תפילה לפסח תשפ"א על הקורונה

מבוא

בפסח של שנת תש"ף הייתה מדינת ישראל נתונה בעיצומו של סגר מלא בעקבות נגיף הקורונה שהחל להתפשט ברחבי העולם בחודשים שקדמו לכך, כאשר המקרה הראשון התגלה ב-26 בפברואר 2020. מאז היינו נתונים תחת שני סגרים מלאים נוספים, לרבות בחג הסוכות. מני תחילת המגיפה ועד עתה נפטרו למעלה מ-6,000 בני אדם. מספר המאומתים הרשמיים עומד על 830,000 לערך וכן ישנם בני אדם נוספים אשר חלו ואינם כלולים בנתונים אלו, דבר שנודע בעיקר מבדיקות נוגדנים שנעשו.

בחודש דצמבר 2020 החלה לצמוח ישועה בדמות חיסוני הקורונה שהגיעו ארצה בראשית החודש, במחצית החודש נפתח מבצע התחסנות רחב היקף, ובשבועות האחרונים הוא נותן את אותותיו באמצעות ירידה ממשית במימדי התחלואה. ואולם לצד זאת קיימות עדיין נסיבות אחדות העשויות להעמיד את האוכלוסייה בסכנה פוטנציאלית חלילה: מתוקף העובדה שאין חובת התחסנות, לא כל האזרחים התחסנו זה כבר; ילדים מתחת לגיל 16 אינם יכולים לפי שעה להתחסן; וקיים חשש ממשי מפני מוטציות חדשות העלולות להטות את הכף שוב לרעה (ראו אליאב בטיטו ואנה ברסקי, "'הווריאנטים שייכנסו לישראל יכולים לקלקל את המסיבה'", מעריב, 19.3.2021, עמ' 7). 

כמו כן אפשר וצריך להצביע על נתון מצער נוסף והוא זלזול הציבור בהוראות הבריאות כל העת, לרבות אי עטיית מסיכה חוקית במרחב הציבורי ואירוח בזמני הסגר, וכן נודעו מקרים לא מעטים של הפרת בידוד מצד מחויבי בידוד ומצד חולים מאומתים. כמו כן נתפסו גורמים שסייעו להנפקת תוצאות בדיקות קורונה מזויפות ולאחרונה תווים ירוקים מזויפים.

בתקופה האחרונה אנו עדים לזלזול הולך וגובר בהנחיות בעקבות מבצע ההתחסנות; ישנם בני אדם שאינם עוטים מסיכה במרחב הציבורי, חרף העובדה שהוראות הבריאות בעינן עומדות ולא חל בהן שינוי כלשהו, תוך ניסיון להצדקת מעשיהם. אין מנוס מלציין בצער כי המציאות הנוכחית העגומה היא שאדם אינו יכול להימצא ברשות הרבים מבלי שהוא נחשף תדיר לעבירות על הוראות הבריאות.

ואולם מומחים מתריעים מפני השאננות הטמונה באי שמירת ההנחיות בידי מי שהתחסנו ועומדים על הסכנה הגלומה בכך. כך ידוע שחיסוני פייזר מגינים ב-95 אחוזים מהמקרים בלבד. לפיכך חמישה אחוזים מהמתחסנים נתונים עדיין בסכנת הידבקות, וכן קיימת האפשרות  שאדם שהתחסן ידביק אחרים על ידי העברת הנגיף ממי שלא התחסנו, ממי שהתחסנו ומילדים. גם אם חלק מנדבקים אלו לא יחלה בצורה קשה, אין היתר לאדם שהתחסן להתהלך בהיעדר מסיכה באופן שהוא יכול להדביק את הזולת אפילו אם יחלה קלות או באופן שלא יגלה תסמינים, ולאו מילתא זוטרתא היא. שהרי מכל מקום מדובר בחולי ובהשפעה מסוימת על הגוף ויש לנדבק סבל אף מן החולי הקל. כמו כן קיים שיבוש בסדר היום המשפחתי, ובאי יכולתו של החולה לצאת לרשות הרבים. לפיכך אין כל ספק שהכלל של "דינא דמלכותא דינא" נוגע לחלוטין לכל יחיד המחויב להוסיף ולקיים את הוראות הבריאות כמקודם אף שהתחסן.

נקודה נוספת הראויה להידרשות נוגעת להידבקות בנגיף ולנפטרים מהקורונה. חלק ממי שחלו וחלק מן הנפטרים נדבקו מחמת אי שמירת ההנחיות מצד זולתם שלא הקפידו עליהן, חלק נדבקו מחמת רשלנות מצד עצמם בשל הפרת ההוראות, וחלק נדבקו בנסיבות שלא ניתן היה למונען. לכן ישנם יחידים בחברה שמכל מקום ידיהם אינן נקיות לגמרי והם אחראים לחולי ולמותם של אחרים. כמו כן, נכון להיום מאושפזים כחמש מאות חולי קורונה קשים בבתי החולים. במאמר מוסגר יצוין כי אין כאן המקום להעלות את השאלה אם הם התחסנו או לא, כיוון שזה פותח את הסוגיה המקבילה בעניין מעשנים וכיוצא באלו, ומכל מקום חלק מהם חולים כבר תקופה ארוכה ונדבקו עוד קודם מבצע ההתחסנות.

סגולותיו של ליל פסח

ליל פסח מכיל בתוכו מאפיינים אחדים שיש בהם כדי לחייב נשיאת תפילה בנושא הקורונה. ליל הסדר הוא עת רצון מיוחד לפי ספרות חז"ל; בלילה זה לפי הנאמר ב"פרקי רבי אליעזר" העניק יצחק אבינו את ברכתו ליעקב ["פרקי רבי אליעזר", מהדורת היגער, חורב, י (תש"ח), פרק שלשים ואחד, עמ' 197–198]. כמו כן לפי הנזכר בספר הזוהר (תצוה, קפג, ב) המצה הנאכלת בליל הסדר היא בגדר מאכל אמונה ורפואה. בנוסף, זהו מועד שבו אנו מודים לבורא עולם על ניסים שעשה עמנו, והפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" מכנס מעשי ניסים רבים שהתרחשו לפי חז"ל במהלך ימי התנ"ך עם עם ישראל בליל פסח.

בליל הסדר השנה ראוי שנודה לקב"ה על כל החסדים שעשה עמנו בעניין ההתחסנות (וראו אף אריאל שנבל, "בכל דור ודור", מקור ראשון, חלק החדשות, 19.3.2021, עמ' 16). ועם זאת צריך גם לומר כי כמדומה שהשמחה אינה יכולה להיות שלימה לחלוטין על רקע אי ההיצמדות להנחיות הבריאות קודם מבצע ההתחסנות ואף לאחריו ועל רקע הנפטרים הרבים שחלקם נדבקו בידי זולתם. כמו כן יצוין כי אף אם נתוני התחלואה יירדו, מומחי הרפואה תמימי דעים שהמגיפה לא תיעלם כליל ונחיה בצילה ולצידה לאורך זמן. לפיכך נראה כי חובה לשאת תפילה על הקורונה. ואולם אין זו אמורה להיות תפילת הודיה בלבד, אלא ראוי שתכלול גם בקשה על רפואת החולים, תפילה למיגור המגיפה ובקשת סיוע שהקב"ה ייטע בלב הציבור את הרצון לשמור על ההנחיות במילואן. באשר לזיכרון הנפטרים – העליתי לקראת פסח תש"ף, המועד הראשון לאחר תחילת המגיפה שבו נשאו תפילה זו, עם התרבותם של נפטרי הקורונה בעולם היהודי בארץ ובעולם, את הצורך לומר תפילת יזכור מיוחדת לקורבנות הקורונה, והפצתי לקראת אמירתה בכל אחד מהרגלים מאז וכן לקראת יום הכיפורים נוסח מתואם שהכנתי לצורך זה.

להלן מובאת הצעת נוסח תפילה לליל פסח. נדמה כי ראוי לאומרה קודם אכילת האפיקומן, אם כי היא יכולה להיאמר גם בזמן אחר במהלך הסדר, ויהי רצון שייפתח בליל פסח השנה פתח נוסף לישועה מהמגיפה.

נוסח תפילה לפסח תשפ"א על הקורונה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינוּ עוֹמְדִים לֶאֱכֹל אֶת מַצַּת הָאֲפִיקוֹמָן. בַּלַּיְלָה הַזֶּה קִיַּמְנוּ אֶת מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהִיא מַאֲכַל הָאֱמוּנָה וְהָרְפוּאָה. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ, וּבִמְיֻחָד עַל שֶׁנָּתַתָּ בִּינָה בְּלֵב הַמַּדְּעָנִים וְאַנְשֵׁי הַמֶּחְקָר וְהָרְפוּאָה לְהַמְצִיא חִסּוּן לִנְגִיף הַקּוֹרוֹנָה. זָכָה עַם יִשְׂרָאֵל, וּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מֵהָרִאשׁוֹנוֹת לְהִתְחַסֵּן בְּצוּרָה רְחָבָה. וְכֵן אָנוּ הוֹלְכִים וְשָׁבִים לְבָתֵּי הַתְּפִלָּה וְלַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי.
לֵיל פֶּסַח הוּא עֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, הוּא הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק אָבִינוּ. בַּלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים נִפְתָּחִים וְהָעֶלְיוֹנִים אוֹמְרִים בּוֹ שִׁירָה. אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח בָּעֵת הַזֹּאת יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
אֵ-ל נָא רְפָא נָא לְכָל הַחוֹלִים בִּנְגִיף הַקּוֹרוֹנָה, הֵן לַחוֹלִים הַקַּלִּים הֵן לַחוֹלִים הַקָּשִׁים, וַעֲשֵׂה שֶׁהַתַּחֲלוּאָה לֹא תִּגְבַּר שׁוּב אֶלָּא תּוֹסִיף וְתִדְעַךְ. טַע בְּלֵב הַצִּבּוּר אֶת הָרָצוֹן לִשְׁמֹר עַל הוֹרָאוֹת הַבְּרִיאוּת וְלֹא יִדָּבֵק אִישׁ בַּמַּחֲלָה.
הַתְמֵד אֶת בְּרִיאוּתָם שֶׁל הַבְּרִיאִים, וּבַעֵר אֶת נֶגַע הַקּוֹרוֹנָה מִקֶּרֶב הָאָרֶץ וְתֵעָצֵר הַמַּגֵּפָה. וּבָרֵךְ אֶת כְּלַל הַצְּוָתִים הָרְפוּאִיִּים הָעוֹסְקִים יוֹמָם וְלַיְלָה בִּמְלֶאכֶת רִפּוּי חוֹלֵי הַקּוֹרוֹנָה. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה בנושא ההתמודדות עם נגיף הקורונה:

• תפילה על הבריאים שלא יחלו בקורונה – ד״ר יעל לוין
• הצעה: תפילת יזכור לקורבנות הקורונה – ד״ר יעל לוין
• "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לקורבנות נגיף הקורונה – ד״ר יעל לוין

קריאה למידת זהירות עם תחילת הנחיות ההתגוננות מנגיף הקורונה

• טבילה במקווה והתגוננות מנגיף הקורונה: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• מקווה בימי קורונה – מעשיות ואחריות – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• אחריות אישית והתמודדות קהילתית: מערך המקוואות באפרת בימי קורונה – אלישבע רוסמן סטולמן
• העזנו ליזום ולממש את האחריות הציבורית שלנו: מחשבות בעקבות סוגיית המקוואות בתקופת הקורונה – ברנדה הורביץ פרוור

רקע על מצב המקוואות

• לטבול בעיניים עצומות: מערך המקוואות בישראל – מיכל אחרק-ויין ואיילת סימן
• מים עכורים: תברואה והיגיינה במקווה – הרבנית שרה סגל-כץ

מאמרים שנכתבו בעקבות שאלות שנשאלו בעידן הקורונה:

• דחיית טבילה במקווה: האם ומתי מותר לקיים טבילה שלא בזמנה? – הרבנית שרה סגל-כץ
• האם טבילה באמבטיה ביתית כשרה להלכה? – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• כ-שרררר? מהו מקווה כשר להלכה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• כל כך מתחשק לטבול בכנרת: טבילה בטבע – הרבנית שרה סגל-כץ

• ערב פסח תש״ף: מה שבידינו לעשות: התמודדות בימי קורונה – צוות גלויה
• לאחר הסגר הראשון ולאורך ההתמודדות: חתונה בימי קורונה – השאלות שמלוות בתקופה זו והצעה לפתרונות אפשריים – הרבנית שרה סגל-כץ
• "עד החתונה זה יעבור"? – להיות מאורסים בעידן הקורונה – לילך בן דוד
• על אהבה וגמישות בתכנונים: טיפים לארגון חתונה בתקופת הקורונה – צוות גלויה
• קריאת נשים בשמחת תורה תשפ"א בצל הקורונה – הרבנית דבורה עברון

• הכל בסדר? אתגר האינטימיות בתקופת הסגר – צוות גלויה
• בסגר, בסגר: השפעת הקורונה על המיניות – צוות גלויה
• והזמן עצר מלכת: רַוָּקוּת בזמן הקורונה – צוות גלויה