"יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לקורבנות נגיף הקורונה, מאת: ד"ר יעל לוין - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

"יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לקורבנות נגיף הקורונה

ט׳ בתשרי תשפ״א 27.9.2020
קו מפריד גלויה

ד״ר יעל לוין קוראת לומר ביום הכיפורים הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה 

קודם חג הפסח תש"ף (2020) פרסמתי על רקע מגפת הקורונה מאמר, ובו קריאה לומר בשביעי של פסח "יזכור" לעילוי נשמות הקורבנות, והכנתי גרסה מתואמת של הנוסח המסורתי. באותה עת בתי הכנסת היו סגורים. תפילת "יזכור" אינה מחייבת הימצאות מניין. למעשה, כל כמה שישנם יהודים הפוקדים את בית הכנסת כמעט באורח בלעדי לאמירת "יזכור", לאמיתו של דבר תפילה זו אינה מצריכה מניין שכן אין היא בגדר דברים שבקדושה. 

שבתי על הקריאה לומר "יזכור" לזכר קורבנות הקורונה לקראת חג השבועות. זמן מה קודם לכן חזרו ונפתחו בתי כנסת רבים, אם כי בשל הנחיות הבריאות הם לא יכלו להכיל את כלל המתפללים, ורבים הוסיפו ומוסיפים להתפלל במנייני חצרות ומרפסות וכיוצא באלה, או בבתיהם פנימה ביחידות.

מפסח ועד שבועות ומשבועות ועד הנה נוספו קורבנות קורונה רבים ברחבי העולם, ובכלל זה ברחבי העולם היהודי. מדובר באלפים אחדים של יהודים שקיפחו את חייהם מחמת הנגיף. לפיכך מן הראוי כי הציבור בכללו בארץ ובתפוצות יאמר ביום הכיפורים הקרוב תפילת "יזכור" לזכר הנפטרים. למעשה, מכיוון שהתפילות השנה במדינת ישראל מתקיימות ברובן בחוץ והן אמורות להיות קצרות בהשוואה לשנים רגילות, לכן נראה כי עדיף שכל אחד יאמר את התפילה בביתו. 

ראוי לציין באשר לאמירת "יזכור" על הוריו של אדם, כי ישנן שתי גישות הלכתיות בנוגע לאמירתו בשנה הראשונה לפטירתו של אדם. ישנם פוסקים הסבורים שאין לאומרו בשנה הראשונה, ובכללם הקיצור שולחן ערוך (קלג, כא), ולעומתם יש הנוקטים בגישה שראוי לאומרו, כגון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הליכות שלמה, תפילה, עמ' קצא) ("אמירת יזכור בשנה הראשונה", ה' בתשרי ה'תשע"ו, אתר האינטרנט של בית ההוראה "דין").

אמירת "יזכור" תהווה הזדהות והשתתפות בצרת הרבים, ותפילה זו ראויה להיות נישאת גם מדין ערבות. בהקשר זה ראוי לציין את דבריה של אתי ארושס, בתו של אברהם ארושס מבאר שבע שנפטר ביום שישי, ה-27 במארס 2020, ולפיהם "'אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות'" (אילנה קוריאל, "בתו של אברהם שנפטר מקורונה: 'אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות'", אתר וינט, יום שישי, 27 במארס 2020). כל אדם מוזהר לשמור על הנחיות משרד הבריאות, ואולם למרבה הצער לא מעטים הפרו אותן עד כה והביאו לחשיפתם של רבים לנגיף. באמצעי התקשורת היו וישנם דיווחים על בני אדם שהפרו את הוראות הבידוד, וכן את ההנחיות הרשמיות המחייבות, ויש אפילו חולים מאומתים שנמצאו ברשות הרבים.

אין לסבור שאמירת "יזכור" על הנפטרים מקורונה תעכיר את רוחו של הציבור, אלא יש להשקיף על אמירת תפילות לעילוי נשמות הנפטרים כעל חובה מוסרית. דבריי אלה נכתבים על רקע דעתו של הרב שלמה האאס בחיבורו כרם שלמה (או"ח, סי' תרסח) המתנגד לאמירת "יזכור" על הוריו של אדם בשנה הראשונה מן הטעם שהאומרים תפילה זו עלולים לעורר את אבלם בבכי ובצעקה ולהפריע בכך למתפללים האחרים. וכבר העיר הרב יצחק בן יוסף באתר ישיבת בית אל כי טעם האוסרים "קלוש ודחוי" ("אמירת יזכור בשנת האבל על אבא", אתר ישיבה, ט"ו באלול תשע"ו). אדרבה המחייבים מטעימים כי ראוי אמנם להתפלל לעילוי נשמת הנפטר בשנה הראשונה (אתר "דין", שם).

קהילות יהודיות בעבר נהגו לשמר את זיכרם של אסונות שפקדו אותן, ותפילות בנושא זה מצויות בכתבי יד שונים (ראו בין היתר את המאמר פרי עטי, "ממנטובה ועד ורסאי: אסונות חתונה בחודש סיוון", מקור ראשון, שבת, ט"ו בסיון תשע"א, עמ' 12–13). בהקשר זה אפשר אף להזכיר כי ספר תחינות ביידיש שיצא לאור בניו יורק בשנת 1916, כולל שורה של תפילות על אסונות; תחינה חדשה להזכרת נשמות של הרוגים בְּמלחמה, תחינה חדשה להזכרת נשמות של הרוגים בפוגרומים, תחינה חדשה להזכרת נשמות של מתים בשריפות, תחינה חדשה להזכרת נשמות של טבועים בים, והזכרת נשמות לזכר אִיזִידָאר ואַיידַא שטראוס שניספו באסון הטיטאניק (ועיינו עוד המאמר פרי עטי, "חותם ה'טיטאניק' בתפילות ובתחינות", מקור ראשון, שבת, כ"א בניסן תשע"ב, עמ' 8–9).

חשוב להזכיר כי "יזכור" הוא תפילה המתייחסת ליהודים שנפטרו, ולא לבני אדם מאומות העולם. באשר להנצחת זיכרם של מי שאינם יהודים אשר מצאו את מותם במגפת הקורונה, אין מניעה לחבר תפילה מיוחדת אחרת לזיכרם ואין אף מניעה שאדם יישא תפילה אישית בנושא זה. עם הזמן, לאחר חלוף המגפה, יש להניח שייקבע גם יום זיכרון בינלאומי לזכר הקורבנות.

מובאים עתה נוסחים של "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" המיוסדים על הגרסאות המסורתיות. כל אדם רשאי אף להוסיף שמות פרטיים של קורבנות שהכיר אישית או קורבנות ששמם וסיפורם נודעו ברבים. 

"יזכור" לקורבנות נגיף הקורונה

יִזְכּוֹר אֱ-לֹהִים נִשְׁמוֹת קָרְבְּנוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם (ובכללם פלוני בן פלוני/פלונית בת פלוני), בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, בִּשְֹכַר זֶה תִּהְיֶינָה נִשְׁמוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָֹרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

"א-ל מלא רחמים" לקורבנות נגיף הקורונה

אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת קָרְבְּנוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם (ובכללם פלוני בן פלוני/פלונית בת פלוני), בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעֲמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

תפילה מתחדשת
צילום: Glen Carrie

בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. פרסמה מחקרים ועיונים הנסבים בעיקר על היבטים שונים של האישה ביהדות, וכן חיברה שורה של תפילות שהתקבלו ברבים.

פוסטים נוספים מאת ד״ר יעל לוין

י"ט בניסן תש"ף 13.4.2020
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
ד"ר יעל לוין מציעה לומר בשביעי של פסח הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה
כ׳ בתשרי תשפ״ד 5.10.2023
גלויה מארחת
ד״ר יעל לוין
הצעה לפיוט גשם עדכני עבור חג שמיני עצרת, שחובר על-ידי ד״ר יעל לוין וכולל בתוכו תחינה על המים עבור הכלל בזכות קשר אימהות ישראל למים בכלל ואף למימי המקווה בעת הטבילה.
י"ח בכסלו תש"ף 16.12.2019
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
הֲרֵינִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִטְבֹּל טְבִילַת מִצְוָה בְּמֵימֵי מִקְוֵה הַטָּהֳרָה כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיתָנוּ וּכְשֵׁם שֶׁטָּבְלוּ לְטָהֳרָתָן אִמְּהוֹת הָאֻמָּה וּנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
התפילה לאחר קבלת הגט מיועדת לכל אישה באשר היא ובאשר הרקע למתן הגט, ובמרכזה גישה חיובית לצד הכרה בקושי ובמורכבויות.
ה' בכסלו תש"ף 3.12.2019
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
שֶׁתַּמְצִיא לִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַמְּרֻבִּים אֶת בֶּן-זוּגִי הָרָאוּי לִי
כ״ד בכסלו התשפ״ב 28.11.2021
גלויה מארחת
ד״ר יעל לוין
נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה מאת ד״ר יעל לוין. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם