על טקס ״ברית יצחק״, בלילה שלפני ברית המילה והצעות לקיום הטקס - נחוגה - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

טקס "ברית יצחק"

י"ד באלול תש"ף 3.9.2020
קו מפריד גלויה

את הלידה והגעתם של תינוק או תינוקת חדשים לעולם, מלווים טקסים רבים ומגוונים. הטקס המוכר והבולט ביותר, הוא טקס ברית המילה, אולם הוא בהחלט אינו הטקס היחיד הקיים במסורת ישראל. יותר מכך, ישנם טקסים שנוצרו מתוך הצורך להתמודד עם טקס ברית המילה והרצון ליצור מעמד תומך ומלווה לקראתו. דוגמה טובה לכך, הוא טקס "ברית יצחק".

בלילה השמיני לאחר הלידה, נהגו קהילות רבות לקיים טקס שעיקרו שמירה על התינוק הרך, הודיה על הלידה וליווי ההורים הטריים לפני הטקס המורכב של ברית המילה. זהו טקס המשלב יסודות קבליים של לימוד זוהר וקריאת פרקי תורה עם יסודות עממיים של שמחה ושירה. במאמר זה מבקשת גלויה לעסוק בטקס זה ולהציע הצעה לקיום הטקס בימינו. 

טקס ברית יצחק
צילום: Marcin Jozwiak

מקור השם

שמות רבים ניתנו לליל זה, אך המפורסם ביותר הוא ליל "ברית יצחק". ככל הידוע, מקור השם נגזר מאוסף של תיקונים ותפילות לערב ברית המילה שפרסם הרב יצחק פרירה ב-1729 באמסטרדם, וקרא אותו על שמו "ברית יצחק".[1] הספר הופץ במהרה בקהילות הספרדיות באירופה ובצפון אפריקה, ועל פיו התקבע השם לליל הברית. הסבר מאוחר יותר הוא שהטקס נקרא "ברית יצחק" על שם יצחק אבינו, האדם הראשון שנימול ביום השמיני על פי הציווי האלוהי.[2]

שמות נוספים נקשרו לליל זה, בהתאם למנהגי הקהילה ולשפת המקום. חלקן קראו לו "ליל הזוהר" על שם פרקי הזוהר שנקראים במהלך הטקס ; במרוקו קראו לו לילת תסמייא (ליל נתינת השם) או לילת אליהו הנביא[3] ; בעיראק נהגו לקשט בעלי הדס את כיסא אליהו ולכן קראו לו לילת עקד אל-יאס (קשירת ההדסים).[4] בקהילות חסידיות הדגישו את ערך השמירה המיסטי של התינוק הרך ולכן קרוא ללילה וואכט נאכט (ליל שמירה).[5]

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

מקור המנהג

המקור הידוע ביותר לקיום ליל שימורים ערב הברית הוא בספר הזוהר.[6] יחד עם זאת, המנהג התחיל עוד לפני הופעת הזוהר, ככל הנראה מתוך אינטואיציה אנושית פשוטה שיש ללוות את ההורים לפני האירוע המורכב של ברית בנם, שהיה אז כרוך בסכנה לא מבוטלת.[7] הסבר אחר שניתן למנהג הוא שיש לשמוח ביום ברית המילה ויום זה מתחיל בערב שלפניכן, כשאר המועדים היהודים.[8] בפועל, בקרב כל הקהילות התמזגו כל ההסברים לערב אחד שכולל לימוד, ליווי, סעודה ושירה. מנהגים נוספים ביטאו גם הן את העקרונות של שמירה והודיה בליל זה.

מה עושים בלילה זה?

המנהג המשותף לכל העדות הוא לערוך סעודה בבית היולדת ובחיק המשפחה, ולהרבות בתפילה ובשירה. ביהדות לוב נהגו לקרוא פרקי הלל, בחלק מקהילות אשכנז נהגו לקרוא ביחד את קריאת שמע ופרקי תהילים ; בקרב החסידים נהגו לספר סיפורי מעשיות הקשורים ללידה וברית המילה ; בצפון אפריקה ובארץ ישראל נהגו לקרוא פרקי זוהר נבחרים ; בבגדד ובקהילות אחרות נהגו לשיר פיוטים ולהרבות בדברי תורה.

מנהג נוסף שנהגו בקרב יהודי עיראק הוא להביא את כיסא אליהו בבית היולדת ולקשט אותו בעלי הדס. המעמד הוא מעין הזמנה מוקדמת של אליהו הנביא לטקס ברית המילה שיערוך למחרת, כאשר נוכחותו הסימבולית מלווה את התינוק הרך ושומרת עליו. בחלק מעדות אשכנז, נהגו על אותו משקל לערוך את "שולחן אליהו הנביא" בערב הברית.

בימינו, הטקס נפוץ בעיקר בקרב עדות המזרח וקהילות חסידיות. החסידים הדגישו את ערך השמירה ולימוד תורה, לפעמים בבדידות ולפעמים יחד עם קיום סעודה צנועה. אצל בני עדות המזרח נהגו לכנס מניין גברים שקוראים ביחד את קטעי הזוהר הנבחרים.[9] טקס זה ממלא מקום סמלי חשוב עבור מי ששומר עליו, אלא שלא כולם חשים נוחות עם קריאה מהירה של טקסט כתוב בארמית כמו גם עם הפיכת הטקס משפחתי למניין גברי מצומצם ומדיר. בפועל, חשוב להדגיש שהטקס הוא בגדר רשות ולכן אף מרכיב איננו חובה. כמו כן, לאורך הדורות ברוב ככל קהילות יהודי ארצות האסלאם הנשים השתתפו באופן פעיל, בין אם דרך שירה, סעודה או תפילה.[10]

כדי להחזיר ל"ברית יצחק" את הדרו, אנו מציעים להורים טריים לעצב לעצמם טקס שמבוסס על העיקרון של שמירה, הודיה וליווי, הבנוי על המנהגים המסורתיים, על הרצונות האישיים של בני הזוג ועל דיבוק משפחתי וחברי.

צילום: תמר בהרב, טרונצ'ו

הצעה לטקס ברית יצחק

עורכים סעודת מצווה ומזמינים קרובים ובני משפחה. [אפשר לקשט את הבית עם עלי הדס ועשבים ריחניים אחרים, כמנהג יהודי עיראק.]

פותחים בפיוט:

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ          וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל
בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ     בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל:
הַיֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן            בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן
וּבַתּוֹרָה אָז יִתְבּוֹנָן         יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל:
וּמְקוֹרוֹ יְהִי בָרוּךְ          זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ
וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ          וְזִבְחוֹ לֹא יִתְגָּאֵל:
שְׁמוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר         אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶבֶר
וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר       יְהִי בְדוֹרוֹ כִשְׁמוּאֵל:
עֲדֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה       יְהִי דָשֵׁן בְּכָל טוֹבָה
וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה      אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל:
הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ          יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ
וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ          וְעִם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל:

מתחילים בהודיה וקוראים בתהילים את פרק ק':

א  מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַה', כָּל-הָאָרֶץ.
ב  עִבְדוּ אֶת-ה' בְּשִׂמְחָה;  בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.
ג  דְּעוּ כִּי ה', הוּא אֱ-לֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, וְלוֹ אֲנַחְנוּ  עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
ד  בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה;  הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
ה  כִּי-טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ;  וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

ממשיכים עם קריאת קטעי הזוהר או עם דברי תורה שקשורים למצוות המילה.

האם אומרת:

שְׁמַע יִשרָאֵל ה' אֱ-להֵינוּ ה' אֶחָד:

[בלחש] – בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטטָפת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

האב אומר:

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (בראשית מח, טז)

מסיימים עם הפיוט "אליהו הנביא":

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד:
אִישׁ אֲשֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל אִישׁ בֻּשַּׂר שָׁלוֹם עַל יַד יְקוּתִיאֵל, אִישׁ גָּשׁ וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
אִישׁ דּוֹרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו אִישׁ הַנִּקְרָא בַּעַל שֵׂעָר בְּסִמָּנָיו, אִישׁ וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו:
אִישׁ זָעַף עַל עוֹבְדֵי חַמָּנִים אִישׁ חָשׁ וְנִשְׁבַּע מִהְיוֹת גִּשְׁמֵי מְעוֹנִים, אִישׁ טַל וּמָטָר עָצַר שָׁלשׁ שָׁנִים:
אִישׁ יָצָא לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ נַחַת אִישׁ כִּלְכְּלוּהוּ הָעוֹרְבִים וְלֹא מֵת לַשַּׁחַת, אִישׁ לְמַעֲנוֹ נִתְבָּרְכוּ כַּד וְצַפַּחַת:
אִישׁ מוּסָרָיו הִקְשִׁיבוּ כְמֵהִים אִישׁ נֶעֱנֶה בָאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים, אִישׁ סָחוּ אַחֲרָיו ה' הוּא הָאֱלֹהִים:
אִישׁ עָתִיד לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת אִישׁ פָּקִיד עַל כָּל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, אִישׁ צִיר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת:
אִישׁ קָרָא קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' בְּתִפְאָרָה אִישׁ רָכַּב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אִישׁ שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם מִיתָה וּקְבוּרָה:
אִישׁ תִּשְׁבִּי עַל שְׁמוֹ נִקְרָא תַּצְלִיחֵנוּ עַל יָדוֹ בַּתּוֹרָה תַּשְׁמִיעֵנוּ מִפִּיו בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה תּוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה:
אִישׁ תִּשְׁבִּי תַּצִּלֵנוּ מִפִּי אֲרָיוֹת יְבַשְׂרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשַׂמְחֵנוּ בָּנִים עַל אָבוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת:
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם אַשְׁרֵי מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
כַּכָּתוּב הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם

טקס ברית יצחק
צילום: felipe salgado

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת:

הערות והפניות ביבליוגרפיות: 

[1] רבי יצחק פירירה, ספר ברית יצחק – תיקונים לליל שמיני קודם המילה, אמסטרדם תפ"ט.
[2] ר' נחמן יוסף וילהלם, ביום השמיני, עמנואל תשנ"ג, עמ' קלז.
[3] רפאל בן שמחון, יהדות מרוקו, לוד תשנ"ד, עמ' 81.
[4] דוד ששון, מסע בבל, ירושלים תשט"ו, עמ' קצט.
[5] מכון מורשת אשכנז, ירושתנו חלק ה, בני ברק תשע"א, עמ' רעח.
[6] ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ג, עמוד א.
[7] מובא בספר מטה משה, חלק ז, פרק ד ; פירוש השל"ה על מסכת חולין, ענייני מילה.
[8] כך פירש הרב יעקב עמדן בסידורו.
[9] ילקוט יוסף, שובע שמחות, ח"ב, עמ' ה.
[10] ראו, למשל, את התיאורים על הברית יצחק אצל יהודי מרוקו: רפאל בן שמחון, יהדות מרוקו, לוד תשנ"ד, עמ' 81 ; אברהם בן יעקב, מנהגי יהודי בבל בדורות האחרונים, חלק ב, ירושלים תשנ"ג, עמ' 37-33.

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת צוות גלויה

י"ז באלול תש"ף 6.9.2020
מאת
צוות גלויה
'גלויה' שמחה להעמיק בטקס חנוכת הבית ומקורותיו, וכן להציג הצעה לטקס המשלב בין מסורת לבין חידוש, במטרה להרחיב את גבולותיו של הטקס והמעמד.
ח' בשבט תשפ"א 21.1.2021
מאת
צוות גלויה
⏱️ 4 דקות קריאה
בערב העיון המקוון שנערך לכבוד שנה לפעילות מגזין גְּלוּיָה השתתפו מורות הלכה שונות. סיכום האירוע ומעט מן העושר והדברים שנאמרו במעמד מרגש זה
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה מזמין לספר לנו על על ספרים, מוסיקה, אמנות, תערוכות קבועות ומשתנות, אתרים וכל ׳עולם׳ מקביל אחר שכדאי שניתן לו כאן הד, כדי להמשיך ולְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס. ההזמנה פתוחה תמיד!
י״ג בניסן תשפ״ב 14.4.2022
גלויה מראיינת את
חלי טל שלם
דו-שיח עם המשוררת חלי טל שלם, על המפנה בו השירה החלה לתפוס יותר נפח בחייה, על חוויית הלבד ועל עולמות חיים מיצירות שמלוות אותה תמיד.
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
חמוטל גורי
שיחה גלוית עיניים עם חמוטל גורי על הכוח של סיפורים, הקול הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו, ועל כלי הליווי הרוחני כמנוע לשינוי חברתי.
כ"ו בכסלו תש"ף 24.12.2019
מאת
צוות גלויה
אמצעי המניעה הקיימים, דעת ההלכה עליהם, איך להשתמש בהם ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם