תנאי בקידושין – פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה, מאת: עו"ד ניצן כספי שילוני - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

תנאי בקידושין – פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה

ד' בכסלו תש"ף 2.12.2019
קו מפריד גלויה

עם התעצמות בעיית העגינות, נוצר צורך לשוב לפתרון בן מאות שנים שיבטיח שבמקרה של אסון, האשה לא תישאר כבולה לנישואין.

את הרשומה הזו אני רוצה להתחיל עם דיסקליימר: על הצדדים הטובים, החיוביים והמרגשים של נישואין כדת משה וישראל תקראו בהרבה מקומות אחרים. כאן המטרה היא להביט בעיניים פקוחות על המבנה המשפטי וההלכתי של נישואין כדת משה וישראל, להצביע על הבעיות ולהציע את הפיתרון הטוב והאחראי ביותר שקיים כיום לאותם כשלים.

הסכם נישואין בצדק ובהגינות
צילום: Andrii Podilnyk

דין בסיסי ומהותי

אנחנו מתחתנים כדי להישאר נשואים ולחיות ביחד לתמיד, אבל נישואין הלכתיים, ככל סוג אחר של נישואין, עלולים למרבה הצער להסתיים בפרידה. הייחודיות של נישואין כדת משה וישראל היא שתנאי לסיומם הוא הסכמה של הצדדים לגירושין ומתן שטר הגט לאישה על ידי האיש.[1]

התוצאה של דין בסיסי ומהותי זה הוא שאם האיש מסרב להתגרש, או אם לא ידוע היכן האיש נמצא (בין אם נעדר במלחמה או באירוע פלילי וכיו"ב) או אם האיש פגוע בראשו או בנפשו או שהוא במצב של צמח ולכן לא כשיר לתת גט – האישה עלולה להיות כבולה לנישואין הללו במשך תקופה ארוכה ובלתי מוגבלת, לעיתים למשך כל חייה.

הנזק לאיכות חייה של האישה גדול במיוחד לנוכח ההלכה החמורה שאוסרת עליה לקיים קשר אינטימי עם אדם אחר וכן קובעת ההלכה שאם נולדים לה ילדים שמיוחסים לאדם אחר בזמן שהיא נשואה – אותם ילדים יחשבו לממזרים, וכך גם צאצאיהם (השלכות אלה חלות על נשים נשואות אך לא חלות על גברים נשואים).

הסכם חתונה
צילום: Erol Ahmed

הפתרון השורשי: שטר התנאה בקידושין

הסכמי קדם הנישואין הסטנדרטיים (כלומר: הסכמים שתפקידם ליצור לחץ כלכלי על הבעל לתת גט) לא פותרים חלק גדול מהבעיות שמנינו. זאת משום שההסכמים לא מנטרלים את הצורך בגט שנותן הבעל, אלא רק מבקשים ליצור עליו לחץ לתת את הגט. אם כן, במקרה של סרבן גט עשיר במיוחד, עני במיוחד ושקוע בחובות, אדם שעזב את הארץ, אדם שנעלם ולא ידוע היכן נמצא, במקרה של איש במצב של "צמח", וכן במקרה של אישה הזקוקה לחליצה – הסכם קדם נישואין פשוט לא יועיל לאישה.

הפיתרון המוצע והשורשי הוא שטר "תנאי בקידושין" או "שטר התנאה" שעליו חותמים בני הזוג לפני הנישואין. הנוסח של "שטר לנישואין בצדק" (שגרסתו הסופית קיבלה את תמיכתו של הרב פרופ' דניאל שפרבר בשנת 2018) קובע שמוסכם על בני הזוג שהם נישאים על דעת כך שהם יחיו חיים משותפים תחת קורת גג אחת. ואולם במקרה שבני הזוג חיים בנפרד במשך 18 חודשים או יותר[2] והאישה פונה לבית הדין על מנת לאכוף את השטר – הנישואין פוקעים ללא צורך בגט.

פקיעת הנישואין מתאפשרת מאחר שהאירוע שהתרחש (המגורים הנפרדים + פנייה לבית הדין) – נוגדים את התנאים של חוזה הנישואין שעליו הסכימו הצדדים. הרעיון הוא שבאמצעות הפרקטיקה של תנאי בקידושין – תהיה אפשרות הלכתית להביא לסיום הנישואין במקרים קיצוניים וטרגיים דוגמת האיש שנעלם או ברח, האיש הנקמן שמסרב לתת גט במשך שנים רבות וכן האיש ששרוי בקומה.

שטר התנאה הוא פיתרון שורשי לבעיית העגינות, סרבנות הגט וגם הממזרות, בכך שהוא מאפשר במקרים מסוימים את סיום הנישואין בלא צורך ברצון האיש או בהסכמתו.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הלוגיסטיקה שבחתימה על שטר הנישואין בצדק

ניתן למצוא את השטר לנישואין בצדק לצד ההסכם לנישואין בצדק המומלץ, אבל ניתן גם לחתום על שטר ההתנאה בלבד (עמוד 4 בקובץ).

כאמור, על הזוג לחתום על שטר ההתנאה אך ורק לפני הנישואין (אפשר ממש לפני הקידושין יחד עם החתימה על הכתובה, אבל אין הכרח כזה) ואפשר לחתום גם מספר ימים לפני החתונה. יש לחתום על שטר ההתנאה וההרשאה בפני שני עדים כשרים על פי ההלכה. כלומר, העדים צריכים לעמוד בתנאים הללו: גברים, יהודים, שומרי מצוות, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג או אחד של השני.

הסכם נישואין צדק לנשים עו"ד ניצן כספי שילוני
צילום: Tamar Eisenberg Phothography

האם בית הדין הרבני יאכוף את שטר ההתנאה?

התשובה לשאלה הזאת מורכבת. השטר לא קיבל מראש את אישורו של בית הדין הרבני (כמו שכל הסכם קדם נישואין אחר שקיים בשוק לא קיבל את הסכמת בית הדין, ולרוב כן קיבל את התנגדותו הנחרצת). ואולם, הסכמה מראש להסכם או מנגנון כזה או אחר היא לא המכריעה.

ההתנהלות של הדיינים כאשר עומדת בפניהם אישה עגונה היא שונה מהמצב שבו מבקשים מהם לתת גושפנקא להסכם מסוים מראש. במצבים קשים של עגינות (שאינם סרבנות גט) בתי הדין עושים מאמצים ומשתמשים בפרקטיקות שאינן מקובלות עליהם מלכתחילה. כך לדוגמה, לפני מספר שנים בתי הדין שיחררו עגונה שבעלה היה במצב של צמח באמצעות פרקטיקה הלכתית השנויה במחלוקת הרבה יותר משטר ההתנאה שמכונה "גט זיכוי".

על כן, מומחים ואנשים שעוסקים בתחום סבורים ששטר התנאה יתקבל במקרים קשים מעין אלה, ובלעדיו יתכן שהאישה תעמוד בפני שוקת שבורה. נוסף לכך, יש לומר שבמקרים קיצוניים ביותר שבהם לא יינתן מענה בבית הדין הרבני, בית הדין הרבני הפרטי של הרב פרופ' דניאל שפרבר יעשה שימוש בשטר.

צילום: Adri Tormo

רקע הלכתי והיסטורי לתנאי בקידושין

המשנה והגמרא מפרטות דוגמאות רבות של תנאים שנעשו בקידושין, ואולם השימוש בפרקטיקה כפיתרון שמונע עגינות נשאב מפסק מהמאה ה-15 של המהר"י ברין שמובא ברמ"א.[3] בפסק זה נידון מקרה של איש שמקדש אישה ולאותו איש יש אח מומר (אדם שהמיר את דתו מיהדות לדת אחרת). הבעיה תתעורר במקרה שחלילה האיש ימות, האישה תהיה חייבת בחליצה – וכל עוד האח של המנוח לא יחלוץ לה היא תישאר עגונה, וכמובן כאשר האח מומר יתעורר קושי מציאותי בשיתוף שלו בטקס הלכתי.

המהר"י ברין פותר את הבעיה על ידי ההצעה לבצע מראש קידושין על תנאי. זאת אומרת, שהקידושין יחולו כל עוד האישה לא זקוקה לחליצה. במקרה שחלילה האיש ימות ללא ילדים  – התנאי ייכנס לתוקפו, הקידושין למנוח יפקעו ולא יהיה צורך הלכתי בחליצה.

במהלך הדורות הופיעו בספרות השו"ת איזכורים לתנאים בקידושין שמטרתם להימנע מעגינות. הבעיה המודרנית של סרבנות גט היתה נדירה בעבר מסיבות סוציולוגיות והיסטוריות, ולעומת זאת הסכנה של עגינות בשל חליצה שלא יוצאת אל הפועל היתה יותר שכיחה (בין היתר בשל תוחלת חיים נמוכה), כמו גם סכנת העגינות שארבה בשל ההפרדה שהיתה בעבר בין טקס הקידושין לחופה.[4]

הסכם קדם נישואין צדק לנשים
צילום: Katarina Šikuljak

שלושה שינוים היסטוריים שהובילו להתעצמות בעיית העגינות

במאות ה-19 וה-20 חלו כמה שינויים דרמטיים שהובילו לכך שבעיית העגונה התעצמה.

ראשית, ההגירה הגדולה מאירופה לאמריקה ושתי מלחמות העולם הותירו נשים רבות כבולות לבני זוג שמקום הימצאם לא ידוע, ובמקרים אחרים – לבני זוג שנטשו אותן והעתיקו את מקום מגוריהם אל מעבר לים.

שנית, וכאן מדובר בשינוי סוציולוגי עמוק – בשל ההתפתחויות במעמד האישה: הן במעמדה המשפטי שהקנה לה את הזכות להחזיק ברכוש ולצאת מנישואין עם מחצית הרכוש המשפחתי, והן במעמדה החברתי והכלכלי שאיפשר לאשה לבקש לסיים מערכות יחסים אומללות והובילה לעליה בתביעות גירושין מצד נשים, ולצד העליה במעמד האשה, התעצמה הרעה החולה של סרבנות הגט.

שלישית, השינויים הליברליים שחלו במדינות המערביות הקנו את האפשרות לנישואין וגירושין אזרחיים, מציאות שהובילה למקרים שבהם גברים יהודים הסתפקו בגירושין אזרחיים והותירו את נשיהם ללא גט, כאשר ההשלכות ההלכתיות של מצב זה על האישה הן חמורות.

לנוכח התפתחויות אלה, קמו מספר רבנים ופוסקי הלכה שביקשו למצוא פיתרון שורשי או חלקי למאפיינים החדשים של הבעיה והמצוקה שליוותה את הנשים היהודיות במשך דורות. חלק מהפתרונות שהוצעו כללו שימוש בפרקטיקה של תנאי בקידושין. כך ניתן למנות את הרב יוסף אליהו הענקין בראשית המאה ה-20; [5] רבני צרפת וקושטא בראשית המאה ה-20;[6] הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שכיהן כראשון לציון בשנות ה-40 של המאה ה-20;[7] הרב אליעזר ברקוביץ בשנות ה-60 של המאה ה-20.[8]

היוזמות שעלו (וציינו רק את חלקן) עוררו התנגדות, לעתים התנגדות עזה מצד גורמים רבניים אחרים. יחד עם זאת, חלק גדול מההתנגדויות, אם לא חלק מוחלט, נומקו בטעמים של מדיניות ולא טעמים הלכתיים. תגובה והבהרות לשאלות ההלכתיות ניתן למצוא בדבריו של הרב פרופ' דניאל שפרבר.

פתרון חדש-ישן

 ההלכה היהודית מאז ומעולם התמודדה עם סכנת העגינות בדרכים שונות (שרובן לא הוזכרו כאן). שטר ההתנאה "שטר לנישואין בצדק" הוא פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה, והפיכתה לפרקטיקה נפוצה ומקובלת הוא תיקון עולם של ממש ועשויה להביא גאולה במישור האישי והכללי.


הערות והפניות ביבליוגרפיות:

[1] יש לשים לב שברוב מוחלט של שיטות הנישואין הנהוגות בעולם, הנישואין מסתיימים בהחלטה של ערכאה שיפוטית, ולא בהסכמה הדדית לגירושין ובמעשה פרטי של הצדדים כמו מתן הגט.

[2] התקופה של 18 חודשים נקבעה על בסיס הפסק של ר' חייים פלאג'י. ראו: ר' חיים פלאג'י, 'חיים ושלום' (חלק ב' סימן קי"ב)

[3] הרמ"א, שו"ע, אבן העזר, קנז, ד'

[4] להרחבה ראו: אילת סג"ל הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי (חיבור לשם קבל התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן, 2010)

[5] הרב יוסף אליהו הענקין, פירושי איברא, עמ' 110-117)

[6] להרחבה ראו: מוניק זיסקינד גולדברג ודיאנה וילה "זעקת דלות" (2006) 138-139.

[7] משפטי עוזיאל, חלק אבן העזר, מה

[8] הרב אליעזר ברקוביץ "תנאי בנישואין וגט" (1966)

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

עורכת דין ב"מרכז צדק לנשים" ומייסדת בית הדין הרבני הפרטי בראשות הרב דניאל שפרבר.

תוכן נוסף מהמגזין:

כ״ד בכסלו תשפ״ג 18.12.2022
מאת
צוות גלויה
לכבוד חג החנוכה, אנו מפנות אלומות אור אל רשומות קיימות באתר וממליצות לקרוא בהן על מנת להאיר מחדש את הקיים, להודות, לשבח ולהתפתח.
כ"ב בסיון תש"ף 14.6.2020
מאת
צוות גלויה
חלק מהמחוייבות שלנו לשמור את גופנו נוגעת לבדיקה ולאיתור מוקדם של מחלות. סרטן צוואר הרחם היא מחלה שקל לזהות מוקדם ולהפחית את הסיכויים לחלות בה באמצעות חיסון ובאמצעות גילוי מוקדם בבדיקת פאפ המוגדרת כבדיקה "אבחנתית-מניעתית"
כ"ט בטבת תשפ"ב 2.1.2022
מאת
צוות גלויה
סקירה של כל התכנים החדשים שעלו לקראת חודש טבת תשפ"ב, ינואר 2022, למגזין גלויה; מאמרים, שירים ותפילות.
י׳ בשבט תשפ״ב 12.1.2022
גלויה
מתארחת
הרבנית שרה סגל-כץ התארחה במדור סל תרבות של מקור ראשון, עם תשובות קצרות לשאלון המוכר המופיע בכל סוף שבוע.
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
לטקס הגירושין יש יוצאי דופן ודקויות שיש להבין כדי להבין את התהליך הכולל. מיבום וחליצה במקרים נדירים ועד ימי ההגבלה, ומחזיר גרושתו.
כ"ט בניסן תש"ף 23.4.2020
מאת
צוות גלויה
מיתוסים רבים נקשרו בקרום הבתולין ורבים לא יודעים להבחין בין עובדות לסיפורים. נשים רבות יודעות כיצד הוא נראה לא מדברות עליו כלל.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם