ב-London School of Jewish Studies באנגליה, ואף היתה שותפה לפיתוח התוכן במסגרת Lookstein Virtual Jewish Academy. היא חברה בארגון רבניות ורבני בית הלל, ומשמשת מזה מספר שנים חברה בועד המנהל של ארגון קולך.

לאחרונה, היא החלה במסע חדש ומרתק עם הצטרפותה לתוכנית "כתבוני" של מתן בשיתוף עם הוצאת ספרים קורן. במסגרת היוזמה, העמיתות בתוכנית עוסקות בכתיבת ספרות תורנית והלכתית עיונית פרי עטן. ספרה העתידי של הרבנית קרן יעסוק במדרש ובאגדות במסכת ברכות. "הנושאים והניתוחים שיכללו בספרה, יהיו רלוונטים למחוייבות ולפרקטיקות יהודיות של ימינו".

ומה הלאה? את פותחת טיקטוק?

"לא נראה לי", היא צוחקת. "צריך להשאיר משהו גם לדור הבא".

    גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

המלצות לקריאת שירים על פמיניזם, תורה והלכה במגזין גלויה:

המלצות לקריאה נוספת על נשים בתפקיד מורות הלכה:

בוגרת תוכנית מורות להלכה במתן השרון. לומדת בתוכניות ההלכה ב׳מתן׳ השרון ובישיבת מהר"ת בריברדייל, ניו יורק.
עוסקת בתקשורת שיווקית. מתגוררת באליאב, יישוב מעורב במזרח לכיש.
נשואה לצחי ואמא לארבעה.

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת סיון לייב-יעקבסון

י״ב בניסן תשפ״ג 3.4.2023
גלויה מראיינת את
הרב יוני רוזנצוויג
״אדם לא צריך להיות נתון בסבל נפשי בצורה מתמדת בכדי לקיים הלכה״ - ראיון עם הרב יוני רוזנצוויג
י״ג בתשרי תשפ״ד 28.9.2023
גלויה מראיינת את
הרבנית קרן מילר ג'קסון
ראיון גלוי עיניים עם הרבנית קרן מילר ג'קסון על אתגרי חינוכיים ועל הדור הצעיר, על מפגשים בין עולמות ועל זהויות דתיות מגוונות
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
הרב ד״ר עדו פכטר
שיחה גלוית עיניים עם הרב ד"ר עדו פכטר על התפקיד של רב קהילה, החזון שלו לחברה הישראלית.
ג׳ בסיוון תשפ״ב 2.6.2022
גלויה מראיינת את
הרב אביע״ד סנדרס
גלויה שמחה לארח את הרב אביע"ד סנדרס, ר"מ במדרשת לינדנבאום ואחראי על פיתוח והשמה בכולל דעה ע"ש סוזי ברדפילד.
ד׳ בסיוון תשפ״ב 3.6.2022
גלויה מראיינת את
הרבנית בתיה קראוס
גלויה שמחה לארח את הרבנית בתיה קראוס, מורת הלכה ועובדת סוציאלית שיקומית. מלמדת בבית המדרש למורות להלכה במתן השרון, ומובילת שו"ת נגישות בארגון רבני ורבניות בית הלל
כ״א בתשרי תשפ״ג 16.10.2022
מאת
צוות גלויה
עדכונים על תכנים חדשים שעלו לאתר בשבועות האחרונים, בסימן חגי תשרי.
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
לפניכם הצעה של מערכת 'גלויה' לטקס חגיגת הולדת בת, השוזרת יחד הצעות טקסיות פרטיות וציבוריות, ומשלבת בין מסורת לחידוש
כ״ה בכסלו תשפ״ד 8.12.2023
מאת
צוות גלויה
תפילות, שירים וראיונות שהתפרסמו במגזין גלויה מתוך תקווה בתקופה עצובה.
ד׳ בסיוון תשפ״ב 3.6.2022
גלויה מראיינת את
הרבנית בתיה קראוס
גלויה שמחה לארח את הרבנית בתיה קראוס, מורת הלכה ועובדת סוציאלית שיקומית. מלמדת בבית המדרש למורות להלכה במתן השרון, ומובילת שו"ת נגישות בארגון רבני ורבניות בית הלל
כ"ו בכסלו תש"ף 24.12.2019
מאת
צוות גלויה
⏱️ 4 דקות קריאה
שלושה משוררים וחמישה שירים על הרווקות, על ההמתנה ועל הבדידות: רחלי ריף, שלומית נעים-נאור ואלנתן מיה
י״ד באלול תשפ״ג 31.8.2023
מאת
צוות גלויה
עם פתיחת שנת הלימודים במסגרות החינוך - נתנו מקום במגזין גלויה לתפילות, לשירים ולפרוזה הנוגעת בחיי בית הספר ואף בבית המדרש. שנה״ל טובה!

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם