מה שצריך לדעת על הסכם ממון – עו"ד ניצן כספי שילוני מסבירה על ההיבטים שחשוב להכיר, ההבדלים אל מול הסכמים אחרים והסיבות לבחור או לא לבחור בהסכם שכזה טרום חתונתכם.
קיימים שני היבטים שנוגעים להסכמי ממון בין בני זוג שחשוב להבהיר אותם כבר בראשית הדברים: האחד, קיימת הבחנה בין הסכמי ממון להסכמים למניעת עגינות וסרבנות גט למרות שלעיתים נעשה ביניהם בלבול; והשני זו העובדה שאם אתם זוג שעומד להתחתן בישראל רוב הסיכויים שאתם בכלל יכולים לוותר על הסכם ממון.
הסכם ממון כשמו כן הוא – מתייחס לרוב להיבט אחד של חיי הזוגיות והמשפחה: הנושא הרכושי. בני הזוג למעשה קובעים בזמן החתימה על ההסכם כיצד הם ירצו לחלק את הרכוש שבבעלותם במהלך חיי הנישואין או חלילה – בזמן הפרידה. אבל יש לשים לב שהסכם ממון לא יתייחס בהכרח לסוגיה הקשה והקריטית של סרבנות גט ועגינות שעלולה להתעורר בזמן הגירושין (או חלילה היעלמות הבעל או מצב רפואי קשה שלו). ולכן חשוב לדעת שאם חתמתם על הסכם ממון או שאתם מתכננים לחתום על אחד כזה, כדי להגן על עצמכם אתם עדיין צריכים לפנות לאחד מהארגונים שעוסקים בתחום של סרבנות גט ולחתום במקביל גם על הסכם קדם נישואין ותנאי בקידושין.
מעבר לפער בסוגיה שבה מטפל ההסכם, קיים הבדל נוסף בין הסכם ממון להסכם למניעת סרבנות גט. בעוד שקיימת חשיבות מיוחדת לניסוח הסכם ממון שנתפר על פי המצב הכלכלי והמשפחתי המסוים שלכם, הרי שבעיית העגינות חלה על כל הנישאים (ובמיוחד הנישאות) כדת משה וישראל במידה שווה, ולכן כשמדובר בהסכמים למניעת סרבנות גט לרוב אין שום בעיה להסתפק בנוסח אחיד שאפשר להוריד מאחד מהאתרים של הארגונים העוסקים בנושא (למשל מרכז צדק לנשים). הבדל נוסף הוא שהסכם למניעת סרבנות גט בחלק מהמקרים לא דורש אישור של בית משפט או נוטריון, בניגוד להסכם ממון שמחייב אישור כזה, כפי שיפורט בהמשך.
נחזור לסוגיית הסכם הממון: כאמור, רובכם תוכלו לוותר על הסכם מסוג זה (שימו לב שהנחה זו לא חלה על זוגות ידועים בציבור). וזאת משום שהחוק בישראל קובע הסדר של חלוקת רכוש שהוא סביר ומתאים לזוגות רבים, ובמקרים רבים אין שום סיבה לסטות ממנו. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שבזמן הפרידה כל הנכסים של שני בני הזוג יאוזנו ביניהם, או במינוח פחות משפטי ופחות מדויק – יחולק שווה בשווה בין בני הזוג, וללא הבחנה על שם מי רשום אותו נכס.
למשל: אם הזוג קנה דירה בזמן הנישואין ורשם אותה במשרדי הטאבו על שם האיש בלבד, בזמן הגירושין שווי הנכס יחולק בין שני בני הזוג ולא ייזקף לרוב לזכותו של האיש בלבד. וכך גם לגבי זכויות עתידיות כמו קופות תגמולים ופנסיה, פיצויי פרישה ועוד: על אף שהם רשומים על אחד מבני הזוג, לבן הזוג השני יהיו זכויות באותם נכסים.
לכלל הבסיסי הזה של חלוקת רכוש קיימים כמה חריגים: נכס שהיה בבעלות אחד הצדדים לפני הנישואין או מתנות וירושות שהתקבלו בזמן הנישואין – כל אלה לא יאוזנו בין הצדדים וייוותרו בבעלותו של בן הזוג שזכה מלכתחילה בנכס.
אלה הכללים המרכזיים של ההסדר הרכושי על פי החוק בישראל ובתי המשפט קבעו לגביו ניואנסים נוספים עם השנים. ובמילים אחרות: אם בני הזוג לא חתמו על הסכם ממון, ולמעשה לא עשו דבר באפיק זה, זהו בקווים כלליים המשטר הרכושי שחל על אותו זוג בזמן הנישואין ובשעת משבר ופרידה. באופן טיפוסי, ההסדר הזה מתאים והגיוני עבור רוב הזוגות הצעירים שנישאים, (דיסקליימר: עם כי נכון שכל זוג שמתלבט יברר את הסוגיה עם עורכת דין).
זוגות נשואים (או לפני חתונה) שבכל זאת מעוניינים בהסדר רכושי אחר מזה המפורט בחוק או שבוחרים להחריג נכסים מסויימים מההסדר – אלה בהחלט זקוקים להסכם ממון. לרוב מדובר בזוגות שמגיעים לנישואין לאחר שצברו רכוש, בין עם מדובר בנכסים משפחתיים או בבני זוג שהספיקו לצבור רכוש בעצמם והם רוצים להגביר את הוודאות ואת הביטחון שלהם באשר לחלוקת הרכוש בזמן הפירוד. גם זוגות שעומדים בפני נישואין שניים יזדקקו פעמים רבות להסכם ממון, על אחת כמה וכמה כאשר יש ילדים ברקע.
על פי החוק, ההסכם, שמוטב לנסחו אצל עורכת דין מומחית בדיני משפחה, ייכנס לתוקף אך ורק לאחר אישורו בפני בית המשפט לענייני משפחה (או בית דין דתי). אם הזוג עדיין לא נישא – ניתן לתת לו תוקף להסכם גם בפני נוטריון או רושם הנישואין. הסיבה שהמחוקק החליט שהסכם ממון בין בני זוג לא תקף ללא אישור של רשות מוסמכת היא כדי למנוע חשש מציאותי מפני לחץ ועושק בין בני הזוג וכן לחץ חיצוני שיקפח את אחד מהם. הרעיון הוא שהרשות המוסמכת תוודא שההסכם נחתם תחת רצון חופשי, מה שכמובן מצליח באופן חלקי בלבד.
קבוצה נוספת של בני זוג שכדאי להם מאוד לשקול לחתום על הסכמי ממון הם בני זוג שאינם נשואים על פי החוק או ידועים בציבור. בני זוג שאינם נשואים על פי החוק ייאלצו בזמן הפרידה להוכיח את קיום הזוגיות שלהם ועל מנת ליצור וודאות משפטית ורגשית ברמה גבוהה יותר בהחלט מומלץ להם לשקול חתימה על הסכם ממון.
*האמור אינו מחליף ייעוץ משפטי
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- אילו הסכמי קדם נישואין קיימים היום? – עו"ד אלה סקעת
- למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- תנאי בקידושין – פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה – עו"ד ניצן כספי שילוני
- כתובה אז והיום – אורית להב
- כתובה באהבה – חלי טביבי ברקת ואלי ברקת
- מחדשים את הקידושין – תניה ציון-וולדקס
- הרהורים מותרים על חופה וקידושין – איך לקיים טקס הקרוב ביותר לעולמם של בני הזוג? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
- "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
- לשאלת תוקף קניין האישה בקידושין – טו"ר רבקה לוביץ
- "עוֹד יִשָּׁמַע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
- חלקי הפאזל: מה עושים בטקס הנישואין תחת החופה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מעשיות ורוחניות: מנהגי חתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
- נאמנות אישה להעיד על עצמה: האם כלה צריכה להביא אישור על טבילה במקווה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- לקראת כלולות: הדרכה פרטנית או הדרכה זוגית? – הרבנית שרה סגל-כץ
- ביחד, ביחד: להתייחס אל הדרכת חתנים כאל חובה – יהושע ברלין
- הדרכה לקראת כלולות של זוג עם מערכת יחסים ותיקה – מעיין רבינוביץ'
- עידן של תמורות: הרהורים על אירוסין ותודעה פוסטמודרנית – אביטל אנגל
- אתם פתחו להם: הצעה לשיח בין הורים לילדיהם המאורסים – הרבנית שרה סגל-כץ
- אומנות בניית המשפחה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
- חולייה שמחברת שלוש משפחות – קרן חדד טאוב
- דברים שכתבתי לבן שלי – אורית גידילי
- גם ציפור מצאה בית: מאב לבן ולכלה תחת החופה – יונדב קפלון
- לחצות את הגשר ולנהל שיח רגשי – בנימין מאלב
- הרהורי כלולות: מחשבות עם פרספקטיבה על הכניסה בברית הנישואין – הרבנית ד"ר חנה פרידמן
