״פמיניזם זה שם קוד להוספת טוב בעולם״ - ראיון עם הרב אביע"ד סנדרס - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

״פמיניזם זה שם קוד להוספת טוב בעולם״ – ראיון עם הרב אביע"ד סנדרס

ג׳ בסיוון תשפ״ב 2.6.2022
קו מפריד גלויה

גלויה שמחה לארח את הרב אביע"ד (אברהם עדיאל) סנדרס, ר"מ במדרשת לינדנבאום ואחראי על פיתוח והשמה בכולל דעה ע"ש סוזי ברדפילד.


ספר קצת על עצמך.

גדלתי בפתח תקווה אבל בעצם אני תושב ירושלים מגיל 15, מאז שהגעתי לישיבת "נתיב מאיר" בכיתה ט'. אחרי התיכון עברתי בישיבת "עתניאל", אבל מהר מאוד הגעתי לישיבת "הכותל", שם למדתי שמונה שנים.
התחתנתי עם לאה בגיל צעיר. יש לנו ארבעה ילדים, בין הגילאים 7-16. אחרי הלימודים בישיבת "הכותל", נסענו לשליחות של "אור תורה" במשך שלוש שנים בעיר דטרויט, מישיגן. כשחזרתי לארץ, התחלתי ללמד כר"מ בישיבת פתח תקווה. זו היתה שנתה האחרונה בפתח תקווה וכאשר הישיבה עברה לכפר בתיה, עברתי גם והמשכתי ללמד בה עוד שנתיים נוספות.
לפני שמונה שנים חזרנו לירושלים. אני התחלתי ללמד במדרשת לינדנבאום ומאז אני שם.

למדתי לתואר ראשון בחינוך במכללת הרצוג. למבחני הרבנות למדתי בתקופת הלימודים בישיבה, וחוץ מזה למדתי אצל רבנים ירושלמים שונים, שבחנו אותי להסמכה פרטית.
בשלוש השנים האחרונות לצד תפקיד הר"מ במדרשות לינדנבאום בירושלים ובלוד, אני אחראי השמה ופיתוח בכולל דעה – המכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד. בעצם זה אומר לפתוח תפקידים חדשים ודרכים חדשות לנשים שמסיימות את הלימודים בכולל. אני עובד תחת הרבנית דבורה עברון ולומד ממנה על שילוב הלימוד והעשיה.

הרב אביעד סנדרס Rav Aviad Sanders
הרב אביע״ד סנדרס, צילום: אור תורה סטון

האם בנוסף לפעילותך כדמות הלכתית יש עוד תחומים בהם אתה פועל?

במקביל להוראה במדרשה, הייתי בין המייסדים של מה שהפך להיות פרויקט "מחנכים מגוונים" בתנועת "נאמני תורה ועבודה". עבדתי גם בארגון השגחה פרטית כחלק מהצוות שסייע להתרחבות הפיקוח, לקראת "האקזיט" לארגון "צהר".

האם יש לך צד מפתיע או תחביב מפתיע שלרוב אנשים לא מצפים לו מדמות הלכתית?

אני קם כל בוקר בארבע בבוקר ורץ לפחות 15 ק"מ כל יום.
תחביב מפתיע שלי הוא שאני ממש אוהב סיפורים של פוליטיקה פנים-חרדית, ומתעדכן קבוע באתרי חדשות חרדיים בנושאים האלה.

איך החלטת שאתה רוצה להיות רב? למה היה לך חשוב לעשות עוד הסמכות אצל רבנים באופן פרטי ולא רק את המבחנים הסטנדרטים של הרבנות?

מגיל צעיר מאוד ידעתי שאני אהיה רב. אבא שלי עבד בהייטק, אבל תמיד למד תורה לצד העבודה. הוא עונד טבעת נישואים. אני זוכר שהוא ואמא שלי אמרו לי בגיל צעיר שאם אני אענוד טבעת נישואים, כמוהו, לעולם לא אמצא עבודה בעולם הדתי. אז כן, מגיל צעיר אני יודעת שאני רוצה להיות רב. אבל מבחני הרבנות לא הספיקו לי.
כשהגעתי לישיבת פתח תקווה, שאלתי את הרב שרלו אם זה בסדר שכר"מ בישיבה אלך עם טבעת נישואים. הוא בכלל לא הבין את השאלה. אז הבנתי שאני כנראה הגעתי למקום הנכון. מצד שני, אני לא יודע אם הייתי הר"מ הראשון בישיבת הסדר שהלך עם טבעת נישואים, אבל מסביבי לא ראיתי עוד כאלה.

מבחני הרבנות בוחנים ידע אובייקטיבי, שהוא נצרך וחשוב, אבל הוא בהחלט לא מספיק כדי להיות רב. הידע שהם בוחנים עליו דל מדי כדי לשמש דמות רבנית חינוכית-רוחנית בעולם שלנו. זה בכלל לא המוקד שלהם. צריך משהו אחר, משהו נוסף.

"העולם היום הוא עולם של קצוות וקיצוניות. כל היום אנחנו מדברים על קונפליקט."

צריך אולי קצת מבחני אישיות, לימודי פסיכולוגיה או טיפול גם; וחשוב לא פחות ללמד רבנים ורבניות במה אסור להם לגעת. מה לא התחום שלהם. את הדברים האלה אי אפשר לדעת בלי שאתה לומד את זה. מהבחינה הזו, אני מאמין במודל הישן של הסמכה לרבנות, על ידי רב שהוסמך קודם, שמכיר אותך ואתה לומד אצלו ואיתו. אדם שמכיר אותך, ויכול גם להגיד לך שלא טוב שתהיה רב, לא טוב שאתה או את תהיו בעמדת כוח, כי זה לא טוב לך או לעולם. אני מרגיש שבאופן שבו מסמיכים לרבנות במדינת ישראל כיום, יש קצת הסרת אחריות. זה כן נמצא במוסדות בעומק. אם מקבלים מישהי או מישהו ללמד, אז האחריות היא על המנהל או על ראשת המוסד, על מי שקיבל וקיבלה את אותו אדם. הם סמכו את ידיהם עליו/עליה. אם לא יקחו על זה אחריות, אני צופה שיהיו יותר ויותר מקרים של ניצול כוח ושררה.
אגב, אני חושב שכדאי לנו ללמוד יותר ממקומות וממודלים שבהם הרבנות לא מתוקצבת על ידי המדינה, כמו ארצות הברית. בגלל ששם אין לתחום זה תקצוב מדינה, זה מטיל הרבה יותר אחריות על המסמיכים, והרבה יותר חיבור לשטח ולא רק שזה לא רע – לדעתי זה אפילו טוב יותר.

״פמיניזם זה שם קוד להוספת טוב בעולם״ – הרב אביע"ד סנדרס

איך הגעת לתפקיד הנוכחי שלך?

כמו שאמרתי, אני עובד בלפתח עוד אפיקים להשמה לבוגרות הכולל, אלו שלמדו שלוש וחמש שנות לימוד של הלכה. וזה תפקיד מאוד מיוחד בעיני כי הוא משלב בין עולם התורה לאקטיביזם. ברמה האישית, אני תמיד עומד על שתי רגליים. רגל אחת של לימוד תורה ורגל שניה שהיא יותר אקטיביסטית. אני לא אוהב מאוד את הרגל האקטיביסטית. אם להודות על האמת, הייתי מעדיף כל היום ללמוד וללמד תורה. אבל אין ברירה והמציאות צריכה את זה.

כשהקמתי את הפרויקט של מחנכים מגוונים בתנועת "נאמני תורה ועבודה", חלק מהתפקיד שלי היה למצוא את האנשים המתאימים שיגישו מועמדות וירצו להצטרף למערכת החינוך להביא מודל מגוון של חינוך. לכן, כשניגשתי לתפקיד, חשבתי שזה מתבסס על עקרונות דומים, אבל במובנים רבים זה עולם שונה לחלוטין. אני חושב שעכשיו אחרי שלוש שנים בתפקיד של אחראי על ההשמה בכולל דעה, אני מתחיל להבין מה באמת צריך ומה מצופה מאיתנו ומה הדרך הנכונה לקדם את הדברים. אבל אני רואה גם את המשותף בין הדברים, וזה שבסוף המטרה שלנו היא להוסיף טוב.

״פמיניזם זה שם קוד להוספת טוב בעולם״ – ראיון עם הרב אביע"ד סנדרס
צילום: The Jewish Life Photo Bank

מהו ה"אני מאמין" בעבודתך?

אני מאמין שליהדות יש בשורה, שהיהדות באה להיטיב עם העולם. לצערי, אני חושב שאנחנו לא מספיק משדרים את זה. האתוס היהודי המכונן כיום הוא "שרדנו את השואה" וכולם שונאים אותנו ואנחנו "עם לבדד ישכון" וכל המציאות מוכיחה שאנחנו לבד וככה אנחנו צריכים להיות. ככה קשה להעביר את האופן שבו היהדות באה להיטיב עם העולם.

"הפמיניזם מבחינתי הוא חלק מיהדות פתוחה. אני ממש שמח ומתרגש להיות חלק מהתנועה הזו."


היהדות בעומק שלה היא בעלת אופק בלתי נדלה של טוב להציע לעולם. אני מחפש רעיונות, גישות שבאות להוסיף טוב לעולם. קחי לדוגמא את הפמיניזם הדתי. פמיניזם זה שם קוד להוספת טוב בעולם, וזה ראש החץ של הוספת טוב למציאות. בינתיים, בימי חיי, עוד לא ראיתי משהו אחר שמוסיף כל כך הרבה טוב לעולם.

הפמיניזם מבחינתי הוא חלק מיהדות פתוחה, יהדות שמרחיבה את המציאות מן הצד האחד, ושמסוגלת להצטמצם אל מול העולם ולא לנסות להשתלט עליו מן הצד השני. אני רואה את הפמיניזם כחלק מאותה יהדות. אני חושב שמדרשת לינדנבאום בפרט והפמיניזם הדתי בכלל זה ראש חץ של כל התנועה הדתית הזו. אני ממש שמח ומתרגש להיות חלק מהתנועה הזו.
אני מרגיש שבסוף ההתפתחות וההעמקה צריכים להגיע מאיפשהו. אני חושב שזה המקום ממנו מגיע הפמיניזם הדתי בצורה עמוקה וברורה – להוסיף טוב בעולם ולהרחיב את המציאות. אני לימדתי בתקופה האחרונה בבית מדרש "שיחתי", שהוא בית מדרש שהקימו בוגרות מדרשות ובוגרי ישיבות בירושלים. שם באופן טבעי נשים מגיעות ומלמדות נשים צעירות וגברים צעירים, וגברים מגיעים ומלמדים גברים צעירים ונשים צעירות. הם לומדים ביחד. ההפרדה המגדרית, שיש לה חשיבות ברמת הקבוצה האורגנית בשנים מסוימות, כשאין את היכולת לשבת יחד, לא שייכת לשם. לדעתי, אגב, לבנות יותר קל לשבת יחד מלבנים. אני לא חושב שזה בגלל שהם לא פתוחים. אני חושב שזה באמת מוזר להם עדיין לראות אישה מלמדת תורה ברצינות. זה קצת אבסורד שלאורך השנים, הנשים היחידות שבנים פגשו בישיבות היו מזכירות ואמהות בית. מתי נדע שעברנו שלב, שהעולם קצת יותר מתוקן? כאשר נשים יתחילו ללמד שיעורי תורה מרכזיים בישיבות ומכינות. כיום זה קורה במעט מקומות, במחניים, בהרצוג, במכינות מעטות. אני מאמין ברעיון הזה בלב שלם ומבחינתי זו נקודת מפתח, ולשם צריך לשאוף.

״פמיניזם זה שם קוד להוספת טוב בעולם״ – הרב אביע"ד סנדרס
צילום: The Jewish Life Photo Bank

מה לדעתך האתגר הגדול של הדור שלנו?

העולם היום הוא עולם של קצוות וקיצוניות. כל היום אנחנו מדברים על קונפליקט. למשל, כמה הדת נמצאת בקונפליקט עם המציאות. אנחנו פחות מחפשים איך הדברים טובים למציאות. אנחנו מדברים על כמה האחרים הם רעים ולא איך אפשר להוסיף יותר טוב למציאות, ואיזה טוב אני כאדם דתי יכול וצריך להוסיף למציאות, כאדם שלומד תורה.
כל שנתיים, מגיל צעיר, אני בוחר הוגה אחר ללמוד מתורתו וחורש אותה מהתחלה ועד הסוף. בתקופה האחרונה אני לומד את ההגות של הרב יונתן זקס ז"ל. התחלתי עוד לפני שהוא נפטר. יש לו כוח ניסוח מאוד חד ומדויק, ואני חושב שזה עיקר הכוח של הכתבים שלו, שהם משדרים את הבשורה הזו שאני מדבר עליה.

בעולם כזה של קצוות וקיצוניות, הכל פשטני. כל המציאות נצבעת בצבעים מאוד חדים. אין הכרה באפשרות לשאול, ואין הכרה בזה שלשאלה יכולות להיות כמה תשובות ושכמה תשובות זה בסדר ולא כולם חייבים לבחור באותה תשובה. כשאני אומר את זה אני חושב גם על הצד השמרני וגם על הצד הליברלי. כולנו חוטאים בזה בחוסר הסובלנות לתשובות שונות, וגם בחוסר ההבנה שתשובה היא לא מוחלטת, ולא תמיד מלאה; שתשובה היא תהליך. אנחנו כל הזמן עושים תשובה. בסוף, זה לא מבחן אמריקאי. יש פה שאלות פתוחות, ויכולות להיות מספר תשובות ובסוף אלוקים בודק.

גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

הרב אביעד סנדרס Rav Aviad Sanders
הרב אביע״ד סנדרס, צילום: נאמני תורה ועבודה

בוגרת תוכנית מורות להלכה במתן השרון. לומדת בתוכניות ההלכה ב׳מתן׳ השרון ובישיבת מהר"ת בריברדייל, ניו יורק.
עוסקת בתקשורת שיווקית. מתגוררת באליאב, יישוב מעורב במזרח לכיש.
נשואה לצחי ואמא לארבעה.

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת סיון לייב-יעקבסון

ד׳ בסיוון תשפ״ב 3.6.2022
גלויה מראיינת את
הרבנית בתיה קראוס
גלויה שמחה לארח את הרבנית בתיה קראוס, מורת הלכה ועובדת סוציאלית שיקומית. מלמדת בבית המדרש למורות להלכה במתן השרון, ומובילת שו"ת נגישות בארגון רבני ורבניות בית הלל
י״ב בניסן תשפ״ג 3.4.2023
גלויה מראיינת את
הרב יוני רוזנצוויג
״אדם לא צריך להיות נתון בסבל נפשי בצורה מתמדת בכדי לקיים הלכה״ - ראיון עם הרב יוני רוזנצוויג
י״ג בתשרי תשפ״ד 28.9.2023
גלויה מראיינת את
הרבנית קרן מילר ג'קסון
ראיון גלוי עיניים עם הרבנית קרן מילר ג'קסון על אתגרי חינוכיים ועל הדור הצעיר, על מפגשים בין עולמות ועל זהויות דתיות מגוונות
ג׳ בסיוון תשפ״ב 2.6.2022
גלויה מראיינת את
הרב אביע״ד סנדרס
גלויה שמחה לארח את הרב אביע"ד סנדרס, ר"מ במדרשת לינדנבאום ואחראי על פיתוח והשמה בכולל דעה ע"ש סוזי ברדפילד.
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
הרב ד״ר עדו פכטר
שיחה גלוית עיניים עם הרב ד"ר עדו פכטר על התפקיד של רב קהילה, החזון שלו לחברה הישראלית.
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
הצעות ודרכים להחזרת נוכחותן והשתתפותן של נשים בטקס ברית המילה וכניסת הבן היילוד לעם היהודי.
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
לטקס הגירושין יש יוצאי דופן ודקויות שיש להבין כדי להבין את התהליך הכולל. מיבום וחליצה במקרים נדירים ועד ימי ההגבלה, ומחזיר גרושתו.
י״ג בתשרי תשפ״ד 28.9.2023
גלויה מראיינת את
הרבנית קרן מילר ג'קסון
ראיון גלוי עיניים עם הרבנית קרן מילר ג'קסון על אתגרי חינוכיים ועל הדור הצעיר, על מפגשים בין עולמות ועל זהויות דתיות מגוונות
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
צוות גלויה
גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה
סיון תשפ״ג, מאי 2023
מאת
צוות גלויה
אל תום האביב וראשית הקיץ יחד עם חג מתן תורה החותם שבע שבועות של ספירת העומר, מצטרפים שירים חדשים אל המגזין. בנוסף, ראיונות המשקפים ריבוי פנים וגם מטרימים את כנס ״ברית אמונים״ שיערך בעוד כמה ימים.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם