״אם קיים בעולם גֵּן של אהבת תורה, אז כנראה נולדתי עם הגן הזה״- ראיון עם הרבנית בתיה קראוס - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״אם קיים בעולם גֵּן של אהבת תורה, אז כנראה נולדתי עם הגן הזה״- ראיון עם הרבנית בתיה קראוס

ד׳ בסיוון תשפ״ב 3.6.2022
קו מפריד גלויה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

גלויה שמחה לארח את הרבנית בתיה קראוס, מורת הלכה ועובדת סוציאלית שיקומית. מלמדת בבית המדרש למורות להלכה במתן השרון, ומובילת שו"ת נגישות בארגון רבני ורבניות בית הלל.

ספרי לנו קצת על עצמך:

נולדתי בארצות הברית. עלינו לארץ כשהייתי בת שנתיים ואחרי שנה חזרנו לארה"ב. מגיל שש אני גרה בישראל, ומגיל שבע ועד היום אני גרה בטירת יהודה. למדתי באולפנת כפר פינס, במגמה תורנית מוגברת. היינו בנות בודדות שביקשו את המגמה הזו, למדנו הרבה מחשבת, תנ"ך, ואפילו גמרא והלכה. זה מרגש אותי עד היום שהם ראו את הצורך והאזינו לי והעניקו מענה.

בשירות הלאומי הייתי קומונרית בבני עקיבא בסניף צפריה, ובשנה השניה הייתי בין הראשונות שיצאו לשנת שירות בארה"ב במסגרת בני עקיבא. בשנה הזו הקמתי את סניף בני עקיבא בסקוקי, אילינוי בארצות הברית.
באוניברסיטה למדתי עבודה סוציאלית קהילתית, ולאחר מכן שיקום. עבדתי במסגרות שונות בתחום השיקום ובתחום הטיפול באנשים עם מוגבלויות.

למדתי במשך חמש-עשרה שנים בבתי מדרש שונים במסגרות של תכניות גמרא והלכה. אני בוגרת תכנית יועצות ההלכה של נשמת, למדתי במכון למנהיגות הלכתית (כיום ״כולל דעה״) במדרשת לינדנבאום, ובמשך שש שנים למדתי וסיימתי את תכנית הלכתא.

אני נשואה לארי, איש הייטק ויש לנו חמישה ילדים. התמיכה התמידית של ארי, כבן זוג במסלול בו בחרתי ובחיי היומיום המקצועיים התורניים יחד עם נשיאת עול פרנסת המשפחה כדי לאפשר את הנתיב הזה שלי – לא תסולא בפז.

רזי, הבכור שלנו, הוא אדם עם מוגבלות. המענה לאנשים עם מוגבלויות הוא תחום משמעותי בחיים שלי. אני מרגישה שגדלתי לתוך הנושא הזה והשליחות שכרוכה בכך. רזי גרם לי להבין שכל אדם זכאי למענה ומיקד אותי ברצון לתקן עולם למען כל הברואים, זה בוודאי גם ממשיך את עולם הערכים עליו גדלתי בבית הורי. כיום אני מובילה את שו"ת נגישות במסגרת ארגון רבני ורבניות בית הלל.

ביומיום, יש לי שני ׳כובעים׳ תעסוקתיים מרכזיים. האחד הוא כעובדת סוציאלית שיקומית עם התמחות באנשים עם דמנציה מוקדמת. לצד עבודה זו אני מלמדת במתן ירושלים ורעננה, וספציפית בבית המדרש למורות הלכה במתן השרון. שני העולמות הללו נפגשים אצלי יחד ללא הרף ובאופן טבעי. למדתי ליווי רוחני לעובדים סוציאליים והכלי הזה משמעותי כחלק מסט הכלים שלי בשני העולמות בהם אני פעילה ומשתדלת להעניק מענה ונוכחות תומכים. המענה ההלכתי תלוי במצבו הרוחני, החברתי והנפשי של האדם ובאותה מידה גם המענה הסוציאלי תלוי במצבים אלו של האדם. רק מבט שרואה את הפרט ואת הפנים השונים שאותו הוא חווה, יכול לתת מענה תורני-דתי מתאים.

הרבנית בתיה קראוס Rabbanit Batya Krauss
הרבנית בתיה קראוס

איך הגעת למקום שלך היום? איך החלטת שאת רוצה להיות מורת הלכה?

אני חושבת שאם קיים בעולם גֵּן של אהבת תורה, אז כנראה נולדתי עם הגן הזה. פשוט חשקה נפשי בתורה.

ואז הגעתי לאוניברסיטה. האמת שבכלל רציתי ללמוד תלמוד, ואבא שלי, שהוא האדם הכי פמיניסט שאני מכירה, לא רצה שאלמד תושב"ע. אני לא רציתי להיות מורה, והוא חשב שלא יהיה לי מה לעשות עם זה אם אני לא רוצה להיות מורה.

אחרי הלימודים התחלתי לעבוד עם אנשים עם מוגבלויות בבית איזי שפירא. בהמשך הקמתי את השירות הסוציאלי במעייני הישועה.
הדבר החדשני בעבודה בשירות הסוציאלי במעייני הישועה היתה הנגשה של שירותים סוציאליים חיוניים לאנשים מהחברה החרדית בתחומים בהם הרבה פעמים יש טאבו והם הופכים מקור לבושה – החל מנושאים כמו נכויות פיזיות והתמודדות נפשית, עובר לעוני, אלימות במשפחה ואפילו הנגשת מענים של טיפול מיני לציבור חרדי.

עבדתי שם במשך לא מעט שנים עד שהילדה הרביעית שלי נולדה. והרגשתי שזה הזמן לעצור.
הרגשתי אז שאני צריכה לפנות מקום לניהול חיי המשפחה ושזה הזמן לכך. סוף סוף התפניתי אז לעסוק במה שרציתי באמת ונתתי דרור לאמירה הפשוטה: אני פשוט רוצה ללמוד תורה!

ראיון עם הרבנית בתיה קראוס Rabbanit Batya Krauss

מה הסוגיה האהובה עליך ואיך היא קשורה לתפיסה שלך את עולם ההלכה?

שני הפרקים הראשונים של מסכת בבא קמא עסקו ב׳ארבעת הנזקים׳, בתחילת הפרק השלישי ישנה סוגיה מרתקת הפותחת ב״הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד״ והפרק עוסק בכד שנשבר. רואים כיצד אפשר לראות את הכד שנשבר לפי כל נזק; הנזק יכול להיות שווה ערך לשור, רגל או שן, בור או אש וישנה גם אמירה ביחס לאדם עצמו ופוטנציאל הנזק שלו. המחלוקת הזו מדגימה נקודה מאוד חשובה שהיא קריטית בתפיסה ההלכתית שלי – שלקֶלֶט (=input) שלנו יש השפעה מכרעת על ההלכה. איך שאני ארצה להציב את המשוואה – כך אני אחליט מה סוג הנזק ולכן, יש עלי אחריות מאד גדולה בתפקיד.

מה לדעתך האתגר הגדול של הדור שלנו?

מבחינתי אתגר הדור בעיני הוא לחבר בין המודרנה לבין התורה העתיקה, בצורה שהתורה תשפיע שפע טוב, תוך כדי שלא מתעלמים מהמודרנה. בתוך האתגר הזה נמצאים תהליכים חברתיים שמעניינים אותי – אנשים עם מוגבלות, מקומן של נשים, כלכלה אישית וכלכלה חברתית. 

כל הזמן בדיונים האלה, אסור לנו לשכוח את העני, היתום, הגר והאלמנה. אותם ארבעה הם דמויות שמחליפות פנים, קטגוריה שלתוכם כל פעם נכנסת דמות אחרת. 

ראיון עם הרבנית בתיה קראוס Rabbanit Batya Krauss
צילום: The Jewish Life Photo Bank

על מה את נשענת, רוחנית, בתפקידך?

ניתנה לי הזכות להורות הלכה. זו זכות שהיא חובה – לקיים תורה ולסייע לאנשים לקיים תורה שקיימת 3000 שנה. האדם הוא צל עובר בעולם. כשאני מתחברת לשלושת אלפים שנות מסורת, אני מחברת את שלושת אלפים השנים הבאות. יש בזה משהו מאוד מרגש. 

אני נשענת על מורי ורבותי שלימדו אותי במהלך השנים ואני בקשר תמידי איתם, בדיאלוג על מקרים ספציפיים שאני משיבה עליהם בהלכה וכן, במבט רחב על מחשבת ההלכה והתפקיד שלנו עבור קהל השואלות והשואלים.

האם בנוסף לפעילותך כדמות הלכתית יש עוד תחומים בהם את פועלת?:

לצד העבודה כעובדת סוציאלית ולצד הוראת ההלכה לאורך שנים ארוכות אני מנכ"לית פורום הורים לילדים עם מוגבלויות, מנהלת מאבקים עבור ילדים עם צרכים מורכבים. אני שותפה לחקיקת חוק שילוב בישראל ולהקמת בית ספר לילדים אוטיסטיים עם צרכים מורכבים. 

האם יש לך צד מפתיע שלרוב אנשים לא מצפים לו מדמות הלכתית? תחביב מפתיע?:

יש לי חגורה חומה בגו'דו. והתקדמתי אליה ממש מהר. לאישה דתיה בעולם של לפני ארבעים שנה לא היתה שום אפשרות להתקדם בספורט הזה ואני מקווה שהיום הדברים משתנים.

הרבנית בתיה קראוס חגורה חומה ג׳ודו

מה לגבי תוכניות לעתיד?

בעולם שלנו לא מקובל ללמוד בשביל ללמוד. אנחנו לומדות בשביל ללמד או לומדות בשביל להורות. יום אחד אני אצא לפנסיה ואלמד רק בשביל ללמוד, אוכל לשבת בספריות ולפתוח כל ספר שליבי חפץ – לצלול בתוכו ולמצוא מים חיים. עד אז נמשיך ללמוד, ללמד ולהכשיר נשים שמלמדות ומורות הלכה.

חסרים לנו עדיין מרחבים בטוחים לשאילת שאלות לנשים וגם לגברים עדיין. אנחנו חייבות להמשיך להשקיע ולעבוד כדי שזה יהיה לגיטימי בכל מקום. 

אנחנו חייבות להמשיך להשקיע ולנהל שיח מתמיד עם הפרטנרים הרבנים הגברים. אנחנו לא חיות ולא רוצות ללמוד תורה בעולם מנותק מגדרית. אבל אנחנו חייבות וחייבים לגדל נשים לתורה, לגדל דמויות דמויות (גם) הלכתיות נשיות שנשים אחרות שלומדות תורה אחריהן ילמדו להכיר לעומק. אני זכיתי לשמש תלמידי חכמים, הרבה יותר נכון שהדורות הבאים יזכו לשמש תלמידות חכמים וההתפתחות והצמיחה יעשירו ויתרמו לעולמנו.

אשרי שזכיתי במוסדות לימוד מדהימים, ברבנים וברבניות משכמם ומעלה ותודה לבורא עולם על כך שכל זה אפשרי עתה.

גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

ראיונות נוספים ב״גלוית עיניים״:

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

ראיון עם הרבנית בתיה קראוס Rabbanit Batya Krauss
favicon

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

כתיבה ועריכה משותפת של צוות אתר גלויה: הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל-עמי ואודיה גולדשמידט-אלחדד. לקריאה מורחבת על צוות מגזין גלויה

אהבתם? מוזמנים לשתף

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו
לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על
זוגיות, הלכה ומיניות, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, תפילות ומסות המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר. במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

רוצה לקבל את מגזין גלויה למייל?
אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא פרידה ופרקים אחרים. תאריך אחרון להגשה: ג׳ באב התשפ״ב 31.7.2022
מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם