תפילה לאישה לאחר קבלת הגט

בְּרִית הַנִּשּׂוּאִין שֶׁכָּרַתְנוּ הוּפְרָה וְהִגִּיעָה לִידֵי סִיּוּם. מַבָּטִי מֻפְנֶה עַתָּה קָדִימָה אֶל עֵבֶר הֶעָתִיד.
אֲנִי מַפִּילָה אֶת תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי אֶמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי, הַשְׁקֵט וָבֶטַח לְנִשְׁמָתִי, וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בִּלְבָבִי.
נָא הַשְׁפַּע עָלַי שֶׁפַע בְּרָכוֹת מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, הַצְלַח אֶת דַּרְכִּי בָּעֵת הַזֹּאת, וַהֲפֹךְ אֶת מַזָּלִי מֵעַתָּה לְטוֹב.
זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי לִמְצֹא אֶת בֶּן זוּגִי הָרָאוּי לִי, וְאָבוֹא עִמּוֹ בְּקִשְׁרֵי כְּלוּלוֹת; בְּאַהֲבַת עוֹלָם, בִּבְרִית קֹדֶשׁ וּבִבְרִית שָׁלוֹם.
אֱ-לֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי (תהילים נד, ד).

אמירות לאישה המתגרשת על-כורחה

אמר רבי אליעזר כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.¹
אמר רבי לוי שלושה קולם הולך מסוף העולם ועד סופו והבריות בינתיים ואין מרגישין, ואלו הן: היום, והגשמים, והנפש כשהיא יוצאה… ויש אומרים אף הנחש בשעה שמפשיט עורו, ובשעה שהוולד יוצא ממעי אמו, וכשהאישה מתגרשת מבעלה.²

על התפילה:

בקיץ תשס"א (2001) חיברתי "תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר קַבָּלַת הַגֵּט". התפילה נכתבה בעקבות פנייתה של דמות נשית מקרב הציבור הדתי-לאומי, אשר ביקשה כי אחבר תפילה בעבור אישה שעמדה לקבל גט בזמן הקרוב, שלא מרצונה. אישה זו לא הגדירה את עצמה כשומרת מצוות, ולאור זאת התבקשתי לחבר נוסח תפילה מתאים. תוך ימים אחדים ייסדתי את התפילה.

חיבורה של תפילה זו הוא המשך למגמה כללית של כתיבת תפילות. בהקשר זה אציין כי במאמר "נשים אורתודוקסיות בזמננו כמחברות תפילות לכלל ישראל"³ שטחתי את משנתי התיאורטית והאופרטיבית, ובו העליתי באריכות כי אין ראוי שהיצירה הנשית תצטמצם למרחב הנשי בלבד. אף הזכרתי כי מבין התפילות שנשים חיברו ושהיו מופנות במקורן כלפי נשים, המוטיבים הכלולים באחדות מהן הם בעלי אופי כללי. בימינו ניתן אף לשנות את ייעודן של אותן תפילות; ראויות הן להינשא בפי הציבור בכללו. חלק מהתפילות שייסדתי הן בנושאים כלליים, אולם אחדות מהיצירות הליטורגיות מכוונות, מכורח הנסיבות והמציאות החברתית ועל פי נושאיהן, לנשים. ואולם, כפי שאזכיר בהמשך, התפילה הנוכחית יכולה להיות מוסבת אף על הגבר המוסר את הגט.

נוסח "תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר קַבָּלַת הַגֵּט" קצר בהשוואה ליתר נוסחי התפילות שייסדתי. כמו כן התפילה יוצאת דופן ברובדי הלשון הבאים בה לידי ביטוי, שכן אוצר הלשון שלה יונק לא רק מספרות חז"ל ומלשון המקורות, ובמקומות אחדים סגנונה חדש יותר.

לאחר נוסח התפילה עצמה באה יחידה קצרה של אמירות רשות לאישה המתגרשת שלא מרצונה. בהקשר זה חיוני להנהיר כי אמנם הפנייה הראשונית אליי הייתה לחבר תפילה בעבור אישה שעמדה להתגרש בעל-כורחה, אולם בבואי לייסד את חלקה המרכזי כיוונתיו באורח מובהק להיות תפילה כללית המיועדת לכל אישה באשר היא.

מבחינת תוכניה התפילה מעמידה במרכזה גישה חיובית, שניכרת בה ההבנה כי הסתיים פרק חיים, ומובעת תקווה לעתיד טוב יותר. קיימת בתפילה אמירה ברורה שיש להשלים עם העבר וחוויותיו, ונסוכה תחושה אופטימית לקראת פתיחת חיים חדשים והאפשרות למהלך חיים ראוי יותר בחלוף הזמן. התפילה נתחברה, כאמור, כדי להיות נישאת בפי כל אישה. אולם מכל מקום, מנקודת ראותה של אישה היוצאת מנישואיה על-כורחה, מצויה בתפילה גם הכרה בקשיים ובהתמודדויות שמציבה הפרֵדה, ולנגד עיניה נפרשת הראייה שבסופו של דבר גם בעבורה העתיד טומן בחובו ימים ראויים יותר. ימים שבהם תזכה לכבוד ולאושר המגיעים לה, גם אם לעת עתה היא טרם יכולה להכיל ולהפנים הלך רוח מעין זה.

"תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר קַבָּלַת הַגֵּט" משלבת בקשה למציאת זיווג הגון בעתיד. הכללת רעיון זה מיוסדת על מקורות אחדים שיש בידינו, אשר לפיהם כבר ביום קבלת הגט עצמו נהגו להתפלל למציאת זיווג חדש. וכך אפשר להזכיר כי רעיון זה מובא בספר "נוהג בחכמה" לרבי יוסף בן נאיים (תרמ"ב–תשכ"א; 1882–1961), מחכמי מרוקו. המחבר מציין בין היתר כי לאחר קבלת הגט יש נשים שנהגו ללכת לבית הקברות כדי להשתטח על קברי צדיקים על מנת "שתעמוד לה זכותם, שהשם יתברך יזמין לה איש אחר".⁴  תפילה כה מיידית בנושא זה מובנת באופן מיוחד על רקע המציאות בחברה המסורתית, אשר בה הנורמה הרווחת הייתה הימצאות האדם בסטטוס של נישואין.

כנזכר לעיל, לאחר נוסח התפילה מובאת יחידה נוספת: אמירות לאישה המתגרשת שלא בטובתה. חלק זה כולל בתוכו שני מאמרי חז"ל. הראשון הוא המאמר הידוע ברבים כי כל המגרש את אשתו הראשונה, מזבח מוריד עליו דמעות. מאמר זה הולם ביותר נסיבות פרֵדה שלא מרצון האישה, שכן נקודת מוצאו היא מעשה שנעשה בבחירת הגבר, מעשה שאינו ראוי והולם מנקודת מבטו של רבי אליעזר וכן מנקודת מבטה של האישה הנתונה בנסיבות הנזכרות.

המאמר השני מזכיר בפתחו כי ישנם שישה קולות ההולכים מסוף העולם ועד סופו, והאחרון שבהם הוא קולה של אישה המתגרשת מבעלה. מאמר זה ניטל מתוך ילקוט שמעוני לתהילים, ובהקשר זה חשוב להזכיר כי מקור מקביל מצוי בקובץ המדרשי "פרקי רבי אליעזר", הקדום יותר מבחינת מועד עריכתו. ואולם מכל מקום, העדפתי באורח ברור לעשות שימוש בנוסח ילקוט שמעוני, משום שאחד הקולות המובאים ב"פרקי רבי אליעזר" הוא הקול בשעה שאישה נבעלת עם בעלה בעילה ראשונה. רכיב זה, שנעדר מגרסת ילקוט שמעוני, אינו מתאים לאזכור בתפילה הנישאת בעקבות קבלת גט בנסיבות מצערות. יצוין עוד כי המאמר מצוי בווריאציות שונות בספרות חז"ל, והנוסח הבסיסי מתייחס לשלושה קולות.⁵

התפילה אינה כוללת אמירות המיועדות להיות נישאות בפי אישה המתגרשת לרצונה. ראוי שאף רחשי לבה יבואו לידי ביטוי ליטורגי, ונראה שאופציה מתאימה היא הכנת לקט מקראות אישי מתוך ספר תהילים.

חשוב לציין כי "תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר קַבָּלַת הַגֵּט" נתחברה במקורה בעבור אישה, אולם בה במידה ניתן להכין נוסח מקביל שיהא מתאים להיאמר בידי הגבר המוסר את הגט. כמו כן, ניתן להכניס לתפילה שינויים בהתאם לנסיבות אישיות. וכך ניתן להזכיר כי התפילה מעלה את המוטיב של בקשה למציאת זיווג עתידי, אולם ייתכן שלא כל אדם שעבר פרֵדה זה עתה יראה ברעיון זה את פיסגת שאיפותיו המיידיות.

התפילה הנדונה הייתה מונחת שנים אחדות באמתחתי, ובזמן זה נעשה בה שימוש בידי נשים שונות. היא התפרסמה בשנת תשע"ב (2012) בכתב העת "עתר".⁶ במהלך הזמן מחיבורה ועד לפרסומה רבתה מאוד תופעת הגירושין, לרבות בציבור הדתי. נוסח התפילה עבר שינויים קלים אחדים בלבד בפרק הזמן שהיה מצוי עמדי, וברובו המכריע מדובר באותה הגרסה.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• תפילה להתרת עגונות ומסורבות גט – ד״ר יעל לוין
• מי שברך לאשה היוצאת לחופשי – טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות: הרבה גלית כהן קדם, הרבה נעמה דפני-קלן, הרבה תמר אלעד-אפלבום וד"ר תניא ציון-וולדקס
• מי שחרב עליה ביתה – רות חסין
• תלינו את שטר הגט – אסנת אלדר
• שכינה – רות חסין

• הגרושה השקופה – בקשה לפתח מודעות ורגישות לגרושים ולגרושות – רבקה בן ששון
  טקס הגירושין החברתי – רבקה בן ששון
  על הגירושין ביהדות : טקס סידור הגט – צוות גלויה
• דינים מיוחדים הנלווים לגירושין – צוות גלויה
• יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל: על הצורך בטקס ובתפילה המיועדים לעת הגירושין – רות חסין

• למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• אילו הסכמי קדם נישואין קיימים היום? – עו"ד אלה סקעת
• כתובה אז והיום – אורית להב
• תנאי בקידושין – פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה – עו"ד ניצן כספי שילוני

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

הערות

1. ראו סנהדרין כב ע"א (ראשי התיבות נפתחו). מקבילות: גיטין צ ע"ב; מדרש לקח טוב, דברים, כי תצא, מהדורת פאדווא עמ' 82; ילקוט שמעוני, מלאכי, רמז תקפט, מהדורת הימן-שילוני עמ' 840, 841; ילקוט המכירי, מלאכי, ב, יג, מהדורת גראינוף עמ' 36; שם ב, טז, עמ' 38.

2. ראו ילקוט שמעוני, תהילים, רמז תשמג (ראשי התיבות נפתחו והמקור נמסר כאן בכתיב מלא). מקבילות: "פרקי ר' אליעזר", מהדורת היגער, חורב י (תש"ח), לג, עמ' 202, 265–266; בראשית רבה, ו, ז, מהדורת תיאודור-אלבק עמ' 47–48; יומא כ ע"ב–כא ע"א; שמות רבה, ה, ט, מהדורת שנאן עמ' 161–162; מדרש שמואל, ט, ג, מהדורת ליפשיץ עמ' 36; קהלת זוטא, א, ו, מהדורת בובר עמ' 112–113; ילקוט המכירי, תהילים, מב, יד, מהדורת בובר עמ' 246. על הקטע ב"פרקי רבי אליעזר" עיינו דינה שטיין, מימרה מגיה מיתוס: פרקי דרבי אליעזר לאור מחקר הספרות העממית, ירושלים תשס"ה, עמ' 191–197; רחל אדלמן, "הקול ההולך מסוף העולם ועד סופו", קולך 90 (תשס"ה), עמ' 2–3. וראו עוד תמר רוזנטל, "הלוואי נשמע קולי ונראה – תיאור עבודה על מופע שנוצר ממדרש", אֵלּוּ וְאֵלּוּ ו (תשס"א), עמ' 111–117.

3. יעל לוין, "נשים אורתודוקסיות בזמננו כמחברות תפילות לכלל ישראל", להיות אישה יהודייה 2 (תשס"ג), עמ' 413–432.

4. רבי יוסף בן נאיים, נוהג בחכמה, לוד תש"פ, ערך "גט", אות ט, עמ' לד. בכוונתי להתייחס לדבריו אלו בהרחבה במקום אחר.

5. לרשימת המקורות ראה לעיל הערה 2.

6. יעל לוין, "תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר קַבָּלַת הַגֵּט", עתר ד (תשע"ב), עמ' 77–80.

© כל הזכויות שמורות ליעל לוין