מחדשים את הקידושין, מאת: ד"ר תניא ציון-וולדקס - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

מחדשים את הקידושין

י"ז באלול תש"ף 6.9.2020
קו מפריד גלויה

במאמר זה, משתפת ד"ר תניא ציון וולדקס בתהליך שלה ושל אישה ללמוד את טקס הקידושין והנישואין ולעצב אותו בדמותם. הצעת אלטרנטיבה לטקס, שנוצרה לאחר התלבטויות ארוכות וסבוכות בנוגע למשמעותה ולאופייה של החתונה היהודית בימינו.

הצגת אפשרות לפרשנות אישית של טקס הנישואין המסורתי

בי"ג סיוון תשס"ה, נישאתי לאישי, אהוד, בטקס שהיה עבורנו שיאו המשמח של תהליך ארוך של הכנות ותחילתה המשמחת של חיינו המשותפים. במהלך תשעת החודשים שחלפו בין הודעת האירוסין לחתונה התרוצצנו כמו כולם כדי לבחור אולם, להקה, תפריט, שמלה ועוד. אבל את מירב הזמן והמאמצים –המנטליים והרגשיים כאחד – השקענו בניסיון ללמוד את הטקס ולעצב אותו כדמותנו ולקיימו מתוך אחריות הנשענת על הכלל: "כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם להורות בהם" (שו"ע אבן העזר מט סע' ט) ועל כן, כללנו בתוכו גם תנאי בקידושין, במחשבה על אספקטים מוסריים רחבים בעת ההתקדשות.

מאמר זה הוא שיתוף שלכם, הקוראים, בתוצר של אותו תהליך, ובהמשך המאמר אכן מובא תיאור מפורט של טקס הנישואין שלנו. אך חשוב לציין כי מבחינתנו אין המאמר הזה בגדר המלצה, אלא הוא מסמך המעיד על הבחירות האישיות שלנו, שהן אלטרנטיבה אחת אפשרית שנוצרה לאחר התלבטויות ארוכות וסבוכות בנוגע למשמעותה ולאופייה של החתונה היהודית בימינו. חשוב לציין גם כי כלשינוי שהכנסנו בטקס המסורתי, כל רובד פרשני ודרשני שהוספנו או הארנו בו, היה תוצר של צפייה בטקסים רבים אחרים ולימוד מעמיק שהיו לו שותפים רבים – הורים, אחים, חברים, רבנים ותלמידות חכמים.

מחדשים את הקידושין
צילום: happyskrappy

המניעים לפעולה

בטרם אגש לתיאור הטקס עצמו חשוב להסביר מה עמד מאחורי עצם ההחלטה לבחון, ובעקבות זאת גם לשנות ולפרש מחדש את הטקס המסורתי. כמה מניעים הפעילו אותנו:

המניע הראשון היה תחושה שחשוב שתהיה כאן אמירה אישית, ייחודית לנו. או כפי שאמר האיש שלי לאחר שבילינו בחתונה של חברים: "היה טקס נחמד, רק חבל שהיה אפשר בקלות להחליף את החתן והכלה הללו באנשים אחרים ואף אחד לא היה שם לב". לא היה לנו חשוב לחדש למען החידוש, כמו שהיה לנו חשוב שהטקס יבטא וישקף את העובדה שמדובר דווקא בנו, על כל המשמעויות שנלוות לכך.

המניע השני היה רצון לקחת ברצינות את המסורת שהועברה אלינו מדור לדור. נרתענו מלקבל אותה באופן פסיבי כמובנת מאליה, ורצינו לקחת עליה אחריות – ללמוד ולהפנים אותה, ובמקרה הצורך לדרוש אותה ולהתווכח עמה. צרם לנו חוסר האיזון בין מידת ההשקעה ותשומת הלב שניתנים לחלקים שונים של אירוע החתונה: הפריעה לנו התחושה שקיבלנו לעיתים בחתונות שהשתתפנו בהן כאילו יש רצון "להריץ" רבע שעה של טקס כדי להגיע כמה שיותר מהר למה שבאמת מעניין – האוכל, הריקודים… התחלנו לתהות האם אין כאן (במקרה הטוב) זלזול בטקס, כמו היה דבר שבשגרה כבר אלפיים שנה, או (במקרה הרע) מאמץ בלתי מודע לזרז את הטקס כי כך קל יותר להתעלם מהמורכבות שבו – לא צריך להתחבר לעומק, ולכן גם לא שואלים עליו שאלות קשות.

המניע השלישי נבע מהמודעות הפמיניסטית שלנו. גילינו שככל שמעמיקים בטקס וככל שמיטיבים להכיר את המציאות היהודית-ישראלית שאנו חיים בה בכל הנוגע למעמד החוקי וההלכתי של נישואים וגירושים, נעשה קשה יותר להשלים עם האלמנט הלא-שוויוני של טקס הנישואים המסורתי, שבלבו הקניין החד-צדדי שבקידושין, ועם השלכותיו על יחסי הכוחות בין בני הזוג במהלך הנישואים, וחלילה במעמד הגט. כאשר מבינים זאת כבר אי אפשר להעלים עין מן העובדה שהטקס משקף תפיסה לא שוויונית, ובה בעת משמר אותה ומבנה אותה לדורות הבאים.

המניע הרביעי והאחרון היה הרצון שלנו לבטא את זהותנו היהודית ואת עולם הערכים והאמונות שלנו באמצעות טקס הנישואים שלנו. רצינו לוודא שהשוויון, השותפות, האהבה והכבוד ההדדי בינינו ישתקפו כבר באותו רגע ראשון שבו אנו מתחייבים פומבית לחיים משותפים, ואף ימצאו ביטוי בשפה היהודית של הטקס.

ד"ר תניא ציון וולדקס
צילום: שרה סגל-כץ

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

בין המישור המהותי-חוזי למישור הסמלי-אסתטי

אחת התובנות הראשונות שלנו במהלך הלימוד הייתה שהטקס מתנהל בכמה רמות, ויש לברר באיזו מהן נדרש בכלל שינוי, ואם כן, איזה שינוי אנו רוצים לבצע. באופן כללי אפשר לדבר על שני מישורים – המישור המהותי~חוזיו המישור הסמלי~אסתטי. במידה מסוימת יש כאן גם התייחסות להבחנה בין רובד הלכתי לרובד של מנהג.

מהר מאוד הבנו שעיקר הקושי, מבחינת תפיסת העולם היהודית~פמיניסטית, נעוץ ברובד המהותי~חוזי ונוגע בעיקר לקניין החד~צדדי שבקידושין. כל שינוי ברובד הזה מצריך אומץ הלכתי רב יותר, אך גם נושא משמעות רבה יותר מבחינת ההשלכות המעשיות של הטקס. בתחום זה אפשר לכלול שאלות והצעות כגון תנאי בנישואין, נוסח הכתובה, הסכמי קדם~נישואים, נוסח הקידושין, והמשמעות הניתנת להחלפת טבעות הדדית במהלך הטקס.

הרובד השני, הסמלי~אסתטי, מכיל ממדים רבים של הטקס הקיים, לרבות מיני תוספות "אישיות" לטקס, כמו שירים וכדומה. שינוי ברובד הזה מצריך אמנם לימוד של מקורות המנהגים והפירושים השונים שניתנו להם בעבר ובהווה, אבל הוא יחסית "קל" יותר לביצוע מבחינת מידת התקבלותו בציבור – במיוחד כאשר מדובר בציבור למדני שיודע להבחין בין האסתטיקה והשפה הסמלית של הטקס ובין מהותו ההלכתית. חשוב להדגיש כי אף שאפשר לראות שינויים בתחום זה כ"קוסמטיים" בלבד, למעשה יש להם לעתים משמעות מהפכנית בטווח הארוך, שכן הם מגלמים מסרים עמוקים באקטים סמליים, מזמינים לפרש ולקרוא את הטקסט המסורתי מחדש, ולמעשה מעצבים נורמות אחרות כחלק אינטגרלי וזורם של הטקס.

צילום: תמר ושילה כנרתי

הטקס וחידושיו

כעת אבקש לתאר בפניכם את הטקס כפי שבחרנו לעצב אותו. העיקרון המוביל היה ניסיון ליצור טקס הוליסטי, כזה שאינו מורכב מטלאים~טלאים כפאזל מקוטע, אלא טקס זורם ושלם שמנהל דו-שיח מתמיד עם הטקס המסורתי, ובה בעת בנוי על בסיס סימטרי והדדי יותר.

כפי שתראו להלן, הטמענו שינויים רבים בטקס, אך ברצוני להדגיש ארבעה חידושים מרכזיים:

הסכמה הדדית לקידושין של שני בני הזוג

הראשון הוא הוצאה של החיוב ההלכתי לקבל הסכמה של שני בני הזוג לקידושין מהכוח לפועל. בדרך כלל מסתפקים בהסכמתה של האישה בשתיקה לאמירה "הרי את מקודשת", אך אנו חשנו שראוי לבטא את החיוב ההלכתי הזה במילים ולהכיר במעמדה העצמאי של האישה, להגביר את נוכחותה ואת הנראות שלה בטקס. לכן מובא כאן נוסח שבו הכלה מבטאת בקול את הסכמתה לקידושין.

חתימה על שתי כתובות

החידוש השני הוא העובדה שיש כאן התחייבות הדדית לדאוג לספק זה את צרכיו של זו, ולכן חתמנו על שתי כתובות (בעברית) המבוססות על הנוסח המסורתי, עם שינויים קלים – התחייבות החתן לכלה, שעליה חתמו שני גברים עדים, והתחייבות הכלה לחתן, שעליה חתמו שתי נשים עדות. נוסף לכך, העמקנו ברעיון הכתובה וחתמנו מבעוד מועד על גלגולה המודרני – הסכם קדם-נישואים למניעת סרבנות גט –  עובדה שהוזכרה גם במהלך הטקס עצמו.

החלפת טבעות הדדית

החידוש השלישי היה החלפת טבעות הדדית, והפירוש הייחודי שנתן לה הרב אלישע אנשלוביץ מישיבת מעלה גלבוע ואנו אימצנו בטקס. טבעת האיש לאישה ניתנה כחלק מתהליך הקידושין, הקניין, כפי שמקובל. טבעת האישה לאיש ניתנה לא כלאחר יד, בחשאי או כמתנה בעלמא, אלא כביטוי סמלי ופומבי להתחייבות ההלכתית שנובעת מתקנת חרם דרבנו גרשום – העובדה שהאיש יכול לשאת רק אישה אחת ולהתייחד מעתה רק עם אשתו. כך יצרנו מעין מקבילה לייחוד האישה לאיש בקידושין.

ברכה שמינית לטקס הנישואין

החידוש הרביעי היה הוספת ברכה שמינית לטקס הנישואין, עיבוד של ברכה שמקורה בסידורו של רב עמרם גאון. מעבר לנוסח המרגש של הברכה עצמה שמרחיבה את מעגלי השמחה אל הקהילה והציבור כולו, תוספת זו אפשרה לנו לתת לאישה לברך את הברכה הזו מתחת לחופה.

צילום: mark kamalov

סידור ועריכת הטקס

כדי לסייע לאורחים שלנו להיות שותפים אמיתיים בטקס ולא לחוש כקהל של צופים בהצגה בחרנו ללוות את הטקס בטקסט כתוב, ובו הסברים ופירושים שכתבנו, והדפסנו אותו בחוברת חגיגית שחילקנו לכל המוזמנים. מן החוברת הזאת אצטט כעת.

קבלת פנים : "עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ" (משלי ז 15)

  • טִישׁ חתן וכלה

כמנהג החסידים, מתאספים חברים וקרובים ב"חצרות" החתן והכלה לברך, לשיר, לתמוך ולחוג יחד את הרגעים המוקדמים של השמחה.

בסוף הטִישׁ של הכלה, לקראת צאתה לדרך חדשה ועצמאית, היא זוכה לברכות הדרך מצד הוריה וסבה:

ישימך א-לוהים כשרה, רבקה רחל ולאה.
"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, 
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם." (במדבר ו 24-26)

לכה דודי לקרא תכלה

ברגע של חידוש וחיבור, נפגשים הרעים האהובים לאחר שבוע בו לא התראו. בליווי בני משפחה וחברים בא החתן אל הכלה וכלקח מסיפורו של יעקב אבינו הוא חושף את פניה, כגילוי פני השכינה. 

כניסה לחופה

לאחר התייחדות קצרה של הכלה והחתן כל אחד עם חוג משפחתו, עוזבים שניהם את המשפחה הגרעינית ויוצאים לדבוק זה בזה. בשמחה ובהתרגשות נכנסים החתן והכלה יחדיו, בצעד משותף, אל החופה אשר פרושה כסוכת שלום מגוננת המסמלת את ביתם המשותף.

כשברקע צלילי השיר "יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵך שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהילים קכב 7), נעים הכלה והחתן זו סביב זה, וזה סביב זו, שבע פעמים במעין מחול. כך הם מסמנים יחד בתנועה דינאמית ושלמה את המרחב המקודש שביניהם.

קידושין : לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה

מעמד האירוסין והקידושין הינו מעמד משפטי ורוחני גם יחד. מבחינה משפטית-הלכתית בני הזוג כורתים ברית מחייבת, חוזה שנושא משמעות של ייחוד, הבדלה ובלעדיות. מבחינה רגשית ורוחנית מדובר במחויבות להתמיד ולהשקיע בלי לוותר, לשמור על יציבות הבית החדש שיבנו יחד.

"עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית" (דברי הימים ב כט 10)

כחלק מברית זו, ובכדי לוודא שגם בעולם שיש בו משברים יישמרו ערכי הכבוד ההדדי והדאגה לזולת, חתמו החתן והכלה עוד קודם לחופה על הכתובה, וכן על גלגולה המודרני הסכם קדם-נישואין.

ברכת אירוסין ויין

"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים,

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב 21- 22)

מסדר הקידושין מברך:

"ברוך אתה ה', א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ברוך אתה ה', מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין."

קידוש הכלה לחתן

החתן מצהיר:

"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".

הכלה נענית:

"הריני מקבלת עליי קידושין אלו, כפי שהסכמנו בינינו".

כעת, משהסכימו שני השותפים מדעתם לברית, נותן החתן טבעת לכלה. בשלב זה נקראת ומוענקת כתובתה של הכלה בה מפורטות התחייבויותיו הממוניות, החברתיות והאישיות של האיש לאשתו.

ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן מְשךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצונָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמו אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִּייֶעְרַב לו יְדִידוּתָךְ מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם
הִגָּלֵה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלומֶךְ
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבודָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ
מַהֵר, אָהוּב, כִּי בָא מועֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עולָם. 

(ר' אלעזר אזיכרי, צפת, מאה 16)

ייחוד החתן לכלה

רבנו גרשום מאור הגולה (מאה 10-11) התקין מספר תקנות בימיו, ביניהן התחייבות כל איש מישראל לשאת רק אישה אחת ולהיות מיוחד לה. מתוקף תקנת ציבור זו, הכלה נותנת לחתן טבעת כסמל למחויבותו הבלעדית, באומרה:

"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ" (שה"ש ח 6), כמנהג ישראל על-פי תקנת רבנו גרשום.

החתן נענה:

"לִבַּבְתִּנִי, אֲחותִי כַלָּה" (שה"ש ד 9), את חברתי ואשת בריתי.

בשלב זה נקראת ומוענקת כתובתו של החתן בה מפורטות התחייבויותיה הממוניות, החברתיות והאישיות של האישה לאיש.

להתעטף בצִיצִית

"צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,

בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ." (שה"ש ג11)

ביום חתונתו, זוכה החתן לראשונה בטלית משלו. בדומה לחופה, כך גם הטלית בה מתעטפים יחד החתן ו הכלה מסמלת את ביתם החדש.

במעמד מיוחד זה מברכים "שהחיינו, וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

נישואין : "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיה סב 5)

לאחר שהונחו יסודות הבית – נוסדה שותפות ונכרתה ברית, פונים בני הזוג והקהלה חוגג עמם לבנות את הבית עצמו ולמלא אותו אור ושמחה.

מבחינה רגשית ורוחנית, כורתים בני הזוג ברית נוספת – לא רק זו של מחויבות, יציבות והתמדה, אלא גם זו של אהבה והתמסרות רגשית, של שמחת היצירה משותפת. 

שבע ברכות

אמירת שבע הברכות על-ידי אנשים הקרובים לבני הזוג בליווי הקהל כולו כמוה כברכת הדרך. שבע הברכות מסמלות את היותנו שותפים למסע אנושי שהחל עוד בימי הבריאה. בורא עולם מעניק בחסדו גם ליצירי כפיו את הכח ליצור, לבנות מסגרות משפחתיות וקהילתיות ולשמוח בהם.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר הָאָדָם.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הָאָדָם.

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱ-לֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

שותים מן היין.

ברכה שמינית

הברכה השמינית הינה עיבוד של ברכה שמקורה בסידור של רב עמרם גאון (מאה 9). היא נוספה לטקס על מנת להרחיב את הנופך הקהילתי של האירוע. תקוותנו כי בזכות שמחת החיבור בין החתן והכלה הללו, יזכו כל עם ישראל ברוב שמחות ובשורות טובות.

כהיום הזה בירושלים –
ירבו שמחות בישראל, וינוסו אנחות מישראל,
ירבו בשורות טובות בישראל, ירבו ישועות בישראל,
ירבו נחמות בישראל.
תרבה אהבה בישראל, תרבה ברכה בישראל,
תרבה גילה בישראל, תרבה דיצה בישראל,
ירבה הוד בישראל, ירבה ועד בישראל,
ירבו זכות בישראל, ירבה חתן בישראל,
ירבו ימים טובים בישראל, תרבה כלה בישראל.
יצליחו חתן וכלה, ישמחו שניהם זה עם זה
ויעלצו שניהם זה עם זה,
ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן.
ברוך אתה משמח חתן בכלה וכלה בחתן.

שבירת הכוס

דווקא בשעת שמחה ושותפות של אוהבים, ראוי להקדיש מחשבה ולהתפלל עבור כל מי שחש עצמו שבור ובודד, כל מי שחסרים לו בית, משפחה ואהבה. מתוך שירת "אם אשכחך ירושלים" ושבירת הכוס המזכירים לנו את החורבן, את המציאות השבורה בה אנו חיים יומיום, אנו שולחים ברכת ריפוי ושלום לכל מי שסובל מאלימות.

צילום: peter bucks

לסיום, אבקש להוסיף טקסט מודרני שליווה אותנו והופיע הן בהזמנה לחתונה והן בחוברת שחולקה לאורחים במהלך הטקס. זהו שירה של המשוררת הירושלמית ברכה סרי, מתוך ספרה "קידושין". חשנו ששיר זה מצליח לבטא מעט מן הקסם והקדושה שאנו מבקשים שישרור בינינו, והוא מתחבר היטב לדו~שיח בין המסורתי למודרני, בין האישי לקהילתי.

בְּכַמָּה דְּרָכִים
אִשָּׁה נִקְנֵית לְאִישׁ?
בְּכַמָּה דְּרָכִים הִיא נַעֲנֵית?
בַּהַעֲרָצָה שֶׁלּוֹ,
בִּנְדִיבוּתוֹ וְרֹחַב לִבּוֹ.
בִּפְתִיחוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ
מוּל אִשְׁתּוֹ,
בְּנֶאֱמָנוּתוֹ,
בַּהַקְשָׁבָה שֶׁל הָאִִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.
בִּשְׁמִיעַת זִקּוֹתֶיהָ
נִזְקָקוּתָהּ.
בְּמַגָּעִים.
בְּרֹךְ. בְּאַהֲבָה.
בְּפִנּוּקִים.
בַּהֲדָדִיּוּת שֶׁל אֲנָשִׁים
בְּנִי חֹרִין וְנִכְבָּדִים.
בְּחִזּוּרִים.
בְּהֵעָנוּת לְחִזּוּרִים,
בְּהִשְׁתַּתְּפוּת בִּכְאֵב
וְעוֹד יוֹתֵר בִּשְׂמָחוֹת
בְּהֶשֵּׂגִים.
בִּיצִירָה.
בְּשֻׁתָּפוּת מוֹעִילָה.
בְּקִדּוּם מַעֲמָד בַּחֶבְרָה.
בַּחֲלֻקַּת רְכוּשׁ.
בְּהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת,
בִּנְשִׂיאָה בְּעֹל
וְשִׁגְרָה.
בְּקַבָּלַת הַחֶבְרָה מִסְּבִיבָהּ,
בְּאַהֲבַת מִשְׁפַּחְתָּהּ,
בְּכִבּוּד פְּרָטִיּוּתָהּ,
בִּפְתִיחוּת שֶׁל הַלֵּב
לָעוֹבֵר אוֹתָהּ.
בִּבְנִיָּה מְשֻׁתֶּפֶת
שֶׁל יְצִירָה קְדוֹשָׁה.
בִּבְנִיַּת מִשְׁפָּחָה.
בְּסַבְלָנוּת.
בְּהַתְמָדָה.
בְּקִדּוּשִׁין.
בְּבִיאָה.
בִּנְסִיעָה מְשֻׁתֶּפֶת
בִּנְשִׂיאָה מְשֻׁתֶּפֶת בְּעֹל
מִשֶּׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ וְשֶׁלָּהֶם.
בִּמְחֻיָּבוּת לְהַמְשִׁיךְ
בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא נִגְמֶרֶת
וּבַמָּקוֹם שֶׁהוּא נִגְמָר
הִיא מַתְחִילָה.


ברכה סרי

*המאמר מחדשים את הקידושין פורסם לראשונה בכתב העת "דעות" תנועת "נאמני תורה ועבודה", גליון 31 אדר תשס"ז, מרץ 2007.

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

בעלת תואר דוקטור, מרצה בבית הספר לחינוך ע"ש פוקס באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בהצטלבות בין מגדר, דת ופוליטיקה בדגש על תנועות חברתיות בישראל ואקטיביזם של נשים דתיות ובחברות מסורתיות.
תושבת באר שבע, אם לארבעה. הייתה מעורבת בעבר ובהווה בעשייה חברתית נרחבת במסגרת מגוון ארגונים ויוזמות לקידום צדק חברתי ושוויון מגדרי כגון להט"ב דתיים, מאבק בסרבנות גט, סחר בנשים, קהילת צדק, הובלת מניינים שיתופיים וטקסים לנשים יהודיות.

פוסטים נוספים מאת ד״ר תניא ציון-וולדקס

כ"ז באלול תש"ף 16.9.2020
מאת
טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות
מוֹדִים אֲנָחְנוּ לָךְ כִּי הִרְוֵית נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאת; לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ
כ"ז באלול תש"ף 16.9.2020
מאת
טלי"ה - טקסים לנשים יהודיות
הצעה למשתה גמילה מהנקה מאת טלי"ה - טקסים לנשים יהודיות.
י"ז באלול תש"ף 6.9.2020
גלויה מארחת
ד"ר תניא ציון-וולדקס
הצעת אלטרנטיבה לטקס הקידושין שנוצרה לאחר התלבטויות ארוכות בנוגע למשמעותה ואופייה של החתונה היהודית בימינו.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם