כתובה אז והיום, מאת: עו"ד אורית להב - מגזין גלויה

מה היה לנו -
אסופת שירים, תפילות ומאמרים ליום הכיפורים
מאז השבעה באוקטובר

* אסופה שלישית בסדרת אסופות דיגיטליות לחודש תשרי-אוקטובר, מאת גלויה ורשות הרבים

תפריט
תפריט

כתובה אז והיום

ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
קו מפריד גלויה

עו"ד אורית להב, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום"*, מתארת ישר ולעניין מהי הכתובה, מדוע ומתי נוצרה, וכן מה מעמדה בימינו. סקירה היסטורית ומשפטית, המהווה כלי שימושי וחשוב לכל אלו שעושים את צעדיהם לעבר חיי נישואין.

הכתובה היא מסמך הלכתי-משפטי המפרט את חובות האיש כלפי אשתו, במהלך הנישואים וגם במקרה של גירושין או מות האיש. על הכתובה חותמים העדים וגם החתן רגע לפני החופה, היא נקראת תחת החופה ונשמרת במהלך חיי הנישואים בבית של בני הזוג או מופקדת אצל הורי הכלה, שכן רוב ההתחייבויות הן של האיש כלפי האישה ולכן יש הגיון לתת להורי האישה לשמור על הכתובה ובכך להגן על האינטרסים של בתם.

למה בעצם צריך כתובה?

יש מספר סיבות שבגללן נקבע שיש לתת כתובה לאישה, הסיבה העיקרית היא "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה";

לפני החרם שגזר רבינו גרשום שאסר, בין היתר, על גירוש אשה ללא הסכמתה, כל שהיה צריך בשביל להתגרש הוא לתת גט. כדי למנוע מצב שבו בלהט מריבה איש יגרש את אשתו והיא תישאר חסרת כל, קבעו החכמים כי יהיה עליו לשלם מעין "קנס" על גירוש זה, סכום כסף שיהיה משמעותי מספיק בשביל שאדם ישתהה לפני שהוא מגרש את אשתו. היום המצב שונה ויש איסור על איש לגרש את אשתו ללא הסכמתה אבל נושא הכתובה השתמר ועד היום איש המבקש לגרש את אשתו צריך לתת לה את סכום הכתובה. הסיבות הנוספות הן לדאוג ולהסדיר את התחייבויות האיש כלפי האישה בזמן הנישואים, לדאוג לבטחון הכלכלי של האישה במקרה של מות האיש ולהקל על האישה הגרושה להתחתן מחדש ובכך להבטיח את עתידה.

חכמים התייחסו לכתובה ברצינות גדולה ככלי שמבטיח את עתיד האישה ואת הביטחון שלה ואפילו אמרו ש"אסור לו לאדם לדור עם אשתו אפילו, שעה אחת בלא כתובה" (טור אבן העזר ס"ו).

ממתי התחילו להשתמש בכתובה?

האזכור המפורש הקדום ביותר לכתובה במקורות הוא מתקופת שמעון בן שטח (שחי בערך בשנת 100 לפנה"ס). במסכת כתובות (פ"ב ע"ב), כתוב שבן שטח תיקן תקנה שיהיה אפשר לשעבד את נכסי איש לכתובת האישה, כדי להקשות עליו לגרש את אשתו.

אבל ההערכה היא שכתובות היו קיימות הרבה קודם. לפי רש"י, כתובות היו קיימות עוד מימי אברהם אבינו, אשר נתן שטר כתובה לאשתו שרה. הכתובה העתיקה ביותר שנמצאת בידנו היא כתובה ממרשה (עיר קדומה בשפלת יהודה) שנכתבה על גבי חרס ומתוארכת לשנת 176 לפני הספירה.

כתובה היסטורית
באדיבות קרן ויקימדיה

סכום הכתובה

סכום הכתובה מורכב משלושה מרכיבים שונים; עיקר הכתובה, נדוניה ותוספת הכתובה.

עיקר הכתובה הוא סכום של לפחות 200 מנה (היום- בסביבות 250 ₪), הנדוניה זה השווי של מה שהאישה הביאה איתה לנישואים, כדי שאם הם יתגרשו היא לא תצא בלי מה שהיא הביאה. תוספת הכתובה הוא סכום שהחתן מוסיף משלו על 2 המרכיבים האחרים.

כל אלה יוצרים את "סכום הכתובה", הסכום שהאיש מתחייב לתת לאשתו אם ירצה לגרש אותה וכן הסכום המינימלי שמגיע לה במקרה שהאיש נפטר והיא אינה היורשת.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

כתובה והחוק בישראל

האם תמיד האישה זכאית לכתובה? והאם היא מקבלת את מלוא סכום הכתובה?

אלו שאלות שאנחנו נשאלים לא מעט והתשובה על שתיהן היא שלילית.
למרות הנוכחות הדומיננטית של הכתובה בטקס הקידושין, בזמן הגירושין העיסוק בה ברוב המקרים מתייתר.

האיש מחוייב בתשלום הכתובה רק אם הוא זה שמבקש להתגרש, או אם הוא במעשיו הפר את התחייבויותיו הזוגיות כלפי אשתו ובכך אילץ אותה לבקש להתגרש. הרציונל של הכלל "שלא תהיה קלה בעיני להוציאה" צריך להתקיים, והוא לא קיים אם האישה היא זו המעוניינת בגירושין או אם שני בני הזוג החליטו על כך ביחד ועל כן אין עילה במקרים אלו לחייב בסכום הכתובה.

בית הדין בודק בכל מקרה בו דורשת האישה את כתובתה מי פתח את תיק הגירושין ובאשמת מי הוא נפתח. גם אם האיש פתח את תיק הגירושין, אך האישה "אשמה" בגירושין עצמם, הרי שלא מגיעה לה הכתובה.

כאשר יש פירוד פיזי ממושך וכל צד טוען שזה בגלל הצד השני יש הטוענים שהאישה לא תקבל את הכתובה. לעומתם יש הטוענים שהאיש מחוייב רק בעיקר הכתובה, ויש הטוענים שיש לברר מי היה הראשון "למרוד" או לריב. אם האישה היתה הראשונה – היא לא זכאית לכתובה.

גם כאשר פוסק בית הדין כי לאשה מגיעה הכתובה, עדיין לא ברור כמה תקבל האישה מסכום תוספת הכתובה.

בבית הדין קיים משפט השגור בפי הדיינים לפיו "אין כפל מבצעים", המשמעות היא כי כאשר בני הזוג דנים על רכושם על פי חוק יחסי ממון, יש להפחית את אשר קיבלה האישה על פי החוק, שכן, איזון משאבים בדין הישראלי גורם לכך שהאישה מקבלת יותר ממה שהיתה מקבלת אם היו מעניקים לה את הזכויות המוקנות לה על פי ההלכה. נכסים שעל פי ההלכה נחשבים נכסים של האיש, נחשבים בחוק נכסים משותפים. כדי שאישה שמתגרשת לא תרוויח "פעמיים" (פעם אחת מהדין הישראלי ופעם אחת מהדין הדתי) מתבצע קיזוז של הזכויות שלה בזמן הגירושין ולכן, לרוב, סכום הכתובה נבלע בתוך הזכויות האזרחיות המגיעות לה.

לעניין סכום הכתובה, או מאיזה סכום מפחיתים את הכתובה מהחלק שעובר לאישה במסגרת איזון המשאבים – לרוב, בעיקר בסכומים הגדולים, קובע בית הדין סכום של  120,000 ₪. אלו מעין "דמי הסתגלות" שמטרתם לפרנס את האישה במשך שנה לאחר הגירושין, כשהאיש כבר לא חייב לפרנסה. ישנם הרכבים אשר פוסקים ע"פ עשיר ועני, דהיינו, העשיר משלם את אשר נכתב בכתובה והעני על פי פסיקת בית הדין, בד"כ כמה שידו משגת. 

כתובה שוויונית
כלה חותמת על כתובה. צילום: אלעד דוידי

כתובות שוויוניות

כמו כל טקסט מסורתי, גם לכתובה קיימים לא מעט נוסחים. כתובה ספרדית, אשכנזית, תימנית, חסידית ועוד. הכתובה המקורית היא בארמית אבל היום יותר ויותר זוגות מעדיפים את הנוסח בעברית. בנוסף לכתובות המסורתיות, היום קיימות כתובות שוויוניות, שהתחייבויות בני הזוג בהן הן הדדיות, שגם האישה חותמת על הכתובה, שעדות חותמות על הכתובה בנוסף לעדים. עם ההבנה שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, יש רצון להתאים אותו לרוח התקופה וזוג לפני החתונה יכול לבחור היום להתאים את שטר ההתחייבות המסורתי הזה לחיי נישואים בתקופה זו. 

כתובה ומניעת עגינות

במסגרת העבודה שלנו בארגון מבוי סתום, אנחנו מנסים למצוא פתרונות לעגינות ולסרבנות גט. היום קיימים מספר סוגים של מסמכים שאנחנו ממליצים לזוגות לחתום עליהם, כמו הסכמי קדם נישואין שונים ותנאי בקידושין, ואנחנו ממליצים להתייחס אליהם גם בכתובה עצמה ובכך להשתמש במסמך המשפטי העתיק הזה ככלי נוסף למניעת עגינות. ניתן לראות במסמכים הללו, מסמכים משלימים למסמך הכתובה עצמו ולהתחייבות המוכלות בה. הם מספקים פתרונות אפשריים (כל מסמך בדרכו שלו) למצבים של עגינות וסרבנות גט, ומהווים אמצעי אשר מפחית את הסיכוי לסרבנות גט לכתחילה או לטווח ארוך. לא מדובר בפתרונות וודאים או בהתרה של המורכבות בנושא זה כבהרף עין, אולם בהחלט ראוי להאיר את היחס בין מסמכים חוזיים אלו לבין הכתובה ומסגרת הנישואין.

***

* ארגון "מבוי סתום" פועל משנת 1995 למען נשים עגונות ומסורבות גט באמצעות ייצוג משפטי ותמיכה אישית לנשים, וקידום פתרונות כוללים לבעיית סרבנות הגט והעגינות.

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

מנכ"לית ארגון מבוי סתום.
בעלת תואר ראשון במשפטים מאונ' בר אילן ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית.
בוגרת בית המדרש הגבוה לנשים מגדל עז.

תוכן נוסף מהמגזין:

כ' באייר תש"ף 14.5.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 3 דקות קריאה
שינויים הפיזיים וההורמונליים בתקופת ההריון עלולים להוות אתגר עבור בני הזוג, מן הצד המיני. מהם השינויים וכיצד כדאי להתמודד איתם?
י״ג באלול ה׳תשפ״ד 16.9.2024
מאת
׳גלויה׳, ׳רשות הרבים׳ ו׳יחדה׳
כבר תקופה שאנו מאגדים חלק מהטקסטים שפורסמו ב׳גלויה׳ לכדי אסופה שתיכרך כספר עם תפוצה דיגיטלית, מתוך שותפות עם ׳רשות הרבים׳ ו׳יחדה׳. כשאנו לקראת חתימת המלאכה, אנו מזמינות.ים עוד קולות מגוונים שיביעו את רחשי הלב, המחשבות והתובנות שלכם.ן. 
חדש
י"ג בכסלו תשפ"ד 26.11.2023
מאת
צוות גלויה
רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.
י״ח באייר תשפ״ג 9.5.2023
מאת
צוות גלויה
רשומה ובה מקבץ מאמרים מרחבי המגזין, המנסה לתת מענה לשלל היבטים אותם יכולים ההורים לפגוש בהכנות לחתונה וביום החתונה
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה שמח להתחדש בתכנים הממשיכים את רוח הדברים העולים מן הכתוב בו, מרגע היווסדו עם כותבות וכותבים מרובים, כל זאת על מנת לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
צוות גלויה
חודש פורה ומלא בכתיבה של אורחות ואורחים רבים לצד צוות גלויה. כאן, פירוט על אודות התכנים החדשים שנוספו למגזין בתקופה האחרונה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם